עסקים כרגיל: נדחה הערר - עיריית ר"ג תוכל לדון בבקשות תמ"א 38
הקבלנים ובעלי הדירות במיזמי תמ"א 38 ברמת גן יכולים לנשום לרווחה ועדת הערר אישרה את המשך התוקף לתוכנית רג/30/א, אשר אושרה בחודש מאי, המאפשרת מתן זכויות ליזמים זכויות בנייה ביחס של 1 ל-3 במספר הדירות, דבר אשר הקל משמעותית את הוצאתם לפועל למיזמי תמ"א 38(2) קרי הריסה ובנייה מחדש. המתווה אף איפשר להגיע לצפיפות גבוהה ולחלק את המתחם לדירות קטנות בשטח של 60 מ"ר המאוד חסרות באזור המרכז. ועדת הערר החליטה כי תוקף התוכנית יהיה לשנה אחת בלבד.
חבר מועצת העיר עו"ד רועי ברזילי היה מראשי המתנגדים לחידוש תוכנית רג/30/א והגיש את הערר לוועדה המחוזית תל אביב בטענה שהתוכנית שאושרה מאפשרת בנייה של 72 יח"ד לדונם, יותר מפי 2 ממה שנקבע בתב"ע המקורית, דבר אשר יוביל לאסון תחבורתי בעיר.
ועדת הערר קבעה: "..מידיעתנו השיפוטית, כמוסד תכנון, אנו יודעים כי על מנת שפרויקט "פינוי ובינוי" רגיל יהיה כדאי מבחינה כלכלית, חייב להתקיים לפחות יחס של אחד לשלוש קרי, כי על כל דירה שנהרסת ניתן יהיה לבנות לפחות שלוש דירות חדשות. צפיפות מזערית זו ניתן יהיה להשיג רק אם תאושר תוכנית רג/30/א, האף שאיננו קובעים מסמרות לעניין יחס הדירות הנהרסות והדירות החדשות, שכן נושא זה מושפע גם מהיקף הפרויקט, מיקומו בתוך העיר רמת גן וגורמים נוספים."
עוד קבעה הוועדה, כמענה לעוררים "עם זאת יש לעקוב ובצוערה מקצועית אחרי השלכות ביצוע התמ"א 38 על המרקם העירוני שכן כידוע, תמ"א 38 מוסיפה זכויות בנייה מפליגות מעבר לאלה אותן ניתן לאשר מכוח התוכניות החלות במקום. לפיכך אנחנו בדעה כי אם וכאשר הוועדה המקומית תחליט לאשר תוכנית להגדלת הצפיפות במקרה של הריסה ובנייה מחדש לתקופה ארוכה או לצמיתות, יהיה על הוועדה המקומית לעשות זאת על בסיס פרוגרמה אשר תבחן את השפעת התוכנית על האזורים השונים בעיר. מומלץ כי הבחינה תתבצע לפי רובעים ואף ייתכן כי היה מקום לקבוע צפיפות מירבית, או יחס מירבי בין הדירות שתהרסנה לדירות בבניין החדש, באופן דיפרנציאלי לפי רובעים."
לדברי עו"ד ענת בירן, שמשרדה ייצג בעלי זכויות בנכסים הנכללים בתוכנית, "מדובר בהחלטה מאוד חשובה, המעבירה מסר ברור בדבר חשיבותה של תמ"א 38 כמנוף כלכלי המאפשר חיזוק בניינים והצלת חיי אדם. ועדת הערר נתנה תוקף לתכנית המתאר של רמת גן המאפשרת בניית דירות קטנות במסגרת פרויקטים של הריסה ובניה, והגיעה להחלטה מאוזנת מבחינה תכנונית וכלכלית. התכנית המאפשרת לעשרות פרויקטים של תמ"א 38 ברמת גן לצאת לדרך אושרה לתקופה של שנה, כפי בהחליטה גם העירייה עצמה. במקביל המליצה ועדת הערר כי אם תוכן תכנית לטווח ארוך, תלווה התכנית בפרוגרמה המנתחת את השפעת תוספת הדירות בעיר בכל אזור ואזור. יש לקוות כי עיריות נוספות ינחו עצמן לפעול ברוח החלטה של ועדת הערר. אני שמחה שטענותינו התקבלו במלואן."
- 6.גינה ציבורית וכו' 13/08/2013 23:15הגב לתגובה זוכמובן שיש גם את סוגיית החניה - משום מה העיריה מאשרת שהבניה תכלול תקן של חניה אחת לדירה. הבעיה היא שמי שקונה דירה בשני מליון ש"ח וצפונה- יש לו בד"כ 2 מכוניות (וגם אורחים שבאים עם עוד מכוניות), ואז נוצרת צפיפות גדולה בשכונה, כשגם כך ר"ג בעייתית מבחינת חניה.
- 5.דני 12/08/2013 09:27הגב לתגובה זורחוב אמיר בר"ג הוא מלך התמ"א 38 , כל הרחוב חתום תמ"א ושלושה בניינים כבר סיימו, בדרך להיות הרחוב היחיד בישראל שעבר תמ"א בכל הבניינים שמתאימים. אפיקי ארד הבונה אמיר 13 חתמו לכם ואתם ישנים, תתעוררו נותרה לכם רק שנה עד שיתקעו שוב את האישורים!!!
- ומה עם התשתיות ברח' אמיר הקטן??? (ל"ת)נאוה 14/08/2013 14:43הגב לתגובה זו
- 4.לאנשים איכפת מהחיזוק?מעניין אותם בכמה יעלה ערך הדירה (ל"ת)עם רודפי בצע 12/08/2013 07:45הגב לתגובה זו
- 3.צריך למצוא פטנט אחר שלא יחנוק את העיר ויעשיר את הקבלנים (ל"ת)א.מ 12/08/2013 07:44הגב לתגובה זו
- 2.דני 12/08/2013 07:19הגב לתגובה זוסומכים על עו"ד אילן שרקון.
- 1.תושב רג 11/08/2013 21:45הגב לתגובה זועיר דפוקה ורקובה עד יסוד
- נשמח לבדוק אפשרות 052-8028983 (ל"ת)יניב 12/08/2013 07:19הגב לתגובה זו

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
