ענקית הטכנולוגיה שממשיכה להוביל את הכלכלה הגלובלית

חברות הבריאות ב-S&P, איבדו במשותף 44 מיליארד מערכן ביום שלישי, ולמה? כי יושבי הראש של ברקשאייאר, אמאזון וג'י פי מורגן (באפט, בוזוס ודיימון) הודיעו שהם שוקלים כניסה לביטוח הרפואי. "עוד לא ברור מה בדיוק נעשה אבל דברנו על האפשרות", אמר באפט. אז בגלל זה יורדת CVS ב-4%? מישהו חייב לתכנן מחדש את האלגוריתמים שהרי אם זו סיבה לתיקון בשוק אז  לתיקון אמתי ייקח עוד הרבה זמן.

אם הייתם נשאלים מאיזה מדינות מגיעות עשרת החברות הגדולות בעולם מבחינת ערכן לבטח הייתם עונים, "רובן בארה"ב". לא רבותיי, בסוף 2017 לא הייתה אף חברה אמריקאית בין עשרת המובילות בהערכה. 5 היו סיניות ואחת מכל אחת מהמדינות הבאות, צ'ילי, אינדונזיה, מקסיקו, בריטניה וטאיוואן (העשירייה, לפי סדר הגודל: פטרו-צ'יינה, בנקו דה צ'ילי, צ'יינה פטרוליום וכימיקלים, Bank of China Tower, צ'יינה טלקום, אינדונזיה טלקום, מקסיקו טלקום, בנק HABC, צ''ינה מובייל וטאיוואן סמי קונדקטורס).

גם בעשירייה השנייה היו רק 4 חברות אמריקאיות, AAPL, MSFT, AMAZ ו-ברקשאייאר האתאוויי (סימול: BRKA) של באפט (במקומות 11, 13, 16 ו-19 בהתאמה). זו אחת התוצאות של התמזגות מהפכות הטכנולוגיה, האינפורמציה והגלובליזציה לתוך הכלכלה הקיימת. מה שיותר מבטא את התמזגות מהפכת הטכנולוגיה וההתקדמות הגלובלית הוא הסקטור התעשייתי. שם החברות: אפל, מייקרוסופ, אמאזון, עלי-באבא ופייסבוק, שמקדימות חברות תעשייה "מסורתיות" ענקיות כמו טויוטה, ג'ונסון אנד ג'ונסון, AT&T, אקסון ושכמותן.

ארבעת ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות והסינית, שהזקנה בהן, מייקרוסופט בת ה-44 (הוקמה ב-1974, שנה לפני אפל, עשרים שנה לפני אמאזון, 25 לפני עליבאבא ו-30 שנה לפני פייסבוק) הן החברות שמייסדיהן הבינו את התפתחות הגל הטכנולוגי, עלו עליו ומצליחות לנתב דרכן בהצלחה טוב יותר מאחרות. אלו חברות שהוכיחו שכאשר ההנהלה קוראת נכון את ההתפתחויות הטכנולוגיות והשפעתן על הסקטור בו הן עוסקות, הן מצליחות, למרות השינויים המהירים והתחרות שהולכת וגדלה, להמשיך ולצמוח עם ההתקדמות הטכנולוגית וההתפשטות הגלובלית.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

אנשים כמו גייטס, ג'ובס, בוזוס, זוקרברג וג'ק מא הבינו את מה שעומד להתרחש בכלכלה הקיימת כתוצאה מהחדשניות שעליהן בנו את חברות הסטארט-אפ שלהן בתחילת הדרך. הם הבינו שעל מנת לממש את חלומם הם חייבים להקים חברה שתעמוד בדרישות הכלכלה והצריכה הקיימות, חברה שתוכל להוביל לאורך שנים למרות השינויים והתחרות, שתבחר מנהלים שידעו כיצד להמשיך ולצמוח בסביבה משתנה, לבנות מותגים וכו'.

סטיב ג'ובס למשל, שהגיע מעולם המחשבים, לא מהאלחוט, הבין שהטלפון האלחוטי, שנוקיה הצליחה להפיץ גלובלית, מאותת שבעזרת ההתפתחויות הטכנולוגיות בהעברת אינפורמציה אפשר להפוך אותו לטלפון חכם, לתחליף למחשב אישי למעשה, לייצר נישה חדשה ו"לגנוב" את התחום כולו מנוקיה (למרות שגם בנוקיה צפו זאת ועל אף שכבר יצאה עם טלפון חכם רק שלא התייחסה לפוטנציאל כפי שהבין אותו ג'ובס). בהבינו זאת הוא גם דאג להתאמת ההנהלה להתפתחויות, בנה חברה שתעמוד בדרישות העתידיות שיגיעו עם התקדמות מהפכות הטכנולוגיה והגלובליזציה.

כך בדיוק עשו גם האחרים. הם הבינו את מה שהשוק הקונבנציונלי עדיין לא הבין ומה שחשוב יותר הם ידעו גם לבצע. זוכרים את כל מומחי וול סטריט שהסבירו לכולנו, מיד לאחר הנפקת החברה ב-2012, מדוע נפלה המניה מ-40 ל-17? "אכן רעיון אדיר וטכנולוגיה מדהימה", אמרו, "אבל איך  תעשה החברה כסף?" אבל צוקרברג הבין שהתקדמות הטכנולוגיה ב-2012 פותחת עבורו חלון להפוך את FB למכונת כסף ודווקא בעזרת המפרסמים שלדעת המומחים לא רצו לפרסם בפייסבוק.

• קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון
• מניית טסלה מתעלמת מהתרסקות המכירות בסין: האם הרובוטקסי יציל את מאסק?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אותו הדבר הבין ג'ק מא, כשיצר את BABA ללא חשש מאמזון, כיוון שהבין שסין "מצטרפת" למשחק הצריכה ונפתח חלון לאמאזון סינית. מה שכל הנ"ל עשו לא היה שונה למעשה ממה שעשו אנשים כמו הנרי פורד בתעשיית הרכב או אנשים כמו פרנק מקנמארה שהבין את הנישה המתפתחת של כרטיסי האשראי ואיך להביא את הצרכן פנימה והקים את דיינר-קלאב על הכישלון דאז של אמריקן אקספרס.

את התמונה שמשתקפת מהכלכלה הגלובלית היום התחיל לצייר (כפי שאנחנו טוחנים לכם מזה שנים) הנשיא ריגן בשנות ה-80 של המאה שעברה כאשר הניח את התשתית, בארה"ב ובעולם, להתפתחות הטכנולוגית וסילק מהתודעה (באמצעות הבסת בריה"מ) את רעיון הכלכלה הסוציאליסטית המתחרה. אבל מהבחינה המעשית החלו מהפכות הטכנולוגיה והגלובליזציה להשפיע רק בתחילת המאה הנוכחית ובשלבים כאשר במהלך 2008-9 (בגלל הופעת הטלפוניה החכמה) התחילה ההתמזגות המעשית בין הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים ומאז בקצב שהולך ומתגבר.

המהלך הבא יגיע כאשר טכנולוגיות מהסוג של IOT, AI וכמותן יתמזגו בצורה מעשית לתוך הכלכלה עם הופעת המכונית האוטונומית, הבית החכם וכו'. התהליך הזה, שכאמור התחיל בשנות השמונים, מייצר בדרכו שתי בעיות ענקיות לחברות. הראשונה היכולת לתכנן את התפתחותן בכיוון הנכון והשנייה תחרות (מה שמדגיש את חשיבות ההנהלה). חברות שאינן קוראות נכון את המפה, בין אם הן חברות ענק או חברות קטנות, נשארות מאחור או נעלמות. כך זה היה במהפכה התעשייתית וכך זה היום במהפכת הטכנולוגיה. נשתמש במייקרוסופט כדוגמה בניסיון להבין כיצד מצליחות חברות להמשיך ולשגשג למרות השינויים ולמרות התחרות שהולכת וגדלה.

מה מריץ את מייקרוסופט? החברה מתחרה באין ספור חברות שהגדולות ביניהן הן ORCL, SAP, CA, GOOG, AAPL ו-IBM אבל, כפי שאמר בזמנו סטיב באלמר, שהוביל החברה במהלך 14 שנות הפריצה של מהפכות הטכנולוגיה, הגלובליזציה והאינפורמציה, מ-2,000 עד 2014, "בקצב ההתקדמות של הטכנולוגיה והגלובליזציה כל חברה תצטרך או להתחרות בנו או להשתמש בנו", ואכן אין ספור חברות סיניות, הודיות ואירופאיות מתחרות במגזרים שונים בהם פועלת החברה וגם חברות ישראליות רבות, מאמדוקס ועד אוטוניטי. לצד התחרות העזה ישנו מסלול השינויים שיוצרות המהפכות ולמרות זאת מיקרוספט רק הולכת וגדלה, רווחית יותר, משלמת יותר דיבידנד, רוכשת יותר ממניותיה ומאזנה הולך ומתחזק. הכיצד?

נתחיל במספרים, מיקרוסופט סיימה את המאה העשרים עם מכירות של 19.75 מיליארד, רווח נקי של 3.45 מיליארד ורווח למניה של 0.66 דולרים כאשר בקופתה 8.97 מיליארד דולרים וללא חובות. 90.1% מההכנסות הגיעו, ב-1999, ממה שהוגדר כ-"Desktop and Enterprise Software and Services" (כמעט הכל מתוכנות החלונות והשירותים להן). היו לחברה אז 5.482 מיליארד מניות וערכה, בסוף 1999 הגיע ל-212.5 מיליארד מתואם להיום והמניה נסחרה לפי מכפיל היסטורי של 58 פעם.

החברה לא חלקה דיבידנדים וגם לא רכשה מניותיה (להוציא רכישות לצורך חלוקת אופציות לעובדים). 10 שנים מאוחר יותר, ב-2008 (תחילת שלב ההתמזגות של המהפכות) סיימה החברה עם מכירות ורווח נקי של 60.4 ו-17.7 מיליארד בהתאמה ורווח למניה של 1.9 דולרים כאשר בקופתה 23.7 מיליארד במזומן והתחייבויות של 6.6 מיליארד כאשר היא כבר משלמת דיבידנד של 44 סנט למניה.

בסוף אותה שנה היו לחברה 9.47 מיליארד מניות והיא נסחרה בשווי חברה של 146.1 מיליארד מתואם להיום. ב-2008 הגיעו 31.3% מההכנסות מהחטיבה העסקית, 31% מחטיבת ה-Desktop and Enterprise Software Services, היתרה הגיעה משתי חטיבות חדשות, 24% שירותי לקוחות ו-12.8% מחטיבת הבידור והמכשירים/אפליקציות,. את 2017 סיימה החברה עם מכירות ורווח נקי של 89.95 ו-21.2 מיליארד ורווח למניה של 2.71 דולרים כאשר בקופתה 133 מיליארד במזומן, חובותיה ארוכי הטווח על 104.2 מיליארד והדיבידנד עלה ל-1.56 דולר למניה.

בסוף 2017 היו לחברה 7.832 מיליארד מניות (רכשה 1.638 מיליארד מניות מאז 2009) וערך החברה עמד על 670 מיליארד דולרים כאשר המכפיל ההיסטורי עמד על 30 פעם. הכנסות החברה ב-2017 הגיעו מהחטיבה העסקית (33.8%), שלתוכה שולבו לינקדאין וסקייפ, תוכנות ענן (30.4%) בהובלת ה-Azure שצמחה ב-99% ב-2017 ומחטיבת המחשוב אישי (43.1%) שעיקר הכנסותיה מהסכמי OEM וממנוע החיפוש בינג שצמחו ב-5 וב-15 אחוזים בהתאמה ב-2017 ושכוללת את "המשחקים" בהובלת ה-XBOX שירדה מעט ב-2017.

הסיבה שסך האחוזים מגיע ל-107.3% קשורה ברישום "הכנסות נדחות" בהסכמי Window 10 שהגיעו ל-6.7 מיליארד ב-2017. הנתונים העסקיים של המאה ה-21 מצביעים על כך שהחברה הזו, שפועלת בתחום שמשתנה במהירות, ממשיכה לצמוח, להוביל ולשמור על מאזן יציב וחזק מה שמביא להנחה שאם עשתה זאת עד כה ותוך החלפה של 3 הנהלות היא יכולה להמשיך ולעשות כך גם בעתיד, לפחות הקונצנזוס מאמין בכך.

נכון לשבוע זה 12 מתוך 13 אנליסטים שבדקו את החברה במהלך ינואר 2018 המליצו ב-BUY, אחד ב-HOLD ומדובר באנליסטים בכירים ביותר. הבעיה כרגע במניה כבר נמצאת מעל לקונצנזוס מחיר המטרה של 90.45 . הבעיה הזו אגב משותפת לכל קבוצת המניות שהזכרנו ועוד כמה ולכן מתבקש "תיקון התאמת ערכים". כהערת אגב, בשיא השפל של המשבר בבורסה, תחילת 2009, נסחרה המניה במכפיל היסטורי של 8.1 ורוב האנליסטים אז המליצו ב"החזק".

אנחנו עוקבים אחרי החברה מאז פורסם, בסוף 1995, התזכיר של ביל גייטס,"Internet Tidal Wave memo" ("תזכיר נחשול האינטרנט") שהיה תזכיר פנימי לעובדי החברה ודלף לוול סטריט ג'ורנל. רבים "מאשימים" את התזכיר הזה כמנוע שהחל את הדחיפה הגדולה לבועת הטכנולוגיה של 2000. בתזכיר מסביר גייטס כי האינטרנט "זו ההתפתחות (הטכנולוגית/עסקית) החשובה ביותר מאז הוציאה IBM את המחשב האישי ב.-1981" ושתוביל לשינוי חברתי, כלכלי ולשיעורי צמיחה אדירים.

גייטס אגב עזב את תפקיד המנכ"ל ב-2000 ואת תפקיד היו"ר ב-2014 אבל נשאר כחבר הדירקטוריון והארכיטקט הטכנולוגי/ האידיאולוג של החברה (עדיין מחזיק ב-102,992,934 מניות, 1.3% מהחברה. בעלת המניות המובילה היא קבוצת הקרנות של וואנגארד, 395.8 מיליון) ההיסטוריה של מייקרוסופט, כמו של אמאזון וגוגל, חייבת להילמד ע"י כל יזם/מנהל שמנסה להוביל חברה למעמד מוביל באחת הנישות שיוצרת המהפכה הטכנולוגית.

מיקרוסופט ושאר החברות שהזכרנו ודומותיהן אלו חברות שהתחילו כסמל של חדשנות, ע"י יזמים צעירים בעלי מחשבה ותרבות ניהולית בלתי קונבנציונליות, בסביבת עסקים שמרנית מאוד, סקפטית ומאורגנת "לפי הספר". הצלחתן הובילה אותן להפוך למעשה לחלק מאותו עולם עסקי על כלליו שהן כל כך היו שונות ממנו בתחילת דרכן, גם זה חלק מהתמזגות מהפכת הטכנולוגיה, כדי לחבור באמצעותה לגדולים אתה חייב להתמסד.

שימו לב גם שכל החברות שהוזכרו צמחו לענקיות תעשייה בתוך נישות חדשות שהן למעשה עזרו לייצר בעזרת מהפכת הטכנולוגיה, נישות מרחיבות צריכה וזו רק ההתחלה, יהיו עוד חברות רבות כאלו ולכן מומלץ לשבת בסלי מגזר וקרנות לאורך זמן.    ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל