
מנדלן ועד שוק ההון - מספר נקודות למחשבה
מיסים: ראשית, אני שמח על העמדה הפומבית הישירה של הבורסה בנושא מס על השקעות בשוק ההון, ובעקיפין על הכרזת הדיווח למס הכנסה לפעילים נותני נזילות העוברים את המחזור השנתי של 800 אלף שקל. חשוב לתת יתרונות יחסיים להשקעה כאן בישראל ("תוצרת הארץ") ומגרש מערכת המיסים הקלוקלת במדינת ישראל הוא מגרש נכון שכן הורדת המס ועזרה לבורסה המדממת יכולות להצליח פעמיים, בראשונה לשוק המקומי הראשוני המדמם ובשנייה, אפילו שאולי בטעות, תירשם עליה בגבייה עקב הגדלת הפעילות (כמובן שזה צריך להגיע עם סל הקלות רגולטוריות נוספות אבל זה כבר דיון אחר). נדל"ן: יש לי תחושה שכחלון ילך ויתאהב בטראמפ ויקח קרדיט על הצלחת הורדת מחירי הדיור. אבל ללא קשר, פיקדון צמוד למחירי הדיור לטעמי הוא פתרון רע. וזה גם אם כחלון לא היה מכריז על הנדל"ן כנכס בועתי ושניה לאחר מכן רץ להנפיק אג"ח צמוד לאותה בועה. החוסר האמיתי למשקיע הוא פשוט תשואה וכאמור, טראמפ נחלץ כאן לעזרתו. בנוסף, כבר כתבתי מזמן כי יש להפנות כסף מוסדי לבניה גבוהה בסטנדרטים סבירים (ואף לסבסד אותו להשבחת התשואה) של שכירות ארוכת טווח, כאן תופסים ביחד שלוש ציפורים - יש מגורים בשכירות לזוגות צעירים, יש תשואה סבירה לפנסיה, אין השתעבדות אובדנית של זוגות צעירים לחוב. כאן אוסיף למיטיבי לכת שהייתי מאג"ח פרויקטים מגוונים, שיוכלו להיסחר בבורסה ומוסיף עוד סיבה למסיבה. תיקים וארנקים: הדיון על חברות הארנק רק מקצין את אי ההבנה של האוצר ומס הכנסה בהגדרת משק קפיטליסטי יעיל. בצדק יסגרו את מקלטי המס של הלוואות לבעלי העניין, נדל"ן למגורים לבעלי עניין ועוד ירקות אסורים. הרי ההתערבות בכמות הון העצמי שיש לחברה והאילוץ למשיכת דיבידנד הוא אבסורדי כל כך שאין בכוונתי לדון בו כלל באתר כלכלי. רק אומר שכסף שנשאר בחברה ושמושקע בנכסים אמיתיים (לא הלוואות או דירות למקורבים – את זה יש לפסול) ממשיך לשתף את מס הכנסה לעד ברווחים אותם יצור אותו הון בחברה. שותפות מעולה של המדינה הן במס והן בצמיחה. באותה הנקודה, אומר שלדעתי יש ללכת לצד השני בכלל ולאלץ את כולם (מעל רף הכנסה מסוים) לפתוח חברות ארנק, לדווח, לשלם על רווחים ולא על הכנסה ולא משנה מהיכן ההכנסה מגיעה. נכון, קוראים לזה הצהרה שנתית על הכנסה כוללת.. עיינו ערך "השיטה האמריקאית". שוק ההון לאן? הפקיעה האחרונה בשוק האופציות התל אביבי הוכיחה את מה שכולם כבר יודעים, אין כאן מסחר אמיתי וער בנכס הבסיס, אין כאן צורך בניהול וגידור סיכונים אמיתי וכנראה שגם אין כאן שוק הנפקות (אקוויטי) מעניינות וחדשות בשוק הראשוני. האם זה הזמן לדון ברמה הלאומית האם צריך כאן בורסה מקומית ואם כן, מהי התוכנית? מה המטרות? ומהם האמצעים? בנוסף, לאחרונה יש דיון תקשורתי על הצורך בועדות ההשקעה בגופים המוסדיים ויעילות תפקודן. ובכן, חשוב להבין כי ועדות אלו מושתתות על עקרון שני הצדדים, לפיו מצד אחד לא רוצים באמת להשקיע במיזמים ונכסים מעניינים היכולים להניב תשואות יוצאות דופן מול סיכון סביר. ומצד שני הועדה לא תיתן ידה למיזמים מסוכנים וכושלים היכולים לסכן את העמית באותה קופה. כלומר, היא מראש דואגת לביצועים אפורים והתכנסות לממוצע. כל עוד התשואה הגלומה בנכסי התיקים מול דמי הניהול הצדיקה זאת לא היתה בעיה, הכל תפקד כשורה. אבל, כעת העסק קצת יותר קשה... כשהון מחפש נואשות תשואה משבר הריבית ביוון גרם לירידה בשוקי ההון ולקח כחודש לחזור למחירי טרום המשבר. במשבר הבנקים האיטלקיים זה לקח שלושה שבועות. במשבר הקודם של צפי פתאומי להעלאת הריבית בארה"ב (מי שהאמין אז שהיא תעלה) לקח שבוע לתקן. הברקזיט לקח יומיים וטראמפ רק שעתיים. WHAT'S NEXT?
- 11.אחד שזוכר 29/11/2016 11:51הגב לתגובה זוhttp://www.bizportal.co.il/marketopionion/news/article/338802
- זי"פ 30/11/2016 15:59הגב לתגובה זוחחח.. עבר הרבה זמן.. לפחות אני עקבי... :)
- 10.זיו, ידוע לך אם באזל 3 יכנס לתוקף ב 1/2017 ? (ל"ת)סוחר עדיין בארץ 29/11/2016 08:24הגב לתגובה זו
- סוחר סחור 29/11/2016 14:34הגב לתגובה זוההקלה בחישוב החשיפה הפוטנציאלית העתידית ניתנת רק בהתייחס לחוזי אקדמה על שערי חליפין, מדדים ומניות, וחוזים דומים שבהם הקרן הרעיונית שוות ערך לתזרימי המזומנים, ולפיכך ההקלה בעיקרון אינה ניתנת בהתייחס לאופציות. עם זאת, ניתן ליישם את האמור בהתייחס לקבוצת עסקאות, הכוללת אופציות, בהתקיים התנאים להלן: ( 1 ( תאריך הפקיעה של כל עסקה בקבוצה זהה; ( 2( סך תזרימי המזומנים העתידיים שינבעו מכל העסקאות בקבוצה בתאריך פקיעתן הוא קבוע, או שלילי לבנק, או מוגבל בתקרה, זאת במונחי מטבע כלשהו ללא תלות בערכו של נכס בסיס מסוג כלשהו )כגון: ריבית, שער חליפין, מניה, מדד וכד'(, באותו תאריך ובכפוף לקיום בקרות מספקות לקיזוז האמור. כאשר סך התזרים החיובי הנובע מכלל העסקאות מוגבל בתקרה, חשיפת הסיכון הכוללת בגין קבוצת העסקאות לא תפחת מהתזרים המקסימאלי הפוטנציאלי. חישוב החשיפה העתידית יתבסס על התקבולים התזרימים נטו, הנובעים ממכלול העסקאות הרלוונטיות הכלולות בהסכם הקיזוז, ליום ערך מסוים בכל אחד מהמטבעות, כאמור בסעיף ) v ) 96 .
- סוחר סחור 29/11/2016 14:32הגב לתגובה זוע"פ שו"ת ב"י שפורסמו - ניתן כעת לנטרל בוקסים (ולמעשה כל פוזיציה עם תזרים חסום) מתוך הפוזיציה שנכנסת לתוך המודל המופרך של באזל3 - ולקחת את התזרים המובטח + שאר הפוזיציה (לאחר נטרול) לבאזל3. זה מוציא מבאזל כ99.9% מהעוקץ שהיה בו.
- זי"פ 29/11/2016 15:42בהנחה שמה שאתה כותב נכון (ומהכרותי אותך אני מניח שכן) הרי שרוב הבעיות האמתיות נפתרו...אני רק מקווה שיישאר שוק ושחקנים לממש אותו... שאר הלאקונות אמורים להיפתר בשינויים במודל הבטחונות החדש או להיפתר ע"י שינוי פוזיציות מסויים בשוק...(מרווחי זמן...)
- זי"פ 29/11/2016 08:57הגב לתגובה זושאלה מצויינת... הבורסה מעוניינת לשנות מעט את מודל התרחישים ולקבל את ההכרה של באזל למודל.. מאמין שאם יהיה צורך יידחה לאמצע 2017...(למרות שלנו כחבר בורסה ומסלקה שאינו בנק זו סיטואציה מעניינת..אבל זה אכן לא טוב לשוק כולו...) עוד לא עלה לסדר יום הציבורי (במונחי ביצת שוק ההון) וגם הדחייה האחרונה הייתה בדקה ה90... - וגם אז הייתי האחרון לדעת - חפש וידאו שלי ערב הדחיה ל 2017... :)
- גם סוחר בישראל 29/11/2016 09:38שאלה מצויינת וכמו תמיד ידרשו אליה בזמן הפציעות. צריך כבר עכשיו לשאול את הבורסה מה קורה עם המודל של הבטחונות ולא לחכות. באמת גם בפעם שעברה זה קרה בגלל לחץ גדול של המפקחת על הבנקים בדקה האחרונה למשחק. הבנקים מדברים מול הפיקוח והבורסה ובגלל זה אף אחד לא יודע מה קורה שם
- 9.צחי 28/11/2016 11:19הגב לתגובה זומאוד אוהב לקרוא את הכתבות שלך, למדתי אצלך במגמות בתקופת מנדי ז"ל שאלה: אנחנו אחרי בערך 8 שנות גאות בשוק ההון, המעוף כבר עמד על 1720 נק, והיום 1450נק, אנחנו בתחילת שוק יורד, או קרובים, האם הורדת מס יכולה לעצור שוק יורד, או רק לזמן מסויים?
- זי"פ 28/11/2016 12:15הגב לתגובה זוראשנית תודה... עבר מאז באמת הרבה זמן..מקווה שעזרתי איך שהו... שנית אכן אנו נמצאים הרחק ב 1460 כשהS&P נמצא בשיאים... אין ספק שהבורסה כאן לא בשיאה... ברור לך שאיני יכול/רוצה/יודע לתת לך תשובה מפורטת בנושא... ככלל הרבה סוחרים ומשקיעים בהחלט מפחדים מיום הדין בו נכסי הסיכון יתומחרו מחדש.. יחד עם זאת עד שטרמפ יתחיל לגלגל את תוכניתו.. ועד שהיא תתחיל להשפיע ועד ששהריבית תעלה לרמות משמעותיות.. 2 - 3 אחוז... יכול לקחת זמן... מאידך גם הנגידים עצמם לא זוכרים תקופה כ"כ ארועה של ריבית אפס/שלילית בעידן החדש כך שלא תוכל להקיש ממצבים דומים בעבר... ובהחלט טרמפ יכול להיות נקודת הפיתול למהפך אותו אתה שואל/מתאר... הבעיה תהה כמו תמיד התיזמון והמינון...
- 8.משה 27/11/2016 18:25הגב לתגובה זואין ספק לאף אחד שצריך להוריד את המס. הבעיה זה הקושי התקשורתי... תשאלו את טרכטנברג איך הורסים בורסה.
- זי"פ 27/11/2016 21:19הגב לתגובה זופעולות קשות נדרשות בזמנים קשים ולהערכתי דווקא בלון הניסוי שנזרק כאן יכול להוביל לתוצאה אותה אתה מתאר... לגבי טרכטנברג/חברתיות/תקשורת/הון/יוקר מחיה... יש משהו במה שאתה כותב...
- 7.סוחר מניות 27/11/2016 17:27הגב לתגובה זובגלל השוק הזה אין שוק מניות.
- זי"פ 27/11/2016 21:17הגב לתגובה זולהערכתי ללא שוק הנגזרים מחזורי המניות בנכס הבסיס ספוט היו יורדים בחצי...שוק הנגזרים פועל כדי לנהל סיכון במסחר בשוק המשני.. שהוא נמצא כדי להנזיל ולהגדיל את השוק הראשוני.. שהוא נמצא כדי להקצות הון למניות כאקוויטי וחוב בצורה יעלה ולטובת צמיחת החברות והמשק... האמת שכול התחלואים של שוק המניות בעשרים שנה האחרונות שוייכו תמיד (ולא בצדק) לשוק המעו"ף...
- 6.עמי 27/11/2016 15:10הגב לתגובה זוראו שאין שוק??? מה היה שם לא בסדר? עוד פקיעה.
- זי"פ 27/11/2016 21:14הגב לתגובה זולא הרבה... מחזורים לפני הפקיעה, מספר גלגולים, מספר פוזיציות פתוחות ערב הפקיעה, במחזור בתוך הפקיעה, המחזור לאחר הפקיעה, מספר השחקנים המחזיקים פוזיציה, תנודה לפני הפקיעה, תנודה בתוך הפקיעה... אחת הפקיעות החודשיות העלובות בשנים האחרונות...
- 5.זיו פניני מרתק ומעניין כמו תמיד! (ל"ת)ג'יגליפף 27/11/2016 14:02הגב לתגובה זו
- 4.עמי 27/11/2016 13:49הגב לתגובה זובכול העולם. חכו וראו.
- זי"פ 27/11/2016 15:00הגב לתגובה זואני אכן מסכים שטרמפ הוא נקודת פיתול.. אבל הנגזרת מאוד נמוכה... כלומר תן ג'נס שהריבית תעלה משמעותית לכ 2 - 2.5 אחוז ואז באמת יתרחש מה שאתה מתאר...
- 3.רו"ח 27/11/2016 12:44הגב לתגובה זובמיוחד מס על הבורסה? ולמה אתה חושב שזה יעלה את הגביה?
- זי"פ 27/11/2016 14:27הגב לתגובה זוכעת יעלו מספר בלוני תקשורת ודיון בנושא...אחרי שיעלה לשיח הציבורי ומומחים לא ייקטלו ואפילו יצדדו.... בהחלט כן... ולגבי גבייה.. עד נקודה מסויימת ברור - ע"ע עקומת לאופר...אנחנו מעל נקודת האופטימים...
- 2.סוחר 27/11/2016 12:40הגב לתגובה זוטירוף ותנודתיות של אלגו...
- זי"פ 27/11/2016 14:25הגב לתגובה זוניסיתי רק לתת דוגמא לטירוף הכסף המחפש תשואה נואשות... הבעיה של האלגו שאתה מתאר היא ניעור משמעותי של שווקים לא נזילים והאצת מגמה בצורה מלאכותית ע"י אלגו הפועל ברכיבה על המגמה בתצורת מומנטום... וכן כניסה לסטופים של מכונות או אנשים אחרים בעת ובעונה אחת...
- 1.משה 27/11/2016 12:34הגב לתגובה זוזה המתכון לחזרה לשפיות...
- זי"פ 27/11/2016 14:23הגב לתגובה זוזה נכון.. הבעיה היא התזמון והמינון... עברנו את הנקודה בה ניתן היה לעשות זאת מידית ואגרסיבית... כעת צריכים הנגידים להחליט איך הם יורדים מהזנב של הדרקון המשתולל ללא פגיעה רצינית וחזרה איטית לנורמלי...

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.