המדינה במצב מצוין, היא גובה יותר מסים ממה שהיא צפתה. בחודש אוגוסט אמנם נרשם גירעון תקציבי של 1 מיליארד שקל, אבל מתחילת השנה המדינה נמצאת בעודף תקציבי של 33.4 מיליארד שקל, במהלך 12 החודשים האחרונים המדינה נמצאת בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל (ולא בגירעון כפי שקורה בדרך כלל). המדינה גבתה 315.7 מיליארד שקל מתחילת השנה, לעומת 265 מיליארד אשתקד, גידול של 19.1%, ואילו ההוצאות עמדו על 282.2 מיליארד שקל.  אבל זה לא אומר שהמדינה צריכה להשתולל בהוצאות - נכון, אנחנו נמצאים עכשיו בתקופת בחירות, וכל פוליטיקאי מרבה לנפנף בכך ש'יש למדינה כסף' ולכן אפשר להוציא את זה על כל X או Y שרוצים. כך, הפוליטיקאים רוצים לחלק כסף למשכורות למגזר הציבורי, רוצים להעלות קצבאות, אבל האמת מורכבת יותר: יש לישראל אמנם עודף תקציבי אבל ישראל גם משלמת כל שנה ריבית של 42 מיליארד שקל על החובות שיש לה, שהצטברו כבר לטריליון שקל. אולי בעצם כדאי לצמצם חובות ובכך לשלם פחות ריבית, ואז אותה ניתן יהיה להשקיע בצמיחה ארוכת טווח של המשק?  כך למשל, בתקופה המקבילה בשנה שעברה נרשם גירעון של 45.6 מיליארד שקל. בשנת הקורונה הגירעון זינק אפילו לאזורי ה-180 מיליארד שקל.  אבל אנחנו בתקופת בחירות, ולכן הפוליטיקאים רוצים לפזר כמה שיותר הבטחות לתת לציבור עוד ועוד הטבות וכסף. נכון שזה קליט, וקל, ומושך - אבל זה לא אחראי מבחינה כלכלית. תזכרו את זה.  נשאל את זה אחרת, תגידו ברצינות - האם בגלל תקופה חד פעמית של הכנסות גבוהות, צריך להתחייב להוצאה גדולה, קבועה לעתיד? כך מנהלים נכון עסק? ברור שלא. נכון, מדינה היא לא משק בית, היא מתנהלת שונה, היא יכולה לעשות הרבה מהלכים בצורה שונה מאשר משקי הבית, אבל בסופו של דבר - הקופה הציבורית מתמלאת ממקור כלשהו, והמקור התקציבי הוא כמובן הציבור. הכסף של המדינה לא גדל על העצים, היא צריכה לגבות אותו מהאזרחים. אז אם אתם לא רוצים לשלם עוד מסים בעתיד, אולי לא כדאי שהמדינה תחליט לבזבז את הכסף שהיא כבר מצליחה לחסוך. מעבר לכך - למשרדי הממשלה יש נטייה לבזבז כספים בסוף השנה. חכו לחודש דצמבר ופתאום תראו שמשרדי הממשלה מוציאים מיליארדים רבים דווקא בחודש דצמבר. הנה, בשנה שעברה הממשלה ביזבזה 21 מיליארד שקל רק בחודש דצמבר. אז נכון, השנה - באופן חריג - יהיה לישראל עודף תקציבי. אז מה? הנה ההכנסות בחודש אוגוסט: בחודש אוגוסט 2022 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב- 33.9 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, ירדו הכנסות המדינה ממסים באוגוסט 2022, במונחים ריאליים, ב-1%  לעומת אוגוסט 2021. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-7% לעומת אשתקד. הגביה ממסים עקיפים ירדה ב- 12% לעומת אוגוסט 2021 והגביה מאגרות ירדה ב-6%. הירידה בהכנסות ממסים עקיפים נובעת מהכנסות גבוהות באוגוסט 2021, בחלקן בעקבות צריכה גבוהה בארץ כתוצאה מהגבלות ביציאות לחול וכתוצאה מיבוא כלי רכב גבוה יחסית. בהשוואת ההכנסות ממסים עקיפים באוגוסט 2022 לאוגוסט 2019, תקופת טרום קורונה, מדובר בעליה ריאלית של 5% בממוצע לשנה. במצטבר בחודשים ינואר - אוגוסט 2022 הסתכמו ההכנסות ב-298.6 מיליארד שקל לעומת 250.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממסים ב-13%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-5% וההכנסות מאגרות עלו ב-6%. הכנסות רשות המסים באוגוסט 2022: הסתכמו ב-33.3 מיליארד שקל לעומת 32.2 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורים ריאליים, ירדו הכנסות רשות המסים ב-1%. המסים הישירים עלו בכ-7% והמסים העקיפים ירדו ב- 12% לעומת אוגוסט 2021. בהשוואה לאוגוסט 2019, עלו הכנסות ממסים ב- 10% בממוצע לשנה וההכנסות ממסים העקיפים ב- 5%.  הכנסות ממסים ישירים ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו באוגוסט 2022 ב-20.4 מיליארד שקל לעומת 18.2 מיליארד שקל באוגוסט 2021. בשיעורים ריאליים, גדלה גביית המסים הישירים באוגוסט 2022 ב-7%.  מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – באוגוסט 2022 הסתכמה הגביה בסעיף זה ב- 9.1 מיליארד שקל לעומת 7.2 מיליארד שקל באוגוסט 2021. בשיעורים ריאליים, זוהי עליה של 21%. הגבייה מעצמאים (כולל בעלי מניות בחברות) ירדה ב-7% בעוד שהגבייה מחברות עלתה ב-32%. הגידול מוסבר בחלקו ע"י מספר מצומצם של תשלומים בסכומים גבוהים, חלקם בעלי אופי חד-פעמי, כגון מרווחי הון. במצטבר מתחילת השנה מדובר בעליה בשיעור של 25%.  ניכויים (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון) - הגביה מניכויים הסתכמה באוגוסט 2022 בכ- 10.2 מיליארד שקל, לעומת 10.6 מיליארד שקל  באוגוסט 2021, ירידה של 9%. ישנה ירידה ברוב סעיפי הניכויים: ירידה משמעותית בניכויים משוק ההון, ירידה בניכויים משכר שנובעת בעיקר מהוספת נקודת זיכוי להורים וירידה בניכויים אחרים.במצטבר בחודשים ינואר – אוגוסט 2022 נרשם שיעור גידול של 6%. זאת לאחר שבשנת 2021, החל מהרבעון השני נצפתה עליה משמעותית שנעה בין 16% לכ-30%.   שוק ההון – באוגוסט 2022 נרשמה גביה ברוטו של  כ-0.1 מיליארד שקל, לעומת 0.4 מיליארד שקל באוגוסט 2021. במונחים ריאליים זוהי ירידה של 69%.  מיסוי מקרקעין - ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו באוגוסט 2022 ב-2.2 מיליארד שקל,  לעומת  2.1 מיליארד שקל באוגוסט 2021, ירידה ריאלית של 1%. הגביה ממס שבח עלתה בשיעור של 19%. זוהי רמת גביה גבוהה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות שבאה לאחר עליה של 71% באוגוסט 2021. הגביה  ממס רכישה ירדה בשיעור של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לאחר עליה חדה של 95% באוגוסט 2021.  החזרים – באוגוסט 2022 הסתכמו ההחזרים ממס הכנסה ומניכויים בכ-1.5 מיליארד שקל, לעומת 1.4 מיליארד שקל באוגוסט 2021, כמעט ללא שינוי במונחים ריאליים.    ההכנסות ממסים עקיפים בחודש אוגוסט 2022 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב- 12.9 מיליארד שקל לעומת 14.0 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורים ריאליים, הכנסות ממסים עקיפים ירדו ב- 12%. הירידה, כאמור, נובעת מהכנסות גבוהות באוגוסט 2021, בעיקר כתוצאה מצריכה גבוהה בארץ ויבוא גבוה של כלי רכב נוסעים. עם זאת, ניתן לראות כי בהשוואה לאוגוסט 2019 מדובר בעליה של 5% בממוצע לשנה.במצטבר בינואר – אוגוסט 2022 עלו ההכנסות, בשיעורי מס אחידים, ב- 5% לעומת ינואר-אוגוסט 2021.   מס ערך מוסף – סך ההכנסות נטו ממע"מ באוגוסט 2022 הגיעו ל-9.3 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 10% לעומת גבייה של 9.8 מיליארד שקל באוגוסט 2021. כפי שצוין, עיקר הירידה מוסברת ע"י הכנסות גבוהות באוגוסט 2021 כתוצאה מתחלופת הצריכה בארץ על חשבון הצריכה בחול בעקבות הגבלות לנוסעים לחול וכן כתוצאה מגידול בהחזרים. בהשוואה לנתוני אוגוסט 2019, עלו הכנסות ממע"מ נטו בכ- 8%.מתחילת השנה, בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממע"מ נטו ב-8% בהשוואה לתקופה המקבילה 2021.   מס קניה יבוא – ההכנסות ממס קניה יבוא הסתכמו באוגוסט 2022 ב-1.7 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 12% לעומת אוגוסט 2021. הירידה נובעת בעיקר מירידה ביבוא כלי רכב וסיגריות. במצטבר בינואר - אוגוסט 2022, בנטרול הקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2020, חלה ירידה של 7% בהכנסות ממס קניה לעומת ינואר - אוגוסט 2021. הירידה נובעת בעיקרה מיבוא נמוך של כלי רכב ב- 2022, בין היתר, כתוצאה מהמחסור העולמי באספקת כלי רכב.   בלו דלק – הכנסות מבלו דלק, לפני ניכוי החזרי הסדר הסולר, הסתכמו באוגוסט 2022 ב- 1.7 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של כ- 22% לעומת אוגוסט 2021, וזאת כתוצאה מהפחתת הבלו על דלקים. ההכנסות מבלו היו יורדות בשיעור משמעותי יותר לולא רפורמת הממסים. מטרתה העיקרית של הרפורמה הייתה למנוע תופעה נרחבת שהתפתחה בשוק בשנים האחרונות, של מהילת שמני סיכה וממסים, בדלקים תקניים חבי בלו ומס קניה, במטרה להימנע מתשלום המס המוטל על דלק תקני, המשמש לצרכי אנרגיה. בעקבות הרפורמה הצטמצמו היקפי היבוא והייצור המקומי של שמנים וממסים, וגדלה הצריכה של סולר.