"מגזר שלם חי בשוק שחור ובמסחרה, מדוע שלא ייבנו 8 קומות בנצרת?"

כך אמר טל אלדרוטי בנוגע למצוקת הדיור במגזר. לנו מגזר שלם החי בשוק שחור ומסחרה, אם לא אוכפים למה אנחנו מצפים?
לירן סהר | (1)

"אם בתל אביב בונים 50 קומות, אין סיבה שבנצרת לא יבנו 8 קומות", כך אמר טל אלדרוטי, השמאי הממשלתי הראשי ביום עיון שערכה לשכת השמאים בנושא סוגיות מקרקעין במגזר הערבי, הבוקר (ד') בטייבה.

אלדרוטי העביר ביקורת חריפה על הנעשה במגזר הערבי ואמר: "לא יכול להיות שאנחנו נמצאים בשנות האלפיים, שוק חופשי וקידמה ויש לנו מגזר שלם החי בשוק שחור ומסחרה. אני לוקח על עצמי להיכנס בסוגיה זו. עם כל הכבוד, אפשר לרדת לשורשו של הדבר ולייצר בסיס מהימן שאפשר לחיות איתו. המגורים במגזר הערבי מאופיינים במגורים משותפים. לא קונים ורק בונים, עוד חדר ועוד קומה, בלי היתר, עם היתר, אין חשש מאכיפה ורגולטור ולכן זה קורה. אם לא אוכפים, למה אנחנו מצפים?".

"בעיות הדיור אצל הערבים שונות מאלו שבמגזר היהודי"

אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים, אמרי: "גם שם ניתן להבחין במצוקה הולכת וגוברת של פתרונות דיור הולמים וחוקיים. הבעיות במגזר הערבי שונות במהות מאלו מהן סובל המגזר היהודי, אך המצוקה היא אותה מצוקה. במגזר הערבי בעיקר בונים, והבניה היא בתנאים בלתי אפשריים של מימון, רישום, תכנון והיתרי בניה. כל הנושאים הללו מעמיקים את המצוקה, כשכל הצדדים הנוגעים בדבר יכולים להביא לשינוי".

חבר הכנסת ד"ר חנא סוויד אמר: "95% מערביי ישראל פועלים על פי החוק. המגזר הערבי ברובו רוצה לבנות על פי חוק והיתר. המחשבה על בנייה שלא על פי חוק מטעמים 'אידאולוגים' של השתלטות על קרקעות המדינה היא מופרכת וחשוכה. יש מי שחושבים שבנייה בישובים היהודים היא 'טלית שכולה תכלת', אבל אני מכיר באופן אישי מספר גדול של אנשים בישובים היהודים, בעיקר במושבים, שלא. צריך להשתחרר מהמחשבות האלו ולגשת לדבר בצורה רצינית, לתת תשתית איכותית לאזרח הערבי ולאפשר קבלת היתרים."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המבין 29/08/2013 10:08
    הגב לתגובה זו
    ממן 2 מליון ערבים שלא משלמים מיסים. רק אז יהי אפשר להבין מה הפתרון. והפצרון הוא אכיפה וביטול של השירותים ה"חינמים" כמו בריאות כמה שיותר. מי ממן את חדרי היולדות המפוצצים בבדואיות בסורוקה? אחמד מהגליל או נועם מתל אביב?
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.