שוקי הסחורות: במוקד הפעם - חיטה וזהב

אריה גורן מדווח משוקי הסחורות על השפעת מלאי החיטה העולמי צפוי לרדת לפני הקציר ועל העומד מאחורי הקמבק של הזהב
אריה גורן |

מה חדש בשוקי הסחורות? בפעם שעברה עשו כותרות העופרת והסויה. בשבוע האחרון משכו את תשומת לב המשקיעים שתי סחורות נוספות. בסקירה הבאה תמצאו מידע על הכוכבים החדשים בעולם הסחורות: חיטה וזהב.

חשוב לציין שמטרת המאמר היא לספק לקורא מידע על הסחורות, אך אין לראות בו המלצה לקנייה או למכירה.

חיטה

בשבועות האחרונים אנו עדים למאבק של בעלי המאפיות להעלות את מחיר הלחם האחיד בגלל ההפסדים שהם סופגים עקב העלייה במחיר הקמח. כעת הושגה פשרה לייקור הלחם האחיד ב-12.5%, לאחר שכבר נעלם כמעט לגמרי ממדפי המרכולים. קמח כידוע הוא תוצר של חיטה, ומחירי החיטה בשוקי הסחורות הרקיעו שחקים בשבועות האחרונים. ב-29 ביוני 2007 הגיע מחיר חוזה עתידי לחיטה לחודש ספטמבר בבורסת הסחורות של שיקגו (CBOT) לשיא של כל הזמנים: 6.50 דולר לבושל (בושל חיטה - 60 פאונד או 27.2 ק"ג), מאז ירד במקצת מחיר החוזה ונסגר ביום שישי האחרון ב-6.18 דולר לבושל, תיקון של 4.9%; אך מתחילת השנה עלה מחיר החיטה ב-24%, ומתחילת שנת 2005 עלה מחיר החיטה ב-102%.

מלאי החיטה העולמי צפוי לרדת לפני הקציר של השנה הבאה לרמתו הנמוכה ביותר מאז שנת 1982, ואילו הביקוש העולמי לחיטה נמצא במגמת עלייה. נזק רב נגרם לגידולי החיטה בארצות הברית בחורף שעבר בגלל קרה, הנזק ליבולים נעמד ב-300 מיליון בושל כמות השווה ל-23% מכמות היבולים בחורף הקודם. הנזק נגרם לגידולים במדינות ארקנסו, מיסורי, אילינוי, אינדיאנה וקנזס. גידולי החיטה נפגעו גם באוקראינה ובאוסטרליה כתוצאה מבצורת.

ההזמנות ליבוא חיטה, מארצות הברית יצואנית החיטה מספר אחת בעולם, גדלו ב-39% בהשוואה להזמנות בשנה שעברה. בשבוע האחרון קנו מצרים, יפן וטייוואן מארצות הברית בסך הכול 460 אלף טון חיטה. סוריה ביטלה לאחרונה יצוא של 400,000 טון חיטה שכבר נמכרה למצרים, לעיראק ולאיטליה בגלל הידלדלות היבולים שם, דבר שיגרום להגדלת הביקוש לחיטה מארצות הברית.

ייצור החיטה בעולם בשנת 2005 הסתכם בכ-620 מיליון טון; ארצות האיחוד האירופי ייצרו 20% מכמות זו, סין – 16%, הודו – 12%, ארצות הברית – 9% ורוסיה – 8%.

צריכת החיטה בעולם בשנת 2005 הסתכמה בכ-622 מיליון טון; ארצות האיחוד האירופי צרכו 19% מכמות זו, סין – 16%, הודו – 12%, רוסיה – 6% וארצות הברית – 5%.

הייצוא העולמי של חיטה בשנת 2005 הסתכם בכ-112 מיליון טון; ארצות הברית ייצאה 24% מכמות זו, אוסטרליה – 16%, קנדה – 14%, ארצות האיחוד האירופי – 13%, רוסיה – 9% וארגנטינה – 7%.

היבואניות העיקריות של חיטה היו מצרים, ברזיל, יפן, אלג'יריה, אינדונזיה, עיראק, דרום קוריאה, ניגריה ומקסיקו.

זהב

בשבועות האחרונים החל לעלות גם מחיר הזהב: מחיר חוזה עתידי לזהב לחודש אוגוסט בבורסת הסחורות של ניו יורק (NYMEX) הגיע ביום שישי שעבר ל-683.8 דולר לאונקיה (אונקיה טרוי – 31.1 גרם), ומתחילת חודש יולי עלה מחיר החוזה ב-5.30%. זאת לאחר שמחיר הזהב ירד מ-698 דולר לאונקיה ב-20 באפריל 2007 ל-643 דולר ב-27 ביוני, ירידה של 7.9%.

מחיר הזהב הגבוה בכל הזמנים נרשם ב-18 בינואר 1980, בתקופת האינפלציה הגבוהה בארצות הברית, והיה 923 דולר לאונקיה. לאחר מכן ירד מחיר הזהב עד לשפל של 255 דולר לאונקיה ב-27 באוגוסט 1999, ירידה נומינלית של 72%, מאז שב מחיר הזהב לעלות עד לערכיו כיום.

אפשר לתלות את העלייה במחיר הזהב בכך שהדולר נחלש והוא מאבד מערכו מול האירו כבר שישה שבועות רצופים. מחיר הזהב נע לרוב בכיוון הפוך למחיר הדולר.

בשנים האחרונות הצליחו להגביל את העלייה במחיר הזהב כשבנקים חשובים במדינות שונות מכרו את מלאי הזהב שלהם. בספטמבר 2004 נחתם הסכם לחמש שנים המגביל את מכירת הזהב של הבנקים המרכזיים ל-500 טון לשנה. המוכרים הפוטנציאלים כיום הם גרמניה, צרפת, שוויץ, ספרד ואולי גם איטליה. ב-14 ליוני 2007 הודיע הבנק המרכזי של שוויץ על כוונתו למכור 250 טון בשנתיים הבאות. יש גם דיווחים שקרן המטבע העולמית שוקלת למכור זהב במטרה להקל על חובותיהן של כמה מדינות עניות. הבנקים המרכזיים בכמה מדינות מחזיקים מלאי זהב של 30,733 טון, כמות היכולה להספיק לצריכה העולמית השנתית במשך קרוב לעשר שנים. ארצות הברית מחזיקה במלאי הגדול ביותר, 8,135 טון.

תפוקת הזהב ממכרות בשנת 2006 ירדה ב-3% בהשוואה לשנת 2005 לערך הנמוך ביותר שלה בעשר השנים האחרונות. הביקוש לזהב ברבעון הראשון לשנת 2007 גדל ב-4% בהשוואה לשנת 2006 והסתכם ב-832 טון. ממשלת דרום אפריקה, מפיקת הזהב הגדולה בעולם, דיווחה שתפוקת הזהב שלה בשנת 2005 הייתה הנמוכה ביותר מאז שנת 1923, 296.3 טון.

תפוקת הזהב העולמית ממכרות בשנת 2005 הסתכמה ב-2,519 טון: דרום אפריקה הפיקה 11.8% מכמות זו, אוסטרליה וארצות הברית – 10.0% כל אחת, סין – 8.9%, פרו – 8.2%, רוסיה – 7.0%, אינדונזיה – 6.6%, וקנדה – 4.7%.

הצריכה העולמית של זהב בשנת 2005 הסתכמה ב-3,280 טון, הודו צרכה 21.2% מכמות זו, טורקיה – 9.2%, איטליה – 8.7%, סין – 7.8%, ארצות הברית – 6.7%, יפן – 5.1% וערב הסעודית – 3.8%.

השימוש העיקרי של זהב הוא לתכשיטים, 67% מכלל השימוש, בעיקר בתערובת עם מתכות אחרות כמו כסף ונחושת. שימוש נוסף הוא למוצרי אלקטרוניקה – 7% – בגלל המוליכות המעולה של הזהב והעמידות שלו בפני קורוזיה. שימושים נוספים: לרפואת שיניים – 2%, למטבעות ולמדליות– 4%, למטילי זהב – 6%, לשימושים תעשייתיים אחרים – 2%, לגידור של יצרנים – 3% ולצרכי השקעה – 9%.

השינויים במחירי הסחורות העיקריות בשבוע האחרון: סחורות שמחירם עלה: סוכר – 4.4%, קפה – 3.9%, נחושת – 3.1%, נפט גולמי – 2.5%, זהב – 2.6%, כסף – 2.2% וקקאו – 1.2%. סחורות שמחירם ירד: תירס – -10.3%, כותנה – -8.3%, סויה – -7.8%, גז טבעי – -3.2%, בנזין – -2.2% וחיטה – -0.7%. עד כאן חדשות הסחורות של השבוע האחרון, בשבוע הבא בוודאי צפויות הפתעות נוספות.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.