הזדמנות של פעם ב-6-7 שנים, וזה קורה עכשיו
בשנת 2002 פרופ' דניאל כהנמן זכה בפרס נובל על מחקריו עם ד"ר עמוס טברסקי (ז"ל) בנושא כלכלה התנהגותית. בין שאר הממצאים המעניינים, הם הוכיחו שיחסם של המשקיעים כלפי רווח וכלפי הפסד אינו סימטרי. הכאב שייגרם למשקיע מהפסד של 10% מהתיק, גבוה בהרבה מהנאתו מרווח בשיעור דומה.
שוקי המניות סובלים ממאניה דיפרסיה חמורה. להלן ההגדרה של התופעה מאתר ויקיפדיה: "הפרעה דו-קוטבית (באנגלית Bipolar Disorder), הידועה גם בשם מאניה ד פרסיה, היא הפרעה נפשית שהחולה בה סובל מתנודות קיצוניות ומחזוריות במצבי הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות." ממש כאילו שלקחו את ההגדרה משוקי המניות.
מה בפועל קורה בשוק ההון?
אנשים מצטרפים להשקעה במניות כאשר כל החברים מסביב מספרים כמה כסף הם הרוויחו, כמה שזה קל ואחרי שכל אחד מספר על האינטואיציות הטובות שיש לו בהחלטות השקעה. ניתן לראות כי שוק המניות עולה בהתמדה במשך כמה שנים, ומשכנע יותר ויותר אנשים לקנות. כך כולם מרוויחים, מי יותר ומי פחות, אבל התופעה הכי מדאיגה היא שאנשים נוטים לשכוח את הסיכונים. כאשר מגיעה המפולת, אנשים סבלניים בהתחלה, כי ברור שיכול להיות שהמניות ירדו, אבל בירידות משמעותיות יותר של 20%, 30% או 50% המשקיעים מתייאשים, מאבדים את העשתונות ומוכרים בהדרגה.
להלן התאריכים בהם התרחשו מפולות של מדד ת"א 25:
1983 - הרצת מניות הבנקים
1987 - ירידה של כ-30% בגלל פאניקה לא מוסברת בבורסות העולם. מדד הדאו ג'ונס ירד ב-22% ומדד המניות באוסטרליה נפל בכ-50%, שניהם ביום אחד.
1994 - כישלון תהליך השלום, ירידה של כ-43% בשערי המניות
2002 - משבר ההיי-טק, ירידה של 50%
2008 - משבר הסאב פריים, ירידה של 53%
ההיסטוריה מראה שבכל 6-7 שנים לערך, מתרחשת מפולת ורוב האנשים שהרוויחו קצת, אחר כך מפסידים הרבה. גם אם שיעורי הרווח וההפסד דומים, הרי שעל פי כהנמן וטברסקי הכאב מההפסד, כאמור, גבוה בהרבה מהתועלת של הרווח.
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השיא שלפני המפולת הקודמת נרשם בנובמבר 2007, לפני שש וחצי שנים והשפל האחרון היה בנובמבר 2008, לפני כ-5.5 שנים - אז הגיע מדד ת"א 25 לשפל של 594 נקודות. אני מניח שאם הבורסה תמשיך להתנהג על פי מחזוריות העבר, הרי שיש לצפות לירידות משמעותיות בעתיד הלא רחוק.
- 14.קראתי את התגובות 28/08/2014 08:39הגב לתגובה זובכל זאת הוא מציג עובדה מעניינת: אפשרות גסה להעריך שאחת לכמה שנים יש קריסה, ושמזמן לא הייתה כזו. כל אחד מהקוראים יעשה עם זה מה שהוא רוצה.
- 13.גאון 27/08/2014 17:10הגב לתגובה זוכל מה שנאמר בכתבה הוא שמניות עולות ואז נופלות ושוב עולות. איזו הפתעה.. לא ידענו
- 12.במילים אחרות :קנו את קרנות הגידור המפסידות שלי! (ל"ת)חיים 25/08/2014 11:51הגב לתגובה זו
- 11.הקרנות של תטא מפסידות בלי הכרה בכל מצב-תבדקו! (ל"ת)246791 25/08/2014 09:47הגב לתגובה זו
- 10.אז נחכה לנפילות ואז נתחיל לקנות (ל"ת)דודו 24/08/2014 22:03הגב לתגובה זו
- 9.מוקי 24/08/2014 21:03הגב לתגובה זוהביצועים????????????????????? בולשיט,
- 8.כתבה סתמית חסרת תוכן. וגם את 2011 שכחת? (ל"ת)כן 24/08/2014 20:41הגב לתגובה זו
- 7.יוסי 24/08/2014 19:24הגב לתגובה זומי שרוצה להרוויח שיעשה בדיוק את ההפך ממה שהפרשנים והאנליסטים של ביזפורטל ממליצים...
- 6.הלא מבין 24/08/2014 18:04הגב לתגובה זוהשוק נמצא בנסיבות מיוחדות. מאחר שאני לא מבין דבר אני גם לא יודע מהן
- 5.דן 24/08/2014 13:31הגב לתגובה זולפני מספר שנים הייתי בהרצאה שלך במלון קראון פלזה בתל אביב אמרת אז מפורשות "מדד המעוף צריך להגיע ל כ 2000 נקודות לערך בטרם תחל מפולת נוספת". זוכר שאמרת את זה? האם שינית דעתך? ומה דעתך על שוק המניות הישראלי היום שהוא במצב של גוויה מהלכת ומניות רבות כבר קרסו ???
- 4.משה 24/08/2014 11:51הגב לתגובה זוקודם אתה קובע עקרון סטטיסטי ומיד אח"כ אתה נותן את רצף המשברים שהיה שסותר את העיקרון שקבעת?!אז איך ניתן להתייחס לקישקוש שלך?...
- 3.דעתי, אתה מפריע להשכיל ציבור ולמה? (ל"ת)שאלה תמימה 24/08/2014 11:41הגב לתגובה זו
- 2.אנאליסט 24/08/2014 11:09הגב לתגובה זוזה כמו שהוא יחזה רעידת אדמה ע"פ הסבירות שהיא קורה פעם ב100 שנה. נו באמת זה פשוט בדיחה. שילמד קצת סטטיסטיקה לפני שהוא מפרסם טור שלא מחזיק מים. זה שהממוצע לירידה בבורסה הוא 6-7 שנים, לא אומר שזה צריך לקרות השנה, זה יכול להיות גם עוד 10 שנים ואפילו 20 שנה. ממוצע מכיל בתוכו גם את הסטיות העליונות והתחתונות ולא אומר מתי בדיוק תתרחש הנפילה. זה בדיוק כמו המשכורת הממוצעת במשק מול החציון. שהממוצע גבוה ביותר מ2000 ש"ח מהחציון. זה פרשנות בשקל וחצי שלא שווה התייחסות
- 1.אמא'לה ! (ל"ת)פיני 24/08/2014 09:36הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
