2% זה אינו מספר קדוש, הנה לכם הדרך להרגיע את השווקים

רונן מנחם | (9)

מה נקבע קודם? יעד אינפלציה של 2%, או השיא העולמי של ירמילה קרחטוחילובה הצ'כוסלובקית בריצת 800 מטרים (1:53:28) מלפני 34 שנים?

טוב, נו, שיא הריצה כמובן. אך בטור זה אשאל: בעידן של "אינפלציה 0%", האם צריכים בנקים מרכזיים מערביים לקדש את יעד האינפלציה המסורתי של 2% (המגדיר יציבות מחירים) ולשם כך להחזיק ריביות נמוכות ככל האפשר? או אולי יכריזו שבעידן החדש של רכישות מקוונות, תחרות משוכללת ושיפורים טכנולוגיים יומיומיים, דווקא "אינפלציה 0%" היא ה"נורמלי החדש". את הדילמה הזאת ראינו היטב בתרשומת הבנק הפדראלי האמריקאי, שדיווחה על דעות חלוקות לגבי עיתוי המשך ייקור הריבית.

ניקח את המשק הישראלי לדוגמא. האינפלציה כאן נמוכה מהרף התחתון של יעד האינפלציה (1%) מזה מעלה מ-3 שנים וכיום שלילית (מדד המחירים לצרכן ירד 0.7% בשנה האחרונה). האם הדבר משקף חולשה של הביקושים המקומיים? האם צריך לנפח מחדש את האינפלציה (re-flation) והאם ריבית אפסית היא הדרך לכך? האם הבדיקה שהראתה שהאינפלציה בארץ היא אולי הנמוכה בעולם צריכה להדאיג?

לדעתי – התשובות לשאלות הללו שליליות. האינפלציה נמוכה, אך לא בגלל רפיון של פעילות המשק (שנמצא בתעסוקה מלאה כמעט) או הצריכה הפרטית (עם עלייה שנתית של 6.5% ברבע השני), אלא להפך. אסביר:

1. תיסוף השקל לוחץ את המדד כלפי מטה, דרך הוזלת הייבוא, אך למעשה משקף איתנות של המשק, שחברות דירוג האשראי שבות ומשבחות; בהתאם, גדלות תנועות ההון הישירות והפיננסיות לתוך ישראל, בעוד ההשקעות של ישראלים בחו"ל לוקחות צעד אחורה.

2. הרכישות המקוונות צוברות תאוצה, מוזילות את המחירים לצרכנים ומשפרות את מצבו של משק הבית לכל רמת הכנסה.

3. כך גם הפחתות תעריפי מוצרים ושירותים ממשלתיים, שהרי לממשלה גירעון נמוך מאוד של 2 אחוזי תוצר, יכולת ורצון לעשות זאת.

4. ירידת האינפלציה בעולם (בארה"ב, מדד המחירים לצרכן ללא מזון ואנרגיה עלה 0.1% בחודש יולי ו-1.7% בלבד ב-12 החודשים האחרונים, כשאך לפני חודשים ספורים זינק ל-2.5%) מראה שלא מדובר בסיפור מקומי.

5. הוזלה של מספר תשומות ייצור (כולל נפט גולמי); כתוצאה ירד מדד המחירים ליצרן 1.2% בשנה האחרונה, יותר מירידת המדד לצרכן.

6. לבסוף, חלק מהירידה הינה טכנית בכלל: שינוי הגדרות של הלמ"ס לסעיף הלבשה והנעלה. רוב הגורמים שצוינו לעיל יימשכו ולכן גם מדדי המחירים הבאים יהיו נמוכים.

לכן, לדעתי, האינפלציה האפסית היום לא משקפת האטה ואינה תופעה שלילית; היא גם לא צריכה להפתיע בהתחשב ביוקר המחיה שהצטבר בתקופות עברו. מצד שני, הגורמים שחברו לה מקטינים מאוד את הסיכוי שתתפרץ. אם הבנקים המרכזיים יורידו את יעד האינפלציה (ל-1%, נגיד), הרי הריביות של היום יתאימו להם, הם יתחבטו פחות וגם השווקים הפיננסיים יהיו רגועים יותר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, יציבות מחירים עשויה להיחשב ערך עליון, אך 2% אינו מספר קדוש.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ניתוח יפה. אהבתי (ל"ת)
    שלום 21/08/2017 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחלה פתרון מצאת 18/08/2017 11:37
    הגב לתגובה זו
    את המדד כלפי מעלה. לא הבנתי מה פתרת פה ?
  • 5.
    המחירים עולים ויש מי שמהנדס את המדד, זה כל הסיפור (ל"ת)
    עמי 17/08/2017 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאלה לרונן מנחם 17/08/2017 11:34
    הגב לתגובה זו
    מדוע זה מתרחש?
  • 3.
    מזרחי 17/08/2017 10:23
    הגב לתגובה זו
    0 הצלחות התחזיות שלך
  • 2.
    י 17/08/2017 09:28
    הגב לתגובה זו
    בעולם של תחרות גלובלית רוב המדד תלוי בשער מטבע חוץ. אפילו דברים שאינם שיכים כמו למשל מחירי הדירות תלויים במידה רבה בעלויות הבניה ששוב תלויה במטבע חוץ . מדדידת האינפלציה בערכים אבסולוטים (שער הסל) תראה שבישראל היתה אינפלציה של כ 10 אחוז בשלוש שנים האחרונות . (לעומת ארה"ב שם היתה רק עליה של 3% בערך) כשסל המטבעות יעלה (אם) תהיה קפיצת מחירים כללית וכבר החודש אני מצפה ל"הפתעה" ןלמדד של כחצי אחוז בעיקבות עליות השער של סל המטבעות.
  • 1.
    איציק מנדל 17/08/2017 09:25
    הגב לתגובה זו
    למי שילמת וכמה כדי שכתבה תופיע ???
  • בני 17/08/2017 10:43
    הגב לתגובה זו
    גס רוח שכמוך , יש לך השגות לכתבה , תומר אותם ואל תשלח בכותב.
  • יוסי שילה 17/08/2017 10:39
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מצוינת עניינית ויש בה חומר למחשבה זה שמישהו עיצבן אותך הבוקר זה לא אומר שאתה צריך להגיב כמו אפס מוחלט מעניין האם בכלל גמרת כיתה ח'
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.39%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.