הקרב על קיבוץ האון לא הסתיים: "לא יודעים מה מחיר הפיתוח, חוששים מועדת הקבלה"
אחרי שאתמול שווקו 171 קרקעות על אדמת קיבוץ האון למשרתי מילואים ולכלל הציבור, כעת מגיע השלב הבא בתוכנית: תשלום עלות הפיתוח, ממנו חוששים חלק מהזוכים. הסכם הפיתוח עדיין לא נחתם, והרוכשים חוששים שעלות הפיתוח תהפוך את העסקה לפחות כדאית. בנוסף, חלק מהזוכים חוששים לקראת ועדת הקבלה שתערוך המועצה.
מה תהיה עלות הפיתוח?
לא בטוח שכל החששות מוצדקים. נתחיל עם נושא עלות הפיתוח. נניח שמחיר הפיתוח יעמוד על מיליון שקל. יחד עם עלות הבנייה, גם מי שזכה בקרקע במחיר של מעל 3 מיליון שקלים עדיין הרוויח, משום שהוא יוכל לסיים את הבנייה בפחות מ-6 מיליון שקל - סכום נמוך בהרבה לעומת המחירים באזור (נזכיר כי חנוך דאום רכש בית עם זכויות מלאות ב-8.3 מיליון שקל). יחד עם זאת, ייתכן שבמקרה כזה חלק קטן מהרוכשים יוותר על הזכיה.
הסיפור עדיין לא נגמר. קיבוץ האון (גוגל מאפס)
בדקנו את תנאי המכרז ושם אין הערכה כלשהי לגבי גובה הוצאות הפיתוח. עוד נכתב כי "החוכר מתחייב לשאת בכל הוצאות הפיתוח, בין שאלה חלות על המוחכר או בגינו או בגין השימוש בו, בין ששולמו על-ידי המחכירה לפני מועד חתימת הסכם זה ובין שלא שולמו על ידו".
עוד נכתב, כי החוכר מתחייב לשלם את הוצאות הפיתוח על-פי דרישתה של רמ"י או להחזיר לה, לפי דרישה, כל תשלום ששולם על ידה עבור הוצאות הפיתוח, תוך 30 יום מתאריך דרישתה. סעיף הפיתוח כולל כמובן הוצאות, היטלים או אגרות מכל סוג שהוא בגין פיתוח מערכות תשתית, כולל פריצת דרכי גישה, תיעול, סלילת כבישים ומדרכות, תאורה, מים, ביוב ועוד. בקרוב תתקבל ההחלטה לגבי הסכום הסופי.
ועדת הקבלה תפסול חלק מהמועמדים?
זהו לא החשש היחיד של הזוכים: במועצת עמק הירדן מתכוונים לערוך ועדת קבלה לזוכים בהגרלה, כשבקרב הזוכים יש מי שחושש שהועדה תערים קשיים וחלק מהזוכים ייפסלו. ברמ"י מתכוונים לפקח על הנעשה בוועדת הקבלה וגורמים ברשות הבהירו לאחרונה כי לא יתנו יד לאפשרות שבה חלק מהזוכים לא יעברו את הוועדה. נזכיר כי במשרד הבינוי והשיכון, שהתערב בנושא, הודיעו כי מי שלא מתכוון לגור ביישוב הקהילתי, לא יוכל לעבור את וועדת הקבלה. בהוראות המכרז נכתב כי ישנה חובה לגור במקום במשך 5 שנים.- 4,000 מגרשים לשיווק בעדיפות לחיילי מילואים - רובם בפריפריה
- היישובים נחשפים: כך יחולקו המגרשים למילואימניקים ונכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כזכור, המכרז לשיווק הקרקעות הסתיים בהצלחה, כשחיילי המילואים שילמו מחיר ממוצע של 1-1.5 מיליון שקל, בעוד שהמחיר הממוצע לכלל האוכלוסיה היה גבוה יותר, כמעט פי 2.
מבחינת חיילי המילואים, מדובר בעסקה נהדרת. מי שרכש קרקע במיליון שקל, יוכל להרוויח הרבה מאוד כסף גם במקרה שעלות הפיתוח תהיה גבוהה יחסית. למועצת עמק הירדן לא הייתה בעיה עם חיילי המילואים - היא חששה ש"ילדי השמנת" מתל אביב ירכשו את הקרקעות ויהפכו אותם לבתי נופש לתקופת הקיץ או ימכרו אותם - אבל משרד הבינוי והשיכון נטרל את החששות, לפחות באופן חלקי, כשהחליט שהבתים לא יוכלו להימכר במשך 7 שנים.
מאוחר יותר, במועצה הביעו חשש שמשפחות עשירים, שלהם ילדים שמשרתים במילואים, יזכו בקרקעות, אך גורמים ברמ"י אמרו על כך: "אפשר לומר את זה על כל מכרז. אי אפשר להתנות השתתפות במכרז לפי המצב הכלכלי. מי שהוא חסר דיור ומשרת במילואים - יכול היה לגשת, בדיוק כפי שהוא יכול לגשת לכל מכרז של דירה בהנחה". יחד עם זאת, מעניין יהיה לראות מה יקרה בהמשך, כשיתברר שחלק מהזוכים שהתחייבו בפני ועדת הקבלה לגור בקיבוץ ישאירו את הבתים סגורים לתקופה מסוימת, או שיעבירו את ילדיהם לגור שם, כך שיהיה קשה מאוד להוכיח שלא עמדו בתנאי המכרז.
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
במועצת עמק הירדן עדיין לא הרימו ידיים. שם שוקלים לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה ודורשים לבטל את המכרז, מה שאומר שיכול להיות שהקרבות המשפטיים בין המועצה לרמ"י טרם הסתיימו. יתרה מכך, גם נושא ועדת הקבלה עלול להערים קשיים. לפחות בשלב זה, ברמ"י מעריכים שעלות הפיתוח לא תערים קשיים על רוב הרוכשים, כולל הזוכים בשוק החופשי, שרכשו את הקרקע במחיר נמוך במיוחד. כזכור, חלק מהזוכים בשוק החופשי זכו בקרקע במחיר של 1.6 מיליון שקל - קרוב למחיר שאותו ישלמו חלק מהמילואימניקים.
- 10.קונילמל 09/11/2024 16:53הגב לתגובה זותפקיד הוועדות למנוע מהחרדים הפרזיטים המשתמטים, להמשיך ולבזוז את אוצרות המדינה.
- 9.פחחח... 6-8 מיליון... נראה את לוביבס הזה משלם. (ל"ת)האון = חור תחת 08/11/2024 16:04הגב לתגובה זו
- 8.מתקוטטים על פגר מרקיב. אף-אחד לא באמת מתכוון להתגורר שם (ל"ת)תל-אביבי 07/11/2024 19:22הגב לתגובה זו
- 7.נוריה 07/11/2024 09:46הגב לתגובה זוחוששת ממיסוי נוסף כדי לממן את הביזה של החרדים
- 6.אבנר 07/11/2024 09:45הגב לתגובה זוהחרדים ממילא יבזזו את כל הכסף שיתקבל במכרז
- לא נורא. גנבנו את אדמות המדינה בסיוע החברים במפא"י (ל"ת)קיבוצניק, האון 07/11/2024 19:22הגב לתגובה זו
- 5.אחד רכש במחיר מופקע כולם קופצים אבל דבר אחד לא שמי 06/11/2024 11:38הגב לתגובה זואחד רכש במחיר מופקע כולם קופצים אבל דבר אחד לא שמים לב א. לחנוך דאום יש כסף כמו זהל ב. זה טאבו ג. זה יותר גדול משל כולם ובאזור הטוב ביותר, אז דיי לקשקש מחיר 7-8 מיליון דיי
- 4.מעדן הגולן 06/11/2024 11:09הגב לתגובה זווואלה אין מצב שאני לא זוכה אם אני מציע 3 מיליון וזה עדיין משתלם!!!
- 3.נמאס כבר מהקיבוצניקים האלה (ל"ת)די לשחיתות 06/11/2024 11:08הגב לתגובה זו
- 2.ועדות קבלה זו גזענות טהורה (ל"ת)פטריוט ישראלי 06/11/2024 10:29הגב לתגובה זו
- זכותם למנוע ממשפחות פשע להצטרף (ל"ת)רפאל 07/11/2024 09:11הגב לתגובה זו
- אורי 06/11/2024 11:08הגב לתגובה זוזה מה שאתה רוצה לומר?
- 1.1. מדינה צריכה למקסם הכנסות ממשאבים. 2. לא לפעול כ 06/11/2024 09:26הגב לתגובה זו1. מדינה צריכה למקסם הכנסות ממשאבים. 2. לא לפעול כמו קזינו (הגרלות). 3. להתערב סוציאלית נקודתית בלבד ולא לספק מתנות למגזרים רחבים בעלי כוח פוליטי. 5. המגרשים במקרה זה לא שווים רבע מהמחיר ששולם עליהם בשוק החופשי- תודה למועצה האזורית על יחסי הציבור ולחנוך דאום חחחחח….

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
