"ICL בנקודה בה היא הופכת מחברה בסטגנציה לכזו עם אופק צמיחה ריאלי"
חברת איי.סי.אל (לשעבר כיל) העוסקת בייצור אשלג, כימיקלים, פוספטים ודשנים סגרה את הרבעון הטוב ביותר שלה, בו דיווחה היום על הכנסות של 1.51 מיליארד דולר, EBITDA בסך 295 מיליון דולר ורווח תפעולי של 185 מיליון דולר. "זה רבעון שיא ברוב המגזרים ובפרט במגזר הברום/מוצרים תעשייתיים. החברה הכתה את תוצאות הרבעון המקביל שעד כה היה הטוב בתולדותיה", מציינת אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון בשיחה עם ביזפורטל.
"מדובר בהישג עוד יותר מרשים בהתחשב בכך שהתמיסות הצלולות שנמכרות לתעשיות הנפט והגז, אחד המוצרים הכי רווחיים במגזר היו נמוכות. מי שפיצו על האובדן הזה היו המכירות לתעשיות הבניה, הרכב והשבבים (הברום של ICL משמש לציפוי שבבים - א.פ)".
מתי נתחיל לראות השפעה מהחוזה בהודו ומרכישת החברה הברזילאית מידי תאגיד קומפאס?
"ברבעון השלישי נראה בצורה מובהקת נראה השפעה של החוזה בהודו, שהמחירים בו הם מעל לאלה שנחתמו ע"י הבלרוסים מול הודו. כרגע אנחנו עדיין לא רואים במכירות האשלג את ההשפעה, אבל יש פוטנציאל משמעותי. למעשה מדובר ב'מכסנית' מאד חיובית בגלל שיש עלייה חדה של מחירי התובלה ולכן זה כל כך טוב שיש עוד אפסייד באשלג במחצית השנייה של השנה".
"לגבי ברזיל – ICL מאד נלהבת, כנראה בצדק, בעניין החברה שרכשה, כי היא רואה אותה מהמובילות בעולם מבחינת איכות. לגבי מועד הסגירה, זה עדיין לא ברור והחברה אפילו לא הכלילה את התחזיות מהחברה בתחזיות שלה ל-2021 מטעמי זהירות. צריך לזכור מה קורה בימים אלה בברזיל, זה אחד המקומות שסופגים את הפגיעה הקשה ביותר בגלל הקורונה. כיל קיבלה הזדמנות בלעדית לרכוש את החברה בגלל המצב הזה, שכן החברה האם של החברה הנרכשת הייתה זקוקה למזומנים".
- איי.סי.אל: עליה של כ-4.6% בהכנסות - הרווח הנקי נשחק
- איי.סי.אל חתמה על חוזים לאספקת כ-1.6 מיליון טון אשלג במחירים החדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך יראה הרבעון הנוכחי ועד כמה המכירות מושפעות מעונתיות?
"כיל באופן חד משמעי מושפעת מעונתיות בחלק החקלאי, וזה לא יכול להיות אחרת. השנה, בגלל האיחור בחתימת החוזה עם הודו ובגלל ביקושים חזקים לאשלג ולפוספט, נראה פחות עונתיות ככל הנראה במגזרי הדשנים והחקלאיים. דווקא מוצרי התעשייה, קרי ברום, צפויים להתחזק לאור המגמות והביקושים שראינו ברבעון הראשון".
ב-ICL אומרים שהם עוברים יותר ויותר לחוזים ארוכי טווח, זה אומר שההכנסות מובטחות על פניו? כמה הם חשופים ללקוחות בחוזים קצרים?
"ההעדפה של כיל לעבור לחוזים ארוכים למעשה נובעת מהרצון לשמור על כמות מכירות בלי ליצור לחצים חריגים מדי על המחיר. הסיבה לכך ברורה. כיל היא מובילה עולמית בברום והיא רוצה לשמור על איזון בענף, ולא ליצור קפיצות חריגות במחיר. כמובן שהיא גם רוצה לשמור על תמחור ברמה יפה כמו כיום. היא לא מעוניינת להקפיץ אותו בטווח הקצר, דווקא בגלל מעמדה בענף. באופן בלתי נמנע כמעט, עקב התחרות מהמתחרים המובילים, ובגלל כושר הייצור המוגבל שלה עשויה להיות השפעה קצרת טווח על המחיר. ברבעונים הקרובים הם מעבירים את החוזים לחוזים ארוכי טווח. בחברה לא חשפו את הנתון אבל אני מעריכה שלפחות מחצית החוזים כיום הם ארוכים – ושוב נדגיש שמדובר על ברום".
יכול להיות שברבעון הראשון סופקה כמות גדולה מהרגיל בחוזה קצר טווח שתספיק ללקוח גם לרבעון הבא, או להמשך השנה, ואז ההזמנות מלקוחות כאלה ירדו ברבעון הנוכחי?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"לא. כרגע, המגמות מאד חזקות בענפים העיקריים של כיל, שהם הבנייה, הרכב והשבבים. המתחרים של כיל כרגע חווים קשיי אספקה ולכן זה צפוי להיות רבעון חזק בשבילה. להערכתי, לקראת הרבעון הרביעי, או זה הראשון של 2022, אנחנו עשויים לראות חזרה בפעילות התמיסות הצלולות, וזאת משום שעד סוף השנה הנוכחית יש משמעת גדולה של חברות הנפט והגז למרות התאוששות המחירים, אבל בהנחה שלא יהיו עוד סבבים קשים של קורונה ורמות מחירי האנרגיה ישארו איתנות, נראה חזרה של השקעות וקידוחים – ואז יצטרכו עוד תמיסות צלולות. גם אם חלק מהמגמות תהיינה חזקות פחות בגלל חזרת המתחרים עדיין יהיה להם עוד מגזר עם רווחיות גדולה".
איפה בכל זאת הסיכונים ומדוע התחזית של החברה מתונה?
"הטווח הוא 1.5-1.75 מיליארד דולר של EBITDA, זה נמוך מתחזית הקונצנזוס בשוק שהיו 1-1.92 מיליארד דולר. משום שזו השנה הראשונה שהיא מספקת תחזית, הם מנסים להחמיר ולתת רק את הנתונים שהם בטוחים לגביהם. לכן הם לא לוקחים בחשבון כרגע הקדמה של הרכישה בברזיל ושיפור נוסף בברום גם אחרי שהמתחרים יתאוששו".

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?