האם ריבית בנק ישראל צריכה להמשיך ולרדת?
בטור זה אני טוען כי האינפלציה בארץ נמוכה מאוד כיום, אך בנק ישראל יתחשב גם באינפלציה הצפויה, שמשקפת את האמינות שרכש בהשגת היעד, ולכן היא גבוהה יותר.
אחד הפרמטרים החשובים ביותר לשאלה זו הינו מצב האינפלציה. המצדדים מסבירים כי כשמשק נקלע להאטה, יש לנצל קצב נמוך של אינפלציה כדי להוריד ריבית ולתמוך בו. קצב נמוך, לשיטתם, הינו קצב נמוך מ-1%, שהוא הרף התחתון של יעד האינפלציה בישראל. נתוני מדד יוני הראו כי ב-12 החודשים האחרונים אכן עלה המדד 0.5% בלבד. רק שלוש פעמים קרה דבר כזה מאז 2008. לפי ההערכות, גם בחודשים הקרובים יהיה הקצב נמוך מ-1%, ולכן זו הזדמנות להוריד ריבית ולתמוך בכלכלה. זו, מצידה, זקוקה לסיוע, הן בשל הנזק שגורמת המערכה הביטחונית, והן משום שההאטה החלה עוד קודם לכן: מדד מנהלי הרכש, לדוגמא, מצביע על התכווצות כלכלית והמדד המשולב משקף צמיחה מתונה בלבד.
אך הדברים אינם כה פשוטים, שכן בנק ישראל צריך לפעול לכך שיעד האינפלציה יושג לאורך זמן. אם יוריד את הריבית כעת, בגלל שקצב האינפלציה בפועל נמוך מ-1%, יקשה עליו לתתן תשובה לזעזועים עתידיים, כגון קפיצה בשכר הדירה, מחירי הסחורות בחו"ל או בשער הדולר כנגד השקל. הריבית נמוכה מדי ויהיה צורך להעלותה בשיעור חד ומהיר - דבר שעלול לערער את יציבות המחירים והיציבות הפיננסית.
מסיבה זו, כשבנק ישראל מעריך כי קצב האינפלציה הנמוך בפועל עשוי להיות אירוע נקודתי, הוא בוחן את האינפלציה הצפויה, עע פי ראאיה של 12 חודשים קדימה. זו עומדת היום על 0.8%, אמנם נמוך מ-1%, אך בחודש שעבר עמדה על 1.5% ומאז 2008 היה השיעור הממוצע שלה 2.2%. גם בפעמים הבודדות שקצב האינפלציה בפועל היה נמוך מ-1%, האינפלציה הצפויה עדיין עמדה על 1.8% ולבנק ישראל לא היה קייס להוריד את הריבית.
הציפיות האינפלציוניות נוטות להיות אדפטיביות (סתגלניות) לאורך השנים: כשהאינפלציה בפועל יורדת, גם הן יורדות. לכן, אחוזי הפגיעה שלהן אינם גבוהים, שהרי האינפלציה משנה בינתיים את הקצב שלה. אולם, הן גם מייחסות אמינות ליעד האינפלציה ונוטות להיצמד לאמצע היעד. כך, מאז 2008 עמדה האינפלציה השנתית הממוצעת על 2.7%, אך האינפלציה הצפויה הייתה 2.2% בלבד. אם מרחיבים את הטווח ובודקים מ-2003, האינפלציה הצפויה עמדה על 2.0% בדיוק והאינפלציה בפועל הייתה 1.9%. אגב, 37 פעמים האינפלציה בפועל הייתה נמוכה מ-1% מאז 2003, אך האינפלציה הצפויה הממוצעת בחודשים אלו עמדה על 1.6%, כלומר נשארה בתוך תחום היעד.
- מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
- מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ניתן ללמוד מכך?
הסטיות בקצב האינפלציה בפועל נוטות לתקן את עצמן, ובתוך שנה-שנתיים לשוב לאמצע היעד ואולי אף לחלוף על פניו. מנגד, האינפלציה הצפויה משקללת גם את השינויים באינפלציה בפועל וגם את היעד שבנק ישראל מכוון אליו (2%), כך שהיא רוכשת אמינות לבנק ישראל. משכך, צריך הבנק "לתת את חלקו" - אם האינפלציה הצפויה מקפידה להימצא בתוך היעד, על בנק ישראל להתחשב בה בעת קביעת הריבית.
מסיבה זו, טוב עושה בנק ישראל כשבהודעותיו האחרונות הוא מקפיד להבחין בין הירידה החדה בקצב האינפלציה בפועל לבין האינפלציה הצפויה. טוב גם שהוא מדגיש כי האינפלציה הצפויה לשנה השנייה, השלישית ואילך, גבוהה יותר וקרובה לאמצע היעד. ירידה של הריבית כעת אולי תעזור למשק ואולי לא, אך היא תקטין את יכולת התגובה של בנק ישראל לכל זעזוע עתידי. זרוע מדיניות מוגבלת היא משהו שהשווקים הפיננסיים אף פעם לא יאהבו לראות מעבר לפינה.
- 2.אור 19/07/2014 09:08הגב לתגובה זומנחם!!!!!! מה הקשר בין הכותרת לכתבה??? אני מצפה ממך לניתוח המצב במשק שעשוי להוביל לשינוי כזה או אחר בריבית ובמקום זה אתה מתאר לי איך בנק ישראל חושב ואיך הוא מקבל החלטות וכמה הוא שומר במחסנית האם בקשנו כתבה אינפורמטיבית ?????? אם יש לך דעה מקצועית הצג אותה אם לא נלך לויקיפדיה ללמוד
- 1.כלכלן 17/07/2014 11:33הגב לתגובה זוכל העלייה במדד המחירים לצרכן היא בגלל עליית מחירי הדיור. בניטרול עליית מחירי הדיור המדד ירד מתחילת השנה ב-0.5%. זו דיפלציה, לא אינפלציה.
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
