בין השורות

למה מניית אוברסיז צפויה לעלות?

מ-7.3 שקל בהנפקה ב-2016, ירדה מניית אוברסיז למחיר של 3.7 שקל שאינו תואם את שוויה הכלכלי. המיזוג צפוי ליצור חברה בשווי גבוה מ-700 מיליון שקל, להעלות את החזקות הציבור ולהכניסה למדד SME60, מה שיאלץ קרנות סל לרכוש גם את המניה
קובי שגב | (10)

הצעת המיזוג שקיבלה השבוע חברת הלוגיסטיקה אוברסיז 0% מחברת אמיליה פיתוח 2.36% מציגה סיטואציה מוכרת בשוק ההון, בו חברה, יציבה ורווחית מחליפה בעלויות ויוצרת לחלק מבעלי השליטה רווחים משמעותיים ולחלקם הפסדים לא קטנים. המפסידים הגדולים עד כה, היו אותם משקיעים שרכשו את המניה בהנפקה ב-2016 שהייתה בעצם הצעת מכר. הצעת המכר נעשתה לפי שער של 7.3 שקל למניה בעוד מחיר המניה כיום, דומה רק בספרות המרכיבות אותו, עומד על 3.7 שקל. הצעת המיזוג הנוכחית יכולה לשפר את מצבם של אותם משקיעים.

 

אז מה עושה אוברסיז?

מדובר בחברה ותיקה, שהתאגדה עוד בשנת 1967, אך נרשמה למסחר לאחרונה - בסוף 2016. לחברה שלושה מגזרי פעילות עיקריים. הראשון הוא אחסנה ושינוע של מכולות (FCL - Full Container Loaded) אשר מכילות סחורה שמקורה ביבואן יחיד. ללא צורך בפיצול המכולות, אלה מועברות בשלמותן אל היבואן מיד עם פריקתן או עוברות לאחסון במסוף העורפי של החברה עד לקבלת אישור המכס. משם הן מועברת ליבואן. בפעילות גנרית זאת מתחרות בחברה "אשדוד בונדד", מילניום, גולד בונד, פרידנזון 0% וכמובן הנמלים עצמם.

מגזר הפעילות השני הוא פירוק ואחסנה של מכולות (LCL - Less Container Loaded) המכילות סחורות מכמה יבואנים אשר מאוחדות למכולה אחת. במגזר זה, נכון להיום, חברות הנמל לא מתחרות בחברה ועיקר התחרות היא בין בעלות המסופים הפרטיים המוזכרות לעיל.

המגזר השלישי הוא השירותים הלוגיסטיים ובו נכללים שירותי אחסנה, שינוע והפצה של מטענים. מגזר זה היווה את מנוע הצמיחה בשנים האחרונות, נכללות בו בעיקר פעילות הלוגיסטיקה בארץ, בית הקרור בגאנה ופעילותה של חברת ליעד לוגיסטיקה והפצה שמוזגה לתוך חברת הבת אוברסיז שינוע.

הפעילות לא משתנה, הבעלות כן

גלגוליה של הבעלות על החברה הם בדיוק תמונת הראי ליציבות התפעולית שלה. הסיפור מתחיל ב-2013, הבעלות על החברה היא של חברת הספנות צים ושל גד זאבי. כשצים טובעת בהפסדים וגד זאבי מתמודד עם הפסדים על השקעותיו בתחומי התקשורת והתחבורה ( בזק -1.11% ויפנאוטו), קרן פימי מנצלת את המצב ורוכשת 51% מאוברסיז תמורת כ 110 מיליון שקל, מה שמשקף לחברה שווי של קצת מתחת ל 220 מיליון שקל. עוברות שלוש שנים, אוברסיז ממשיכה לצמוח בקצבים מתונים ופימי מחליטה לקחת את אוברסיז לבורסה הישראלית ולרשום את מניותיה למסחר - אך לא מדובר בהנפקה (בה נכנסים כספים לחברה המנפיקה בתמורה למניות) אלא בהצעת מכר.

הציבור רוכש מניות מבעלי השליטה הקיימים ו-180 מיליון שקל עוברים מהציבור לבעלי המניות הקיימים (פימי, זאבי וצים) ומאומה לא נכנס לחברה, שכן אוברסיז לא נזקקת לכסף וממשיכה להתקדם בקצב שלה. הצלחת הצעת המכר הזו, קובעת שווי של 400 מיליון שקל לחברה ומחיר המניה מתחיל להיסחר בשער של 7.3 שקל למניה. בפועל קרן פימי מוכרת 25.5% ומקבלת כ-100 מיליון שקל ובכך יורדת מהחזקה של 51% ל-25.5% ומחזירה כמעט את מלוא עלות ההשקעה הראשונית כשהיא נשארת עם חצי מהמניות בידה.

חולפות עוד שנתיים, אוברסיז ממשיכה בצמיחה המתונה אבל מחיר המניה יורד מ-7.3 שקל לרמות של 5.7 שקל, המשקיעים סופגים ירידה של 20% במחיר המניה וקרן פימי מחליטה לצאת סופית מההשקעה באוברסיז. בעל שליטה חדש מגיע - חברת אמיליה פיתוח קונה 36.9% באוברסיז מפימי ומזאבי במחיר של 6.55 שקל למניה, פרמיה של כ-15% על מחירה בשוק. פימי מסמנים וי ענק על ההשקעה ומתחיל העידן של אמיליה פיתוח כבעלת השליטה בחברה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

שנתיים נוספות עוברות, אוברסיז ממשיכה במגמה החיובית ואילו מחיר המניה ממשיך לצנוח, עד לשפל של 1.5 שקל במרץ השנה, מה ששיקף הפסד של קרוב ל-80% ממחיר ההנפקה. מאותו שפל של משבר הקורונה בשוק ההון, עולה במעט המניה עד למחיר של 3.7 שקל כיום המשקף שווי שוק של 200 מיליון שקל. המעגל נסגר שכן זהו שווי דומה לזה שבו רכשה פימי את החברה ב 2013 מצים וזאבי ב"מחיר מציאה". בטבלה הבאה נוכל לראות את החלפת הבעלות בחברה והשינוי בשווי לצד תוצאותיה הכספיות באותו מועד.

 

על הפרק כעת, הצעת מיזוג עם חברת האם אמיליה פיתוח שמחזיקה ב-43.1% מהון המניות של אוברסיז, מדובר על הצעת מיזוג הופכי משולש במסגרתו מחזיקי המניות מהציבור של אוברסיז שמחזיקים 56.9% מהחברה, יקבלו תמורת מניותיהם באוברסיז מניות של בעלת השליטה אמיליה פיתוח ואילו אוברסיז תוחזק ב-100% על ידי אמיליה פיתוח.

אמיליה פיתוח עצמה היא חברה הנסחרת בשווי שוק של 520 מיליון שקל ומחזיקה מלבד אוברסיז גם בחברות מנדלסון תשת 0%  (אביזרי צנרת), כימוביל (הפצת כימיקלים) ואמיליה קוסמטיקס (קרליין לשעבר). אמיליה פיתוח מוחזקת ב-83% ע"י משפחת פלר ושיעור המניות בקרב הציבור (כ 17%) הוא נמוך יחסית.

שלב המסקנות

מבחינת אמיליה פיתוח, מחירי המניה הנוכחית של אוברסיז (3.7 שקל) נמוכים משמעותית מהמחיר בו רכשה אמיליה את מניות אוברסיז ב-2016 (6.55 שקל למניה). מה שמפתיע הוא שמצבה של אוברסיז רק השתפר מאז, ומבחינת אמיליה הדבר מרמז על הזדמנות להשלים את הרכישה ולעלות להחזקה של 100% בחברה. הצעת המיזוג (החלפת מניות אוברסיז במניות אמיליה) יכולה לתרום פעמיים - בראש ובראשונה זוהי עסקה ללא מרכיב מזומן מצידה של אמיליה, אלא רק מניות חדשות שיונפקו. דבר שני, בסוף התהליך, המיזוג צפוי ליצור חברה בשווי שוק גבוה מ 700 מיליון שקל בעוד שחלקה של משפחת פלר ידולל אל מתחת ל-65%, והחזקות הציבור יעלו על 35%. במקרה זה, המניה עשויה למצוא את מקומה במהירות במדד SME60, דבר שיחשוף את המניה למשקיעים חדשים ויאלץ את קרנות הסל עוקבות המדד לרכוש את המניה.

מבחינת אוברסיז, מספיק מבט מהיר על טבלת תוצאותיה הכספיות מול מחירי המניה במועדי החלפת השליטה, כדי להבין מי כאן מוכר בזול. נזכיר שוב את כלל הברזל של שוק ההון, כאשר בעל שליטה מוכר מניות בהצעת מכר, הוא כנראה חושב שהמחיר שלהן יקר, וכאשר בעל שליטה רוכש אותן מהציבור, הוא חושב שהן זולות. לדעתי, התמחור הנוכחי של אוברסיז לא תואם את שוויה הכלכלי ובוודאי לא את שוויה הנגזר מעסקאות בעלי העניין אותן סקרנו.

קבלת מניות של חברה שאיננה נכללת במדדים המרכזים של הבורסה דורשת לשיטתי שולי בטחון נוספים. הערכתי היא שמחזיקי המניות מקרב הציבור באוברסיז, יבהירו לאמיליה פיתוח, בעלת השליטה, שאם היא רוצה לבצע את המיזוג, היא תצטרך ל"התאמץ יותר" הן בגובה התמורה והן באופי העסקה כמו למשל, הוספת רכיב מזומן לרכיב המניות שינתנו למשקיעים.

קובי שגב, שותף מנהל, אקורד שקל בית השקעות 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אוברסיז עלתה מתחילת השנה ב-40%... (ל"ת)
    סקרן 06/12/2020 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מירון 06/12/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    נראית יותר בתימחור נוח,וכ'כ סולידית כמניה וחברה,רק דעתי
  • 7.
    יריב 03/12/2020 14:21
    הגב לתגובה זו
    קבלה של מניות אמיליה פיתוח זה לא שוס גדול. כדאי היה לנתח את התקבול בצורה יותרמדוקדקת משום שיש לי הרגשה שמניית אמיליה תגיב בסופו של דבר לשלילה. בדקו היטב את תזרים המזומנים והרווחיות והאחזקות של אמיליה.
  • 6.
    dw 02/12/2020 00:30
    הגב לתגובה זו
    זה נראה כמו נייר בתמחור די נוח בסקטור הלוגיסטיקה. החיסרון הוא סחירות נמוכה.
  • 5.
    המוסדי 01/12/2020 22:29
    הגב לתגובה זו
    ראו הוזהרתם בפולים...
  • גבע 03/12/2020 10:23
    הגב לתגובה זו
    והמוסדיים קנו פימי מניות G1. מי רוצה להתערב שהמוסדיים יפסידו?
  • 4.
    בובו 01/12/2020 16:22
    הגב לתגובה זו
    מאיפה אתה מביא את המניות האלו? הרבה ידע
  • 3.
    אני קניתי שכנעת אותי (ל"ת)
    יוסי 01/12/2020 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פוקסי 01/12/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
    ותגיד שאתה לא מחזיק, תגיד נו
  • 1.
    מעניין , גם אמיליה מעניינת (ל"ת)
    אלי 01/12/2020 14:52
    הגב לתגובה זו
התרסקות מטוס (צילום מסך)התרסקות מטוס (צילום מסך)

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם 

עופר הבר |

הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.

הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.

מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.



המושבים הבטוחים יותר


היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם  Live Crash Test.

מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.