אופ"ק ורוסיה הסכימו על קיצוץ שיא בתפוקה - 10% מהיצע הנפט העולמי
שר האנרגיה הסעודי עבדלאזיז בן סלמאן הצהיר כי קיצוץ תפוקת הנפט האפקטיבי של מדינות אופ"ק+ יסתכם ב-12.5 מיליון חביות ליום, בגלל תפוקה גבוהה יותר בתחילת החודש מסעודיה, כווית ואיחוד האמירויות. "אני מתכבד להיות אחד הצדדים ברגע ההיסטורי הזה וההסכם ההיסטורי הזה", אמר. לאומי: זה מעט מדי ומאוחר מדי ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, אמר בתגובה להסכם: "בהתחשב בקושי של מרבית היצרנים שמחוץ ללב ליבו של ארגון OPEC (בעיקר סעודיה) לבצע קיצוצים, ההסכם הנוכחי הוא בחזקת מאוחר מדי וקטן מדי. היקף הקיצוץ הצפוי בתפוקה אינו גדול מספיק בכדי לקזז בטווח הקצר את הירידה הצפויה בהיקף הביקוש הגלובלי לנפט גולמי, בהיקף של 19 מיליון חביות ליום בממוצע באפריל-מאי, זאת עקב השפעות הנגיף על הפעילות הכלכלית ועל הביקוש לאנרגיה". "בפועל, מדובר בקיצוץ מצרפי של 7.2 מיליון חביות ליום ביחס לרמת הייצור הממוצעת ברביע הראשון של 2020 שכבר כללה הפחתת תפוקה בעקבות התפרצות הווירוס בסין עוד בחודש ינואר. נראה כי גם יצרני נפט החברים ב-G20, שאינם חברי אופ"ק+, כמו ארה"ב, ברזיל וקנדה יצמצמו את תפוקת הנפט בסדר גודל של עד 3-5 מיליון חביות ליום", ציין בפמן. לדברי בפמן, יכולת האחסון הגלובלי של נפט גולמי, בעיקר זו שמחוץ לארה"ב, תגיע לנקודת רוויה ולכן צפוי שמחירי הנפט הגולמי עדיין ישמרו ברמה נמוכה בשבועות הקרובים, זאת ככל שקיבולת האחסון תהיה מגבלה של ממש לקליטת היצע הנפט הזורם אל השוק. "הפתעות לטובה בנושא מחירי הנפט עשויות להגיע מן הכיוון של סין, זאת במידה ותרצה לנצל את המצב הנוכחי לשם הגדלת ההמאגרים האסטרטגיים (SPR) שלה", אמר בפמן. בפמן מציין עוד כי "קבוצת אופ"ק+ תיפגש שוב בחודש יוני 2020 לשם דיון מחדש במגבלות התפוקה. אין ספק כי האיזון מחדש של שוק הנפט לא יהיה תהליך קל. עם זאת, ברגע שהשפעת הווירוס על הפעילות הכלכלית העולמית תתחיל לדעוך, בין אם כתוצאה מלמידת הדרכים של חזרה לפעילות גם עם וירוס, ובוודאי כאשר יסתמן שישנם חיסון ו/או תרופה שיגיעו לשימוש המוני, יתחיל 'ריבאונד' במחירי הנפט, זאת על רקע עלייה בצפי לביקוש לאנרגיה".The big Oil Deal with OPEC Plus is done. This will save hundreds of thousands of energy jobs in the United States. I would like to thank and congratulate President Putin of Russia and King Salman of Saudi Arabia. I just spoke to them from the Oval Office. Great deal for all!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) April 12, 2020
- 4.יוסי 14/04/2020 17:47הגב לתגובה זוהאם מפיקות הנפט ימכרו במחיר זול ממחיר עלות הפקת הנפט
- 3.שמוליק 13/04/2020 11:57הגב לתגובה זווגם נסיכויום קיצצו בנוסף על ה10 עוד כמה מיליונים אקסטרה, וגם G20 עוד כמה מיליונים. וגם הקיצוצים ממשיכים מעבר ל2020. כך שב2021 אנחנו יכולים לראות גם נפט 70 וגם 80 ואולי גם יותר מ100.
- 2.חיפאי 13/04/2020 11:21הגב לתגובה זובהפקת נפט ייקר אותו ויגרום לעליית כדאיות האנרגיה המתחדשת. אז אין רע בלא טוב...
- 1.הכיוון הוא לרמת מחיר לחבית נפט מסוג brent של 30+ (ל"ת)איתי 13/04/2020 10:53הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
