הבעת אמון: אדמה גייסה 527 מיליון שקל באג"ח ממוסדיים ומפרטיים
חברת אדמה (מכתשים אגן לשעבר) השלימה גיוס של 527 מיליון שקל בהנפקת אג"ח פרטית. הגיוס בוצע באמצעות הרחבת סדרת אג"ח קיימת (סדרה ד'). המחיר במכרז נקבע על 108 שקלים לכל 100 ערך נקוב, המשקף תשואה לפידיון של 2.64%. את ההנפקה הובילה כלל חיתום. גיוס האג"ח בוצעה באמצעות הקצאה פרטית חסומה מאחר ולחברה אין תשקיף מדף בתוקף. במסגרת הגיוס הרחיבה החברה את סדרת האג"ח הקיימת - סדרה שקלית אשר נושאת מח"מ של 1.72 ונפדית בעוד פחות משלוש שנים. איגרות החוב מדורגות ברמה A+ על ידי סוכנות S&P מעלות. חברת אדמה נשלטת על ידי כור בשיעור של 40% ועל ידי והחברה הסינית כימצ'יינה בשיעור של 60%. בסה"כ יונפקו במסגרת העסקה 487.8 מיליון ערך נקוב, כאשר סך התמורה לחברה צפוי להסתכם ב-526.8 מיליון שקל (ברוטו). על איגרות החוב שהונפקו חלות מגבלות חסימה על פי החוק.
- 1.אי 12/02/2014 12:16הגב לתגובה זוכמה טמיטום על חשבוננו יכולים להיות בתי ההשקעות והבנקים שקונים אגח קונצרני בשביל ריבית של 2 אחוז מסכנים ולוקחים סיכון אדיר שלא יראו את הכסף או האינפלציה תגדל קצת והריבית תעלה אבל מה איכפת להם זה כסף לא שלהם

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: > לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. > רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%. בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.