ברק גרשוני על האפיק בו היה ראלי מטורף בחודש ינואר - מסמן 3 ניירות מומלצים

מנכ"ל הקרנות של אלומות מסביר מה אסור לכם לעשות עכשיו, וגם מספק המלצות. לנהל תיק במים סוערים
אבי שאולי | (7)

אם מישהו חשב שב-2015 כבר "אין בשר" בשוק האג"ח הממשלתי אחרי הראלי הגדול בשנה החולפת, אז חודש ינואר (האג"ח ל-10 שנים בישראל זינק מעל 5%) הבהיר ש"בשר" לא חסר. השקת תוכנית ה-QE באירופה לצד מהלכים כמו זה של שוויץ שהורידה את הריבית למינוס 0.75%, הביאו את תשואות האג"חים מסביב לעולם לשפל כנראה חסר תקדים - וכמובן גם לניתוק הכלל הכלכלי לפיו התשואה היא פונקציה של הסיכון (ולראיה, האג"ח של ספרד נסחרות ב-1.4%).

אז לאן מכאן? ברק גרשוני, מנכ"ל קרנות הנאמנות של 'אלומות', בית ההשקעות שתפס את 3 המקומות הראשונים בקטגוריית אג"ח כללי בינואר האחרון מתייחס לסיטואציה בשיחה עם Bizportal.

ברק גרשוני: "הראלי העצום של האג"ח הממשלתיות בינואר הביא לכך שהתשואות הנמוכות ממילא איתן פתחנו את השנה נמצאות ברמה נמוכה עוד יותר היום. מרגע שאירופה הכריזה על הקלה כמותית שיכולה להמשך שנים ארוכות, או לפחות עד ספטמבר 2016, ניתן האות לראלי באג"ח במדינות רבות".

מה לגבי השוק המקומי? "בישראל ההתאמה לרמת תשואות נמוכה לא מפתיעה אותנו, אך המהירות והעוצמה כן. סביבת אינפלציה נמוכה שצפויה להישאר עמנו בטווח הנראה לעין, כסף קל וזול שזורם מאירופה ושנאת המשקיעים לריבית אפס דוחפים את השוק אל מח"מ ארוך יותר ובסופו של יום גם אל האג"ח הקונצרני".

יכול להיות שינואר היה רק ההתחלה? "עוצמת הרווחים בינואר יכולה היתה להספיק לשנה שלמה ומי שלא ניהל באופן מאוזן את תיק ההשקעות פספס בענק, בעיקר כי היכולת להניב שוב תשואות כאלה לא תחזור בטווח הנראה לעין".

מה לגבי התנודתיות בשוק האג"ח?"ברור שרמת התנודתיות עלתה בעקבות הראלי של ינואר באופן מהותי, בעיקר במח"מ הארוך, שם צפויה תנודתיות משמעותית ורגישות שלילית לכל נתון מאקרו כלכלי. עדיין ישנם מספר דברים שכדאי לעשות ולא פחות חשוב, ישנם דברים שחשוב לא לעשות".

מה לא כדאי לעשות? "לא להגיד שאם עכשיו היה ראלי באג"ח הממשלתיות והתשואות ממש נמוכות אז אני אממש ואשב בצד או במח"מ קצר מאד ואמתין שהתשואות יעלו כדי להכנס. ההמתנה בחוץ יכולה להמשך חודשים, אם לא שנים, תלוי בהתפתחויות, ולהסב הפסד אלטרנטיבי כואב. נזכיר שסביבת האינפלציה בעולם המפותח וגם בישראל נמוכה מאד ולא עושה סימנים של חזרה לרמות נורמליות בשנה הקרובה. ירידת מחירי הנפט הקיצונית רק מאריכה את משך הזמן שהאינפלציה תשאר נמוכה. אל תחכו בחוץ שהריבית תעלה".

קיראו עוד ב"אג"ח"

מה כן עושים כעת בכל זאת? "ראשית, מתאימים ציפיות: מבינים שרמת התשואות מכאן קדימה נמוכה, בייחוד באג"ח הממשלתי. כל החלטה אסטרטגית לשבת בצד תמנע תנודתיות, אך תמנע בוודאות כל רווח עתידי. המנעות מסיכון לאורך זמן היא ניהול סיכונים לא מוצלח במיוחד. שנית - 'משכיבים' את הכסף בעמדת המתנה בסביבת מח"מ שקלי של 3-4 שנים שיכולה להניב תשואה חיובית סבירה, מדובר בסביבת מח"מ לא ארוכה מדי כדי שהתממשות של תרחישי סיכון בלתי צפויים לא יפגעו קשות בתיק; שלישית - מסיטים כסף לאפיק הקונצרני, בעיקר באפיק צמוד המדד, למי שממש רוצה הצמדה למדד, על רקע התשואות השליליות באפיק הממשלתי. חשוב לבחור את האג"חים במשורה לפי יכולת הפרעון.קניית סיכון קונצרני (סיכון מנפיק) כשהתשואות כה נמוכות והמרווחים לא נראים מוצדקים היא ענין לא פשוט, אך צריך להבין שהסביבה הנוכחית של התשואות תשאר אתנו עוד פרק זמן שעלול להתארך מאד".

סביבת הריבית הנמוכה בישראל ובעולם מקשה על מציאת אג"ח עם תשואה גבוהה ופרופיל סיכון נמוך יחסית. אחרי תוכנית ה-QE האגרסיבית שהושקה לאחרונה באירופה, יתכן שבארה"ב ואולי גם בישראל ישיקו תוכניות ךהרחבה כמותית. תרחיש כזה יביא לעליה נוספת במחירי האג"ח.

האם תוכל לספק המלצות ספציפיות?

סלע נדלן אגח ב

"אג"ח במח"מ 6.5 שנים עם תשואה צמודה למדד של 2.5% , של חברת ריט שלה תפוסת נכסים יפה, מינוף מוגבל ומאפייני יכולת החזר חזקים ויציבים. הרחבת הסדרה שבוצעה לאחרונה שיפרה מצבה הפיננסי של החברה".

בזן אגח א

"אג"ח צמוד מדד במח"מ קצר של 2.7 שנים ותשואה ברוטו של מעל 4% . יכולת ההחזר של בזן הולכת ומשתפרת. אופק הדירוג עלה לחיובי. הרווחיות השתפרה ועל רקע ירידת מחירי הנפט מתגברים הסיכויים שהיא עוד תשתפר.

ISRAEL 30/06/2022 US46513AGA25

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לירן 19/04/2015 09:23
    הגב לתגובה זו
    יש אג"ח ממשלתי של ישראל בחול שמביא 2.3%? מישהו שומר פה סודות שאף אחד לא יודע??
  • 6.
    כל הכבוד לעכואים (ל"ת)
    רוני 03/04/2015 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה עם פריגו? למה לא מתרוממת למרות הדוחות? (ל"ת)
    איתן 07/02/2015 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה ראשל"צ 04/02/2015 22:16
    הגב לתגובה זו
    ממשלתי שקלי אין בשר אז מה הוא ממליץ על אגח ממשלתי שקלי למחמ 2-4 הצעה מטופשת
  • 3.
    השקעות (ל"ת)
    [email protected] 04/02/2015 21:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שומר נפשו 04/02/2015 21:40
    הגב לתגובה זו
    למה לא תמליץ עליה שוב ב28% יותר זול? תהיה גבר ותעמוד מאחורי הדברים חסרי הכיסוי שאתה אומר, וחלילה מישהו עוד עשוי לשמוע. שומר נפשו ירחק
  • 1.
    5 אחוז בחודש אל תצפו ל 60 אחוז בשנה ואל תאמינו לאף אחד (ל"ת)
    המומחה 04/02/2015 21:19
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.