סיווה מכה את התחזיות עם עלייה של 32% בהכנסות
ספקית טכנולוגיות הקישוריות האלחוטית והחישה החכמה סיוה (סימול: CEVA), פרסמה היום (ג') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ול-2019 כולה. החברה דיווחה על הכנסות של 28.3 מיליון דולר, עלייה של 32% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בחלוקה למקורות הכנסה, ההכנסות ממכירת רישיונות וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-40% לעומת הרבעון המקביל והגיעו לשיא של 14.8 מיליון דולר. ההכנסות מתמלוגים גדלו ב-24% לעומת הרבעון המקביל לשיא של 13.5 מיליון דולר.
הרווח הנקי והרווח המדולל למניה על בסיס GAAP גדלו ב-33% וב-40% והסתכמו ב-3.1 מיליון דולר וב-0.14 דולרים למניה, בהתאמה. בנטרול רישום עלות האופציות לעובדים והוצאות הקשורות לרכישות, גדל הרווח הנקי המתואם ב-29% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב-6.8 מיליון דולר, והרווח המתואם למניה גדל ב-30% והסתכם ב-0.3 דולרים למניה.
בחברה מפרסמים כי במהלך הרבעון הרביעי הם חתמו על 21 הסכמים חדשים לרישוי טכנולוגיות לתכנון שבבים. 6 הסכמים היו לאספקת טכנולוגיות בתחום החישה החכמה ו-15 הסכמים לאספקת טכנולוגיות קישוריות. 10 מההסכמים שנחתמו היו עם לקוחות חדשים.
ההסכמים נחתמו עם יצרנים בשווקי התקשורת הסלולרית דור 5 לתחנות בסיס, סמארטפונים ומכשירי IoT סלולריים; הבינה המלאכותית והראייה הממוחשבת למוצרי אלקטרוניקה, מערכות מעקב ורכב; האודיו וקישוריות בלוטות' לאוזניות סטריאו אלחוטיות; חיישני תנועה לטלוויזיות חכמות ומחשבים; וקישוריות בלוטות' ו-Wi-Fi למגוון מכשירי IoT. בפילוח גיאוגרפי, 10 מתוך 21 ההסכמים נחתמו עם קוחות בסין, 5 בארה"ב, 2 באירופה, ו-4 עם לקוחות באסיה-פסיפיק, כולל יפן.
- איירפודס פרו 2: מהפכה טכנולוגית בשוק העזרי שמיעה
- שחקו אותה: מדריך לבחירת ציוד היקפי למחשבי גיימינג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסיכום שנתי, הכנסות החברה הסתכמו ב-87.2 מיליון דולר, גידול של 12% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממכירת רישיונות וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-18% לשיא של 47.9 מיליון דולר, וההכנסות מתמלוגים גדלו ב-5% ל-39.3 מיליון דולר. השורה התחתונה על בסיס GAAP.
הנתונים הפיננסיים העיקריים של החברה
מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר עם פרסום התוצאות הכספיות: "אנו מרוצים מאוד מהתוצאות המצוינות ברבעון הרביעי, בו קבענו שיאים חדשים בהסכמי הרישוי ובתמלוגים. השגנו 21 הסכמי רישוי חדשים שהניבו הכנסות שיא של 14.8 מיליון דולר, כולל הסכם אסטרטגי לאספקת מעבד אותות ליצרן סמארטפונים גדול מאוד עבור פיתוח פנימי של מודם סלולרי. בתמלוגים, ההכנסות הגיעו לשיא רבעוני של 13.5 מיליון דולר, הודות להשקת סמארטפונים חדשים ומגוון מוצרים בשווקים נוספים".
- 1.ליאור 18/02/2020 17:54הגב לתגובה זוחברה חזקה יש לצפות למרחקים של 70 80 דולר למניה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
