לאחר הורדת הריבית: ההשפעה על קרנות ה-REIT

גיא בראון, אסטרטג אג"ח של אקסלנס קרנות נאמנות, מתייחס להשפעתה של הורדת גובה הריבית במשק בישראל על נכסי המשקיעים
גיא בראון | (2)

הורדת הריבית האחרונה של נגידת בנק ישראל, הגב' קרנית פלוג, לרמה של 0.75%, מעודדת משקיעים נוספים לחפש אחר אלטרנטיבות ראויות לכסף שלהם. במקביל, הפיקדונות הממוצעים בבנקים מציעים פחות מ-0.4% ריבית נומינלית לשנה. בשוק קיימים מכשירי השקעה רבים ומגוונים, המתווספים להשקעה ישירה באיגרות חוב ובמניות, וביניהם תעודות סל וקרנות נאמנות.

כספים רבים נותבו בשבועות האחרונים אל עבר שוק האג"ח המקומי, כשההנחה הרווחת שהריבית הנמוכה צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית, או אף למטה מכך עוד זמן רב. בין שלל הסיבות ישנן הצמיחה המתונה בעולם ובמשק הישראלי, סביבת האינפלציה הנמוכה בשווקים המפותחים וכמובן עוצמתו של השקל כנגד המטבע האמריקני (על אף פערי הריביות שהולכים ומצטמצמים), אשר ללא ספק מטרידה מאוד את בנק ישראל וקברניטי המשק.

שוק האג"ח

במבט בעקומי התשואות ניתן לראות כי בעקום התשואות השקלי הנומינאלי נגזרת ריבית של כ-1% לשנה בעוד שנתיים, כלומר המשקיעים רואים הסתברות להעלאת ריבית אחת של 0.25% מהריבית הנוכחית, בשנתיים הקרובות.

ריבית ריאלית שלילית הינה תופעה שקיימת כבר זמן רב בעקום התשואות של צמודי המדד, אולם תשואה שלילית באג"ח ממשלתיות צמודות מדד ל-5.5 שנים (ממצ"מ 1019) ממחישה מצב קיצוני בו המשקיעים מוכנים להסתפק בריבית אפסית לאורך 5.5 שנים, וליהנות אך ורק משיעור עליית האינפלציה בכל שנה, כשהאינפלציה הנגזרת מעקומי האג"ח, הנומינלי וצמוד המדד, היא כ-2.2% בלבד.

להערכתי, שוק האג"ח הממשלתי מגלם תרחיש פסימי מדי עבור המשק המקומי, ולכן פוטנציאל רווחי ההון מוגבל ביותר. גם האפיק הקונצרני עשה כברת דרך ארוכה במקביל לזה הממשלתי, אולם עבור משקיעים המוכנים להגדיל את רמת הסיכון בתיק ההשקעות, ולהשקיע באיגרות חוב בדרוגים נמוכים עדיין קיים פוטנציאל לרווחי הון ולתשואה שוטפת נאה.

אלטרנטיבת ה-REIT

עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים המעוניינים בהשקעה סולידית יחסית ובעלת אופי תזרימי נכנס, בשנת 2006 תיקון 147 לפקודת מס ההכנסה מאפשר הקמת קרנות REIT בישראל. זו קרן השקעות בנדל"ן אשר מטרתה לאפשר למשקיעים להשתתף באופן לא ישיר, בהשקעה בנכסים מניבים. קרנות הריט הראשונות הוקמו בארה"ב לפני כ-50 שנה, וכיום מנוהלות בארה"ב בלבד למעלה מ-160 קרנות, כששוויין המצרפי הוא כ-700 מיליארד דולר.

בישראל קיימות 2 קרנות ריט בלבד, הראשונה נקראת ריט 1 והשנייה סלע נדל"ן. קרן ריט 1, הגדולה מבין שתיהן, הוקמה בשנת 2006 ומנוהלת ע"י דרור גד (23.75%), שמואל סייד (23.75%) וחברת אקסלנס השקעות (52.5%) אשר מחזיקה בחברת אקסלנס קרנות נאמנות (בה מועסק כותב שורות אלו).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

החוק בישראל קובע מס' תנאים שחובה על קרן הריט לעמוד בהם בכל עת, העיקריים שביניהם הינם:

- נדל"ן מניב - שווי נכסי הקרן המושקעים בנדל"ן מניב חייב להיות לפחות 95% משווי כלל הנכסים, ועד 5% בנדל"ן ליזמות.

- נדל"ן בישראל - לפחות 75% מנכסי קרנות הריט יהיו בישראל.

- מגבלת מינוף - כלומר רמת חוב - מקסימום 60% מהנכסים.

- דיבידנד - חלוקה של לפחות 90% מהרווחים כדיבידנד לבעלי המניות.

מה הלאה?

כיום פועלות בישראל כאמור 2 קרנות ריט בלבד, כשבשנה הקרובה מתוכננת לצאת קרן ריט נוספת אשר תשיק חברת "הבירה גרופ". גם במשרדי הממשלה השונים הבינו כי למנגנון הריט יתרונות רבים ועל כן בימים אלו מתנהלים דיונים שמטרתם מתן הקלות, במטרה לעודד יזמים נוספים להקים קרנות ריט נוספות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גיא תעשה לי ילד (ל"ת)
    המעריצה 17/03/2014 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ריט 1 17/03/2014 11:44
    הגב לתגובה זו
    מישהו אמר אינטרס???
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.