קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס
ראיון

"העסקה של חנוך דאום בקיבוץ האון משקפת את מה שקורה שם - 8 מיליון שקל לבית"

הקרב על קרקעות בקיבוץ האון הולך ומחריף; מתווך מהאזור מספר כי: "אין כמעט בתים למכירה, זה קו ראשון לכנרת, אז המחיר הוא 7-8 מיליון שקל". שמאי המקרקעין אמיר דרור מנתח את מה שקורה במכרז רמ"י שיצר סערה: "אין עדיין היתרי בניה ואתה לא יודע איזה תכנון יתגבש שם; יש משקל רב לנושא השיוך"
איציק יצחקי | (24)

המכרז בקיבוץ האון עומד במרכז סערה בשבועות האחרונים. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שיווקה 171 מגרשים באזור, רובם למילואימניקים, ומועצת עמק הירדן מאיימת כי היא לא תאפשר בנייה באזור. הקרב בין רמ"י, שהיא למעשה המדינה, לבין המועצה, שלא בטוח שיכולה לשלוט במכרז משום שהקיבוץ הופרט לפני שנים בשל חובות עבר, הולך ומתעצם ככל שמגיע רגע פרסום תוצאות המכרז. בינתיים, לאנשי המקצוע בסביבה יש מה לומר על מחירי הקרקעות באזור ועל המרכז החדש שיוצר סערה באזור כולו - מאבק על קרקע ששווה מיליונים במחיר נמוך, כשבצלו חשש של אנשי הקיבוץ והמועצה כי "ילדת השמנת מתל אביב ישתלטו עליו".

קיבוץ האון (גוגל מאפס)

סערה תקשורתית. קיבוץ האון (גוגל מאפס)​

"יש שם בית אחד למכירה"

כפי שפורסם כאן, מחיר הקרקע ינוע סביב 1-2.5 מיליון שקל, כשבסכום הנמוך זכו בעיקר אנשי מילואים. צריך להבין שקרקע בקיבוץ האון היא דבר די נדיר מכמה סיבות, ראשית - כי אין הרבה מכירות באזור. הקומיקאי חנוך דאום רכש כאן בית ב-8.3 מיליון שקל ועל פי הערכת בני המקום, וילה בקו ראשון לכנרת תעלה סביב המחיר הזה, אבל בית קרקע שנמצא בקו השני לים ואילך - יימכר במחיר נמוך, כשעל פי ההערכות הוא ינוע סביב מחיר של 6-7 מיליון שקל, תלוי במיקום ובגודל השטח הבנוי.

"יש לי שם בית אחד למכירה, אין כבר הרבה בתים כאלה", אומר גונן, מתווך מאזור סובב כנרת שמשווק בימים האלה בית באזור. "מחיר הבית ייקבע לפי המיקום שלו. כלומר, אם זה קו ראשון לכנרת, אז זה 7-8 מיליון שקל".

חלק נוסף מהקרקעות שלא שווקו במכרז הנוכחי, 73 במספר, ישווקו בסוף אוקטובר ויאזנו בין מספר המילואימניקים לבין מספר המגרשים ששווקו לשאר הציבור. מעיון בפרטי המכרז עולה כי למילואימניקים ניתנה האפשרות להגיש הצעה החל מ-593 אלף שקל, וכאמור - חלקם הציע סכום כפול - ועדיין, זה נמוך משמעותית משווי הקרקע. גונן מספר כי "אין שם משהו מיוחד, אבל זה מקום עם נוף פתוח, אין תנאים מקשיחים של ועדת קבלה, אז אפשר לקנות שם, למי שיש כסף כמובן".

אזהרת מועצת עמק הירדן (אתר המועצה)

אזהרת מועצת עמק הירדן (אתר המועצה)

כל מציע יכול להירשם להגרלה על מגרש אחד ועד 25 מגרשים, כך שאין פלא שכל המגרשים שווקו בהצלחה ועד תקופת החגים רמ"י אמורה להודיע, גם אם לא תפרסם את תוצאות כל ארבעת המכרזים, שכל המגרשים נמכרו. חשוב להדגיש עוד נתון מעניין: חלק מהקרקעות ששווקו קטנות במידתן (271-301 מ"ר) ובאופיין מקרקעות אחרות בקיבוץ. לא מדובר בקרקע קטנה, אבל ביחס לקיבוץ זה מעט נמוך, למרות שחלק מהמגרשים משווקים על שטחים של עד חצי דונם, ומעטים אף גדולים יותר. לחלק מהבתים יש קיר משותף וזה גורם מפריע כאשר מחשבים את מחיר הנכס.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ויש עוד גורם מפריע בסיפור הזה: מועצת עמק הירדן, שדורשת שמזהירה, כפי שאפשר לראות במודעה כאן למעלה, שמי שישתתף במכרז שם את כספו על קרן הצבי. משיחות עם אנשי מקצוע בתחום הנדל"ן, הם מעריכים כי אולי עשרות בודדות יוותרו על המכרז, אבל הם צופים כי ההודעה לא ממש תשפיע ועדיין - מספר הניגשים למכרזים הבאים יהיה גבוה מאוד ובמקרים מסוימים - מספר דו ספרתי של מציעים על כל מגרש.

מה אומר המומחה?

"אם אני משווה את קיבוץ האון לגנוסר או לקיבוצים ששוכנים על הכנרת ונושקים למים, אפשר לראות שהמיקום והחלום נפגשים יחד במקרה הזה ומייצרים מחיר שהוא באמת מדהים", אומר לנו עו"ד ושמאי המקרקעין, אמיר דרור, שמכיר היטב את האזור.

מה קרה בעסקה של חנוך דאום? הבית תומחר ברף הגבוה.

"אפשר בהחלט לראות את זה בעסקה של חנוך דאום. שם הדבר התאפשר כתוצאה מעניין השיוך. כשאתה מאפשר את ההפרדה של הקרקע מהשיתופיות של האגודה והופך אותה לרשומה באופן פרטי, הדבר משליך ישירות על מידת הסחירות שלה. אתה יכול לעשות בה שימוש, למנף אותה. לעשות את כל מה שאפשר לעשות עם נכס משויך - וזה מה שקרה במקרה הזה. הוא קיבל קרקע רשומה על שמו".

גם חברי הקיבוץ קיבלו.

"כל מה שנעשה בקיבוץ, בתוך תהליך הפירוק, הוא שחברי הקיבוץ מסרו נכסים ותמורת זה שחררו אותם מחובות והתחייבויות, אבל נתנו להם את ה'פרצלציה', השיוך. זה שם אותם במקום שונה מול קיבוצים אחרים ששם אין לך את האלמנט הזה, שם אתה בתוך הסירה עם כולם. זה דבר מאוד משמעותי. לכן, האון שונה מיישובים אחרים בסביבה".

אמיר דרור, עו״ד ושמאי מקרקעין

אמיר דרור, עו״ד ושמאי מקרקעין (צילום: כפיר זיו)

מה דעתך על מכרז רמ"י?

"אין ספק שזה עשה רעש. אפשר לראות איך המחיר בקיבוץ הלך וטיפס במהלך השנים. יש מגמה. מצד שני, יש כאן הרבה מאוד נעלמים שאני עדיין לא יודע איך הם יקבלו ביטוי במחיר - יש פה 'כיפוף ידיים' של שני ענקים, כמו רמ"י והמועצה. מצד אחד בעל הקרקע, מצד שני מי שמחליט מה לעשות בה. זו סיטואציה לא פשוטה, אין עדיין היתרי בניה ואתה לא יודע איזה תכנון יתגבש שם. אני גם לא מבין מה הקריטריונים שיקבעו ואיך אפשר יהיה לפקח ולדאוג שהאופי, שאמור להיות קהילתי, יישמר.

בסוף, בישראל כמו בישראל, יכולים לבוא לומר שהכוונה היא מאוד טובה אבל אולי הדברים ישתבשו, אז נוכל למצוא את עצמנו באזור שרווי בעשירים בלבד. בל נשכח: אם תקבע קריטריונים בעלי אופי חברתי ויעשו תמהיל ששומר על חיילים ולוחמים וכן הלאה, זה עדיין לא מבטיח שהקיבוץ לא יהיה של עשירים בלבד. גם בקרב לוחמים שהיו בעזה - יש הרבה מאוד עשירים".

בוא נדבר על השורה התחתונה - המחיר.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    והיכן נכי צה"ל שכחו אותם ? עשו את שלהם ועכשיו נזרקים לכלביםרק מילואימניקים חיים היום?? בושה לרמי בושה למדינהתקנו מהר את המכרזים. נכים מ-50% (ל"ת)
    רמי 30/09/2024 20:38
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    חכו לחורף אחד קשה 27/09/2024 10:20
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מבין את זה יפסיד את כל כספו, לא יקבל שום ביטוח, החברות יגידו אסון טבע...
  • 17.
    נורי 25/09/2024 09:21
    הגב לתגובה זו
    אבל נראה ששווה את המחיר מה נגיד לכם השתגענו
  • 16.
    פחחח. מתתי מצחוק! חומר שיווקי. ב-8מיל' קונים ארמון בת"א (ל"ת)
    מתווך, ת"א 25/09/2024 08:38
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    יואב בן צרויה 25/09/2024 07:31
    הגב לתגובה זו
    מועצות אזוריות הפכו מכרה עושר לקיבוצים ונשלטות עי נציגי הקבוצים המתגוררים בשטח המוניצפלי של המדינות הללו שהן מדינה בתוך מדינה . חוסמות התישבות בהן שלא על בסעס הפשרת קרקעות םעצמם ובשיטת שיוך קרקעות ובנים ממשיכים .והגרוע הם בונים ומאפשרים פרוייקטים בלי אנשים שיערערו את המאזן הדמוגרפי המצביע למועצה רק פרוייקטים של מחסני ענק למסחר תחנות דלק אזורי מסחר בגים מתחמי תעשייה,המניבים להם משרות וארנונה. בכל מתחם מועצה כזו יש עד 1000 ולכל היותר 2000 איש חברי אגודות שיתופיות והיתר הם סוג ג אזרחים שנספרים לצורך קבלת.מכסות מים ,צקציבים לפי נפש למערכת החינוך התשתיות. ואת הכסף משלשלים לטובתם חברי האגודות החוסמים בשללשיטות מנהליות מיתר תושבי הקיבוצים שאינם חברי אגודה להנות מהעושר הרב, אפילו לבריכה הקבוצית מחייביםבאפלייה תושבית לשלם .הגחעה העת לקרוע מסכת הצביעות ממגזר זה הנלחם על כסף נדלן ומתעשר והופך מליארדר מקרקעות מדינה
  • חיים חליוה 25/09/2024 19:19
    הגב לתגובה זו
    אכן אתה צודק כחבר מליאה במועצה האזורית בעמק הירדן לשעבר אני מסכים איתך לחלוטין רק שאנשי הימין לא בדיוק עושים משהו בנושא. יש לפרסם את הקרקעות למרבה במחיר בלבד
  • 14.
    לעצור!! 24/09/2024 21:44
    הגב לתגובה זו
    חמור ביותר צריך.לעצור מיד את השחיתות הזו חופי הכנרת שייכים לכל תושבי הארץ!
  • 13.
    מהאדי עופרי 24/09/2024 19:46
    הגב לתגובה זו
    איזה מילואיניק שלוחם בעזה יכול לגשת למכרז. רק הג'ובניקים חיים טוב כרגיל. המכרז הזה מריח כמו הגרביים שלי
  • 12.
    חנוך 24/09/2024 19:13
    הגב לתגובה זו
    מגיעה לו חתיכת אדמה בקיבוץ האון ושקט ושלווה.
  • 11.
    אזרח 24/09/2024 18:43
    הגב לתגובה זו
    למה הקרקע לא ציבורית לכלל אזרחיה? למה הקרקע נחטפת ? מי נתן למדינה מנדט לעשות עיסקה כזאת?
  • 10.
    סתם אחד 24/09/2024 18:14
    הגב לתגובה זו
    מזרח המדינה , תשתיות, רכבת, חום אימים, יתושים, צפעים, כלי שיט משתוללים, זה נראה לכם שווה 8 מיליון ??!!! אם כן אז יאללה תיסחפו עם העדר שרץ לקנות
  • 9.
    צאלה 24/09/2024 17:59
    הגב לתגובה זו
    הקיבוצניקים לא צריכים לעבוד קשה 50 שנה קדימה והמבין יבין!!!
  • 8.
    הקיבוצניקים לקחו תמדינה (ל"ת)
    נור 24/09/2024 17:58
    הגב לתגובה זו
  • בולבול 24/09/2024 19:42
    הגב לתגובה זו
    הקיבוצניקים הקימו את המדינהאבל מקופח כמוך חושב שהכל מגיע לו...
  • פיצ 25/09/2024 05:14
    את המדינה חרגו מכל חוק ובנו בתי מלון קניונים ועוד.. צריך לפרק אותם ולהחזיר לציבור את האדמות החגיגה נגמרה !!!!
  • 7.
    קוזקי 24/09/2024 17:22
    הגב לתגובה זו
    המדינה מחרבת את הנכסים הציבוריים חייבים שמיטת קרקעות דחוף!
  • 6.
    המראה 24/09/2024 17:19
    הגב לתגובה זו
    עוד חלק בארץ לבעלי ההון ומוכן להתערב שכך יהיה.
  • 5.
    חם שם מאוד בקיץ (ל"ת)
    לא בשבילי 24/09/2024 16:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קשקש 24/09/2024 16:31
    הגב לתגובה זו
    8 מיליון ? אולי בחלום
  • 3.
    עדה 24/09/2024 15:52
    הגב לתגובה זו
    איך יודעים שהמילואמיניק לא עשיר כקורח???
  • 2.
    אומרים לא לעשירים!!! (ל"ת)
    אורי 24/09/2024 15:52
    הגב לתגובה זו
  • המראה 24/09/2024 17:21
    הגב לתגובה זו
    במקום יש "לכל לא יש מחיר"
  • 1.
    איש פשוט 24/09/2024 15:36
    הגב לתגובה זו
    מתכוון לעבור מאיו"ש לכנרת או שזה בית נופש נוסף ???
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.