מיכל גור אלמוגים
צילום: דורון הורוביץ

אלמוגים מסכמת שנה להנפקה: מכרה 230 דירות בכ-288 מיליון שקל

המחיר הממוצע לדירה: 1.25 מיליון שקל. בנוסף, לחברה היקף רכישות נוסף של כ-26 מיליון שקל; מאז החלה להיסחר איבדה המנייה (בעיקר בגלל הקורונה) כ-8.6% במצטבר. מאז התחתית זינקה בכ-45%
נתנאל אריאל | (1)

חברת הנדל"ן אלמוגים -0.5%  שהצטרפה לבורסה לפני כשנה סוגרת את 'שנת הקורונה עם היקף מכירות מכובד, בדומה להיקף המכירות בשנה שעברה. על פי הדיווח של החברה, היא מכרה 230 דירות ושילשלה לכיסה 288 מיליון שקל. כלומר, החברה מכרה דירה במחיר ממוצע של כ-1.25 מיליון שקל.

בנוסף, החברה מדווחת על היקף רכישות נוסף לדירות בהיקף של כ-26 מיליון שקל. החברה מכרה דירות בפרויקטים בשוק החופשי בעמק הכרמל נשר, אלמוגי הילס חיפה, עדן עפולה, אלמוגים בשרון פרדסיה, היי גולד קריית מוצקין ובתי אלמוג אילת. בנוסף, במחיר למשתכן נמכרו 173 יח"ד.

החברה ממשיכה לפעול ב-8 אתרים ומתחילת הסגר הראשון נכנסה לארבעה פרויקטים חדשים: אלמוגי הילס חיפה עם 60 יח"ד, אלמוגים אור ים עם 253 יח"ד, אלמוגים נתניה עם 256 יח"ד והרצליה רובינא עם 48 יח"ד.

מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים: "אלמוגים שהונפקה והפכה לחברה ציבורית לפני כשנה מסכמת שנה מצוינת של פעילות המתבטאת בכל הפרמטרים. בתקופה מאתגרת של התמודדות ממושכת עם משבר הקורונה היינו קשובים יותר מתמיד לרחש הלב של ציבור הרוכשים, שהתבטא בהתנהגות מחושבת ומוקפדת ביותר בכל הקשור בתזרים המזומנים העתידי שלהם. כחלק מכך, פעלנו רבות על מנת להקנות לרוכשים תחושת ביטחון ושקט נפשי באמצעות יצירת פתרונות מימון התואמים לאתגרי התקופה. ולראיה, מספר החוזים הגדול שנחתם במהלך השנה מהווים עדות חזקה לכך, שהפתרונות שהצענו אכן ענו על הצורך של רשת ביטחון הולמת לאתגרי התקופה המורכבת".

ביש מזל - החלה להיסחר ממש לפני הקורונה

חברת אלמוגים החזקות, שנוסדה בשנת 1986 ע"י עמי בר משיח ומריו זוזל ובשליטתם (76% ביחד, כ-38% לכל אחד מהם) מציינת בימים אלה 34 שנות פעילות ובנתה במרוצת השנים מעל ל- 3,500 יח"ד.

מאז החלה להיסחר בפברואר 2020 (סוג של ביש מזל, ממש לפני הקורונה) ירדה המנייה בכ-8.6% במצטבר, כאשר כצפוי הנפילה הגדולה במנייה התרחשה עם תחילת משבר הקורונה בחודש מרץ, שהפיל את כלל מניות סקטור הנדל"ן. בגלל הקורונה נפלה המנייה בכ-37%, ומאז הספיקה לזנק בכ-45%.

לאחר הפסדי הרבעון השני החברה חזרה לרווח

ברבעון השני של 2020 הפסידה החברה כ-1.6 מיליון שקל והציגה ירידה בהכנסות של כ-30% (לכתבה המלאה), אך בדוחות לרבעון השלישי של 2020 חזרה החברה לרווח, והציגה הכנסות של כ-55 מיליון שקל, גידול של כ-81% לעומת כ-30 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019. הרווח הנקי עמד על כ-4.8 מיליון שקל, עליה קלה לעומת 4.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2020 עם הכנסות של כ-118 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-105.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-7.6 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-8.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הכולל הסתכם בכ-8 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-8.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נאוי 18/01/2021 11:00
    הגב לתגובה זו
    ברור לכולם שנגמר הסיפור של נדלן למגורים בשנים הקרובות. עשירים ובעלי אמצעים הקדימו רכישות, זוגות צעירים הקדימו רכישות בשנים האחרונות בגלל מחיר למשתכן. השוק בשיא ההיצע שלו, לא מפסיקים לבנות ויש המון דירות ריקות. ברגע שכל הנתונים הללו יפגשו עם הפסקת הסבסוד של המדינה (חל"ת + דחיית החזרי משכנתא והלוואות) הפיצוץ יתרחש. תוסיפו לזה ראש ממשלה נאשם בפלילים שככל הנראה יישב בכלא בסוף הסיפור ותבינו שהכיוון הוא אחד...
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

יוסי אברהמי
צילום: פרטי
ראיון

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"

לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי

צלי אהרון |

יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון. 

מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.

החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.

שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.


יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?