הכסף השבוי בביטוחי המנהלים: המפסידים הגדולים בשוק הפנסיה

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של אתר Bizportal, מפרט את השינויים האחרונים בתחום ומציג את המפסידים הגדולים מבין קבוצות החיסכון
ירון שמיר | (7)

כאשר נשאל אדם מהישוב מה לדעתו המכשיר הפנסיוני בו מתרכזת הצבירה הגבוהה ביותר של לקוחות, נקבל בדרך כלל את התשובה קרנות הפנסיה או קופות הגמל.

אם נסתכל על שוק הגמל בכללותו (כולל קופות גמל, קופות פיצויים וקרנות השתלמות) אמירה זו אכן נכונה - זהו השוק הגדול ביותר. אך אם נפריד את קרנות ההשתלמות וקופות הפיצויים מקופת הגמל, נקבל כי השוק בו הכסף הצבור הרב ביותר הינו דווקא באפיק השלישי, אפיק ביטוחי המנהלים המשתתף ברוחים. אפיק זה מנה בסוף שנת 2013 כ-200 מיליארד שקלים נכסים צבורים.

אבל דןוקא אפיק זה סובל מבעיה של קהל שבוי, אשר כמעט אינו עובר בין חברה לחברה וממכשיר למכשיר. הסיבה לחוסר המעבר, או שמא נקרא לזה חוסר היכולת למעבר בין חברה לחברה, נובעת מהעובדה כי לחלק מפוליסת הביטוח מוצמד מקדם קיצבה ידוע מראש הממיר את הכסף הצבור לפנסיה - דבר שלא נהוג היום.

האם הציבור לא משלם על זה מחיר?

המחיר קיים ומתבטא בדרך כלל באחת משלוש הצורות:

1. חוסר במסלולי השקעה בחלק מהפוליסות

2. עלויות ביטוח גבוהות

3. דמי ניהול גבוהים

ברוב הפוליסות שהוקמו טרום 2014 אין בכלל מסלולי השקעה. המסלול המשתתף ברווחים עומד היום על החזקה של כ-30% מניות ברוב החברות, ומיושם, הן לחסכון של אנשים בני 20 והן לחסכון של אנשים שקרבים לגיל פנסיה. ברור כי מדיניות השקעה קבועה לכל הגילאים אינה בהכרח נכונה וחושפת את הציבור המבוגר יותר לזמן השימוש בכספים לסיכון גבוה של שוק ההון שיכול לגרום לפגיעה אנושה בגובה הפנסיה.

בפוליסות אלו הציבור משלם, בין השאר, עלויות ביטוח גבוהות פי 4 ממה שאפשר לרכוש היום. לדוגמא, אם ביטוח למקרה מוות על סך 100 אלף שקלים עולה לבחור בן 30 שאינו מעשן כ-7 שקלים לחודש, ישולם עבור ביטוח דומה בפוליסות אלו כ-28 שקל לחודש.

גם בדמי הניהול בפוליסות אלו קיימת נוסחה שאינה קיימת היום במכשירים הפנסיונים. דמי הניהול מהכסף הצבור עומדים בפוליסות אלו על 0.5% מהצבירה ועוד 15% מהרוחח הריאלי. למשל, אם בשנה שעברה עמד הרווח הריאלי על כ-8%, שולמו רק 1.7% דמי ניהול (בהנחה שהרווח הריאלי המצבטר חיובי) במכשירים אלו (0.5% קבוע ועוד 1.2% משתנה).

האם אפשר לטפל בדברים אלו?

בנתונים הקיימים היום כל מעבר מפוליסה כזו יפגע בלקוח. בחלק מפוליסות אלו מקדם קיצבה הטוב ב-30% ממקדמי קיצבה, שהונהגו בפוליסות משנות ה-2000 ובנוסף עקב התקנה החדשה של האוצר מלפני כשנה וחצי, לא ניתן כיום לרכוש פוליסות עם מקדמי קיצבה מובטחי תוחלת חיים (פרט לאנשים מגיל 60 ומעלה), כך שמי שיחליט לנייד את הפוליסות, יפסיד את מקדמי הקיצבה שלו.

לגבי ביטוח החיים בפוליסות אלו, ניתן כמובן לרכוש ביטוח חיים חיצוני ולהקטין את עלות ביטוח החיים בפוליסה על ידי הגדלת רכיב החסכון בה.

מה לגבי מסלולי השקעה?

גם כאן נדרשת התערבות של הרגולטור על מנת לאפשר לחברות הביטוח לפתוח מסלולי השקעה שונים בפוליסות אלו, ולאפשר בחירת מסלול ההשקעה מבלי לפגוע בתנאי הפוליסה המקורים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המצב לגבי פוליסות שזמן תחילתן החל מ-2004 בעייתי עוד יותר. כאן, בניגוד לפוליסות משנות ה-90, קיים מקדם קיצבה המבטיח תוחלת חיים, אך פחות טוב. יחד עם זאת, דמי הניהול , בניגוד לדמי הניהול בקופות הגמל, לא השתנו עם רפורמת דמי הניהול אשר קבעה תקרה של 4% דמי ניהול מהפרמיה ועד 1.05% מהצבירה, הם נשארו בפורמט דמי הניהול הישנים. מכיוון שהחל מ-2013 הרגולטור לא מאפשר מכירת פוליסות עם מקדמי קיצבה מובטחים, מדובר על קהל שנהנה ממקדם מבטיח תוחלת חיים, אך סובל מדמי ניהול גבוהים שאינם ניתנים למיקוח עקב העובדה כי למבוטח אין אלטרנטיבה אמיתית.

אנו צופים במגמה, שבניגוד לשוק הפנסיה ושוק הגמל, היכולת ה"אמיתית" לבחור גורמת לירידה בדמי הניהול דווקא בשוק ביטוחי המנהלים - שם כאמור הצבירה הגבוהה ביותר, אך למבוטח אין יכולת אמיתית לבחור.

מה צריך לעשות?

הרגולטור שבחר לבטל את מקדמי הקיצבה לפוליסות חדשות עשה זאת מטעמים של חשש ליציבות חברות הביטוח. אך אין שום סיבה בעקבותיה יאסור הרגולטור לנייד לתוכניות חדשות, אשר יהנו ממקדם מבטיח תוחלת חיים. הרי במילא מדובר על לקוחות קיימים אשר נהנים כבר היום ממקדם מובטח, כך שניוד לפוליסות חדשות, שם אמנם המקדם יהיה טוב פחות במקצת אך דמי הניהול יהיו נמוכים מהקיים בשוק, יאפשר את פתיחת שוק ביטוחי מנהלים לתחרות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אחד העם 21/05/2014 00:02
    הגב לתגובה זו
    הערך של מקדם קצבה קבוע וידוע מראש עולה עקב העליה בתוחלת החיים ולכן לפני שבוחרים להחליף את ההפקדה לחסכון פנסיוני מביטוח מנהלים לקרן פנסיה , יש לבדוק את התרחשים של עליה בתוחלת החיים
  • 6.
    חזי 20/05/2014 22:43
    הגב לתגובה זו
    יש לי ביטוח כזה וקרן כזו ותעריף יקר כזה וקרן פנסיה כזו... אתה יכול להשיג לי קופת פנסיה כמו של השופטים? קציני צהל? או אולי של המורים? לא? למה? כי אני צריך לממן את כל הזבלים האלה מהמיסים שלי ואם גם אני אקבל אז מי יממן להם? בגלל זה בדיוק האוצר דאג לחברות הביטוח ולא לי
  • 5.
    חזי 20/05/2014 22:38
    הגב לתגובה זו
    ויש לי ביטוח משנת 1989 ויש לי ביטוח משנת 2002 ויש לי קרן פנסיה משנת 2003 אחרי 34 שנות חיסכון הפנסיה שיש לי מכל הזבל הזה 37% ובאותו זמן הזבלים מהשרות הציבורי סידרו לעצמם פנסיות שמנות מי שהתחיל לחסוך איתי כבר מזמן עבר את 70 אחוז והכל מהמיסים שאני מימנתי להם
  • 4.
    רגולציה = שחיתות! 20/05/2014 17:57
    הגב לתגובה זו
    עוד כספים כלואים. ממון רב לחברות המנהלות. הייתכן שיד רחצה יד?
  • 3.
    דניאל 19/05/2014 18:21
    הגב לתגובה זו
    למה הרגולטור לא עושה משהו? הרי זה תפקידו
  • 2.
    שהכתבים והרגולטור ינהלו את המדינה (ל"ת)
    נתי 19/05/2014 17:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ערן 19/05/2014 10:36
    הגב לתגובה זו
    המקדם מובטח רק לבוחרים במסלול של 240 קצבאות וגם זה – רק בחברות בודדות. משנת 2007 ואילך – כל חברות הביטוח מבטיחות אך רק את קביעות לוח התמותה, כך שלמעשה אף חברה לא מציעה מקדם קצבה קבוע ואין כיום בנמצא ביטוח מנהלים בו מקדם הקצבה מובטח.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.