חברות החזקה: מה המשמעות של חברת אם חזקה?

יוליה מסלוב, אנליסטית במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על חשיבות של חברת אם חזקה 
יוליה מסלוב | (2)
נושאים בכתבה אג"ח

ברוב המקרים חברות ההחזקה ממונפות, ובכך, חלשות ומסוכנות יותר מהחברות הבנות שלהן. הדבר מתבטא בכך שאיגרות החוב של חברות אלו מדורגות נמוך יותר ונסחרות בתשואות גבוהות מהחברות הבנות. בשנים האחרונות, כתוצאה מרמות המינוף הגבוהות, חלק מחברות ההחזקה הגדולות בשוק הישראלי נאלצו להגיע להסדרי חוב, דוגמת אי.די.בי, סקיילקס, מפעלים פטרוכימיים ועוד.

חברות ההחזקה נסמכות לרוב על משיכת הדיבידנדים מחברות הבנות. בתקופות המאתגרות, בעלי שליטה חלשים יחסית מבחינת החוסן הפיננסי מנסים אף להגדיל את היקפי משיכת הדיבידנדים מהחברות הבנות. דוגמא לכך היא חברת כלכלית ירושלים והחברה הבת שלה, דרבן. מאחר ואין בשטרי הנאמנות של דרבן מגבלת חלוקה, בדו"ח תזרים המזומנים החזוי, אשר פורסם בדו"ח השנתי, הגדילה החברה את הנחת חלוקת הדיבידנד ב-25 מיליון שקלים בכל אחת מהשנים 2015 ו-2016 ביחס להנחה לחלוקה ברבעון הקודם.

בשוק ההון הישראלי קיים גם מקרה הפוך. כלומר, חברת האם חזקה יותר מהחברות הבנות שלה. כך למשל, גזית גלוב, אשר נותנת תמיכה משמעותית לחברות דורי קבוצה וא. דורי בניה, וזאת באמצעות חברת הבת הפרטית שלה גזית גלוב ישראל (פיתוח), המוחזקת על ידה בכ-85%.

סטייה באומדני העלויות

לפני כתשעה חודשים הודיעה א. דורי בניה על סטייה מהותית באומדני העלויות וההכנסות במספר פרויקטים. היקף הסטייה הסתכם בסופו של דבר בכ-440 מיליון שקלים. בעקבות הסטייה, נוצר לדורי בניה גירעון בהון המיוחס לבעלי המניות של כ-270 מיליוני שקלים (נכון לסוף שנת 2014).

מיד לאחר הפרסום, הודיעה חברת האם גזית גלוב על תמיכתה בחברות הבנות על ידי הזרמת הון (הנפקת מניות) בהיקף של 130 מיליון שקלים לקבוצת דורי והמחאת הלוואות הבעלים אשר ניתנו לדורי בניה דרך קבוצת דורי, בסך של 250 מיליון שקלים בתמורה להנפקת שטר הון צמית. בזכות ביצוע הפעולות, הצליחה קבוצת דורי לשמור על הון עצמי חיובי של 190 מיליון שקלים, נכון לסוף שנת 2014. בנוסף, הודיעה החברה כי גזית ישראל תזרים לדורי קבוצה 70 מיליון שקלים לצורך ביצוע פירעון מוקדם באיגרות חוב של א. דורי בניה, אשר מבוצע בימים אלה.

כתוצאה מהסטייה באומדנים והשחיקה המשמעותית במצבה העסקי והפיננסי של דורי בניה, ירד דירוגה מ-A3 ל-Baa3. דירוגה של קבוצת דורי נותר ברמה של A2, אך הוכנס לרשימת המעקב של חברת הדירוג ונמצא שם עד היום. כצפוי, האירוע כלל לא השפיע על דירוגה של גזית גלוב והוא נותר בדירוג של AA-/Aa3 עם אופק יציב. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מעבר לתמיכה הישירה, החוזק והחוסן הפיננסי של בעלת השליטה, עזרו לשתי החברות בהידברות מול הגורמים המממנים - בנקים ובעלי איגרות החוב, כך שהאחרונים הסכימו לשינוי תנאי ההלוואות וויתרו זמנית על הדרישות לעמידה באמות המידה הפיננסיות.

לפני כחודש הודיעה גזית גלוב על כוונתה לממש את החזקותיה בחברת גזית ישראל. לצורך כך, התקשרה החברה עם סיטיגרופ לבחינת חלופות אסטרטגיות שונות לגבי פעילות הנכסים המניבים והמקרקעין לפיתוח. בשלב זה לא ברור האם המכירה תכלול גם את פעילותה של קבוצת דורי, אך במידה וכן, מדובר בסימן שאלה גדול בדבר המשך התמיכה בקבוצה.

האג"ח של קבוצת דורי, סדרות ו' ו-ז', נסחרות בתשואות של 3.4%-3.8%. בהשוואה מול הסדרות הקיימות בשוק, נראה כי תשואות אלו מגלמות הורדת דירוג לפחות בדרגה אחת. לאור הצפי לשיפור ברמת הנזילות של החברה בשנים הקרובות, להערכתנו, איגרות החוב של החברה נראות אטרקטיביות. אך יחד עם זאת, העננה הקיימת סביב הבעלות העתידית על החברה, מכבידה על איגרות החוב ומציבה סימני שאלה באשר לחברה.          

***יוליה מסלוב מכהנת כאנליסטית במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רן 26/04/2015 11:22
    הגב לתגובה זו
    פשוט אבסורד הפער בינה לבזק
  • 1.
    אלי 24/04/2015 09:37
    הגב לתגובה זו
    אם ניקח את חברות ההחזקה של בזק נראה שאפשר לקנות את בזק בדיסקאונט עצום דרך חברות ההחזקה... ביקום למשל שווי האחזקה שלה בבזק 6.2 מיליארד שקל בניכוי חוב נטו באיזור 2.8 ונקבל שווי באיזור 3.4... ביקום נסחרת בשווי של פחות מ2 מיליארד שקל וגם אם נוריד את המס לשלם במקרה של מכירת מניות הזק נקבל דיסקאונט של 70% על ההחזקה שלה בבזק...באינטרנט זהב זה יותר קיצוני החברה מחזיקה בשרשור מעל 20 אחוז ממניות בזק ושווה פחות מ400 מיליון שקל! בזק שווה 21 מיליארד שקל ואם נוריד חובות ותשלום מס נקבל שהחברה אמורה להיות שווה 1.4 מיליארד שקל כלומר יותר מפי 3 ממה שהיא שווה בשוק!!!
הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.