
סיכום שנה: עשר הכתבות הנצפות ביותר
כתבות על מניות מעניינות; כתבות על טכנולוגיה של חברות ישראליות שחלקן התגלגלו לוול סטריט; סיקור של גל ההנפקות לרבות ההנפקות המאכזבות; סימני אזהרה בשווקים; וגם – חשיפות ותחקירים בלעדיים
נתנאל אריאל ועדי ברזילי באולפן ביזפורטל מגישים את מצעד הכתבות הנצפות ביותר לשנה החולפת: במקום העשירי, טור דעה שכתב עבורנו הכלכלן הראשי של מיטב דש עוד במאי, והזהיר כבר אז מ"חזרתה של האינפלציה" מצב שבינתיים הפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות. הטור מנה את הסיבות שאולי יגרמו לאותה עליית אינפלציה ולכך שהיא תישאר איתנו גם בטווח הארוך. הגולשים אהבו מאד את הניתוח המעמיק הזה, ובינתיים נראה שהתחזית הזאת מתממשת. במקום התשיעי התברגה כתבה מאפריל שסקרה את טבלת השכר של המנהלים הבכירים בארץ. אין מה לעשות, אלו תמיד הכתבות שמושכות אש. ומסתבר שבראש הטבלה, במקום הראשון, נמצא מנכל נייס, ברק עילם עם שכר של 43 מיליון שקל בשנה. נייס זו גם החברה הגדולה ביותר בבורסה שלנו אז סביר שהשכר יהיה גבוה, אבל פה מדובר בשכר אסטרונומי ממש שמגיע בחישוב שעשינו ל-18,000 שקל לשעת עבודה. מקנאים? עוד בצמרת מקבלי השכר תוכלו למצוא את מנהלי חברת האנרגיה הירוקה נופר, את אייל לפידות שהיה מנכ"ל שיכון ובינוי, ואיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה. למקום השמיני נכנסה כתבה מדצמבר שעוררה דיון סוער אצל הגולשים והיא על הר השקלים שככל הנראה יחלחל לבורסה, מה שכמובן יגרום לעליות מצד אחד, אך מצד שני מבול ההנפקות המנופחות עלול לפגוע בחגיגה. ומאיפה בעצם הכסף? בדקנו ומצאנו שיש לישראלים כאחד וחצי טריליון שקלים בעובר ושב ובפיקדונות, כסף מזומן שמחפש תשואה – כסף שככל הנראה יזלוג לבורסה במוקדם או במאוחר. מנגד כאמור מבול ההנפקות, מתוכן לא מעט הנפקות בלוף, עלול לקבע את התדמית השלילית של הבורסה כקזינו. וגם הזהרנו שמצב כזה, של גאות בהנפקות הוא בדכ סממן לאופוריה מוגזמת ובמקרים רבים לירידות בבורסה. כמו הנפילה בבורסה המקומית בשנת תשעים וארבע הגיעה אחרי מבול הנפקות בשנה שקדמה לה. המפולת של הדוט.קום, הגיעה אחרי מבול הנפקות בחברות הייטק בנאסד"ק. וגם הנפילה של 2008 היתה לאחר שנתיים של גאות בהנפקות. במקום השביעי עוד כתבה מדצמבר שתפשה כאש בשדה קוצים, שסקרה את עשרת הסטארט-אפים הישראלים המעניינים בשוק הרכב של העתיד. כן כן, ישראל היא מעצמה בתחום הרכבים החשמליים והאוטונומיים, והחברות המקומיות שלנו יכולות ליהנות מתג המחיר הגבוה שוול סטריט מעניקה לתחום הזה. בכתבה ניתחנו את הטכנולוגיה של כל אחד מהסטאטאפים, מספר העובדים והגיוסים והפוטנציאל על פי שיקול דעתנו. ומסתבר שכבר שלוש חברות שסימנו בכתבה, הגיעו לוול סטריט. למקום השישי הגיע הטור של סמנכ"ל קוואליטי, שבו הוא בדק מהי הדרך הטובה ביותר לחסוך - קרן פנסיה, תיק השקעות או דירה להשקעה? על פי החישוב שעשה, הקצבה הגבוהה ביותר שתקבלו על אותו סכום שתשקיעו כמובן, היא בקרן פנסיה, אחרי נמצא תיק השקעות ורק במקום השלישי דירה להשקעה. אבל כמובן שיתרונות של כל אחד מהאפיקים תלויים גם במצבו הבריאותי של החוסך, בגיל שלו ובאמונה שלו בשוק ההון או לחילופין בעליית מחירי הדיור. במקום חמישי, יצרנו זעם ציבורי בתחילת השנה העברית, עם כתבה שנשאה את הכותרת - הגופים שאמורים לשמור לכם על הכסף - גונבים לכם אותו. בכתבה הסברנו שכשלושים ושניים מיליארד שקלים של הציבור בישראל, נמצאים בקרנות נאמנות שמשקיעות בעיקר באגח ממשלתי. ולפחות שבעים וחמישה אחוז מהכספים המנוהלים בקרנות בקטגוריה הזו נמצאים באפיק שנותן תשואה שלילית במקרה הרע ותשואה של אפס במקרה הטוב בטווח הקצר. ולמרות שאתם מקבלים תשואה אפסית, בתי ההשקעות גובים מכם דמי ניהול. כשהגדילו לעשות פסגות מגדל והראל כשגבו דמי ניהול גבוהים של מעל אחוז בשנה. במקום הרביעי הכתבה שתקפה ראש בראש את שאלת השאלות עליה רבים כל הישראלים, והיא האם כלכלית, עדיף לשכור דירה או לקנות? הסברנו שאומנם הישראלים מעדיפים שתהיה להם דירה משלהם אבל זה לא בהכרח נכון כלכלית, שכן מחירי הדירות לא באמת תמיד עולים כמו שאולי נדמה לנו, אבל בעיקר כשלא משלמים ריביות עצומות לבנק על המשכנתא, אפשר לקחת את אותו סכום ולהשקיע אותו בשוק ההון. במקום שלישי נמצאת לא כתבה אחת, אלא סדרת כתבות בשם טופ ביז. מדי שבוע אנליסט או מנהל מחקר מאחד מבתי ההשקעות מסמן 3 מניות שיזנקו בשיעור דו ספרתי. לקראת סוף ינואר, למשל, הגיע לאולפן מנהל מחלקת מחקר ואנליזה בהראל פיננסים, והמליץ על 3 מניות מקומיות שעלו מאז משמעותית: מליסרון שנסחרה אז ב-175 שקל עלתה ב-30%; אס אר אקורד -שהמחיר שלה היה 57 שקל עלתה ב-26% ומניית רבל שנסחרה במחיר של 8 שקל עלתה ב-25%. הפינה הזאת הפכה לאחת הפינות האהובות עליכם המשקיעים, אפשר להבין למה. ומסתבר שהתשואה המשוקללת של האנליסטים שביקרו אותנו היא כ-20% - האמת, מעל הציפיות שלנו, מקווים שנהנתם מהתוצאות. למקום השני הגיעה כתבה ממש מלפני שבועיים, כתבה שמבטאת לצערנו את הונאת ההנפקות, עם הכותרת כך הפסידו המורים והגננות עשרות מיליוני שקלים בהנפקה של קוויק. כתבה בסדרה של כתבות שעשינו על ההנפקה המנופחת של קוויק. הזהרנו שוב ושוב את המוסדיים פן ישתתפו בהנפקה ובאמת הם החליטו להימנע. אבל דווקא קרן ההשתלמות של המורים והגננות נכנסה להנפקה והפסידה אנושות. כן, מישהו החליט שזה הגיוני ולגיטימי להמר דווקא דווקא בכספים של המורים והגננות. שהשקיעו במצטבר כ-30 מיליון שקל ע"י פסגות, סיפור עצוב אבל לצערנו לא מפתיע. ובמקום הראשון – כתבה מתגלגלת על שער הדולר, כתבה שהתחילה בדצמבר עם הסיבה להתרסקות הדולר לרמה של 3.25 שקלים, הוקפצה שוב בינואר כשבנק ישראל החליט להתערב ולרכוש שלושים מיליארד דולר, התעדכנה לאורך החודשים בהערכות של אנליסטים שונים לגבי הכיוון שלו, בעיקר הערכות שנראה את הדולר ממשיך להיחלש, ובפעם האחרונה השנה, לפני כחודש העלתה את השאלה האם נראה את הדולר יורד גם מתחת לרמה של 3.2 שקלים. אלו היו הכתבות הכי חזקות של השנה החולפת, אנחנו פה בביזפורטל נמשיך לעקוב אחרי הסיפורים החמים בשוק ההון ובנדלן ונפגש בשנה הבאה לגלות אלו סיפורים יכבשו את הבמה בשנה העברית החדשה. חג שמח לכולם.
Videos by:
Weldi MP @Pixabay Miguel Ángel Padriñá @vecteezy
diizlerza @vecteezy
.jpeg)
לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד: "העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"
נכסי הגז של ישראל הם משמעותיים משלוש בחינות - ראשית הם כסף גדול. מתנה שישראל קיבלה. היזמים ויצחק תשובה בראשם קדחו במשך 30 שנה ואז מצאו גז. מגיע להם ליהנות ממנו. המדינה רצתה עוד כמה ביסים - קיבלה. אבל לא מדובר רק בכסף גדול. מדובר בעוצמה אנרגתית לעשרות רבים של שנים ומדובר בעוצמה ביטחונית. כשישראל מייצאת גז למצרים וירדן היא בעצם מחזקת את הקשרים עם שתי שכנות שלה שבקלות יכלו בשנים האחרונות להיות אויבות. מה היה קורה אם גם מצרים וירדן הניו אויבות שלנו? אז נכון, זה לא רק הגז, אבל לגז יש משקל חשוב.
על רקע ההודעה מניית ניו מד ניו-מד אנרג יהש 4.15% מזנקת בכ-4.2% מתחילת השנה היא השיגה תשואה חיובית של 43%, וב-12 החודשים האחורים המניה רושמת זינוק של כ-81% , היא נסחרת לפי שווי שוק שלה שנע סביב 18.2 מיליארד שקל מה שמבטא תשואה של כ-8-9% בשנה ביחס לתזרימים העתידיים.
עסקת ענק ללוויתן
היום מדווחות המחזיקות בלוויתן על עסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה - ניו-מד והשותפות בלוויתן חתמו על הסכם למכירת 130 BCM גז טבעי למצרים.זאת כמות אדירה, שהיקף העסקה מוערך ב-35 מיליארד דולר עד לשנת 2040.
השלב הראשון בעסקה, מכירה של כ-20 BCM, צפוי להיות מיושם החל מהשנה הבאה. עם השלמת פרויקט הרחבת לוויתן יחל השלב השני בעסקה, שהיקפו כולל כ-110 BCM גז טבעי נוספים.העסקה החדשה מתווספת להסכם הייצוא למצרים מ-2019 שעמד על 60 BCM.
- חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
- לוויתן מתרחב: הגשת תוכנית פיתוח להגדלת הפקת הגז הטבעי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה צפויה לסלול את הדרך להרחבת לוויתן ולהבטיח קיבולת הפקה מספקת למשק הישראלי עד 2064.
על פי דו"ח המשאבים המנובאים העדכני של פרויקט לוויתן היקף המשאבים הקיים במאגר כיום הוא כ-600 BCM גז טבעי.
יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד מסר: " העסקה שחתמנו היום משנה את כללי המשחק של משק האנרגיה האזורי, ומוכיחה פעם נוספת שלוויתן הוא כלי לשינוי מציאות אסטרטגי"

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.