שוק ההנפקות נחלש ב-2022, אך צפוי לחזור בעוצמה ב-2023, השוק יכריע
הנפקות לציבור צפויות לחזור בסתיו הקרוב לאחר ששוק המניות התאושש מעט מהירידות החדות, והמשקיעים, כך נראה, אופטימיים יותר לגבי ההמשך. כמובן, זה לא יהיה שוק ההנפקות הלוהט של 2021, אז הונפקו חברות רבות בשווי המנותק מהערך הכלכלי שלהם, ונישאו על גבי החלומות גם לאחר ההנפקה לשווי גבוה אף יותר. השנה, לעומת זאת, תנאי השוק היו שליליים, ומספר ההנפקות והיקפן צנח, אולם לאור שינוי המגמה מאז חודש יולי נראה שגם שוק ההנפקות הראשונים, IPO, צפוי להתאושש.
חברות נוספות צפויות לרשום את מניותיהן לציבור בחודשים שנותרו עד סוף השנה, כך שלפי הערכות ייתכן שבמחצית השניה יהיו יותר הנפקות ממה שהיה במחצית הראשונה של שנת 2022. נציין עם זאת, שבימים האחרונים נרשם שוב שינוי מגמה במסחר, כשבשני ימי המסחר האחרונים נפל הנאסד"ק בכ-4.5%. מובן שהתחזקות המגמה השלילית מחדש תפגע גם בשוק ההנפקות הראשוניות.
ההנפקות הקטנות שלטו בשוק ההנפקות השנה, עם הנפקה לפי שווי ממוצע של כ-85 מיליון דולר, ירידה מכ-359 מיליון דולר, השווי הממוצע לפיו בוצעו ההנפקות ב-2021. הסיבה לכך היא המגמה השלילית בשווקים, שכמובן קיררה את שוק ההנפקות. יחד עם זאת, מאז התחתית ביוני האחרון קרה דבר או שניים, הנאסד"ק עלה ב-17% ומדד הפחד (VIX), שמייצג את התנודתיות בשווקים, ירד במעל 30% אל ערכים קרובים ל-20.
גם מספר ההנפקות השנה צנח ב-78% ל-63 הנפקות בלבד, שגייסו 5.1 מיליארד דולר סך הכל, בהשוואה ל-280 חברות שהנפיקו בתקופה המקבילה וגייסו 105.5 מיליארד דולר. בשאר 2022 כאמור, צופים שמספר ההנפקות המסורתיות יגדל, זאת על רקע ההיסטוריה שמספרת כי במחצית השנייה של השנה מנפיקות חברות רבות, וכן על רקע השיפור בתנאי השוק, אך היקף ההנפקות יהיה ככל הנראה פחות ממה שראינו ב-2021.
- נבאן רוצה לגייס לפי 6.5 מיליארד - מתחת לשווי בגיוס פרטי לפני שלוש שנים
- דרכים להרוויח מעיוותים בשוק המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן, ידוע כי הכל יכול להשתנות, חזרה למגמה היורדת שאיפיינה את השוק בחצי הראשון של השנה עלולה להקפיא מחדש את שוק ההנפקות, בעוד שהמשך המגמה החיובית שאיפיינה את יולי והחלק הראשון של אוגוסט יכול לגרום לכל אותן חברות שמחכות לשנת 2023, להנפיק כעת ולרכוב על הגל. יותר מ-300 חברות ממתינות להנפקה, כך לפי דובר הנאסד"ק. כמחציתן הן חברות ספאק שמחכות להתמזג, בעוד שהשאר הן עסקים פעילים וחיים שהגישו בקשה להנפקה ראשונית של מניותיהן למסחר בדרך המסורתית.
הנפקות Microcap (קטנות) היו שחקן מרכזי בשוק ההנפקות של השנה. חלקם נסחרו כמו מניות "מם", כשהמניות זינקו ביום הראשון של המסחר במאות אחוזים, רק כדי לרדת בימים שלאחר מכן. לדוגמה, מג'יק אמפייר (MEGL), ספקית שירותים פיננסיים בהונג קונג, גייסה 20 מיליון דולר כשמכרה חמישה מיליון מניות ב-4 דולר למניה. המניה זינקה ב-2,325% למחרת, ונסגרה במחיר של 97 דולר. ביום שלאחר מכן עלתה המניה ב-21% נוספים ל-117 דולר, ולמחרת, יומיים לאחר ההנפקה המניה צללה ב-89% ל-12.32 דולר. כעת היא נסחרת במחיר של 11.11 דולר למניה, ירידה של 91% מהשיא, אך כמעט פי 3 ממחיר ההנפקה.
- 1.בובו 23/08/2022 15:08הגב לתגובה זותהיה שנת הכאב האמיתית. עליות הריבית יתחילו להשפיע בעוצמה מלאה.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
