"מגזר שלם חי בשוק שחור ובמסחרה, מדוע שלא ייבנו 8 קומות בנצרת?"
"אם בתל אביב בונים 50 קומות, אין סיבה שבנצרת לא יבנו 8 קומות", כך אמר טל אלדרוטי, השמאי הממשלתי הראשי ביום עיון שערכה לשכת השמאים בנושא סוגיות מקרקעין במגזר הערבי, הבוקר (ד') בטייבה.
אלדרוטי העביר ביקורת חריפה על הנעשה במגזר הערבי ואמר: "לא יכול להיות שאנחנו נמצאים בשנות האלפיים, שוק חופשי וקידמה ויש לנו מגזר שלם החי בשוק שחור ומסחרה. אני לוקח על עצמי להיכנס בסוגיה זו. עם כל הכבוד, אפשר לרדת לשורשו של הדבר ולייצר בסיס מהימן שאפשר לחיות איתו. המגורים במגזר הערבי מאופיינים במגורים משותפים. לא קונים ורק בונים, עוד חדר ועוד קומה, בלי היתר, עם היתר, אין חשש מאכיפה ורגולטור ולכן זה קורה. אם לא אוכפים, למה אנחנו מצפים?".
"בעיות הדיור אצל הערבים שונות מאלו שבמגזר היהודי"
אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים, אמרי: "גם שם ניתן להבחין במצוקה הולכת וגוברת של פתרונות דיור הולמים וחוקיים. הבעיות במגזר הערבי שונות במהות מאלו מהן סובל המגזר היהודי, אך המצוקה היא אותה מצוקה. במגזר הערבי בעיקר בונים, והבניה היא בתנאים בלתי אפשריים של מימון, רישום, תכנון והיתרי בניה. כל הנושאים הללו מעמיקים את המצוקה, כשכל הצדדים הנוגעים בדבר יכולים להביא לשינוי".
חבר הכנסת ד"ר חנא סוויד אמר: "95% מערביי ישראל פועלים על פי החוק. המגזר הערבי ברובו רוצה לבנות על פי חוק והיתר. המחשבה על בנייה שלא על פי חוק מטעמים 'אידאולוגים' של השתלטות על קרקעות המדינה היא מופרכת וחשוכה. יש מי שחושבים שבנייה בישובים היהודים היא 'טלית שכולה תכלת', אבל אני מכיר באופן אישי מספר גדול של אנשים בישובים היהודים, בעיקר במושבים, שלא. צריך להשתחרר מהמחשבות האלו ולגשת לדבר בצורה רצינית, לתת תשתית איכותית לאזרח הערבי ולאפשר קבלת היתרים."
- 1.המבין 29/08/2013 10:08הגב לתגובה זוממן 2 מליון ערבים שלא משלמים מיסים. רק אז יהי אפשר להבין מה הפתרון. והפצרון הוא אכיפה וביטול של השירותים ה"חינמים" כמו בריאות כמה שיותר. מי ממן את חדרי היולדות המפוצצים בבדואיות בסורוקה? אחמד מהגליל או נועם מתל אביב?
דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית
דיור ציבורי אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק.
בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.
נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.
קריטריוני הזכאות מחמירים
בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל.
- דיור ציבורי - למי מגיע; מדריך
- סוכם: מסלול חדש לסיוע מוגדל בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:
היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.
מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.
מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:
משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.
הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.
קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.
נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.
עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.
קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.
