עסקים כרגיל: נדחה הערר - עיריית ר"ג תוכל לדון בבקשות תמ"א 38
הקבלנים ובעלי הדירות במיזמי תמ"א 38 ברמת גן יכולים לנשום לרווחה ועדת הערר אישרה את המשך התוקף לתוכנית רג/30/א, אשר אושרה בחודש מאי, המאפשרת מתן זכויות ליזמים זכויות בנייה ביחס של 1 ל-3 במספר הדירות, דבר אשר הקל משמעותית את הוצאתם לפועל למיזמי תמ"א 38(2) קרי הריסה ובנייה מחדש. המתווה אף איפשר להגיע לצפיפות גבוהה ולחלק את המתחם לדירות קטנות בשטח של 60 מ"ר המאוד חסרות באזור המרכז. ועדת הערר החליטה כי תוקף התוכנית יהיה לשנה אחת בלבד.
חבר מועצת העיר עו"ד רועי ברזילי היה מראשי המתנגדים לחידוש תוכנית רג/30/א והגיש את הערר לוועדה המחוזית תל אביב בטענה שהתוכנית שאושרה מאפשרת בנייה של 72 יח"ד לדונם, יותר מפי 2 ממה שנקבע בתב"ע המקורית, דבר אשר יוביל לאסון תחבורתי בעיר.
ועדת הערר קבעה: "..מידיעתנו השיפוטית, כמוסד תכנון, אנו יודעים כי על מנת שפרויקט "פינוי ובינוי" רגיל יהיה כדאי מבחינה כלכלית, חייב להתקיים לפחות יחס של אחד לשלוש קרי, כי על כל דירה שנהרסת ניתן יהיה לבנות לפחות שלוש דירות חדשות. צפיפות מזערית זו ניתן יהיה להשיג רק אם תאושר תוכנית רג/30/א, האף שאיננו קובעים מסמרות לעניין יחס הדירות הנהרסות והדירות החדשות, שכן נושא זה מושפע גם מהיקף הפרויקט, מיקומו בתוך העיר רמת גן וגורמים נוספים."
עוד קבעה הוועדה, כמענה לעוררים "עם זאת יש לעקוב ובצוערה מקצועית אחרי השלכות ביצוע התמ"א 38 על המרקם העירוני שכן כידוע, תמ"א 38 מוסיפה זכויות בנייה מפליגות מעבר לאלה אותן ניתן לאשר מכוח התוכניות החלות במקום. לפיכך אנחנו בדעה כי אם וכאשר הוועדה המקומית תחליט לאשר תוכנית להגדלת הצפיפות במקרה של הריסה ובנייה מחדש לתקופה ארוכה או לצמיתות, יהיה על הוועדה המקומית לעשות זאת על בסיס פרוגרמה אשר תבחן את השפעת התוכנית על האזורים השונים בעיר. מומלץ כי הבחינה תתבצע לפי רובעים ואף ייתכן כי היה מקום לקבוע צפיפות מירבית, או יחס מירבי בין הדירות שתהרסנה לדירות בבניין החדש, באופן דיפרנציאלי לפי רובעים."
לדברי עו"ד ענת בירן, שמשרדה ייצג בעלי זכויות בנכסים הנכללים בתוכנית, "מדובר בהחלטה מאוד חשובה, המעבירה מסר ברור בדבר חשיבותה של תמ"א 38 כמנוף כלכלי המאפשר חיזוק בניינים והצלת חיי אדם. ועדת הערר נתנה תוקף לתכנית המתאר של רמת גן המאפשרת בניית דירות קטנות במסגרת פרויקטים של הריסה ובניה, והגיעה להחלטה מאוזנת מבחינה תכנונית וכלכלית. התכנית המאפשרת לעשרות פרויקטים של תמ"א 38 ברמת גן לצאת לדרך אושרה לתקופה של שנה, כפי בהחליטה גם העירייה עצמה. במקביל המליצה ועדת הערר כי אם תוכן תכנית לטווח ארוך, תלווה התכנית בפרוגרמה המנתחת את השפעת תוספת הדירות בעיר בכל אזור ואזור. יש לקוות כי עיריות נוספות ינחו עצמן לפעול ברוח החלטה של ועדת הערר. אני שמחה שטענותינו התקבלו במלואן."
- 6.גינה ציבורית וכו' 13/08/2013 23:15הגב לתגובה זוכמובן שיש גם את סוגיית החניה - משום מה העיריה מאשרת שהבניה תכלול תקן של חניה אחת לדירה. הבעיה היא שמי שקונה דירה בשני מליון ש"ח וצפונה- יש לו בד"כ 2 מכוניות (וגם אורחים שבאים עם עוד מכוניות), ואז נוצרת צפיפות גדולה בשכונה, כשגם כך ר"ג בעייתית מבחינת חניה.
- 5.דני 12/08/2013 09:27הגב לתגובה זורחוב אמיר בר"ג הוא מלך התמ"א 38 , כל הרחוב חתום תמ"א ושלושה בניינים כבר סיימו, בדרך להיות הרחוב היחיד בישראל שעבר תמ"א בכל הבניינים שמתאימים. אפיקי ארד הבונה אמיר 13 חתמו לכם ואתם ישנים, תתעוררו נותרה לכם רק שנה עד שיתקעו שוב את האישורים!!!
- ומה עם התשתיות ברח' אמיר הקטן??? (ל"ת)נאוה 14/08/2013 14:43הגב לתגובה זו
- 4.לאנשים איכפת מהחיזוק?מעניין אותם בכמה יעלה ערך הדירה (ל"ת)עם רודפי בצע 12/08/2013 07:45הגב לתגובה זו
- 3.צריך למצוא פטנט אחר שלא יחנוק את העיר ויעשיר את הקבלנים (ל"ת)א.מ 12/08/2013 07:44הגב לתגובה זו
- 2.דני 12/08/2013 07:19הגב לתגובה זוסומכים על עו"ד אילן שרקון.
- 1.תושב רג 11/08/2013 21:45הגב לתגובה זועיר דפוקה ורקובה עד יסוד
- נשמח לבדוק אפשרות 052-8028983 (ל"ת)יניב 12/08/2013 07:19הגב לתגובה זו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
עמית בירמן מנכ"ל שיכון ובינוי. קרדיט: עומר סומךשיכון ובינוי בונה על המטרו - "הפרויקט יפגוש את הקבוצה כיזמית וכקבלנית ביצוע"
עמית בירמן, מנכ"ל החברה על המטרו ותוצאות החברה ברבעון האחרון
שיכון ובינוי מדווחת על עלייה בהכנסות הרבעון השלישי ב-6.2% לכ-2.37 מיליארד שקלים ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי עלה בכ-42% ל-392 מיליון שקלים - כ-16.6% מסך הכנסות הקבוצה ביחס ל-12.4% ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי מפעילות נמשכת הסתכם ברבעון ל-232 מיליון שקלים – 9.8% מסך ההכנסות. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ל-55 מיליון שקלים
בתשעת החודשים הראשונים של 2025 חל גידול של כ-16.5% בהכנסות לכ-7 מיליארד שקלים; גידול של כ-47% ברווח הגולמי לכ-1.2 מיליארד שקלים; גידול של כ-4.3% ברווח התפעולי ל-724 מיליון שקלים והכל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים החברה עברה לרווח נקי בסך של 325 מיליון שקלים לעומת הפסד נקי של כ-220 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד
אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב
במהלך הרבעון השלישי, הקבוצה התקשרה בהסכם מחייב למכירת 40% מהזכויות בשותפות מעונות הסטודנטים בתל אביב בתמורה צפויה בסך של כ-85 מיליון שקלים. עם סגירת העסקה יירשם רווח לאחר מס בסכום של כ-135 מיליון שקלים והחוב הפיננסי המאוחד של החברה יפחת בכ-400 מיליון שקלים.
- בעלי המניות התנגדו אבל שיכון ובינוי אישרה: חבילת השכר של המנכ"ל החדש
- שיכון ובינוי: הרווח הנקי זינק ב-65% ל-145 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר תאריך המאזן, נחתם הסכם מחייב למכירת הפעילות בניגריה ויחד עם פירעון חוב בינחברתי לחברה צפוי תזרים מזומנים לאחר מס בטווח של כ-67-77 מיליון דולר. לסוף הרבעון, צבר ההזמנות מסתכם לכ-18.6 מיליארד שקלים ונמשך הגידול בצבר קבלנות ישראל שנאמד בכ-14.2 מיליארד שקלים
