הזדמנות של פעם ב-6-7 שנים, וזה קורה עכשיו

בועז אילון, מנכ"ל תטא 1 השקעות אלטרנטיביות, מציג את המחזוריות בשוק ההון, ובודק, האם ניתן לצפות מתי יגיע המשבר הבא?
בועז אילון | (14)
נושאים בכתבה שוק ההון

בשנת 2002 פרופ' דניאל כהנמן זכה בפרס נובל על מחקריו עם ד"ר עמוס טברסקי (ז"ל) בנושא כלכלה התנהגותית. בין שאר הממצאים המעניינים, הם הוכיחו שיחסם של המשקיעים כלפי רווח וכלפי הפסד אינו סימטרי. הכאב שייגרם למשקיע מהפסד של 10% מהתיק, גבוה בהרבה מהנאתו מרווח בשיעור דומה.

שוקי המניות סובלים ממאניה דיפרסיה חמורה. להלן ההגדרה של התופעה מאתר ויקיפדיה: "הפרעה דו-קוטבית (באנגלית Bipolar Disorder), הידועה גם בשם מאניה ד פרסיה, היא הפרעה נפשית שהחולה בה סובל מתנודות קיצוניות ומחזוריות במצבי הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות." ממש כאילו שלקחו את ההגדרה משוקי המניות.

מה בפועל קורה בשוק ההון?

אנשים מצטרפים להשקעה במניות כאשר כל החברים מסביב מספרים כמה כסף הם הרוויחו, כמה שזה קל ואחרי שכל אחד מספר על האינטואיציות הטובות שיש לו בהחלטות השקעה. ניתן לראות כי שוק המניות עולה בהתמדה במשך כמה שנים, ומשכנע יותר ויותר אנשים לקנות. כך כולם מרוויחים, מי יותר ומי פחות, אבל התופעה הכי מדאיגה היא שאנשים נוטים לשכוח את הסיכונים. כאשר מגיעה המפולת, אנשים סבלניים בהתחלה, כי ברור שיכול להיות שהמניות ירדו, אבל בירידות משמעותיות יותר של 20%, 30% או 50% המשקיעים מתייאשים, מאבדים את העשתונות ומוכרים בהדרגה.

להלן התאריכים בהם התרחשו מפולות של מדד ת"א 25:

1983 - הרצת מניות הבנקים

1987 - ירידה של כ-30% בגלל פאניקה לא מוסברת בבורסות העולם. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-22% ומדד המניות באוסטרליה נפל בכ-50%, שניהם ביום אחד.

1994 - כישלון תהליך השלום, ירידה של כ-43% בשערי המניות

2002 - משבר ההיי-טק, ירידה של 50%

2008 - משבר הסאב פריים, ירידה של 53%

ההיסטוריה מראה שבכל 6-7 שנים לערך, מתרחשת מפולת ורוב האנשים שהרוויחו קצת, אחר כך מפסידים הרבה. גם אם שיעורי הרווח וההפסד דומים, הרי שעל פי כהנמן וטברסקי הכאב מההפסד, כאמור, גבוה בהרבה מהתועלת של הרווח.

השיא שלפני המפולת הקודמת נרשם בנובמבר 2007, לפני שש וחצי שנים והשפל האחרון היה בנובמבר 2008, לפני כ-5.5 שנים - אז הגיע מדד ת"א 25 לשפל של 594 נקודות. אני מניח שאם הבורסה תמשיך להתנהג על פי מחזוריות העבר, הרי שיש לצפות לירידות משמעותיות בעתיד הלא רחוק.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    קראתי את התגובות 28/08/2014 08:39
    הגב לתגובה זו
    בכל זאת הוא מציג עובדה מעניינת: אפשרות גסה להעריך שאחת לכמה שנים יש קריסה, ושמזמן לא הייתה כזו. כל אחד מהקוראים יעשה עם זה מה שהוא רוצה.
  • 13.
    גאון 27/08/2014 17:10
    הגב לתגובה זו
    כל מה שנאמר בכתבה הוא שמניות עולות ואז נופלות ושוב עולות. איזו הפתעה.. לא ידענו
  • 12.
    במילים אחרות :קנו את קרנות הגידור המפסידות שלי! (ל"ת)
    חיים 25/08/2014 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    הקרנות של תטא מפסידות בלי הכרה בכל מצב-תבדקו! (ל"ת)
    246791 25/08/2014 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אז נחכה לנפילות ואז נתחיל לקנות (ל"ת)
    דודו 24/08/2014 22:03
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מוקי 24/08/2014 21:03
    הגב לתגובה זו
    הביצועים????????????????????? בולשיט,
  • 8.
    כתבה סתמית חסרת תוכן. וגם את 2011 שכחת? (ל"ת)
    כן 24/08/2014 20:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יוסי 24/08/2014 19:24
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה להרוויח שיעשה בדיוק את ההפך ממה שהפרשנים והאנליסטים של ביזפורטל ממליצים...
  • 6.
    הלא מבין 24/08/2014 18:04
    הגב לתגובה זו
    השוק נמצא בנסיבות מיוחדות. מאחר שאני לא מבין דבר אני גם לא יודע מהן
  • 5.
    דן 24/08/2014 13:31
    הגב לתגובה זו
    לפני מספר שנים הייתי בהרצאה שלך במלון קראון פלזה בתל אביב אמרת אז מפורשות "מדד המעוף צריך להגיע ל כ 2000 נקודות לערך בטרם תחל מפולת נוספת". זוכר שאמרת את זה? האם שינית דעתך? ומה דעתך על שוק המניות הישראלי היום שהוא במצב של גוויה מהלכת ומניות רבות כבר קרסו ???
  • 4.
    משה 24/08/2014 11:51
    הגב לתגובה זו
    קודם אתה קובע עקרון סטטיסטי ומיד אח"כ אתה נותן את רצף המשברים שהיה שסותר את העיקרון שקבעת?!אז איך ניתן להתייחס לקישקוש שלך?...
  • 3.
    דעתי, אתה מפריע להשכיל ציבור ולמה? (ל"ת)
    שאלה תמימה 24/08/2014 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנאליסט 24/08/2014 11:09
    הגב לתגובה זו
    זה כמו שהוא יחזה רעידת אדמה ע"פ הסבירות שהיא קורה פעם ב100 שנה. נו באמת זה פשוט בדיחה. שילמד קצת סטטיסטיקה לפני שהוא מפרסם טור שלא מחזיק מים. זה שהממוצע לירידה בבורסה הוא 6-7 שנים, לא אומר שזה צריך לקרות השנה, זה יכול להיות גם עוד 10 שנים ואפילו 20 שנה. ממוצע מכיל בתוכו גם את הסטיות העליונות והתחתונות ולא אומר מתי בדיוק תתרחש הנפילה. זה בדיוק כמו המשכורת הממוצעת במשק מול החציון. שהממוצע גבוה ביותר מ2000 ש"ח מהחציון. זה פרשנות בשקל וחצי שלא שווה התייחסות
  • 1.
    אמא'לה ! (ל"ת)
    פיני 24/08/2014 09:36
    הגב לתגובה זו
הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.