השוואה עולמית: ישראל שוב בצמרת בזינוק מחירי הדירות, מי קרסה 49%?

לפי ה-Global Property Guide, מחירי הדירות בישראל עלו 8.65% ב-2014. מדינה מפתיעה במקום הראשון
לירן סהר | (6)

ישראל שוב בצמרת עליית מחירי הדירות בעולם – לפי אתר הנדל"ן הבינלאומי גלובל פרופרטי גייד (Global Property Guide), מחירי הדירות רשמו ב-2014 עלייה ריאלית של 8.65%, ועלייה נומינלית של 8.45%, המציבה אותה במקום השביעי בעולם.

"מחירי הבתים בישראל מאיצים, עלייה שנתית של 8.65% היא הגדולה ביותר מאז שנת 2010. הביקוש ירד ב-2014 ב-11.1% לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעוד ההיצע גדל ב-14.1%. היצע היתר הוא זמני מאחר והיקף התחלות הבנייה וההשלמות יורד כעת. כלכלת ישראל צמחה בכ-2.5% ב-2014, הקצב האיטי ביותר ב-5 השנים האחרונות, הנובע ממבצע צוק איתן – "הכלכלה צפויה לצמוח ב-3.2% ב-2015".

ברמה הרבעונית מחירי הדירות בישראל עלו בשיעור ריאלי של 2.11% (עלייה נומינלית של כ-2%). ב-32 מתוך 41 המדינות שנבדקו נרשמה עליית מחירים ריאלית ונומינלית במהלך השנה החולפת. בארצות הברית נרשמה, לפי נתוני קייס שילר, עליית מחירים שנתית ריאלית של 3.85%  (מקום 15 בעולם) ועלייה רבעונית של כאחוז.

ובמקום הראשון – הפתעה – אירלנד ביצעה ריבאונד ורשמה עליית מחירים שנתית של כ-16.62% ועקפה את דובאי הנמצאת בצמרת מספר שנים. דובאי מדורגת כאמור במקום השני עם עלייה שנתית של כ-13% (וירידה רבעונית של 1.14%). אסטוניה נמצאת במקום השלישי עם עלייה חדה של 12.59% ושבדיה ממוקמת רביעית עם עלייה שנתית של 8.78%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    א 23/03/2015 13:59
    הגב לתגובה זו
    אכן הנדל״ן הוא הבלוף שמחזיק את הפרמידה.
  • 2.
    בנצי 23/03/2015 11:39
    הגב לתגובה זו
    יקטין ביקושים ויוריד מחירים. 10 מיליון יהודים פחות בעולם, ותראו שתוכלו לקנות דירה בגוש דן
  • אני 23/03/2015 13:51
    הגב לתגובה זו
    אחרת אין אפשרות להבין איך בן אדם מדבר ככה. כולי תקוה שאין לך ילדים שאתה צריך לחנך
  • אתה אידיוט 23/03/2015 12:29
    הגב לתגובה זו
    אל תשייך ביטויים עם קקףונוטציה לשואה במטרה להבהיר נקודה.
  • 1.
    pan 23/03/2015 10:00
    הגב לתגובה זו
    דרך מיסים גבוהים,,, ומיסי שכירות על משקיעים ופתאום מחירים יצנחו כאן גם ב-30-40% לפחות ספקולנטי נדל"ן שמייקים את הדירות, פתרון המידי רק בהצעה שלי ,,, אבל אף אחד לא מדבר על זה, מפני שכל הנציגי ציבור הם עצמם מושקעים בדירות !!!
  • צביקה 23/03/2015 11:05
    הגב לתגובה זו
    לשבור את שוק השכירות זה לא פתרון. מס יעלה את מחירי השכירות ויפגע בציבור השוכרים, זה לא יפתור את הבעייה. הפתרון הוא לבנות יותר דירות ואז המחירים ירדו גם של השכירות וגם של הקנייה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.