רחוב אבן גבירול תל אביב נדלן
צילום: Istock

מהפכה תכנונית: צפיפות הערים בישראל תגדל, מה יקרה למחירים?

תכנית שמקדם מינהל התכנון מציעה ארגון מחדש של המרחב העירוני תחת הטענה כי צפיפות המגורים בערים בארץ נמוכה יחסית לערים באירופה וארה"ב. מי בעיקר יושפעו מהתכנית ומה כולל התכנון החדש?

מורן ישעיהו | (2)

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה על קידום מתווה מינהל התכנון לשינוי הוראות תכנית תמ"א 35 באופן שיגדיל את הצפיפות המגורים בערים. התכנית מציעה למדוד את הצפיפות במספר הנפשות לקמ"ר בניגוד למספר יחידות הדיור לדונם באזורים המאוכלסים כפי שהיה נהוג עד היום.

צפיפות הערים בישראל נמוכה יחסית לארה"ב ואירופה

בבסיס הבקשה לעדכון התכנית היא טענת המינהל כי למרות שצפיפות המגורים בישראל מהגבוהות בעולם (כ-400 נפש לקמ"ר), היא נמוכה יחסית לערים באירופה ובארה"ב ועומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 בירושלים ו-4,346 בחיפה. על פי ניתוח שביצע המינהל, צפיפות המגורים הממוצעת באתונה לדוגמא, גבוהה מהצפיפות הממוצעת בירושלים ובתל אביב פי 2 ויותר, של פריז פי 3 ושל ברצלונה פי ארבע.

"הדיון בצפיפות העירונית מהווה נדבך משמעותי מהדיון בשאלת התכנון הראוי כמחולל של איכות החיים העירונית ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. יצוין, בהקשר זה, כי צפיפות גבוהה יותר מהווה תנאי סף לכניסת שירותים עירוניים רבים ומגוונים יותר בתחומי שכונת המגורים, בהם מוסדות שונים ותחבורה ציבורית איכותית, מעודדת הליכה ברגל ורכיבה על אופניים", הסביר המינהל.

לגבי החלטת המועצה, מסר המינהל  כי "לאחר שהוצגו בפניה עיקרי כיווני החשיבה והשאלות העומדות בבסיס הבחינה, התרשמה המועצה כי העיסוק בארגון מחדש של סביבות המגורים וזאת בהתאמה להיקפי האוכלוסייה החזויים במדינת ישראל, נמצא בלב העשייה היומיומית של מערכת התכנון וראוי כי השיח בעניינו יורחב ויתייחס למרחב החיים המלא של התושב - בעיר או בכפר, בלב המטרופולין או בפריפריה.

"על הבחינה לעסוק בהיבטים של איכות תכנון – צפיפות נטו מול ברוטו, נפחי בנייה, עירוב שימושים בסביבת החיים, מרחקי הליכה, התניידות, נגישות ועוד. הכל במטרה להתכנס לכדי מערכת עקרונות והנחיות תכנון אשר תכוון לתוצר תכנוני המשקף צפיפות ואינטנסיביות נכונה ומיטבית".

בשלב הבא, יובאו התיקונים לבדיקת וועדת המשנה של המועצה הארצית. עם גיבוש המתווה לעדכון התכנית, היא תובא לאישור המועצה הארצית.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "השינוי בהוראות תמ"א 35 יוביל מהפכה בארגון מחדש של המרחב העירוני, באופן שיביא לשיפור איכות חיי התושב. אנחנו רוצים מרחב עירוני פעיל לאורך כל שעות היום, שיהיו בו מגוון הזדמנויות של לימודים, תעסוקה, מסחר, מגורים ופנאי. זאת, תוך נגישות מרבית לתחבורה ציבורית".

מחירי הדירות יעלו?

"התכנית עשויה לגרום לזינוק בשווי הקרקעות לבנייה מכיוון שניתן יהיה לבנות על כל יחידת קרקע יותר דירות. כמו כן, הגדלת הצפיפות פותחת פתח להגדלת היטלי השבחה", טוען יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, חיים מסילתי. "כדי לא לגרום לעלייה במחירי הדירות יש לתת על סעיפי המיסוי וערך הקרקעות את הדעת".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לצד זאת ציין כי התכנית מאפשרת לבנות תמהיל מגוון יותר של דירות ובעיקר הרבה יותר דירות קטנות ולבנות לגובה. "תל אביב ובעיקר מרכז ודרום תל אביב ייראו לנו פתאום הרבה יותר צפופות בשיטת החישוב החדשה מכיוון שאזורים אלה מאופיינים בהרבה דירות קטנות ודירות מחולקות ובדירות הגדולות יותר של 4-5 חדרים מתגוררים מספר שותפים. לעומת זאת, האזורים הכפריים עלולים להיפגע על ידי צמצום שטח הנחלות ובנייה במרווחים קטנים יותר בין וילה לוילה".

 

"נכון יותר לטעמי לעבות שכונות חדשות ולא ציפוף של שכונות ותיקות שהתשתיות הישנות לא יעמדו בעומס של הגדלת מספר התושבים. את השכונות החדשות ניתן לתכנן על פי הנוסחה החדשה תוך מציאת פתרונות אדריכליים על מנת לא לפגוע ברמת החיים של הדיירים שיתגוררו בשכונות האלה", הוסיף.

ערים במעגל הראשון והשני לתל אביב ישנו את פניהן

"הצפיפות שנהוגה בארץ נמוכה במחצית מהצפיפות הנהוגה בעולם, דבר שפוגע במרקם האורבני. היתרון הגדול של הגדלת הצפיפות הוא מתן מענה של שירותים איכותיים יותר לתושבים כגון הגדלת מספר מוסדות חינוך, בניית מרכזי מסחר ומשרדים במטרה ליצור סביבת חיים שוקקת", מסביר חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי.

לדבריו, "על מנת שהתכנית תרקום עור וגידים יש לתת תחילה פתרונות בנושא התשתיות ובעיקר בנושא התנועה במרחב. אני מעריך שערים שצפויות לשנות את פניהן בעקבות התכנית אלו במעגל הראשון והשני לתל אביב: רמת גן, גבעתיים, חולון, בת ים, ראשון לציון וכו'".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נטו קריסת מחירים 07/08/2019 10:42
    הגב לתגובה זו
    כולל הסכמי גג, ומחיר למשתכן הביאו את כל השוק לירידה חדה במחיר 30% מי שחיכה חסך מאות אלפי שקלים . משקיעים מכרו 18,000 דירות לפני הקריסה 80,000 מנסים למכור מתפשרים על מחיר .
  • 1.
    דירה = קורת גג 06/08/2019 18:43
    הגב לתגובה זו
    דירה =קורת גג
דורון אביב ודפנה הרלב, צילום: סיוון פרג'דורון אביב ודפנה הרלב, צילום: סיוון פרג'

קבוצת אביב מהמרת שדירה בהרצליה תעלה 5.1 מיליון שקל

ממחנה סירקין ועד מסלולי ההמראה בהרצליה: קבוצת אביב, בבעלות דורון אביב ודפנה הרלב, מדווחת על זכייה ב-3 מכרזי ענק של רמ"י להקמת 973 יחידות דיור בלב אזורי הביקוש; התמהיל משלב מגדלי יוקרה, דיור להשכרה ושטחי מסחר כשצפי ההכנסות של הקבוצה נאמד ב-4 מיליארד שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קבוצת אביב

קבוצת אביב, שבשליטת דורון אביב ודפנה הרלב, מרחיבה את פעילות הייזום שלה במרכז הארץ לאחר שזכתה בשלושה מכרזים של רשות מקרקעי ישראל בהרצליה ובפתח תקווה. שלושת המכרזים כוללים הקמה של כ-973 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר מלווי רחוב, בהיקף השקעה כולל המוערך בכ-905 מיליון שקל. ההכנסות הצפויות מהפרויקטים מוערכות בכ-4 מיליארד שקל.

5.1 מיליון שקל לדירה בהרצליה?

שתי הזכיות הראשונות ממוקמות בקריית המסלול, במתחם שדה התעופה בהרצליה, ופועלות לפי תוכנית מפורטת תמ"ל 1083. במסגרת מכרז זה זכתה הקבוצה בשני מתחמים סמוכים, שבכל אחד מהם יוקם מגדל מגורים בן 27 קומות עם מסחר בקומת הקרקע. במתחם הראשון צפויה הקבוצה לבנות 254 יחידות דיור לשוק החופשי, לצד שטחי מסחר בהיקף של כ-1,351 מ"ר. עלות הקרקע, כולל הוצאות פיתוח, עומדת על כ-310 מיליון שקל, כאשר העלות הממוצעת ליחידת דיור מוערכת בכ-1.2 מיליון שקל. היקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט נאמד בכ-1.3 מיליארד שקל.

צפי ההכנסות בפרויקטים בהרצליה משקף צפיה של הקבוצה למחיר מכירה ממוצע של כ-5.1 מיליון שקל ליח"ד (חלוקה של היקף ההכנסות הצפוי במס' היח"ד), נתון שגם מציב את קריית המסלול ברף העליון של שוק המגורים בעיר. צריכים לסייג שהפרויקט כולל גם 1,351 מ"ר של שטחי מסחר כך שאם נניח ששטח המסחר שווה למשל כ-50-70 מיליון שקל מתוך סך ההכנסות, המחיר הממוצע לדירה יירד לאזור ה-4.9 מיליון שקל. כמו"כ צריכים להתחשב בכך שזהו הממוצע, יהיו דירות קטנות שיעלו בכיוון ה-4 מיליון ודירות יוקרה ופנטהאוזים שיכולים להגיע ל-6 וצפונה.

עלות הקרקע ליזם בפרויקט השוק החופשי בהרצליה, כולל הוצאות פיתוח, מוערכת בכ-1.2 מיליון שקל ליחידת דיור. בפועל, במכרז שבו זכתה קבוצת אביב שילמה הקבוצה כ-310 מיליון שקל עבור 254 יחידות דיור, כלומר עלות קרקע ממוצעת של כ-1.22 מיליון שקל לדירה. מול צפי למחיר מכירה ממוצע של כ-5.1 מיליון שקל ליחידה, מתקבל פער של כ-3.9 מיליון שקל בין עלות הקרקע לבין מחיר המכירה הסופי. פער זה נדרש לכסות את עלויות הבנייה, שהן גבוהות במיוחד בפרויקט מגדלים בני 27 קומות, לצד מיסים, עלויות מימון, הוצאות שיווק, וכמובן גם את הרווח היזמי.

המדינה מתעדפת שכירות טווח-ארוך

במקביל זכתה קבוצת אביב במכרז נוסף באותו מתחם להקמת פרויקט לדיור להשכרה לטווח ארוך, לתקופה של 20 שנה. הפרויקט כולל הקמה של שני מגדלים בני 27 קומות, ובהם 326 יחידות דיור ושטחי מסחר. עלות הקרקע והפיתוח בפרויקט זה עומדת על כ-180 מיליון שקל. מדובר בפרויקט נוסף בתחום ההשכרה ארוכת הטווח, תחום שבו הקבוצה כבר פועלת מספר שנים, לאחר שבשנת 2017 אכלסה פרויקט דומה ברמת השרון שכלל 281 יחידות דיור, בעקבות זכייה במכרז של חברת "דירה להשכיר". הפרויקט ברמת השרון שימש את הקבוצה כבסיס להמשך פעילותה בתחום זה.