חברת א.צ.מ ומנהליה הונו את המוסד לביטוח לאומי ב-5.5 מיליון שקל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

בית המשפט
צילום: Pixbay

עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?

אחרי קריסה כלכלית של רשת עסקי מזון שהיו בבעלותו, חובות בהיקף של כ-5.5 מיליון שקל ונכות מלאה שהובילה לאובדן כושר עבודה מוחלט, האם בית המשפט יחייב את החייב בתשלומים עתידיים או שיפטור אותו מהחוב?

עוזי גרסטמן |

במשך שנים ניהל אדם עסקי מזון, חתם על ערבויות, גלגל כספים וניסה להחזיק את הראש מעל המים. אלא שכמו לא מעט סיפורים אחרים בענף עתיר הסיכונים הזה, גם כאן הקרקע הכלכלית נשמטה. העסקים קרסו, החובות תפחו לממדים עצומים, וברקע הידרדרה והלכה בריאותו של האיש, עד שבשלב מסוים כבר לא נותרה לו כל יכולת לעבוד. כשפנה להליך חדלות פירעון, הוא מצא את עצמו לא רק מול נושים עם חובות בסכומי עתק, אלא גם מול שאלות קשות של תום לב, מחדלים בהליך וגבולות החמלה של הדין. בפסק דין שניתן באחרונה, הכריע בית משפט השלום בבאר שבע כי למרות המחדלים, יש להעניק לו הפטר מחובותיו, אך לא בלי תנאים.

ההליך נפתח באוגוסט 2023, אז ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב ונקבע לו צו תשלומים חודשי בסכום של 1,500 שקל. כבר אז היה ברור כי מדובר בתיק מורכב: זהו ההליך השני בעניינו, לאחר שהליך קודם בוטל בשל מחדלים. היקף החובות שאושרו על ידי הנאמן הגיע לכ-5.47 מיליון שקל, סכום חריג לכל קנה מידה, בעוד שבקופת הנשייה הצטברו רק כ-4,300 שקל - נתון שממחיש היטב את הפער בין גובה החוב לבין יכולת הפירעון בפועל.

במרץ 2024 פנה החייב בבקשה להפחתת צו התשלומים, על רקע החמרה במצבו האישי והכלכלי. לאחר קבלת עמדת הנאמן, שהתנגד לבקשה, החליט הממונה על חדלות פירעון להפחית את התשלום החודשי ל-500 שקל בלבד, ואף קבע כי ההפחתה תחול רטרואקטיבית ממועד פתיחת ההליך. זמן קצר לאחר מכן, במאי 2024, הגיש החייב בקשה למתן הפטר לאלתר, בטענה כי מצבו אינו מאפשר ממנו להמשיך בהליך ממושך.

הממונה סבר אז כי מוקדם מדי להכריע בבקשה, בין היתר משום שעדיין לא התקיים דיון מסודר בעניינו של החייב, וביקש להמתין להשלמת הבדיקות. עם זאת, הדיון הוקדם, ובספטמבר 2024 ניתן בעניינו של החייב צו שיקום כלכלי. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שקיבל את הערעור והחזיר את הדיון לבית משפט השלום, תוך קביעה כי יש לבחון שורה של סוגיות מהותיות: האם המחדלים שצבר החייב מצדיקים ביטול ההליך, האם החובות נוצרו בתום לב, האם קיימת לו יכולת השתכרות חרף נכותו, והאם יש מקום להעניק לו הפטר לאלתר או רק בכפוף לתנאים.

חרף מצבו הוא ניסה להשתלב בעבודה ככל יכולתו

במסגרת הדיון החוזר, הונחו בפני בית המשפט נתונים אישיים קשים. החייב, יליד 1967, סובל שנים רבות מסוכרת מסוג 1 ומסיבוכיה. בינואר 2024 נקבעה לו נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 80%, ולצדה אובדן כושר עבודה מלא בשיעור 100%. בעקבות זאת הוא פוטר מעבודתו, ומאז לא הצליח לשוב למעגל התעסוקה. הכנסתו היחידה מגיעה לכ-4,400 שקל בחודש, מקצבת נכות. החייב טען כי חרף מצבו הוא ניסה להשתלב בעבודה ככל יכולתו, פעל בשיתוף פעולה עם הנאמן, וכי חובותיו נוצרו בתום לב כתוצאה מקריסת עסקי המזון שניהל והערבויות שנתן להם.