הדולר נפל ב-2% ל-3.89 שקל: "רמת ה-4 שקל מסתמנת כהתנגדות חזקה"

כך אומר טל עבדה מכלל פורקס. האירו נחלש ב-1.327% לרמה של 5.027 שקלים
אריאל אטיאס |

הדולר ממשיך לאבד גובה, על רקע הפרסומים בנוגע להוצאות הכספים האדירות של המימשל האמריקני והפדרל ריזרב לתמיכה בכלכלה וחילוץ חברות גדולות.

השטר האמריקני נחלש זה יום שני ברציפות וקוטע את רצף העליות ששלח אותו אל מעבר לרמה של 4 שקלים. היחלשות הדולר בארץ מתרחשת במקביל להיחלשותו בעולם. לאחר שבסוף אוקטובר נגע הדולר ברמת שיא של 1.24 לאירו ושוב נגע ברמה זו ב-20 לנובמבר, כעת הוא נחלש בשיעור של 0.3%, משלים ירידה של 5% מול האירו ונסחר ברמה של 1.3 דולר לאירו.

בארץ נסחר הדולר בירידה של 2% ובנק ישראל קבע את שערו היציג ברמה של 3.89 שקלים. בסה"כ איבד הדולר בימים האחרונים כ-3.5% מרמת השיא שנקבעה ב-21 לנובמבר. האירו נחלש ב-1.327& לרמה של 5.027 שקלים.

טל עבדה מכלל פורקס מוסר, כי "הורדת הריבית בארץ רק לפני יומיים, שלא הצליחה לחזק את הדולר מול השקל, נראית כאירוע רחוק וחולף. רמת 4 שקלים מסתמנת כהתנגדות חזקה, לא רק ברמה הפסיכולוגית." עוד אומר עבדה, כי "בתקופה האחרונה השקל נוהג להגיב באיחור וזה גם מה שקורה עכשיו. לפני יומיים שבר היורו רמת התנגדות משמעותית ומאז לא נסוג, השקל לא הגיב מול הדולר ועושה זאת היו םבצורה של השלמת פערים חדה".

היום יהיה אחד מהימים העמוסים לשטר הירוק, כאשר יומן המאקרו האמריקני מלא בדיווחים לקראת חופשת חג ההודיה (Thanksgiving) מחר. נתוני ההזמנות למוצרים בני-קיימא עבור חודש אוקטובר רשמו ירידה של 6.2%. הנתונים היו צפויים להראות ירידה של 2.6% בהזמנות.

במקביל פורסמו נתוני ההכנסות וההוצאות של האזרחים האמריקנים לחודש אוקטובר. הצפי היה לעלייה של 0.1% בהכנסות וירידה חדה של 0.9% בהוצאות. בפועל נרשם גידול של 0.1% בהכנסות וירידה של 1% בהוצאות.

הנתונים השבועיים על תביעות האבטלה החדשות, נתון המרכז לאחרונה עניין רב בצל כמות הפיטורים במדינה, היה צפוי להצביע על ירידה קלה ל-537 אלף איש בשבוע שהסתיים ב-22 בנובמבר, מ-542 אלף איש בשבוע הקודם. בפועל נרשמה ירידה ל-527 אלף תביעות.

בשעה 17:00, יפורסמו נתוני סנטימנט הצרכנים. הצפי הוא שהמדד הבוחן את הרגשת האזרחים לגבי הכלכלה ומצב הפיננסי לא ישתנה ויוותר על רמה של 57.9 הנקודות. נותני מכירות הבתים החדשים עבור חודש אוקטובר גם יפורסמו במקביל. הצפי הוא שנמכרו 14,000 בתים פחות בחודש אוקטובר - סך של 450 אלף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?