מומחים באקדמיה בפנייה לפישר: "עמלת פרעון מוקדם במשכנתא פוגעת בחלשים; הבנק מנצל פערי ידע"
ד"ר דני בן שחר מהטכניון ופרופ' נטע זיו ועו"ד אורה בלום מאוניברסיטת תל אביב פנו במכתב לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר בבקשה לבחון את ביטולה של עמלת הפירעון המוקדם למשכנתאות.
"יש לבטל באופן מוחלט את העמלה, או לחלופין לשקול את אימוץ ההסדרים שנקבעו ביחס לעמלת פירעון מוקדם ברפורמה האמריקנית והתאמתם לשוק המשכנתאות הישראלי. רפורמה זו, שעוגנה בחוק הפדראלי בשנת 2010, בתגובה למשבר הכלכלי בשוק המשכנתאות שפרץ בשנת 2008, מטילה מגבלות משמעותיות על היקף העמלה ומשך הזמן שניתן לגבותה, ובמקרים מסוימים אף אוסרת עליה כליל", אומרים המומחים.
לדברי המומחים, אף אם מטרתה של העמלה היא לפצות את הבנק בגין הנזק הנגרם לו עקב פירעון מוקדם בעת ירידה חדה בשערי הריבית, הרי שנוסחת החישוב הנוכחית אינה מקיימת מטרה זו. "ניתן לראות דוגמא לכך במקרה בו אין שינוי בריבית הממוצעת על המשכנתאות. על-פי השיטה הנוהגת, לווה שלווה בשער ריבית גבוה מהריבית הממוצעת במשק, המבקש לפרוע את חובו מבעוד מועד, ייאלץ לשלם עמלה המחושבת לפי הפער בין גובה הריבית בהלוואה לבין הריבית הממוצעת על משכנתאות, חרף העובדה שלא אירע שינוי בשערי הריבית במשק. במקרה כזה ביכולתו של הבנק להלוות את הסכום הנפרע בתנאים זהים (בממוצע), להשיג תשואה זהה וכך לזכות בכפל הכנסה - פעם אחת על-ידי תקבולי הריבית מן הלווה החדש, ופעם אחרת על-ידי עמלת הפירעון המוקדם."
"אין הצדקה לפצות את הבנק על סיכון שחדל מלהתקיים"
פגם נוסף עליו מצביעים המומחים הינו השקלול הלא ראוי של פרמיית הסיכון של הלווה הספציפי בחישוב גובה העמלה. "העמלה תלויה, כאמור, בין היתר, בריבית אשר נקבעה ללווה ספציפי, ומשקפת את פרופיל הסיכון שלו במעמד נטילת ההלוואה. לפיכך, ככל שמרכיב פרמיית הסיכון בהלוואה המקורית גבוה יותר, כך העמלה בעת מימוש הפירעון המוקדם גדלה בהתאמה. אולם בעת פירעון ההלוואה, אין נפקות לסיכון שהוערך על-ידי הבנק לגבי לווה זה ביום לקיחת ההלוואה. סיכון, מעצם טבעו, צופה פני עתיד; הואיל והלקוח פורע את חובו, הרי שאלמנט אי-הוודאות בטל, ואין הצדקה לפצות את הבנק על סיכון שחדל מלהתקיים."
עוד טוענים המומחים כי שקלול של הריבית האישית בחישוב עמלת הפירעון המוקדם מעורר חשש להפליה בין לווים חזקים (אלה המציגים במקור איתנות פיננסית) לבין לווים חלשים יחסית. פרמיית הסיכון על ההלוואה נקבעת על-פי היכולת הצפויה של פירעון החוב, אשר תלויה בעיקרה בפרמטרים כגון רמת ההכנסה השוטפת של הלווה, מצבת נכסיו וכיוצ"ב. לכן, הלוואה בריבית גבוהה מעידה, על-פי רוב, על איתנות כלכלית פחותה. בהתאם לכך, לווים חלשים ישלמו עמלת פירעון מוקדם הגבוהה מהעמלה שתשולם על-ידי לווים חזקים במועד הפירעון המוקדם.
"לווים בעלי פרמיית סיכון גבוהה נושאים בעול כבד יותר"
דוגמא בוטה לכך ניתן לראות במקרה בו חלה ירידה בריבית הממוצעת על המשכנתאות: לווה שלווה בשער ריבית נמוך מהממוצע לא יחויב בתשלום עמלה בעת הפירעון המוקדם, שעה שלווה שלווה בריבית גבוהה מן הממוצע יהיה חייב באותו מקרה בעמלה (שתיגזר מההפרש בין הריבית האישית שלו לבין הריבית הממוצעת במשק). השוני בגובה העמלה מוביל לכך שלווים בעלי פרמיית סיכון גבוהה נושאים בעול כבד יותר מאשר לווים בעלי פרמיית סיכון נמוכה. זאת, על אף שאין כל הצדקה שלווים שונים ישלמו עמלה שונה, במיוחד כשמטרת העמלה לפצות על ירידת הריבית הממוצעת במשק שאינה תלויה בלווה הספציפי.
המומחים טוענים כי יש לתת את הדעת לפערי המידע בין הלווים לבנק. "התנהגותו של הלווה מתנהלת לרוב בהעדר מידע וכלים הנדרשים לניתוחו לצורך קבלת החלטות מושכלת. בנוסף, מחקרים מראים כי הלווה הטיפוסי מושפע מהטיות פסיכולוגיות כגון אופטימיות-יתר בנוגע לתנאי שוק עתידיים ויכולתו לעמוד בהחזר תשלומי ההלוואה; זאת, לצד נטייה לחשיבה קצרת-טווח שעה שהלוואת משכנתא דורשת שיקולים ארוכי-טווח. "פערים אלו מתבטאים ביתר שאת בכל הנוגע לעמלת פירעון מוקדם הכוללת משתנים רבים וסבוכים הצופים פני עתיד (כגון שיעור הריבית בעתיד, וחישוב יתרת התשלומים). תמחור העמלה בעת נטילת ההלוואה מבוסס על אומדנים ארוכי-טווח ומצריך חישובים מורכבים שללווה אין את היכולת והכישורים לעקוב אחריהם."
"בארה"ב חל איסור מוחלט לכלול עמלת פירעון מוקדם"
הרפורמה בארצות הברית מבחינה בין שני סוגים של משכנתאות למגורים: הלוואות שהינן "Qualified Mortgage" והלוואות שאינן כאלה. על הלוואת "Qualified Mortgage" לעמוד בשורה של קריטריונים, הקובעים כי מדובר בהלוואה בעלת פרופיל סיכון נמוך. בהלוואת משכנתא שאינה "Qualified Mortgage", שהיא במהותה הלוואה בעלת פרופיל סיכון גבוה, חל איסור מוחלט לכלול עמלת פירעון מוקדם.
המומחים מוסיפים כי לגבי הלוואת משכנתא שהוגדרה כ-"Qualified Mortgage" ניתן לקבוע עמלת פירעון מוקדם, אך חלות מגבלות משמעותיות על היקף ומשך העמלה המותרת[ ]: בשנה הראשונה, עמלת הפירעון מוגבלת ל- 3% מסך ההלוואה שטרם נפרעה, בשנה השנייה היא מוגבלת ל- 2%, בשנה השלישית ל- 1%, ואילו מהשנה הרביעית ואילך חל איסור מוחלט על עמלות פירעון מוקדם.
- 12.הגיע הזמן להפסיק לחלוב אותנו (ל"ת)ליאורה 06/05/2012 20:43הגב לתגובה זו
- 11.דוד 06/05/2012 02:11הגב לתגובה זו1.אהבתי השבוע שלי של עיתונאי גלובוס עשה שעורי בית טוב ===שמעתם שיפאן הפסיק את אנרגיה גריני נראה איך יסתדרו למרות זה חלוצים מאוד עם אסון רציני כזה השתקמו בשישה חודשים 2.הרדיו רשת ב- עיתונאים מיומנים הרי אותו תקציב עם ערוץ-1- ומדוע ציבור צריך לראות הררה של הנובחת געולה כהן- - - כמוכן קשה להבין למה יצחק נוי-ב-9- מה רע יום א-שעה21 2.בענין הבנק-היה לי-6 חודש-50 אלפ שח בנק אוצר נתנו לי רבית 183שחאמרתי תודה לקחתי יצאתי-שלחו הודעה מוכן לתת רבית4% ======== הנגיד כמו הגביל בנקים הלואה מי רוצה משכנתה-יביא-450אלפ שח זה טוב כדי להרגיע רצים אך כולנו יודעים צריך דיור זה טוב איזורי פיתוח אך ללא תעשיה,מפעלים זו תהיה רפש אדמה יבשה לא נותן פירות 3.הנגיד כן וצריך להגביל אשרי מתן בנקים עד גובה שכרו של עובד ברבית מקסימלי-4%ולא יותר 4.מילה אחרונה הצונמי אירופאי בדרך גם אלינו חובה להתכונן מצב בכי רע שלפנינו{כמה היה טוב היו דוחים בחירות בשלב זה עכשיו זה לא אומר לפזר דירות כספ לחרידים הכל הקפאה עד יתבהר האופק} ==לאומי מנהלת חדשה פירסום חדש להביא פרות==ציבור לא טיפש פרט החוגגים
- 10.גנבים (ל"ת)לווה 04/05/2012 20:09הגב לתגובה זו
- 9.פראירים לא מתים מתחלפים (ל"ת)לווה 04/05/2012 20:08הגב לתגובה זו
- 8.י 04/05/2012 18:40הגב לתגובה זובבנק! תיקחו בשוק האפור שם לא גוזרים עליכם קופון ולא עושים לכם טובות בסוף לא יתנו לאף אחד משכנתא... חחחחחחחחחחחי
- 7.עמרי 04/05/2012 02:09הגב לתגובה זויש מדינות בארצות הברית שעמלת פרעון אסורה בחלט לפי חוק כמו ניו ג' רזי
- 6.צביקה 04/05/2012 01:10הגב לתגובה זוסטנלי יודע זאת,אך הוא דואג לחסונם של הבנקים,מה אתם חושבים?שהוא ידאג לנו?
- 5.בנקים גנבים, עושקים את הציבור (ל"ת)יוסי 03/05/2012 21:09הגב לתגובה זו
- 4.כרגיל במדינת הגנבים לגנוב ולגנוב ולגנוב מאתנו (ל"ת)תום 03/05/2012 19:49הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 03/05/2012 15:23הגב לתגובה זופישר מתואם עם חבריו הבנקאיים לעתיד לבוא שימצא את מקומו ולכן אין זה מענינו ובודאי לא נוגע לכיסו המלאץ
- 2.חוצפה 03/05/2012 14:19הגב לתגובה זודורשים באופן מיידי לבטל את העמלה המטופשת!
- 1.שערוריה 03/05/2012 14:18הגב לתגובה זוהבנקים חותכים עלינו וואחד קופון
מהדרין. קרדיט: שחר אמשלוםב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית
תחזיק ב-51% מ"פי הנדסה", הפעילה בגוש דן ומתמחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38, ותקים זרוע ייעודית לייזום וביצוע כחלק מהרחבת פעילותה לענף הנדל״ן
מהדרין מהדרין -3.77% , אחת מחברות החקלאות הגדולות בישראל, מתרחבת בתוך שוק הנדל״ן ורוכשת שליטה בחברת ההתחדשות העירונית והביצוע "פי הנדסה". במסגרת ההסכם תרכוש מהדרין 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-54 מיליון שקל, ובמקביל תקים זרוע ייעודית לפעילות הייזום והמגורים תחת השם ״הורייזון מהדרין״. המהלך מסמן את כניסתה הפורמלית של מהדרין לעולם הייזום והבנייה העירונית, בהמשך למהלכים קודמים שביצעה בשנים האחרונות בתחומי נדל״ן מניב ותשתיות לוגיסטיות.
"פי הנדסה", שהוקמה ב-2006 ומנוהלת על ידי המייסד אבי סויבלזון, פועלת בעיקר במרכז הארץ ובגוש דן ומתמחה בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ״א 38. החברה עוסקת גם ביזמות וגם בביצוע, כך שהיא מלווה את הפרויקטים מהשלב התכנוני ועד למסירה לדיירים. לחברה צבר פרויקטים במרכזי ביקוש, בשילוב מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי היתר וביצוע. עבור מהדרין, מדובר בכניסה לשוק שבו נדרשת יכולת ביצוע מוגדרת וניסיון בניהול תהליכים מורכבים מול דיירים, רשויות ושרשרת קבלנים.
המהלך משתלב עם השנים האחרונות שבהן מהדרין הרחיבה את פעילותה מעבר לליבה החקלאית: החברה פיתחה שימושים לוגיסטיים ותעשייתיים בשטחים בהם היא מחזיקה, קידמה תשתיות קירור ואחסון למוצרי חקלאות, ונכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת בשותפות עם טראלייט. כעת היא מוסיפה נדל״ן למגורים כמנוע צמיחה נוסף, ובעיקר כזה שנשען על נכס קיים ומשמעותי: עתודות הקרקע שלה בישראל.
הקמת החברה החדשה, "הורייזון מהדרין", צפויה לשמש כמסגרת המאגדת את פעילות הנדל״ן בקבוצה. נוצר מצב שמהדרין מחזיקה קרקעות בהיקפים משמעותיים לאורך שנים, והרבה קרקעות מהם עם פוטנציאל תכנוני, חלקן בשטחים עירוניים ואזורי תעסוקה שבהם ניתן להשביח משמעותית את הנכס. או שינוי ייעוד ו׳/או פיתוח יזמי. באמצעות רכישת השליטה ב"פי הנדסה", מהדרין למעשה מייצרת לעצמה זרוע ביצועית שתאפשר לה לייצר ערך על בסיס הקרקעות והפרויקטים העתידיים, מבלי להסתמך בלעדית על גורמי תכנון וביצוע חיצוניים. במהדרין מעריכים כי המהלך יאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של מיזמי נדל״ן, נוכח היכולת להפעיל מנגנון תכנון, ייזום וביצוע בתוך הבית.
- ההשקעה הקטנה של יצחק תשובה בדרום אמריקה וההשקעה שהניבה לו רווח של 70% בשנתיים
- ב-180 מיליון שקל: מהדרין וטראלייט מקימות פרויקט אגרו-וולטאי בצפון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, החיבור בין עתודות קרקע לבין גוף יזמי-ביצועי עשוי לקצר לוחות זמנים ולהעניק שליטה טובה יותר בעלויות ובנראות הפרויקטים בשוק. מנגד, מדובר במהלך עם מורכבות וניהול סיכונים גבוה. שכן פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד במרכזי ערים, דורשים ליווי צמוד, תקצוב רב־שנתי, יכולת הנעת בעלי דירות ותמרון מול רגולציה עירונית וממשלתית.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
