בנק ירושלים: "20% מהפרויקטים שאנו מלווים הם של תמ"א 38, התחום מזנק; מחירי הדירות - הם ימשיכו לעלות"
תחום התמ"א 38 התחיל להתרומם בשנה האחרונה - למרות שעד כה הושלמו 66 פרויקטים בלבד ברחבי הארץ, 1,285 פרויקטים נמצאים בתהליך תכנוני או בשלבי בנייה. שיאנית התכנון והבנייה בתחום היא רמת גן בה נמצאים 394 פרויקטים בתהליכי תכנון ובשלבי בנייה, כ-30% מסך הפרויקטים, כאשר 14 פרויקטים הושלמו עד כה בעיר (לפי נתוני אתר
"בחצי השנה האחרונה נסגרות הרבה יותר עסקאות של תמ"א 38, התחום מתחיל לתפוס תאוצה כאשר העיר המובילות הן רמת גן, רעננה, רמת השרון וראשון לציון, תיקון 3 לתמ"א 38 הפך את היוזמה להרבה יותר אטרקטיבית", כך אמרה איילת רוסק, מנהלת סקטור הנדל"ן בבנק ירושלים, בשיחה עם Bizportal.
רוסק מסבירה כי בנק ירושלים מלווה 210 פרויקטים בתחום הבנייה, כאשר 40 מתוכם הם של התחדשות עירונית, כלומר 19% - "לפני שנה היו לנו 20 פרויקטים של התחדשות עירונית בלבד, כלומר הכפלנו את הכמות. אנו מבצעים שיתוף פעולה עם חברות הביטוח במימון פרויקטים, הן בין היתר נותנות אשראי למימון ערבויות חוק המכר."
"מימון תמ"א 38 בטוח יותר"
- בנק ירושלים: התשואה להון על 17.1% - 65 מיליון שקל בשורה התחתונה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביחס לשוק הנדל"ן בכללותו, רוסק טוענת כי התחושה כיום היא מעורבת: "מצד אחד מרגישים ירידה משמעותית בקצב כניסתן של עסקאות חדשות מקבלנים, מצד שני בחודש יולי נצפה גידול של כ-12% בהיקף מכירתן של דירות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והמחירים הם עם נטיות קלות כלפי מעלה. ראינו הרבה יותר עסקאות בפריפריה ואת רכישתן של דירות יותר קטנות."
"אנחנו מלווים את בנייתן של כ-8,900 יחידות דיור, בהתחשב בכך שבחודש יוני 2013 היו כ-87 אלף דירות הנמצאות בבנייה פעילה, מדובר בכ-10% מכלל הדירות. לדעתי, בשנה הקרובה לא נראה את ירידות המחירים שמבטיחים, המגמה הנוכחית תימשך, לא יהיו דרמות למעלה, נראה מקסימות עליות של 5% במחירים. נמשיך לראות את הפריפריה הולכת ותופסת תאוצה, במקומות כמו עכו, מגדל העמק וחדרה. קבלנים כיום הם שמרנים יותר, הם מתמודדים על מחסור בכוח אדם ולוחות זמנים לא הגיוניים של רשויות התכנון", מסכמת רוסק.
כתבות מעניינות נוספות:
- 8.מאיר חי 28/12/2014 23:20הגב לתגובה זויום שני
- 7.עירוני 15/09/2013 17:48הגב לתגובה זוכל התמ"א הזאת זה בלופ אחד גדול. לוקחים בניין בן 60, מלטפים לו את היסודות. בונים לו ממ"ד מבטון ומרפסת וקוראים לזה חיזוק המבנה. זה פשוט פשע שבבוא היום תהיה עליו ועדת חקירה עם רעידת האדמה החזקה הראשונה. בניינים בני 40 שנה ומעלה שעשויים מטיח וקצת בטון וברזל צריכים לההרס במידי ולבנות במקומם מבנים חדשים. במקום לנסות לחזק משהו שהוא רקוב וישן, תהרסו ותבנו מחדש. זה פשע אם זה קורה בצורה אחרת.
- 6.german10 15/09/2013 13:16הגב לתגובה זונראה לי שכולם שכחו שהמטרה של תמ"א 38 היא עמידות המבנה ברעידות אדמה לא ראיתי התיחסות אחת לאיכות החיזוק כולם עסוקים ברווח הכלכלי
- 5.תושב ת"א 15/09/2013 13:02הגב לתגובה זוהגיע הזמן להחליף את ראש העיר ומחליטים אחרים אשר באטימותם מסכנים את חיי התושבים ומקשים על מימוש התמא בתירוצים מצוצים מהאצבע. האם בעיריית ר"ג, בת ים, הרצליה, רמת השרון ועוד ועוד יושבים מטומטמים אשר מקדמים תמא 38 ורק בתל אביב יושבים "חכמים"?
- 4.תל אביבי 15/09/2013 12:48הגב לתגובה זובמתחם של מספר בניינים ועשרות דירות בת"א העירייה אישרה תמ"א 38/3. הדיירים התקשרו עם יזם אשר הוציא ממון רב על התכנון ולפתע פרסמה העירייה החלטה חדשה אשר שוללת במתחם זה תמ"א 38/3 וזאת למרות החלטות קודמות המתירות. היזם קיבל רגליים קרות ורוצה לברוח מהסיבה של חוסר כדאיות כלכלית. שאלנו את העירייה מדוע השינוי הפתאומי במדיניות ונשארנו ללא מענה. לנו נראית ההחלטה כגחמה עירונית אשר מכשילה את חיזוק הבניינים.
- 3.י. בן משה 15/09/2013 12:28הגב לתגובה זומדיניות עיריית תל אביב היא להכשיל יזמים ובעלי דירות ולא לתת להם את המגיע עפ"י חוק. מעניין אם האחראים על כך הכינו כבר כסת"ח במקרה של אסון.
- 2.נתי 15/09/2013 11:45הגב לתגובה זוברעידת אדמה תהיה כאן קטסטרופה
- 1.שימי 15/09/2013 11:44הגב לתגובה זותמ"א 38 זו חצי עבודה, מתאים לנו כישראלים, אבל לא מקצועי
מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?
מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות
בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.
מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.
ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:
בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).
ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).
ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).
רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע
רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.
למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.
60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה
שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ, מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.
אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.
- מי ינצח בחוף האון? המועצה האזורית הודיעה על הקפאת היתרים ל-3 שנים
- "לא חוקי": מועצת עמק הירדן וקיבוץ האון ערערו לעליון נגד רמ"י
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.
