הדולר נפל ב-2% ל-3.89 שקל: "רמת ה-4 שקל מסתמנת כהתנגדות חזקה"

כך אומר טל עבדה מכלל פורקס. האירו נחלש ב-1.327% לרמה של 5.027 שקלים
אריאל אטיאס |

הדולר ממשיך לאבד גובה, על רקע הפרסומים בנוגע להוצאות הכספים האדירות של המימשל האמריקני והפדרל ריזרב לתמיכה בכלכלה וחילוץ חברות גדולות.

השטר האמריקני נחלש זה יום שני ברציפות וקוטע את רצף העליות ששלח אותו אל מעבר לרמה של 4 שקלים. היחלשות הדולר בארץ מתרחשת במקביל להיחלשותו בעולם. לאחר שבסוף אוקטובר נגע הדולר ברמת שיא של 1.24 לאירו ושוב נגע ברמה זו ב-20 לנובמבר, כעת הוא נחלש בשיעור של 0.3%, משלים ירידה של 5% מול האירו ונסחר ברמה של 1.3 דולר לאירו.

בארץ נסחר הדולר בירידה של 2% ובנק ישראל קבע את שערו היציג ברמה של 3.89 שקלים. בסה"כ איבד הדולר בימים האחרונים כ-3.5% מרמת השיא שנקבעה ב-21 לנובמבר. האירו נחלש ב-1.327& לרמה של 5.027 שקלים.

טל עבדה מכלל פורקס מוסר, כי "הורדת הריבית בארץ רק לפני יומיים, שלא הצליחה לחזק את הדולר מול השקל, נראית כאירוע רחוק וחולף. רמת 4 שקלים מסתמנת כהתנגדות חזקה, לא רק ברמה הפסיכולוגית." עוד אומר עבדה, כי "בתקופה האחרונה השקל נוהג להגיב באיחור וזה גם מה שקורה עכשיו. לפני יומיים שבר היורו רמת התנגדות משמעותית ומאז לא נסוג, השקל לא הגיב מול הדולר ועושה זאת היו םבצורה של השלמת פערים חדה".

היום יהיה אחד מהימים העמוסים לשטר הירוק, כאשר יומן המאקרו האמריקני מלא בדיווחים לקראת חופשת חג ההודיה (Thanksgiving) מחר. נתוני ההזמנות למוצרים בני-קיימא עבור חודש אוקטובר רשמו ירידה של 6.2%. הנתונים היו צפויים להראות ירידה של 2.6% בהזמנות.

במקביל פורסמו נתוני ההכנסות וההוצאות של האזרחים האמריקנים לחודש אוקטובר. הצפי היה לעלייה של 0.1% בהכנסות וירידה חדה של 0.9% בהוצאות. בפועל נרשם גידול של 0.1% בהכנסות וירידה של 1% בהוצאות.

הנתונים השבועיים על תביעות האבטלה החדשות, נתון המרכז לאחרונה עניין רב בצל כמות הפיטורים במדינה, היה צפוי להצביע על ירידה קלה ל-537 אלף איש בשבוע שהסתיים ב-22 בנובמבר, מ-542 אלף איש בשבוע הקודם. בפועל נרשמה ירידה ל-527 אלף תביעות.

בשעה 17:00, יפורסמו נתוני סנטימנט הצרכנים. הצפי הוא שהמדד הבוחן את הרגשת האזרחים לגבי הכלכלה ומצב הפיננסי לא ישתנה ויוותר על רמה של 57.9 הנקודות. נותני מכירות הבתים החדשים עבור חודש אוקטובר גם יפורסמו במקביל. הצפי הוא שנמכרו 14,000 בתים פחות בחודש אוקטובר - סך של 450 אלף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שלישי זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.