מתחם הבורסה ברמת גן
צילום: יחסי ציבור

מתיחת פנים לבורסה בר"ג: תכנית הענק של העירייה הופקדה להתנגדויות

מדובר בתכנית המגדילה משמעותית את היקף הבנייה במתחם שיכלול עד 1,750 דירות, 1,500 חדרי מלון, 1,000 מיטות סטודנטים ו-3 מיליון מ"ר לתעסוקה; באמצעות התכנית מקווה העירייה לשפר את הגירעון בתקציב

מורן ישעיהו | (12)

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב הפקידה להתנגדויות הציבור את תכנית המתאר להרחבת מתחם הבורסה ברמת גן. התכנית מגדילה באופן משמעותי את היקף שטחי הבנייה ומשלבת שימושי תעסוקה, מסחר, מלונאות, מגורים, מעונות סטודנטים וצרכי ציבור.

הגשת התנגדויות לתכנית תתאפשר תוך 60 יום. ככל שתאושר, מכוח התכנית ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה לפרויקטים במתחם. 

שטח התכנית משתרע על כ-343 דונם. היקף הבניה שיתאפשר מכוח התכנית יעמוד על 3.7 מיליון מ”ר (שטח עיקרי ושטח שירות על-קרקעי), בחלוקה ל-4 מתחמים: בניה גבוהה מאוד בדרום המתחם, במערבו לאורך הדופן שגובלת באילון ובמזרחו לאורך ציר אבא הלל; בניה גבוהה לאורך רחוב ביאליק, בניה מרקמית במרכז המתחם ובאזור המלטשות ופינוי בינוי בצפון המתחם באזור רחוב בז'רנו. לכל אחד מהמתחמים הוגדר תמהיל שימושים, מפתח זכויות בניה וגובה, והתנאים למימושם.

 

בהקשר זה נציין את תכנית 'משולש הבורסה' המתוכננת באחד המתחמים וכוללת הקמת 3 מגדלי ענק בני 120, 88 ו-77 קומות בעלות של כ-5 מיליארד שקל. 

בתוך כך, תכנית המתאר מקצה עד 200 אלף מ"ר למסחר ועד 3 מיליון מ"ר לתעסוקה. כמו כן, היא מציעה רף מקסימלי של 1,750 יחידות דיור במתחם, כולל אלו הקיימות. זאת לצד מגבלה של 1,500 חדרי מלון, 400 יחידות מגורים לצרכים מיוחדים (קיימות וחדשות), ועד 1,000 מיטות במעונות סטודנטים.

התוכנית שמקדמת העירייה אושרה להפקדה לפני כשנה וחצי - באמצעותה תנסה להביא לשיפור במצבה הכלכלי של קופת העיר, זאת לאחר טענה שהשמיע לאחרונה ראש העירייה, כרמל שאמה הכהן, על כך שהעיר העשירה נמצאת על סף פשיטת רגל. "אנחנו עושים מניפולציות כדי לסיים את השנה מאוזנת", אמר.

בהתייחס לכך אמר עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובניה, נדל"ן והתחדשות עירונית, כי "אין ספק שלרשות המקומית אינטרס מיוחד בקידום ההתחדשות והשיפור של מתחם הבורסה, המהווה את "המנוע הכלכלי" העיקרי של העיר והוספה של זכויות בניה עם שימושים של מסחר ותעסוקה מהוות את הכנסותיה העיקריות.

לאור הבעיות של העיר רמת גן מבחינת מחסור בתשתיות וגירעון תקציבי כאמור, ישנו ניסיון מצד העירייה לעצור אישור פרויקטי תמ"א 38 בעיר. קידום תכנית המתאר עשויה, כך נדמה, למלא את הקופה הציבורית על מנת שבעתיד תוכל הרשות להתמודד עם הגידול באוכלוסייה ולקדם מקומות מגורים נוספים במסגרת התחדשות עירונית".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דירה = קורת גג 22/12/2019 14:54
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 9.
    צ'יינה טאון ישראל . (ל"ת)
    לילי 08/12/2019 11:34
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ג'ק 06/12/2019 13:30
    הגב לתגובה זו
    1. התקציב אולי ישתפר . 2. איכות החיים בטוח תינזק .
  • 7.
    יש עודף כסף, הסעות חינם בשבת. (ל"ת)
    אלי בובליל ר"ג 06/12/2019 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אודי 06/12/2019 10:56
    הגב לתגובה זו
    פשוט השתגעתם!!!!
  • 5.
    דרור 05/12/2019 17:38
    הגב לתגובה זו
    לא נעים לחיות בר"ג . צפוף , דרכים צרות ומפוקקות , תחבורה ציבורית לא יעילה , אין חניה , אין מקום למלא את הראות באיר צח . מגעיל .
  • 4.
    בנוסף לא לשכוח לצמצם בכוח אדם מיותר בעריה. (ל"ת)
    אלי 05/12/2019 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 05/12/2019 17:33
    הגב לתגובה זו
    אין ברירה כי לבנות בנגב לא ניתן כי הוא נכבש על ידי הבדוים אז נשאר רק ברמת גן כי כל דירה עולה 10 מליון לפחות וזה מכניס הרבה כסף לממשלה
  • 2.
    רות יהל 05/12/2019 15:33
    הגב לתגובה זו
    עיריית רמת גן מבקשת להפקיע שטחים מהדיירים במסגרת פינוי בינוי ע"מ לבנות חנויות מסחריות ללא התחשבות בעגמת הנפש שתיגרם מכך לדיירים. וכל זאת בעבור בצע כסף. מכעיס ביותר!!!
  • 1.
    רועי לוי 05/12/2019 14:44
    הגב לתגובה זו
    אז לאיזו עיר אין? (חוץ מתל אביב) כי בתכלס העירייה לא מוציאה כסף על כלום בעיר הזו ויש פה בנייה מטורפת של מגדלים ובניינים ככה שלא נראה שיש בעיה בכניסה של ארנונה, אולי שווה לצמצם קצת בעבודות לא נחוצות (למרות שהסיכוי שזה יקרה הוא לא קיים )
  • נביא הזעם . 05/12/2019 17:40
    הגב לתגובה זו
    ברית ערים עם העיר האבודה בסין .
  • דרור 06/12/2019 13:34
    שאמה מסתבר אוהב פולחן אישיותו , מפיץ מודעות ופלקטים בלי סוף על מנת להזכיר לכולם מי ראש העיר . הסיפור הזה עולה הרבה כסף . כך נוצר גירעון כמחברים לזה עוד סעיפים של הוצאות מיותרות .
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.