קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

הקרב על קיבוץ האון: למרות ההתנגדות, תוצאות המכרז יפורסמו בימים הקרובים

80 חיילי מילואים זכו בקרקע, ככל הנראה במחיר נמוך בהשוואה למכרז הרגיל. במועצה ממשיכים להדגיש: "לא יקומו כאן בית קיץ לעשירים"
איציק יצחקי | (5)

הדיון סביב קיבוץ האון ממשיך לעורר עניין, כשבמקביל למתיחות המתוקשרת בין המועצה המקומית עמק הירדן לרמ"י. כזכור, חברי הקיבוץ והמועצה מנסים למנוע את שיווק הקרקעות שמיועדים לדבריהם ל"ילדי השמנת של תל אביב" (הכוונה היא לעשירי ישראל בכלל), אולם שלשום נסגר המכרז של המילואימניקים ושווקו כל 80 הקרקעות שבו.

קיבוץ האון (גוגל מאפס)

הקרב נמשך. קיבוץ האון (גוגל מאפס)

רמ"י מפרסמת פעמים רבות את תוצאות המכרז כבר למחרת סגירתו, אולם הפעם נראה שהתוצאות מתעכבות. במועצה הבהירו כי לא יתנו יד לדבר וימנעו מהזוכים במכרז לבנות את הבתים שלהם, בעוד שברמ"י מתכוונים לפרסם את תוצאות המכרז בימים הקרובים.

מה שמעניין הוא לא כמות הזוכים במכרז, משום שברור שכל 244 היחידות ישווקו בהצלחה, אלא מחירי הקרקע. ההערכה היא שבמכרז לחיילי המילואים המחירים יהיו נמוכים בממוצע מאשר במכרז לכלל הציבור, למרות שיש חשש כי רבים ינצלו את העובדה שאחד מבני המשפחה הוא מילואימניק חסר דיור כדי להירשם ולהגדיל את הסיכוי לזכייה בקרקע. עניין נוסף הוא בתי הסטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת, שייהרסו לטובת הפרויקט. כיום, אלה משמשים בהגנה על היישוב והקימו בתחילת המלחמה כיתת כוננות, מה שמעניק ביטחון לעשרות הבודדות של חברי הקיבוץ המבוגרים.

כפי שפורסם כאן לפני סגירת המכרז, חלק מהמילואימניקים טוענים כי לא יספיקו להגיש את הטפסים בזמן, משום שתנאי המכרז שונו רק ביום חמישי האחרון, מה שלא סייע להם – משרד הבינוי והשיכון הודיע כי הקרקעות כבר שווקו וכעת נותר לראות כמה הם שילמו על הקרקע. עוד טענה נשמעה מכיוון המילואימניקים נוגעת לכך שחלקם הגיש הצעה ואז גילה שנעשה במכרז שינוי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלברט 06/10/2024 21:24
    הגב לתגובה זו
    אבל פורסמו מלא ספקולציות
  • 4.
    מאליכ 19/09/2024 20:33
    הגב לתגובה זו
    בטח חברים של הקיבוץ... יש מלא מילואימניקים מי יכול לגשת/ להתקבל לקיבוץ
  • 3.
    גול 18/09/2024 22:13
    הגב לתגובה זו
    שכרו בצידו
  • 2.
    אנונימית 18/09/2024 19:51
    הגב לתגובה זו
    לבסוף יזכו מקורבים.ועשירים שימשיכו להתעשר.המדינה מושחתת מלמטה עד למעלה.
  • 1.
    רוני 18/09/2024 16:25
    הגב לתגובה זו
    טוב שהם לא הוצגו כאויבי העם. ואם יתרמו לעליית מחירי הקרקע הרי זה משובח. מי מממן את עלויות המלחמה? ואת משכורות מערכת הביטחון? מי מממן את קצבאות הנכים ואת פיתוח המדינה? בעלי הממון יביאו את התעשייה לעמק הירדן, את הקידמה, את התעסוקה ואת הרווחה. לא כל יישוב מתחדש צריך להיות מאוכלס רק על ידי זוגות צעירים. יש עוד קבוצות אוכלוסיה במדינה. תנו צ'אנס לכולם, מילואימניקים, תפרנים, גרושים וגרושות, נכים וכן, בעלי ממון.
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.