זיו פניני
צילום: Bizportal

מנדלן ועד שוק ההון - מספר נקודות למחשבה

זיו פניני, מנהל לקוחות נגזרים וסיכונים פיננסיים ב-IBI שירותי בורסה, מנתח את הסוגיות הכי בוערות בזמן האחרון
זיו פניני | (26)

מיסים: ראשית, אני שמח על העמדה הפומבית הישירה של הבורסה בנושא מס על השקעות בשוק ההון, ובעקיפין על הכרזת הדיווח למס הכנסה לפעילים נותני נזילות העוברים את המחזור השנתי של 800 אלף שקל. חשוב לתת יתרונות יחסיים להשקעה כאן בישראל ("תוצרת הארץ") ומגרש מערכת המיסים הקלוקלת במדינת ישראל הוא מגרש נכון שכן הורדת המס ועזרה לבורסה המדממת יכולות להצליח פעמיים, בראשונה לשוק המקומי הראשוני המדמם ובשנייה, אפילו שאולי בטעות, תירשם עליה בגבייה עקב הגדלת הפעילות (כמובן שזה צריך להגיע עם סל הקלות רגולטוריות נוספות אבל זה כבר דיון אחר).

נדל"ן: יש לי תחושה שכחלון ילך ויתאהב בטראמפ ויקח קרדיט על הצלחת הורדת מחירי הדיור. אבל ללא קשר, פיקדון צמוד למחירי הדיור לטעמי הוא פתרון רע. וזה גם אם כחלון לא היה מכריז על הנדל"ן כנכס בועתי ושניה לאחר מכן רץ להנפיק אג"ח צמוד לאותה בועה.  החוסר האמיתי למשקיע הוא פשוט תשואה וכאמור, טראמפ נחלץ כאן לעזרתו.

בנוסף, כבר כתבתי מזמן כי יש להפנות כסף מוסדי לבניה גבוהה בסטנדרטים סבירים (ואף לסבסד אותו להשבחת התשואה) של שכירות ארוכת טווח, כאן תופסים ביחד שלוש ציפורים - יש מגורים בשכירות לזוגות צעירים, יש תשואה סבירה לפנסיה, אין השתעבדות אובדנית של זוגות צעירים לחוב. כאן אוסיף למיטיבי לכת שהייתי מאג"ח פרויקטים מגוונים, שיוכלו להיסחר בבורסה ומוסיף עוד סיבה למסיבה.

תיקים וארנקים: הדיון על חברות הארנק רק מקצין את אי ההבנה של האוצר ומס הכנסה בהגדרת משק קפיטליסטי יעיל. בצדק יסגרו את מקלטי המס של הלוואות לבעלי העניין, נדל"ן למגורים לבעלי עניין ועוד ירקות אסורים. הרי ההתערבות בכמות הון העצמי שיש לחברה והאילוץ למשיכת דיבידנד הוא אבסורדי כל כך שאין בכוונתי לדון בו כלל באתר כלכלי. רק אומר שכסף שנשאר בחברה ושמושקע בנכסים אמיתיים (לא הלוואות או דירות למקורבים – את זה יש לפסול)  ממשיך לשתף את מס הכנסה לעד ברווחים אותם יצור אותו הון בחברה. שותפות מעולה של המדינה הן במס והן בצמיחה.

באותה הנקודה, אומר שלדעתי יש ללכת לצד השני בכלל ולאלץ את כולם (מעל רף הכנסה מסוים) לפתוח חברות ארנק, לדווח, לשלם על רווחים ולא על הכנסה ולא משנה מהיכן ההכנסה מגיעה. נכון, קוראים לזה הצהרה שנתית על הכנסה כוללת.. עיינו ערך "השיטה האמריקאית".

שוק ההון לאן?

הפקיעה האחרונה בשוק האופציות התל אביבי הוכיחה את מה שכולם כבר יודעים, אין כאן מסחר אמיתי וער בנכס הבסיס, אין כאן צורך בניהול וגידור סיכונים אמיתי וכנראה שגם אין כאן שוק הנפקות (אקוויטי) מעניינות וחדשות בשוק הראשוני. האם זה הזמן לדון ברמה הלאומית האם צריך כאן בורסה מקומית ואם כן, מהי התוכנית? מה המטרות? ומהם האמצעים?

 

בנוסף, לאחרונה יש דיון תקשורתי על הצורך בועדות ההשקעה בגופים המוסדיים ויעילות תפקודן. ובכן, חשוב להבין כי ועדות אלו מושתתות על עקרון שני הצדדים, לפיו מצד אחד לא רוצים באמת להשקיע במיזמים ונכסים מעניינים היכולים להניב תשואות יוצאות דופן מול סיכון סביר. ומצד שני הועדה לא תיתן ידה למיזמים מסוכנים וכושלים היכולים לסכן את העמית באותה קופה. כלומר, היא מראש דואגת לביצועים אפורים והתכנסות לממוצע. כל עוד התשואה הגלומה בנכסי התיקים מול דמי הניהול הצדיקה זאת לא היתה בעיה, הכל תפקד כשורה. אבל, כעת העסק קצת יותר קשה...

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כשהון מחפש נואשות תשואה

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אחד שזוכר 29/11/2016 11:51
    הגב לתגובה זו
    http://www.bizportal.co.il/marketopionion/news/article/338802
  • זי"פ 30/11/2016 15:59
    הגב לתגובה זו
    חחח.. עבר הרבה זמן.. לפחות אני עקבי... :)
  • 10.
    זיו, ידוע לך אם באזל 3 יכנס לתוקף ב 1/2017 ? (ל"ת)
    סוחר עדיין בארץ 29/11/2016 08:24
    הגב לתגובה זו
  • סוחר סחור 29/11/2016 14:34
    הגב לתגובה זו
    ההקלה בחישוב החשיפה הפוטנציאלית העתידית ניתנת רק בהתייחס לחוזי אקדמה על שערי חליפין, מדדים ומניות, וחוזים דומים שבהם הקרן הרעיונית שוות ערך לתזרימי המזומנים, ולפיכך ההקלה בעיקרון אינה ניתנת בהתייחס לאופציות. עם זאת, ניתן ליישם את האמור בהתייחס לקבוצת עסקאות, הכוללת אופציות, בהתקיים התנאים להלן: ( 1 ( תאריך הפקיעה של כל עסקה בקבוצה זהה; ( 2( סך תזרימי המזומנים העתידיים שינבעו מכל העסקאות בקבוצה בתאריך פקיעתן הוא קבוע, או שלילי לבנק, או מוגבל בתקרה, זאת במונחי מטבע כלשהו ללא תלות בערכו של נכס בסיס מסוג כלשהו )כגון: ריבית, שער חליפין, מניה, מדד וכד'(, באותו תאריך ובכפוף לקיום בקרות מספקות לקיזוז האמור. כאשר סך התזרים החיובי הנובע מכלל העסקאות מוגבל בתקרה, חשיפת הסיכון הכוללת בגין קבוצת העסקאות לא תפחת מהתזרים המקסימאלי הפוטנציאלי. חישוב החשיפה העתידית יתבסס על התקבולים התזרימים נטו, הנובעים ממכלול העסקאות הרלוונטיות הכלולות בהסכם הקיזוז, ליום ערך מסוים בכל אחד מהמטבעות, כאמור בסעיף ) v ) 96 .
  • סוחר סחור 29/11/2016 14:32
    הגב לתגובה זו
    ע"פ שו"ת ב"י שפורסמו - ניתן כעת לנטרל בוקסים (ולמעשה כל פוזיציה עם תזרים חסום) מתוך הפוזיציה שנכנסת לתוך המודל המופרך של באזל3 - ולקחת את התזרים המובטח + שאר הפוזיציה (לאחר נטרול) לבאזל3. זה מוציא מבאזל כ99.9% מהעוקץ שהיה בו.
  • זי"פ 29/11/2016 15:42
    בהנחה שמה שאתה כותב נכון (ומהכרותי אותך אני מניח שכן) הרי שרוב הבעיות האמתיות נפתרו...אני רק מקווה שיישאר שוק ושחקנים לממש אותו... שאר הלאקונות אמורים להיפתר בשינויים במודל הבטחונות החדש או להיפתר ע"י שינוי פוזיציות מסויים בשוק...(מרווחי זמן...)
  • זי"פ 29/11/2016 08:57
    הגב לתגובה זו
    שאלה מצויינת... הבורסה מעוניינת לשנות מעט את מודל התרחישים ולקבל את ההכרה של באזל למודל.. מאמין שאם יהיה צורך יידחה לאמצע 2017...(למרות שלנו כחבר בורסה ומסלקה שאינו בנק זו סיטואציה מעניינת..אבל זה אכן לא טוב לשוק כולו...) עוד לא עלה לסדר יום הציבורי (במונחי ביצת שוק ההון) וגם הדחייה האחרונה הייתה בדקה ה90... - וגם אז הייתי האחרון לדעת - חפש וידאו שלי ערב הדחיה ל 2017... :)
  • גם סוחר בישראל 29/11/2016 09:38
    שאלה מצויינת וכמו תמיד ידרשו אליה בזמן הפציעות. צריך כבר עכשיו לשאול את הבורסה מה קורה עם המודל של הבטחונות ולא לחכות. באמת גם בפעם שעברה זה קרה בגלל לחץ גדול של המפקחת על הבנקים בדקה האחרונה למשחק. הבנקים מדברים מול הפיקוח והבורסה ובגלל זה אף אחד לא יודע מה קורה שם
  • 9.
    צחי 28/11/2016 11:19
    הגב לתגובה זו
    מאוד אוהב לקרוא את הכתבות שלך, למדתי אצלך במגמות בתקופת מנדי ז"ל שאלה: אנחנו אחרי בערך 8 שנות גאות בשוק ההון, המעוף כבר עמד על 1720 נק, והיום 1450נק, אנחנו בתחילת שוק יורד, או קרובים, האם הורדת מס יכולה לעצור שוק יורד, או רק לזמן מסויים?
  • זי"פ 28/11/2016 12:15
    הגב לתגובה זו
    ראשנית תודה... עבר מאז באמת הרבה זמן..מקווה שעזרתי איך שהו... שנית אכן אנו נמצאים הרחק ב 1460 כשהS&P נמצא בשיאים... אין ספק שהבורסה כאן לא בשיאה... ברור לך שאיני יכול/רוצה/יודע לתת לך תשובה מפורטת בנושא... ככלל הרבה סוחרים ומשקיעים בהחלט מפחדים מיום הדין בו נכסי הסיכון יתומחרו מחדש.. יחד עם זאת עד שטרמפ יתחיל לגלגל את תוכניתו.. ועד שהיא תתחיל להשפיע ועד ששהריבית תעלה לרמות משמעותיות.. 2 - 3 אחוז... יכול לקחת זמן... מאידך גם הנגידים עצמם לא זוכרים תקופה כ"כ ארועה של ריבית אפס/שלילית בעידן החדש כך שלא תוכל להקיש ממצבים דומים בעבר... ובהחלט טרמפ יכול להיות נקודת הפיתול למהפך אותו אתה שואל/מתאר... הבעיה תהה כמו תמיד התיזמון והמינון...
  • 8.
    משה 27/11/2016 18:25
    הגב לתגובה זו
    אין ספק לאף אחד שצריך להוריד את המס. הבעיה זה הקושי התקשורתי... תשאלו את טרכטנברג איך הורסים בורסה.
  • זי"פ 27/11/2016 21:19
    הגב לתגובה זו
    פעולות קשות נדרשות בזמנים קשים ולהערכתי דווקא בלון הניסוי שנזרק כאן יכול להוביל לתוצאה אותה אתה מתאר... לגבי טרכטנברג/חברתיות/תקשורת/הון/יוקר מחיה... יש משהו במה שאתה כותב...
  • 7.
    סוחר מניות 27/11/2016 17:27
    הגב לתגובה זו
    בגלל השוק הזה אין שוק מניות.
  • זי"פ 27/11/2016 21:17
    הגב לתגובה זו
    להערכתי ללא שוק הנגזרים מחזורי המניות בנכס הבסיס ספוט היו יורדים בחצי...שוק הנגזרים פועל כדי לנהל סיכון במסחר בשוק המשני.. שהוא נמצא כדי להנזיל ולהגדיל את השוק הראשוני.. שהוא נמצא כדי להקצות הון למניות כאקוויטי וחוב בצורה יעלה ולטובת צמיחת החברות והמשק... האמת שכול התחלואים של שוק המניות בעשרים שנה האחרונות שוייכו תמיד (ולא בצדק) לשוק המעו"ף...
  • 6.
    עמי 27/11/2016 15:10
    הגב לתגובה זו
    ראו שאין שוק??? מה היה שם לא בסדר? עוד פקיעה.
  • זי"פ 27/11/2016 21:14
    הגב לתגובה זו
    לא הרבה... מחזורים לפני הפקיעה, מספר גלגולים, מספר פוזיציות פתוחות ערב הפקיעה, במחזור בתוך הפקיעה, המחזור לאחר הפקיעה, מספר השחקנים המחזיקים פוזיציה, תנודה לפני הפקיעה, תנודה בתוך הפקיעה... אחת הפקיעות החודשיות העלובות בשנים האחרונות...
  • 5.
    זיו פניני מרתק ומעניין כמו תמיד! (ל"ת)
    ג'יגליפף 27/11/2016 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עמי 27/11/2016 13:49
    הגב לתגובה זו
    בכול העולם. חכו וראו.
  • זי"פ 27/11/2016 15:00
    הגב לתגובה זו
    אני אכן מסכים שטרמפ הוא נקודת פיתול.. אבל הנגזרת מאוד נמוכה... כלומר תן ג'נס שהריבית תעלה משמעותית לכ 2 - 2.5 אחוז ואז באמת יתרחש מה שאתה מתאר...
  • 3.
    רו"ח 27/11/2016 12:44
    הגב לתגובה זו
    במיוחד מס על הבורסה? ולמה אתה חושב שזה יעלה את הגביה?
  • זי"פ 27/11/2016 14:27
    הגב לתגובה זו
    כעת יעלו מספר בלוני תקשורת ודיון בנושא...אחרי שיעלה לשיח הציבורי ומומחים לא ייקטלו ואפילו יצדדו.... בהחלט כן... ולגבי גבייה.. עד נקודה מסויימת ברור - ע"ע עקומת לאופר...אנחנו מעל נקודת האופטימים...
  • 2.
    סוחר 27/11/2016 12:40
    הגב לתגובה זו
    טירוף ותנודתיות של אלגו...
  • זי"פ 27/11/2016 14:25
    הגב לתגובה זו
    ניסיתי רק לתת דוגמא לטירוף הכסף המחפש תשואה נואשות... הבעיה של האלגו שאתה מתאר היא ניעור משמעותי של שווקים לא נזילים והאצת מגמה בצורה מלאכותית ע"י אלגו הפועל ברכיבה על המגמה בתצורת מומנטום... וכן כניסה לסטופים של מכונות או אנשים אחרים בעת ובעונה אחת...
  • 1.
    משה 27/11/2016 12:34
    הגב לתגובה זו
    זה המתכון לחזרה לשפיות...
  • זי"פ 27/11/2016 14:23
    הגב לתגובה זו
    זה נכון.. הבעיה היא התזמון והמינון... עברנו את הנקודה בה ניתן היה לעשות זאת מידית ואגרסיבית... כעת צריכים הנגידים להחליט איך הם יורדים מהזנב של הדרקון המשתולל ללא פגיעה רצינית וחזרה איטית לנורמלי...
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.