
פס"ד ארבטמן: ירושת מניות מקרקעין פטורה ממס גם אחרי רה‑ארגון
ועדת הערר חיזקה את המשמעות של סעיף 104ב', וקבעה שהפטור חל גם על העברת מניות בחברה-איגוד מקרקעין לאחר שינוי ו'תזוזות' של החזקת המניות; עו"ד מקרקעין: "מומלץ לפרוס את ההעברות על פני זמן כדי לצמצם סיכונים לשינוי פרשנות עתידי"
העברת נכסים בין דורות הפכה בשנים האחרונות לאחד התחומים המסובכים והרגישים בשוק הנדל"ן. משפחות רבות מחזיקות ברכוש משמעותי: קרקעות, דירות ומניות בחברות. האתגר המרכזי הוא כיצד להעביר את העושר לדור הבא מבלי לפגוע בפטורים מ'תקלות מס' ולהימנע ממחלוקות משפחתיות.
לאחרונה פורסם פסק דין שמעמיק את ההבנה והפסיקה בנושא. הוא מגיע בעקבות אירוע של משפחת ארבטמן, שבמסגרתו נקבע כי העברת מניות בחברה - איגוד מקרקעין זכאית לפטור לפי סעיף 104ב'. וזאת גם לאחר שינוי מבנה התאגדות.
המקרה
של משפחת ארבטמן התחילבשנת 1986, אז רכשו ההורים מגרש באזור התעשייה, בשנת 2002 העבירו 80% מהזכויות לארבעת ילדיהם במתנה תוך ניצול פטור בין אחים. לאחר מכן - בשנת 2005 הקימו חברה שהיא איגוד מקרקעין, אליה הועברו המגרשים. באותה תקופה המניות הוחזקו בידי האם וארבעת
הילדים.
לאחר מכן, בשנת 2009 בוצעה העברה פנימית של מניות שבסיומה החזיקו שני האחים ב-50% כל אחד. עברו 11 שנים, ובשנת 2020 האחים ניסו להעביר חלק מהמניות לשתי אחיותיהם -בעיקר כדי ליצור חלוקה שוויונית במשפחה.
אלא שאז, רשות המסים לא הכירה
בפטור על העברת מניות בחברה. בשנת 2024, לאחר מאבק בן 4 שנים, קיבלה ועדת הערר למיסוי מקרקעין את ערעור המשפחה וקבעה שהפטור לפי סעיף 104ב' חל על כל המניות שהועברו, ללא קשר למקורן.
לצורך הבנת הנושא שוחחנו עם עו"ד ורו"ח דן טולדנו, מוביל תחום מיסוי נדל"ן, ארנון, תדמור-לוי
מהו בעצם ההבדל בין העברת מקרקעין ישירה לבין העברת מניות בחברה מבחינת הפטור ממס?
"הפטור לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין חל הן על העברת הנכס עצמו בין קרובים והן על העברת מניות בחברה–איגוד מקרקעין, משום שמבחינה מהותית החזקת המניות משקפת את שיעור ההחזקה בנכס.
פסיקת ועדת הערר קבעה שהעברה "שקופה" של מניות בהתאם להוראות סעיף 104ב'
לפקודת מס הכנסה נעשית באותו אופן כמו העברת המקרקעין עצמם, ובתנאי שנשמר שיעור ההחזקה".
מדוע רשות המסים טענה שהפטור לא חל?
"לפי רשות המסים, כאשר החברה קיבלה את הנכס במתנה בשנת
2005, נוצר “ניתוק” בין הנכס לבין המניות, ולכן העברת מניות בהמשך לא משקפת העברה של זכויות במקרקעין אלא של נכס עצמאי – ולכן ללא פטור.
ועדת הערר דחתה טענה זו, וקבעה שהקשר הכלכלי והמהותי נשמר שכן סעיף 104 לפקודה שומר על רציפות הזכות וכי גם מניות שהוקצו
בגין מקרקעין שהועברו מההורים, משקפות זכויות שמקורן בהם".
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה צפויה להיות ההשפעה של פס"ד ארבטמן על משפחות אחרות?
"המקרה מצביע על שלוש מסקנות מרכזיות: אפשר להעביר
מניות בחברה בידיעה שהפטור יחול גם לאחר שינוי מבנה תאגידי; חשוב לשמור תיעוד מלא של כל העברה, כולל הסכמים ועדויות משפחתיות, כדי להוכיח שקיפות.
בנוסף, מומלץ לפרוס את ההעברות על פני זמן כדי לצמצם סיכונים לשינוי פרשנות עתידי".
ובכיוון אחר - מה לגבי 'דיבדנד עיזבוני'?
החלטת מיסוי 2098/25 זו החלטה אשר מאפשרת לחלק בין יורשים 'דיבידנד עיזבוני' - דיבידנדים מתוך רווחי חברה שהייתה בבעלות המנוח, במסגרת פטור העיזבון, במקום
למכור מניות.
התנאים הם קפדניים: הדיבידנד חייב לנבוע מעודפי רווחים ערב פטירת המנוח, ללא מימון חיצוני, ותוך 6 חודשים ממועד החלוקה וכן לעמוד ביתר התנאים שנקבעו בהוראה".
מה חשוב לזכור לגבי תכנון העברה בין דורות?
האם הוראת השעה שפורסמה בחודש דצמבר האחרון עשויה לסייע בתכנון העברה בין דורית?
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- מלאי הדירות שובר שיאים - 83.6 אלף דירות; מה קורה בתל אביב?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף...
"נזכיר כי בהתאם להוראת השעה אשר פורסמה בחודש דצמבר האחרון, ניתן להעביר נכסים מחברה ליחיד בעל המניות בה עד ליום 30/11/2025, בפטור ממס שבח ומס רכישה ותשלום של דיבידנד אודות העלות המופחתת בספרים של הנכס. תכנון זה גם יכול לסייע להעברה בין דורית".


"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן
מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026
שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.
אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".
הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.
במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.
- "תכנית דיור לאומית" - 1.4 מיליארד שקל כדי להחיות את הענף
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.
"מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
ולמה הוא חושב שמחירי הדירות בת"א ירדו; וגם - מה זה "פרצי ביקושים" אחרי ירידת מחירים של 5%-10%,
"מלך" ההתחדשות העירונית, יעקב אטרקצ'י אמר כבר בעבר כי מחירי הדירות בת"א גבוהים, וכעת, בראיון ב"גלובס" הוא אומר כי מחירי הדירות בת"א יורדים. במקום אחר בראיון הוא אמר שהם יעלו, אבל פחות מהפריפריה. בעסקים שלו הכל דבש, העלייה במניות הנדל"ן מוצדקת, הנפקת פעילות אאורה מסחר עוד שנתיים. לראיון המלא:
אטרקצ'י אומר את מה שאנחנו כותבים כאן מספר חודשים (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?) - הסיום של תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית יזרימו ביקושים לשוק. יחד עם סיום המלחמה, החזרת החטופים החיים והחזרת חלק מגופות החללים, האנשים במקום אחר לעומת שנתיים של מלחמה. הם כבר יכולים לקבל החלטות על רכישת דירה, מצב הרוח כמובן השתפר. הוא רואה עליות של 6% צפונה במחירים בשנה הבאה ויותר בשנה שלאחריה.
אטרקצ'י תמיד יראה עליות מחירים בעיקר בפרויקטים שלו ובאזורים בהם הוא בונה. אם הוא היה בונה בת"א, לא הייתם שומעים אותו מדבר על ירידות מחירים בת"א. צריך תמיד לחפש את המוטיבציה והאינטרס של מי שאומר את הדברים. יזמים וקבלנים שמדברים על מחירי הדירות ב-99% מהמקרים ידברו על עליית מחירים צפויה. זה הביזנס שלהם וזה האינטרס שלהם. במקרים רבים, הם צודקים, אל תבטלו את מה שהם אומרים רק בגלל שיש להם אינטרס. חפשו את המהות, את התוכן.
- אאורה: יעקב אטרקצ'י מבקש להכפיל את שכרו ל-6.15 מיליון שקל בשנה
- הפניקס תשקיע במרכזים המסחריים של אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות לעליית מחירי הדירות לא השתנו כבר קרוב לשני עשורים - יש ביקוש שעולה על ההיצע. אנשים צריכים מקום לגור בו ולכן אין מנוס מזה שהם יקנו דירה. הדירות החדשות בשנה הן בסדר גודל של 50-60 אלף דירות בשנה טובה, הביקושים גבוהים יותר בכ-5-10 אלף דירות. זה מוביל לעודף ביקוש, וכשיש עודף ביקוש יש עליות מחירים.
