בועז לוי מנכל התעשייה האווירית
צילום: התעשייה האווירית
דוחות

התעשייה האווירית: עלייה זעומה בהכנסות, ירידה של 12% ברווח הנקי

הרווח התפעולי הסתכם ב-98 מיליון דולר; הרווח הגולמי סתכם ב-214 מיליון דולר
דור עצמון | (1)

התעשייה האווירית פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה בהם היא רושמת הכנסות של 1.159 מיליארד דולר לעומת 1.149 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד – עלייה של 0.9%.

הרווח התפעולי של החברה הסתכם ב-98 מיליון דולר לעומת 71 מיליון דולר ברבעון המקביל – עלייה של 38%. הרווח הגולמי הסתכם ב-214 מיליון דולר לעומת 185 מיליון דולר ברבעון המקביל – עלייה של 15.7%.

התעשייה האווירית רושמת רווח נקי של 51 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 58 מיליון דולר ברבעון המקביל – ירידה של 12%. ה-EBITDA הסתכם ב-149 מיליון דולר לעומת 132 מיליון דולר ברבעון המקביל – עלייה של 12.9%.

צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף יוני הסתכם בכ-14 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-13.4 מיליארד דולר בסוף שנת 2021. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השני של שנת 2022 היה חיובי והסתכם בכ-363 מיליון דולר, בהשוואה לתזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של כ-94 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

 

יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ: "עובדי החברה הינם חלק מרכזי בהצלחתה ונושאים במשימה המרכזית של עשייה בארץ ובעולם, והם בהחלט אחראים להצלחה העסקית. אני משבח ומברך אותם אך לא רוצה להסתפק בכך. בישיבת הדירקטוריון הוריתי להיערך לחלוקת רווחים לעובדים כך שמתוך הסכום שייקבע, החלק המרבי והמשמעותי יחולק שוויונית בין כלל עובדי החברה. החלק הנוסף יוענק באמצעות קריטריונים שיורכבו באמצעות הערכת מצוינות, ותרומה משמעותית לחברה. הנחיתי את מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הכספים, להכין עבודת מטה לביצוע חלוקת רווחים לעובדים בהתאם לרגולציה. העובדות והעובדים ראויים לכך, וזוהי דרכנו להביע את הערכתנו ולשמור על העובדים שלנו".

 

מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: ״אנו גאים לסכם את החציון הראשון של 2022 ובו התוצאות העסקיות הגבוהות ביותר בתולדות התעשייה האווירית. נתוני החציון משקפים המשך גידול ברווח הנקי, התפעולי והגולמי של החברה, ולצדו עלייה בהיקף המכירות. הרבעון השני של השנה הביא עלייה ברווחיות בחטיבת תעופה, שהיא תוצר של הגידול בביקוש בענף התעופה העולמי. התוצאות העסקיות יוצאות-הדופן שרשמה החברה הן ביטוי גם לעלייה בביקוש למערכות הגנה אווירית ברחבי העולם, כפועל יוצא מהמלחמה באירופה ומברית ההגנה האווירית במזרח התיכון. כפי שהוכח גם באחרונה, במהלך מבצע עלות השחר ברצועת עזה, התעשייה האווירית ניצבת תמיד לצד מערכת הביטחון וצרכיה, בשגרה ובחירום. החברה מקפידה כל העת לקדם ולפתח יכולות טכנולוגיות חדשניות שיבטיחו את עליונות צה״ל גם בעתיד, וזאת תוך שהיא מרחיבה את הוצאותיה על מחקר ופיתוח. הישגיה פורצי-הדרך של החברה במגוון רחב של תחומים נשענים, בראש ובראשונה, על המקצועיות, הכישרון והמסירות של עובדיה ומנהליה - המהווים את עיקר יתרונה האיכותי של התעשייה האווירית״.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מהנדס ( לשעבר) באלתא 18/08/2022 18:00
    הגב לתגובה זו
    אחרי שנים של נהול כושל תחליבת הקופה הציבורית ונפוטיזם שבטי ( לקדם אנשים לפי מוצאם) רגע האמת מתקרב . להערכתי היכולות המקקצועיות שם כה ירודות עד שרק הישענות על קבלני חוץ תציל את הפתוח . ברור שזה יהפוך את רוב הפרוייקטים ללא כלכליים . הסחטנות של חיים כץ תעבוד רק כל עןד הליכוד בשילטון ואחר כך כנראה שהכל יופרט
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.