ערן ענבים מנכל אזורים LIVING
צילום: ליאור גרונדמן

מה עדיף - לקנות דירה להשקעה או לקנות מניות של קרן ריט למגורים?

ערן ענבים, מנכ"ל אזורים ליבינג: "חד משמעית עדיף לקנות מניות בקרן ריט מאשר להשקיע באופן ישיר" וגם - הפוטנציאל בתחום, התשואה הצפויה ולמה הקרנות נסחרות בחצי מההון שלהן 

תחום השכירות לטווח ארוך בישראל נמצא בצמיחה מואצת, אבל עדיין לא מספקת כדי לענות לביקושים הגדולים לדירות. זה ידוע לכולם שהיקף הביקוש השנתי לדירות עולה על ההיצע וכל עוד זה קיים, מחירי הדירות עשויים לעלות. זה ידוע לכולם שיש צווארי בקבוק שלא טופלו במשך עשרות שנים, זה גם ידוע שהמשלה לא מצליחה לטפל במחירי הדירות או לא רוצה. מה שברור שאחת התוכניות החשובות להבטיח לצעירים מגורים זה פרויקטים של השכרה ארוכת טווח.

הפתרון שמצליח בעולם, אבל בישראל עדיין מתעכב

אלו פרויקטים שהצילו את ניו יורק ולונדון ומקומות רבים בעולם ממשבר דיור, אז למה שלא יעזרו כאן? בינתיים זה על אש נמוכה, הקצב עולה, אבל עדיין לא בהיקפים של רבבות דירות. היקף הבנייה המצטברת של דיור להשכרה ארוכת טווח הוא 5,000 דירות, כאשר זה יגיע ל-50 אלף כבר יהיה אפשר לדבר על שינוי משמעותי בשוק. 

דיור להשכרה ארוכת טווח הוא פתרון חשוב כי הוא נותן ביטחון לשוכרים. המשכיר לא יכול לפנות אותם, הם בטוחים בנכס ומרגישים בבית. מדובר על שכירות של 10 ואפילו 20 שנים, זה לא כמו לעבור כל שנה-שנתיים דירה. חוץ מזה, מדובר על שכר דירה בהנחה, והתחייבות לשכר דירה צמוד בהמשך, כלומר, לא יקרה מצב ששכר הדירה משתולל.

קרנות הריט: הזדמנות לתשואה גבוהה או סיכון במימון יקר?

כדי שהפתרון הזה יצליח צריך הרבה כסף מצד היזמים, או שיתוף פעולה שלהם עם הגופים המוסדיים שמחזיקים ב"כסף גדול". יש מספר קרנות ריט מגורים שנכנסו לתחום הזה, מגור ואזורים ליוינג הן הבולטות. הן מניעות את הפעילות שלהן דרך גיוס הון בבורסה ובעיקר גיוסי חוב. הרעיון שלהן הוא לספק תשואה למחזיקים בקרן הריט שעדיפה על פני השקעה ישירה בדירה להשקעה. הם אמורים לעשות זאת דרך - תשואה טובה על הדירות (שכר דירה חלקי השקעה) כשצריך להדגיש כי את הדירות הן בעצמן בונות, והן גם רוכשות את הקרקע בהנחה בגלל שמדובר בפרויקטים להשכרה. ההנחה הכוללת שלהן עם היזמות מגיעה למינימום של 25%. 

כשמחלקים את ההנחה הזו על פני 20 שנות פעילות, מבינים שזה שווה ערך למעל 1%  לרווח השנתי. בנוסף, ישנן דירות שאינן מיועדות לזכאים ומושכרות במחירי שוק רגילים, מה שמשפר את התשואה הכוללת של הקרן, שעומדת על לפחות 2.5% צמודה. קחו בחשבון שהיסטורית מחירי הדירות עולים 3-4% בשנה (צמוד) ותקבלו תשואה של כ-6.5%-7%. עם זאת, יש כאן תשואה שהיא לא תזרימית, להציג רווח של 6.5%-7% בדוח רווח והפסד זה בסדר, אבל מה קורה אם יש תשלומי ריבית וקרן, ואין איך לשלם אותם? הרי אי אפשר להנזיל "עליית מחירי דירות". 

בשנה האחרונה התגלה סיכון משמעותי, הריבית הגבוהה גרמה לירידת מחירי הדירות במשך מספר חודשים רצופים, מה שהוביל לתשואה נמוכה יותר, בעוד עלויות המימון המשיכו להעיק על הקרנות.

הקרנות האלו ממנפות את עצמן במימון לכאורה זול כי הוא מובטח בפרויקטים ודירות, ועדיין כשהריבית עולה והאינפלציה עולה, המימון מתייקר. עלויות מימון של 2% צמודות הן סבירות לטווח בינוני-ארוך (היה גם פחות), כך שהמודל העסקי משתלם על פני זמן. בהינתן המינוף, הוא יכול להשאיר תשואה להון של 8%, וזה בשמרנות. 

ואז מסתכלים על ההון ועל השווי ומקבלים שווי שנמוך בחצי מההון - לכאורה זה אומר שהתשואה הצפויה למשקיע שקונה בחצי מחיר היא פי 2, נניח כ-16%.

ערן ענבים, מנכ"ל אזורים ליוינג, לא מוכן להתייחס לתשואות הצפויות ולמניה של קרן הריט, אבל הוא אומר "כן, השקעה בקרן שמחזיקה בדירות להשכרה עדיפה על פני קניית דירה להשקעה. יש בקרן יתרונות של פיזור על פני הרבה דירות, נזילות, גמישות, ומינוף זול". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת, נזכיר את אחד הסיכונים, כנראה הגדול מבחינת משקיע שעושה את ההשוואה בין קניית קרן ריט לרכישת דירה להשקעה - בהשקעה ישירה, המשקיע יודע בדיוק מה הוא מקבל ומה תהיה התשואה שלו, בקרן הריט, יש כל הזמן יזמות שוטפת, כלומר לא כל תיק הנכסים מושכר, ולכן אתם לא מקבלים את התשואה האמורה על פי התיאוריה למעלה, אלא רק אחרי  שהקרן מתאזנת ומגיעה לרוב גדול של נכסים להשכרה ומעט יזמות. 

מאחר שהתחום הזה חדש והקרנות יוזמות וימשיכו ליזום, התשואה האפקטיבית השקולה שלכר דירה תגיע אוחר יותר. זאת הסיבה כנראה שהשוק "קונס" את הקרנות בשווי נמוך לעומת ההון. אבל זה ייפתר על פני זמן כשכבר היום באזורים ליוינג כ-50% מהפרויקטים מושכרים וענבים מעריך שתוך שנים בודדות המצב יגיע לכ-70%-80% של פרויקטים מושכרים. "המצב הטבע לנו הוא 80%-85% של פרויקטים מושכרים", הוא מוסיף, "אנחנו רוצים להמשיך לצמוח".

הצמיחה הזו תגיע מרווחים לצד גיוסי חוב, וכאן אנחנו מגיעים לחשש השני של המשקיעים  - דילולי הון דרך הנפקות. כל עוד הגיוסים יהיו דרך חוב, אז אותו משקיע שרוכש בחצי מחיר, אכן קנה בחצי מחיר, אבל אם מדללים אותו בהנפקה במחיר נמוך, אז פוגעים בתמחור שבו הוא עשה את הקנייה וגורמים במקרים רבים למניה לרדת. 

אף אחד לא יבטיח שלא יגייס בעתיד, אבל נראה שהגופים האלו יעשו את המקסימום בשוק החוב, אם יפנו (אם בכלל) לגייס בהון.   

 

ויש עוד פתרון - הכנסת הגופים המוסדיים לפרויקטים. עד לאחרונה הריבית הגבוהה מנעה רווחים משמעותיים ובהדרגה היא צפויה לרדת כשבמקביל העסקים האלו נהיו בשלים יותר וגדולים יותר וכנראה אטרקטיביים יותר למשקיעים מוסדיים.

בשבוע עבר מגדל השקיעה בפרויקטים של אזורים ליוינג וזו התפתחות חשובה: "זו השקעה גדולה של מגדל בפרויקט פת בירושלים. מדובר על פרויקט גדול שנמצא בשלבי הקמה, העסקה עם מגדל מייצרת מסגרת פתרון הוליסטי, חבילת מימון שעוברת דרך שותפות משמעותית, מגדל שחקן משמעותי והיא גם בעל עניין משמעותי בליוינג". אמר ערן ענבים, מנכ"ל אזורים ליוינג.

"העסקה מוכיחה את האמון בתחום הזה. ברמה הפיננסית הם נכנסים איתנו כשותפים ב-49%, ויוצרים לנו חבילת מימון כדי שהפרויקט יצא לדרך ויושלם באופן ודאי, לצד זה היא מפנה לנו מקורות כספיים ללכת ולפעול ביתר הפרויקטים. המטרה שלנו היא מובהקת להביא למקסימום פורטפוליו מניב במינימום זמן".

איך אתם רואים את השוק ולמה המשקיעים עדיין נרתעים מהתחום?

"אני חושב שיש לכך כמה סיבות. ראשית, זה תחום שהוא לונג על הריבית ועל שוק הדיור, ומכאן שעולות שאלות על מתי הריבית תרד ובכמה".

"שוק המגורים היה בסיטואציה מאתגרת מבחינת קצב המכירות. השנה אנחנו בסממנים של שינויים מאקרו כלכליים, רואים את ההשפעה על שוק המגורים. השוק נמצא במצב אחר מ-2023, רואים התקדמות וצפי לעלייה בשוק המגורים. יש כאן מגמה חיובית ברורה והשאלה היא מתי ואיך תהיה השפעה על הריבית. שוק המגורים להשכרה הוא בראשית דרכו יש מיעוט שחקנים ומעט נכסים בסופו של דבר יש סקפטיות בשוק ככל שיהיו יותר שחקנים, יש חשיבות אדירה למוסדיים שיכנסו פנימה".

"40-50 מיליארד יכולים להיכנס לשוק הזה ואם יש משהו שהעסקה שלנו מבטאת היא שינוי בשוק לייצר פתרונות פיננסים, המוסדיים מזהים את היתרונות בשוק, הם יכולים לתרום להבאת השוק משלב הסיד לשלבים הבאים".

אני רוצה להשקיע בדירה להשקעה, באיזה אפיק הערך הגדול ביותר?

"היתרון המובהק בקרן הוא הפיזור והנזילות וחוסר הצורך בתפעול. חד משמעית עדיפה השקעה בקרן על השקעה ישירה. אתה מקבל חשיפה בסיכון יותר נמוך כי יש פיזור. 

מתי תגיעו למצב שתהיו יותר עם הרבה נדלן מניב ומעט פרויקטים בהקמה?

"אנחנו בשלב ראשוני וזה מושפע מתהליכי האיזון במדינה. אנחנו נמצאים בפורטפוליו שהוא בשלב לא בשל עדיין, 50% מושכר ו-50% לא. כשהנפקנו היינו 10% מניב, גדלנו ל-50% מניב. עוד 3 שנים נהיה סביב 70%-80%".

אילו שינויים רגולטוריים או מדיניות יכולים, לדעתכם, לעודד את הצמיחה בשוק זה?

"בסביבה הנוכחית צריך לעודד את הרגולטור לתמוך בכלכליות. היה תזכיר חקיקה לדחיית המע"מ. אם היינו יכולים לדחות את המע"מ זה יכול לשרת דרמטית את התשואה ולהזרים כסף לשוק הזה. בנוסף, כל הקלה שיתנו למוסדיים יכולה לייצר ערך. כל ניסיון שלנו לדבר עם הרגולטור לא הניבו פרי, אם רוצים להסתכל על השוק הזה שבראשית דרכו כל פתרון שיאפשר גידור של הריבית יכול לעודד עוד כניסת משקיעים. הפתרונות האלה מורכבים לרוגלטור, אבל נעשים מאמצים לא קטנים על מנת לשנות, מבינים שלממשלה יש מעט כלים לבוא וייצר הטבות בתקופה הנוכחית".

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ארז 10/12/2024 17:49
    הגב לתגובה זו
    וזה עדיף על כל סוג השקעה. מינימום התעסקות.
  • 12.
    מס מטורף על דיבידנדים, עד 50% (ל"ת)
    99 08/12/2024 16:18
    הגב לתגובה זו
  • שקר בלי טיפת אחיזה במציאות . (ל"ת)
    כגן 10/12/2024 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אלי 08/12/2024 15:49
    הגב לתגובה זו
    יש לי את מניית ריט 1 מ 2010 תשואה של 125% + דיוידנד שנתי קבוע על 5.5 % במשך 14 שנה זו גם אופציה
  • יניב 08/12/2024 21:18
    הגב לתגובה זו
    מקבל כמעט 8 אחוז דיוד כל שנה.
  • רק אמריקה 08/12/2024 16:44
    הגב לתגובה זו
    חמישה חודשים.פנסיונר בן 32.
  • פעם עשיתי שורט עליה וועליה (ל"ת)
    יניב 08/12/2024 21:19
  • אלפונסו 08/12/2024 21:18
    2 הדברים לא ברי השוואה
  • 10.
    חד משמעית לקנות ולסגור לפני עליית מיסים (ל"ת)
    גל 08/12/2024 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מני 1 08/12/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
    האריזות הללו מייצרות ליזמים ולבעלים דמי ניהול מופרזים על חשבון המשקיעים. הפסדתי לא מעט מחוות הדעת והכתבות הללו
  • 8.
    קדימה 08/12/2024 12:33
    הגב לתגובה זו
    קדימה רוצו לקנות דירה! רגע... הסימנים מראים שהקריסה מתקרבת? אבל הכתבים אמרו שכדאי...
  • 7.
    [email protected] 08/12/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    הריבית עושה עבודה ניפלאה שומר נפשו ירחק
  • 6.
    דירה בקריית ים לפני השבחה רח יוספטל 400 מטר מהים (ל"ת)
    אילן 08/12/2024 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שלומיד 08/12/2024 11:30
    הגב לתגובה זו
    תשואה נמוכה ועלויות תפעול. יש מיסוי על הדיווידנדים אל מול פטור ממס עד לתקרה בדירה להשקעה. בהצלחה אבל אני לא משקיע בזה.
  • 4.
    יענקי 08/12/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
    כשאתה קונה דירה להשקעה יש ךף מינוף של משכנתא שאותו אין לך בקרן ריט
  • ארנב ענק 15/12/2024 01:00
    הגב לתגובה זו
    גם קרן הריט עושה שימוש במינוף (הנפקת חוב - ואפילו כזה שיכול להיות זול יותר ממשכנתא). אז אם מחירי הנכסים של הקרן יעלו ב 5%, הקרן תרשום רווחי שערוך גדולים יותר כיוון שהיא גם עושה שימוש במינוף, ולכן המשקיע אמור להנות מזה. זה יבוא לידי ביטוי כעליה בשווי המניה.
  • שמואל 08/12/2024 15:54
    הגב לתגובה זו
    קח הלוואה
  • 3.
    יוני 08/12/2024 11:03
    הגב לתגובה זו
    S&P עדיף על הכל לטווח ארוך.. 10 אחוז ממוצע .לך תשעבד את העתיד שלך ל 30 שנה בשביל קירות ושהבנק ירוויח עלייך כפול
  • 2.
    לא לשני המוצרים (ל"ת)
    סווינגר 08/12/2024 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ישראל 08/12/2024 10:35
    הגב לתגובה זו
    הכל הולך ומתייקר וממשיכים לפמפם נדל"ן. רוצו לקנות דירות לפני הקריסה הגדולה.
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים זינקו; מדד ת"א 35 עלה ב-1%


מערכת ביזפורטל |

זינוקים בסקטור הפיננסי. הריבית הולכת לרדת ויש מי שמיהר להספיד את הבנקים. אבל אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזאת לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך 4 השנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?


מניית פועלים 3.86%   מזנקת ב-3.4%, גם לאומי 3.03%  מטפסת, אם כי מעט פחות. מניות הפיננסים בעלייה, הביטוח מזנקות גם. 



מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.

בניגוד למניות הבנקים ובתמונת ראי של אתמול, מניית אל על יורדת היום כאשר הפסקת האש אומרת חזרת החברות הזרות לנתב"ג. גם מרבית המניות הביטחוניות באדום ברקע ההבנה כי תקופת החימוש המהותית עשויה להיות מאחורי החברות. אחת הבולטות היא אקסונז' ויז'ן שממשיכה את מסע הירידות שלה, לאחר הייפ קצר בתחילת דרכה. להרחבה - אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים


אקוואריוס אקוואריוס מנוע 4.46%  ממשיכה לעלות גם היום אחרי העליות אתמול ברקע הראיון עם מנכ"ל החברה שהתפרסם כאן. אחרי ארבע שנות פיתוח וקריסה של 97% במניה, החברה מנסה להתניע מחדש. תחת ניהולו של עמית בירק, לשעבר סמנכ"ל במג'יק, החברה מנסה לעשות שינוי, עם גיוס חירום של 10.2 מיליון דולר, קיצוץ חד בהוצאות, צמצום בכוח האדם וקבלת מענק של 2.2 מיליון אירו מממשלת גרמניה, הכל מוביל למטרה להפוך סוף כל סוף את הטכנולוגיה למוצר מסחרי. הפיילוט הראשון של מנוע ה־AQ-150 צפוי להתחיל בארצות הברית בתחילת 2026, ובחברה מעריכים שבתוך שלושה חודשים יתברר אם ניתן לעבור לייצור סדרתי. אנחנו לא עוד סטארט-אפ עם חלום, אומר בירק, זו אקוואריוס רזה יותר, ממוקדת יותר, ונבחנת במעשים ולא בהבטחות. לראיון המלא - אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"