שיר הספרי
צילום: בועז רבינוביץ'

עזבו הסכמי גג, התשובה לקריסת מדיניות הדיור: העברת סמכויות לרשויות המקומיות

הרשויות המקומיות מאיימות בשביתה ואפילו בהתנתקות מהמדינה. שיר הספרי, מומחית למיתוג ערים, מסבירה מה עומד מאחורי הדרמה
שיר הספרי | (4)

חודש אוגוסט האחרון ייצרב מן הסתם, כזמן שבו הופנמה בתודעה קריסת מדיניות הממשלה בנושא הדיור. המספרים מדברים בעד עצמם: במהלך העשור האחרון הוכפלו מחירי הדיור. מאז המחאה החברתית של 2011 עלו מחירי הדיור ביותר מ-40% אחוזים ובמקומות מסוימים אף יותר מכך. עליות המחירים גורפות ולא מבדילות בין תל-אביב, גוש דן, ערי הלווין והפריפריה הרחוקה. נראה שאנו מתבשרים על מחאה חברתית שתחזור מחר (חמישי) במלוא עוצמתה לכיכר רבין וסביבותיו.

ראשי הרשויות המקומיות בכל הארץ מאיימים בשביתה, ואלה שבצפון אף בהתנתקות מוחלטת ממדינת ישראל. הפרדוקס הגדול: ככל ששרי אוצר ושרי שיכון מעלים חדשות לבקרים פתרונות דיור במטה קסם, כך גם מצביעים המוני בית ישראל ברגליים ורצים לרכוש דירה, כמעט בכל מחיר. כמי שעוסקת שנים במיתוג ערים, ובראש ובראשונה בפריפריה, למדתי כי הבעיה מתחילה ונגמרת באימפוטנציה כמעט מוחלטת של ראשי הרשויות בנושא הדיור בעריהם.

כמעט תמיד נופלת ההחלטה בסופו של דבר בוועדות מחוזיות או בהסכמי גג שאינם קוהרנטיים כלל ועיקר לצרכים של אותה עיר או רשות מקומית. מישהו בדק האם לכל האוכלוסיות החדשות המתוכננות להגיע יהיו בד בבד מקומות עבודה הולמים? אילו חיי קהילה ותרבות פנאי יהיו להם? האם בכלל יירכשו את אותן דירות זוגות צעירים ומשפרי דיור שכן זקוקים להן או שמא הן יהוו עוד עסקה טובה לספקולנטים ומשקיעים?

לעת מצוא, כל אלה מחייבים חשיבה אחרת, מחוץ לקופסא. הצעתי הנה כדלקמן: להעניק לכל ראשי הערים את סמכות ההחלטה היכן וכמה דירות לקדם בעירם. בד בבד, יש להעניק להם את פררוגטיבת הפיקוח על כל תהליך "ייצור הדירות" וכן פיקוח על רמות המחירים, מה שלא קיים היום. כמובן שבידי הממשלה והוועדות המחוזיות תישמר זכות הוטו למקרים שבהם יהיו חריגות. עוד אציע כי יקוצרו משמעותית הליכי ההתנגדויות ויתוחמו בפרק זמן קצר עם אפשרות לפיצוי מוסכם לבעלי קרקע ולמתנגדים אחרים.

נכון, יש בכך לכאורה "פחות דמוקרטיה", אולם קשה לדמיין מצב יותר קשה מזה הקיים היום. יותר ויותר זוגות צעירים אינם מסוגלים להגיע לדירה משלהם, ואחוז בעלי הדירה במדינת ישראל, שהיה לפני 40 שנה כ-75-80 אחוזים, ירד לכ-65 אחוזים בלבד. זוהי ללא ספק חבית חומר נפץ חברתית. למה שלא יעניקו הרבה יותר סמכויות לראשי הערים בתחום הדיור? הלוא הם מכירים הכי טוב את הצרכים של עריהם, ויוכלו לנווט נאמנה את תפישת הדיור המותאמת לאותו מקום. למה, למשל, שעפולה תהיה תואם קריית גת או נתיבות, זאת בשעה שהצרכים שלה הן מבחינת דיור, הן תעסוקה והן אוכלוסיות פוטנציאליות, שונים לחלוטין מהאחרונות?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מירי 22/08/2016 11:47
    הגב לתגובה זו
    כדאי לטפל בעוול שנעשה לאנשים שלא טיפלו בדירתם ונשארה סגורה. דירה אחת מירושה ולא נכסים של בעלי הכסים מרובים שבעריה לא מותרים על הקנס למרות נסיבות אישיות. 220שח על מר בדרום תא על דירה מפורקת שדורשת שיפוץ. קנס של 20000שח לאדם שאינו מקבל משכורת וגר בעליבות ב2.5 חדרים. מי יכול להושיע על עוול אזרחי כזה לחייב להשכיר בכל מחיר ואפילו אם אינך בקו הבריאות ולא מתפרנס
  • 3.
    איך יתוקצבו כולל 18/08/2016 01:39
    הגב לתגובה זו
    בניית בתי ספר ועוד? יש להגיע להסכמות שלמות ולכרוך חבילות של דירות+ איזור מסחרי שיחזיק אותם מבחינת ארנונה ולאסור בניה מסחרית ללא הצמדת מתחמי דיור רק אז זה יעבוד
  • 2.
    פנסיונר מאוכזב 17/08/2016 16:40
    הגב לתגובה זו
    צעירים תמשיכו לרוץ כמו עדר ולקנות דירות ולשבת בסלון ולקטר לא תגיעו לכלום בחיים בלעדי הורכם אין לכם סיכוי לעתיד המדינה הזאת אם לא תקומו מהמזגן ותצאו להפגין גורלכם נחרץ השלטון קורא אותכם כחלשים וכעדר ללא כיוון וההמשך ידוע אתם תמשיכו לעבוד שעות על גבי שעות לא רק על דירה אלא גם על אוכל חינוך בריאות וכולי כי תצתרכו לממן את השלטון מעל ל-60 אחוז משכרכם בסופו של דבר תהיו עבדים
  • 1.
    ישראל ישראלי 17/08/2016 14:14
    הגב לתגובה זו
    ושלא יעבדו עליכם כחלון מאחז עיני זוגות צעירים וחהל שכך.
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.