מה מסכן את השוק השורי מלבד העלאות הריבית?
העלאת הריבית הצפויה של חודש מרץ היא "חדשות של אתמול" מבחינת השווקים שמתמחרים כבר שתיים או שלוש העלאות ריבית לכל הפחות בשנה הקרובה, ויש גם כאלה שצופים אפילו יותר. השוק נבהל קצת, הסתכל ימינה ושמאלה, ובינתיים חזר להתייצב קרוב לרמות השיא. התנודתיות ללא ספק עולה עם כל פרסום פרוטוקול של ישיבות הפד או פרסום נתוני אינפלציה שכל פעם מפתיעים מחדש כלפי מעלה, אך בסופו של דבר טרם צץ הברבור השחור שממש הפיל את השוק.
העבר לא מלמד על העתיד ויתכן שהסוחרים עדיין מפנימים את הסביבה המוניטרית החדשה. מעטים אם בכלל צופים המשך עליות דומות למה שחווינו בשנה החולפת. רבים מצפים לדשדוש, עליות קלות או אולי אפילו ירידות מסוימות, כשעיקר הפוקוס הוא על מדיניות הפד הצפויה.
גורם נוסף שמשפיע על תמחור המניות הוא תשואות אגרות החוב. עם הפסקת הרכישות של הפד בשוק הביקוש צפוי לרדת ואיתו מחירי אגרות החוב. ירידה במחיר האגרות משמעותו עליה בתשואות. בנוסף העלאת הריבית על ידי הפד צפויה להעלות אף היא את התשואות בשוק אגרות החוב. כאשר אגרות החוב מציעות תשואות גבוהות נטולות סיכון (יחסית), יותר ויותר כספים יופנו אליהן ואלו יילקחו משוק המניות. זהו גורם מאד משמעותי בתמחור המניות, אך גם הוא כבר צפוי וידוע מראש מזה זמן.
בינתיים לא צפויות חדשות "אמיתיות" בגזרת הפד בזמן הקרוב, לפחות עד פגישת הפד הבאה בסוף ינואר, אך יש לקחת בחשבון גורם נוסף שעלול להשפיע על השוק לרעה, אולי אפילו יותר ממדיניות הפד. השוק מאד יקר. מכפילי הרווח הממוצעים בגבהים היסטוריים. עד כה הצליחו החברות להצדיק את השווי העולה ברווחים שאף הם עלו, אם כי לא בהכרח בקצב כה מהיר כמו עליות השווי. אך עם התקרב עונת הדוחות (שכבר החלה) דיווחי הרווחים הצפויים עלולים לעלות מחדש כמה סימני שאלה על התמחור הנוכחי של שוק המניות.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווחים הצפויים לחברות ה-SP500 ברבעון הרביעי צפויים להיות גבוהים 22.4% מהרבעון המקביל ולסכם את שנת 2021 עם עליה של 49%, כך על פי חברת המחקר Refinitiv. אלו מספרים גבוהים שבהחלט מצדיקים את העליות בשנה האחרונה, אך האם באמת התחזית תתגשם?
יש אינדיקציות ראשוניות לכך שעונת הדוחות לא תתאפיין ברווחים גבוהים כל כך. המכירות הקמעונאיות בדצמבר ירדו ב-1.9% והיו מתחת לצפי ב-0.1%. לא ירידה גבוהה ואפשר אולי לייחס אותה להתפרצות האומיקרון או גורמים אחרים, אך בסופו של דבר כשצרכנים קונים פחות, בין אם זה מחמת האומיקרון או בגלל המחירים הגואים - החברות מרוויחות פחות. גם עליית התשומות בעקבות האינפלציה, שלא את כולן ניתן לגלגל לצרכנים, תשפיע על שורת הרווח של החברות. ייתכן, אם כן, שהירידה הזו היא תחילת שינוי המגמה ברווחים הגואים של החברות הנסחרות בוול סטריט, והיא מרמזת שייתכן שהרבעון הרביעי לא יתאפיין ברווחים אליהם הורגלנו.
קוקטייל של העלאות ריבית, עליית התשואות על אגרות החוב שמציבות אלטרנטיבה לשוק המניות וירידה ברווחים הוא שילוב קטלני שלא יהיה ערב לחיק המשקיעים. עונות דוחות מאכזבת עלולה להיות הטריגר שיתחיל את המפולת שתביא סוף סוף לשוק דובי "אמיתי" אחרי תקופה שורית כל כך ארוכה (הנחיתה הזמנית במרץ שנה שעברה יכולה להיחשב בקושי כשיהוק קל, לא כשוק דובי). הפתעה חיובית, שפחות סבירה בנתונים הנוכחיים, או אולי אפילו עמידה בצפי הגבוה, יכולה להחזיר את השוק למתווה עולה. כך או כך, המשקיעים צריכים לעקוב בקפידה אחר הדוחות שיופיעו בשבועות הקרובים.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 2.ומה אם סין תפלוש לטיוואן? (ל"ת)אבנר 17/01/2022 15:46הגב לתגובה זו
- 1.יריב 17/01/2022 14:14הגב לתגובה זוזה אומר שוק נופל בהפתעה ומחירי הנפט והגז מזנקים. כמו תמיד, הלא צפוי הוא מה שיקרה. אגב, לא כללת את סין וההאטה בה כגורם נוסף.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
