הנה השיטה להפסיק את כדור השלג של העוני בישראל

יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, על המשק הישראלי וקיבעון המעמדות. כיצד ניתן להפסיק את ההבדלים בכלכלה?

יהודה אלחדיף | 21/01/2015 08:39 (5)

נושאים בכתבה כלכלה עסקים קטנים

ליברמן, ביבי, בנט, לפיד, לבני-הרצוג, גלאון או כחלון - שום דבר לא צריך להיות משנה לבעלי עסקים בישראל כשהם באים לקלפי, פרט אולי לאג'נדה הביטחונית. בכלכלה, ביום יום, המדינה, כולל כל המבטיחים והמושכים בחוטים שהיו וכנראה גם יהיו כאן לאחר הבחירות הקרובות, הוכיחו לנו בבירור שבעלי עסקים יכולים לסמוך רק על עצמם ועל הקהילה בה הם נמצאים על מנת להצליח. אותה מדינה שתהיה שם בשביל לגבות מיסים שונים ומשונים, שתערים קשיים רגולטוריים לפעמים בלתי אפשריים, אותה מדינה עם השליטה שלה לכאורה בחלק מהמערכת הבנקאית לא תיתן לעסקים בישראל את קו האשראי והתמיכה לה הם זקוקים על מנת להתפתח.

הדיון הפוליטי-חברתי על מחירי קוטג' ומילקי הוא חסר טעם לחלוטין. המדינה צריכה לחשוב כיצד לתמרץ ולהניע קדימה חצי מיליון עסקים קטנים ובינוניים בישראל, בהם מועסקים 55% מכלל המועסקים.

בדו"ח שחיבר משרד הכלכלה נכתב במפורש כי "התשואה לבנקים המתקבלת על אשראי לעסקים קטנים ובינוניים גבוהה משמעותית מהתשואה המתקבלת על אשראי לעסקים בינוניים או גדולים". פער זה אינו נובע מהבדלים בסיכון בין עסקים קטנים לגדולים, אלא מאפליה בוטה של הבנקים שמעדיפים לתת אשראי לגדולים, למקורבים ולמקושרים, ללא בסיס כלכלי מוצדק. דווקא העסקים הקטנים שאינם נהנים ממחיקות חוב ותספורות על חשבון הציבור, מקופחים בקבלת אשראי: כש-70% מהאשראי הניתן למגזר העסקי ניתנים ל-1% מהעסקים.

מפעל קטן, נגריה, מאפייה, בית קפה או מסעדה בתחילת דרכם, לא יקבלו את המימון הנחוץ להם כדי להתפתח ולגדול, לא מהבנקים ולא מקרן ההלוואות הממשלתית, שלא הוכיחה את עצמה כמקור אשראי זול, זמין ומהיר. מדובר כאן באפליה מובהקת של המדינה שמוסדותיה הפיננסיים, כמו המפקח על הבנקים והרשות לני"ע, דואגים יותר לפרוצדורות בחברות הגדולות ויציבותם של הבנקים הגדולים, מאשר לעמוד השדרה הפיננסי של המשק הישראלי - עסקים קטנים ובינוניים שמהווים כאמור את החלק הארי של המעסיקים.

הפתרון לבעלי עסקים ולציבור החוסכים שזועק בצדק על המשק הישראלי העומד במקום, הוא שיתופיות ואחריות הדדית. מיזמי הלוואות פרטיות שיתחרו בבנקים, עשויים להזרים אשראי שעסקים רבים יתייחסו אליו כאל אוויר לנשימה. שוו בנפשכם מצב, שבו כל עסק ראוי שמסוגל לשרת את החוב שלו, אכן היה יכול לגייס מאות אלפי שקלים בודדים על מנת ולממש את החזון שלו.

כמה עסקים בישראל היו צומחים, גדלים, והופכים מעסקים של 4-5 עובדים הנאבקים על הישרדותם, לעסקים של עשרות עובדים, שרוכשים מוצרים, שירותים וחומרי גלם מעסקים אחרים, שמוכרים שירותים ומוצרים לחו"ל ומשלמים בחזרה למדינה יותר מיסים והיטלים על מנת להמשיך ולפתח כאן משק חזק וצודק יותר?!

בישראל של היום הפערים החברתיים בין עשירים לעניים הולכים ומתרחבים. מחסור באשראי, בעידוד של המדינה והזדמנויות עסקיות, יוצרים קיבעון מסוכן שבו לעניים של היום אין סיכוי להיות אנשים אמידים מחר. עוני וחוסר לא צריכים לעבור בירושה, גם לא חוסר המסוגלות לגייס אשראי, לצאת ממעגל המסכנות והמאבק היומיומי על הישרדות, במידה ויותר עסקים ומשקיעים פרטיים קטנים יוציאו את כספם מפיקדונות בבנקים ויעבירו חלק ממנו למתן אשראי לעסקים אחרים. אנו נראה כאן מצב של ערבות הדדית ואפיק אשראי חדש שיהיה זמין לעסקים רבים שיוכלו להתפתח. גם הבנקים, ברגע שיראו תחרות מכיוון חדש, יאלצו להגמיש את התנאים על מנת לשמור על גודל תיק האשראי שלהם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
יוסי בן-משה 26/01/2015 12:40
הגב לתגובה זו
אז הינה שיטה, להפסיק את העוני, להפסיק את האבטלה ולעודד צמיחה במשק. בקצרה, עקב שינויים דרמטיים בטכנולוגיה, זקוקים כיום לשליש מכמות כוח האדם ולעשירית הזמן מאשר בעבר, לביצוע משימה זהה, בזמן שנקבע כמה אורכה של "משרה" לא היו קיימים אותם שכלולים. קיצור מישך זמן העבודה ואורכה עד לפנסיה (עם חקיקה נאותה של שעות נוספות וחופשות וסיוע לעסקים) תגדיל מאוד את רווחת האזרח ותמריץ את הפעילות הנכלכלית.
2.
סמי 23/01/2015 13:36
הגב לתגובה זו
כתבת שהפער בריבית האשראי בין עסקים גדולים לקטנים אינו נובע ממשתנה הסיכון. ראשית, אני כלל לא בטוח שזה נכון. שנית, גם אם הסיבה היא הנחת כמות, זו סיבה לגיטימית. כשאתה גדול יש לך כושר מיקוח, גם בנטילת אשראי וגם בכל דבר אחר. זה קיים בכל שוק, וזה תמיד ישאר.
"אני לא בטוח" הוא טיעון מטומטם (ל"ת)
מר ציפן 26/01/2015 15:10
הגב לתגובה זו
1.
אורח 21/01/2015 10:38
הגב לתגובה זו
יכול להיות שיש דבר מה בטענותייך כי כן צריכים להיות שיתופיות ואחריות הדדית אך אם הממשלה לא תיתן יד זה בחיים לא יקרה ובנתיים נראה כי יש עתיד היא המפלגה היחידה שהכינה תוכנית ברורה לטובת בעלי העסקים, יוקר המחייה, בעיות הדיור ועוד. לכן אם תהיה התערבות עדיף שיש עתיד תהיה אחראית עליה..כי נראה שהיא היחידה שבאמת פועלת לטובת האזרח ולא לטובת הטייקונים..
איפה הם היו עד היום??? ומה הם עשו שנתיים??? (ל"ת)
צחי 21/01/2015 19:56
הגב לתגובה זו

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן