מצעד הכתבות השנתי
צילום: ביזפורטל
TV

סיכום שנה: עשר הכתבות הנצפות ביותר

כתבות על מניות מעניינות; כתבות על טכנולוגיה של חברות ישראליות שחלקן התגלגלו לוול סטריט; סיקור של גל ההנפקות לרבות ההנפקות המאכזבות; סימני אזהרה בשווקים; וגם – חשיפות ותחקירים בלעדיים

עדי ברזילי |

נתנאל אריאל ועדי ברזילי באולפן ביזפורטל מגישים את מצעד הכתבות הנצפות ביותר לשנה החולפת: במקום העשירי, טור דעה שכתב עבורנו הכלכלן הראשי של מיטב דש עוד במאי, והזהיר כבר אז מ"חזרתה של האינפלציה" מצב שבינתיים הפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות. הטור מנה את הסיבות שאולי יגרמו לאותה עליית אינפלציה ולכך שהיא תישאר איתנו גם בטווח הארוך. הגולשים אהבו מאד את הניתוח המעמיק הזה, ובינתיים נראה שהתחזית הזאת מתממשת. במקום התשיעי התברגה כתבה מאפריל שסקרה את טבלת השכר של המנהלים הבכירים בארץ. אין מה לעשות, אלו תמיד הכתבות שמושכות אש. ומסתבר שבראש הטבלה, במקום הראשון, נמצא מנכל נייס, ברק עילם עם שכר של 43 מיליון שקל בשנה. נייס זו גם החברה הגדולה ביותר בבורסה שלנו אז סביר שהשכר יהיה גבוה, אבל פה מדובר בשכר אסטרונומי ממש שמגיע בחישוב שעשינו ל-18,000 שקל לשעת עבודה. מקנאים? עוד בצמרת מקבלי השכר תוכלו למצוא את מנהלי חברת האנרגיה הירוקה נופר, את אייל לפידות שהיה מנכ"ל שיכון ובינוי, ואיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה. למקום השמיני נכנסה כתבה מדצמבר שעוררה דיון סוער אצל הגולשים והיא על הר השקלים שככל הנראה יחלחל לבורסה, מה שכמובן יגרום לעליות מצד אחד, אך מצד שני מבול ההנפקות המנופחות עלול לפגוע בחגיגה. ומאיפה בעצם הכסף? בדקנו ומצאנו שיש לישראלים כאחד וחצי טריליון שקלים בעובר ושב ובפיקדונות, כסף מזומן שמחפש תשואה – כסף שככל הנראה יזלוג לבורסה במוקדם או במאוחר. מנגד כאמור מבול ההנפקות, מתוכן לא מעט הנפקות בלוף, עלול לקבע את התדמית השלילית של הבורסה כקזינו. וגם הזהרנו שמצב כזה, של גאות בהנפקות הוא בדכ סממן לאופוריה מוגזמת ובמקרים רבים לירידות בבורסה. כמו הנפילה בבורסה המקומית בשנת תשעים וארבע הגיעה אחרי מבול הנפקות בשנה שקדמה לה. המפולת של הדוט.קום, הגיעה אחרי מבול הנפקות בחברות הייטק בנאסד"ק. וגם הנפילה של 2008 היתה לאחר שנתיים של גאות בהנפקות. במקום השביעי עוד כתבה מדצמבר שתפשה כאש בשדה קוצים, שסקרה את עשרת הסטארט-אפים הישראלים המעניינים בשוק הרכב של העתיד. כן כן, ישראל היא מעצמה בתחום הרכבים החשמליים והאוטונומיים, והחברות המקומיות שלנו יכולות ליהנות מתג המחיר הגבוה שוול סטריט מעניקה לתחום הזה. בכתבה ניתחנו את הטכנולוגיה של כל אחד מהסטאטאפים, מספר העובדים והגיוסים והפוטנציאל על פי שיקול דעתנו. ומסתבר שכבר שלוש חברות שסימנו בכתבה, הגיעו לוול סטריט. למקום השישי הגיע הטור של סמנכ"ל קוואליטי, שבו הוא בדק מהי הדרך הטובה ביותר לחסוך - קרן פנסיה, תיק השקעות או דירה להשקעה? על פי החישוב שעשה, הקצבה הגבוהה ביותר שתקבלו על אותו סכום שתשקיעו כמובן, היא בקרן פנסיה, אחרי נמצא תיק השקעות ורק במקום השלישי דירה להשקעה. אבל כמובן שיתרונות של כל אחד מהאפיקים תלויים גם במצבו הבריאותי של החוסך, בגיל שלו ובאמונה שלו בשוק ההון או לחילופין בעליית מחירי הדיור. במקום חמישי, יצרנו זעם ציבורי בתחילת השנה העברית, עם כתבה שנשאה את הכותרת - הגופים שאמורים לשמור לכם על הכסף - גונבים לכם אותו. בכתבה הסברנו שכשלושים ושניים מיליארד שקלים של הציבור בישראל, נמצאים בקרנות נאמנות שמשקיעות בעיקר באגח ממשלתי. ולפחות שבעים וחמישה אחוז מהכספים המנוהלים בקרנות בקטגוריה הזו נמצאים באפיק שנותן תשואה שלילית במקרה הרע ותשואה של אפס במקרה הטוב בטווח הקצר. ולמרות שאתם מקבלים תשואה אפסית, בתי ההשקעות גובים מכם דמי ניהול. כשהגדילו לעשות פסגות מגדל והראל כשגבו דמי ניהול גבוהים של מעל אחוז בשנה. במקום הרביעי הכתבה שתקפה ראש בראש את שאלת השאלות עליה רבים כל הישראלים, והיא האם כלכלית, עדיף לשכור דירה או לקנות? הסברנו שאומנם הישראלים מעדיפים שתהיה להם דירה משלהם אבל זה לא בהכרח נכון כלכלית, שכן מחירי הדירות לא באמת תמיד עולים כמו שאולי נדמה לנו, אבל בעיקר כשלא משלמים ריביות עצומות לבנק על המשכנתא, אפשר לקחת את אותו סכום ולהשקיע אותו בשוק ההון. במקום שלישי נמצאת לא כתבה אחת, אלא סדרת כתבות בשם טופ ביז. מדי שבוע אנליסט או מנהל מחקר מאחד מבתי ההשקעות מסמן 3 מניות שיזנקו בשיעור דו ספרתי. לקראת סוף ינואר, למשל, הגיע לאולפן מנהל מחלקת מחקר ואנליזה בהראל פיננסים, והמליץ על 3 מניות מקומיות שעלו מאז משמעותית:  מליסרון שנסחרה אז ב-175 שקל עלתה ב-30%; אס אר אקורד -שהמחיר שלה היה 57 שקל עלתה ב-26% ומניית רבל שנסחרה במחיר של 8 שקל עלתה ב-25%. הפינה הזאת הפכה לאחת הפינות האהובות עליכם המשקיעים, אפשר להבין למה. ומסתבר שהתשואה המשוקללת של האנליסטים שביקרו אותנו היא כ-20% - האמת, מעל הציפיות שלנו, מקווים שנהנתם מהתוצאות. למקום השני הגיעה כתבה ממש מלפני שבועיים, כתבה שמבטאת לצערנו את הונאת ההנפקות, עם הכותרת כך הפסידו המורים והגננות עשרות מיליוני שקלים בהנפקה של קוויק. כתבה בסדרה של כתבות שעשינו על ההנפקה המנופחת של קוויק. הזהרנו שוב ושוב את המוסדיים פן ישתתפו בהנפקה ובאמת הם החליטו להימנע. אבל דווקא קרן ההשתלמות של המורים והגננות נכנסה להנפקה והפסידה אנושות. כן, מישהו החליט שזה הגיוני ולגיטימי להמר דווקא דווקא בכספים של המורים והגננות. שהשקיעו במצטבר כ-30 מיליון שקל ע"י פסגות, סיפור עצוב אבל לצערנו לא מפתיע. ובמקום הראשון – כתבה מתגלגלת על שער הדולר, כתבה שהתחילה בדצמבר עם הסיבה להתרסקות הדולר לרמה של 3.25 שקלים, הוקפצה שוב בינואר כשבנק ישראל החליט להתערב ולרכוש שלושים מיליארד דולר, התעדכנה לאורך החודשים בהערכות של אנליסטים שונים לגבי הכיוון שלו, בעיקר הערכות שנראה את הדולר ממשיך להיחלש, ובפעם האחרונה השנה, לפני כחודש העלתה את השאלה האם נראה את הדולר יורד גם מתחת לרמה של 3.2 שקלים. אלו היו הכתבות הכי חזקות של השנה החולפת, אנחנו פה בביזפורטל נמשיך לעקוב אחרי הסיפורים החמים בשוק ההון ובנדלן ונפגש בשנה הבאה לגלות אלו סיפורים יכבשו את הבמה בשנה העברית החדשה. חג שמח לכולם.

Videos by:

Weldi MP @Pixabay Miguel Ángel Padriñá @vecteezy

diizlerza @vecteezy

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):