ערן ענבים מנכל אזורים LIVING
צילום: ליאור גרונדמן

מה עדיף - לקנות דירה להשקעה או לקנות מניות של קרן ריט למגורים?

ערן ענבים, מנכ"ל אזורים ליבינג: "חד משמעית עדיף לקנות מניות בקרן ריט מאשר להשקיע באופן ישיר" וגם - הפוטנציאל בתחום, התשואה הצפויה ולמה הקרנות נסחרות בחצי מההון שלהן 

תחום השכירות לטווח ארוך בישראל נמצא בצמיחה מואצת, אבל עדיין לא מספקת כדי לענות לביקושים הגדולים לדירות. זה ידוע לכולם שהיקף הביקוש השנתי לדירות עולה על ההיצע וכל עוד זה קיים, מחירי הדירות עשויים לעלות. זה ידוע לכולם שיש צווארי בקבוק שלא טופלו במשך עשרות שנים, זה גם ידוע שהמשלה לא מצליחה לטפל במחירי הדירות או לא רוצה. מה שברור שאחת התוכניות החשובות להבטיח לצעירים מגורים זה פרויקטים של השכרה ארוכת טווח.

הפתרון שמצליח בעולם, אבל בישראל עדיין מתעכב

אלו פרויקטים שהצילו את ניו יורק ולונדון ומקומות רבים בעולם ממשבר דיור, אז למה שלא יעזרו כאן? בינתיים זה על אש נמוכה, הקצב עולה, אבל עדיין לא בהיקפים של רבבות דירות. היקף הבנייה המצטברת של דיור להשכרה ארוכת טווח הוא 5,000 דירות, כאשר זה יגיע ל-50 אלף כבר יהיה אפשר לדבר על שינוי משמעותי בשוק. 

דיור להשכרה ארוכת טווח הוא פתרון חשוב כי הוא נותן ביטחון לשוכרים. המשכיר לא יכול לפנות אותם, הם בטוחים בנכס ומרגישים בבית. מדובר על שכירות של 10 ואפילו 20 שנים, זה לא כמו לעבור כל שנה-שנתיים דירה. חוץ מזה, מדובר על שכר דירה בהנחה, והתחייבות לשכר דירה צמוד בהמשך, כלומר, לא יקרה מצב ששכר הדירה משתולל.

קרנות הריט: הזדמנות לתשואה גבוהה או סיכון במימון יקר?

כדי שהפתרון הזה יצליח צריך הרבה כסף מצד היזמים, או שיתוף פעולה שלהם עם הגופים המוסדיים שמחזיקים ב"כסף גדול". יש מספר קרנות ריט מגורים שנכנסו לתחום הזה, מגור ואזורים ליוינג הן הבולטות. הן מניעות את הפעילות שלהן דרך גיוס הון בבורסה ובעיקר גיוסי חוב. הרעיון שלהן הוא לספק תשואה למחזיקים בקרן הריט שעדיפה על פני השקעה ישירה בדירה להשקעה. הם אמורים לעשות זאת דרך - תשואה טובה על הדירות (שכר דירה חלקי השקעה) כשצריך להדגיש כי את הדירות הן בעצמן בונות, והן גם רוכשות את הקרקע בהנחה בגלל שמדובר בפרויקטים להשכרה. ההנחה הכוללת שלהן עם היזמות מגיעה למינימום של 25%. 

כשמחלקים את ההנחה הזו על פני 20 שנות פעילות, מבינים שזה שווה ערך למעל 1%  לרווח השנתי. בנוסף, ישנן דירות שאינן מיועדות לזכאים ומושכרות במחירי שוק רגילים, מה שמשפר את התשואה הכוללת של הקרן, שעומדת על לפחות 2.5% צמודה. קחו בחשבון שהיסטורית מחירי הדירות עולים 3-4% בשנה (צמוד) ותקבלו תשואה של כ-6.5%-7%. עם זאת, יש כאן תשואה שהיא לא תזרימית, להציג רווח של 6.5%-7% בדוח רווח והפסד זה בסדר, אבל מה קורה אם יש תשלומי ריבית וקרן, ואין איך לשלם אותם? הרי אי אפשר להנזיל "עליית מחירי דירות". 

בשנה האחרונה התגלה סיכון משמעותי, הריבית הגבוהה גרמה לירידת מחירי הדירות במשך מספר חודשים רצופים, מה שהוביל לתשואה נמוכה יותר, בעוד עלויות המימון המשיכו להעיק על הקרנות.

הקרנות האלו ממנפות את עצמן במימון לכאורה זול כי הוא מובטח בפרויקטים ודירות, ועדיין כשהריבית עולה והאינפלציה עולה, המימון מתייקר. עלויות מימון של 2% צמודות הן סבירות לטווח בינוני-ארוך (היה גם פחות), כך שהמודל העסקי משתלם על פני זמן. בהינתן המינוף, הוא יכול להשאיר תשואה להון של 8%, וזה בשמרנות. 

ואז מסתכלים על ההון ועל השווי ומקבלים שווי שנמוך בחצי מההון - לכאורה זה אומר שהתשואה הצפויה למשקיע שקונה בחצי מחיר היא פי 2, נניח כ-16%.

ערן ענבים, מנכ"ל אזורים ליוינג, לא מוכן להתייחס לתשואות הצפויות ולמניה של קרן הריט, אבל הוא אומר "כן, השקעה בקרן שמחזיקה בדירות להשכרה עדיפה על פני קניית דירה להשקעה. יש בקרן יתרונות של פיזור על פני הרבה דירות, נזילות, גמישות, ומינוף זול". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם זאת, נזכיר את אחד הסיכונים, כנראה הגדול מבחינת משקיע שעושה את ההשוואה בין קניית קרן ריט לרכישת דירה להשקעה - בהשקעה ישירה, המשקיע יודע בדיוק מה הוא מקבל ומה תהיה התשואה שלו, בקרן הריט, יש כל הזמן יזמות שוטפת, כלומר לא כל תיק הנכסים מושכר, ולכן אתם לא מקבלים את התשואה האמורה על פי התיאוריה למעלה, אלא רק אחרי  שהקרן מתאזנת ומגיעה לרוב גדול של נכסים להשכרה ומעט יזמות. 

מאחר שהתחום הזה חדש והקרנות יוזמות וימשיכו ליזום, התשואה האפקטיבית השקולה שלכר דירה תגיע אוחר יותר. זאת הסיבה כנראה שהשוק "קונס" את הקרנות בשווי נמוך לעומת ההון. אבל זה ייפתר על פני זמן כשכבר היום באזורים ליוינג כ-50% מהפרויקטים מושכרים וענבים מעריך שתוך שנים בודדות המצב יגיע לכ-70%-80% של פרויקטים מושכרים. "המצב הטבע לנו הוא 80%-85% של פרויקטים מושכרים", הוא מוסיף, "אנחנו רוצים להמשיך לצמוח".

הצמיחה הזו תגיע מרווחים לצד גיוסי חוב, וכאן אנחנו מגיעים לחשש השני של המשקיעים  - דילולי הון דרך הנפקות. כל עוד הגיוסים יהיו דרך חוב, אז אותו משקיע שרוכש בחצי מחיר, אכן קנה בחצי מחיר, אבל אם מדללים אותו בהנפקה במחיר נמוך, אז פוגעים בתמחור שבו הוא עשה את הקנייה וגורמים במקרים רבים למניה לרדת. 

אף אחד לא יבטיח שלא יגייס בעתיד, אבל נראה שהגופים האלו יעשו את המקסימום בשוק החוב, אם יפנו (אם בכלל) לגייס בהון.   

 

ויש עוד פתרון - הכנסת הגופים המוסדיים לפרויקטים. עד לאחרונה הריבית הגבוהה מנעה רווחים משמעותיים ובהדרגה היא צפויה לרדת כשבמקביל העסקים האלו נהיו בשלים יותר וגדולים יותר וכנראה אטרקטיביים יותר למשקיעים מוסדיים.

בשבוע עבר מגדל השקיעה בפרויקטים של אזורים ליוינג וזו התפתחות חשובה: "זו השקעה גדולה של מגדל בפרויקט פת בירושלים. מדובר על פרויקט גדול שנמצא בשלבי הקמה, העסקה עם מגדל מייצרת מסגרת פתרון הוליסטי, חבילת מימון שעוברת דרך שותפות משמעותית, מגדל שחקן משמעותי והיא גם בעל עניין משמעותי בליוינג". אמר ערן ענבים, מנכ"ל אזורים ליוינג.

"העסקה מוכיחה את האמון בתחום הזה. ברמה הפיננסית הם נכנסים איתנו כשותפים ב-49%, ויוצרים לנו חבילת מימון כדי שהפרויקט יצא לדרך ויושלם באופן ודאי, לצד זה היא מפנה לנו מקורות כספיים ללכת ולפעול ביתר הפרויקטים. המטרה שלנו היא מובהקת להביא למקסימום פורטפוליו מניב במינימום זמן".

איך אתם רואים את השוק ולמה המשקיעים עדיין נרתעים מהתחום?

"אני חושב שיש לכך כמה סיבות. ראשית, זה תחום שהוא לונג על הריבית ועל שוק הדיור, ומכאן שעולות שאלות על מתי הריבית תרד ובכמה".

"שוק המגורים היה בסיטואציה מאתגרת מבחינת קצב המכירות. השנה אנחנו בסממנים של שינויים מאקרו כלכליים, רואים את ההשפעה על שוק המגורים. השוק נמצא במצב אחר מ-2023, רואים התקדמות וצפי לעלייה בשוק המגורים. יש כאן מגמה חיובית ברורה והשאלה היא מתי ואיך תהיה השפעה על הריבית. שוק המגורים להשכרה הוא בראשית דרכו יש מיעוט שחקנים ומעט נכסים בסופו של דבר יש סקפטיות בשוק ככל שיהיו יותר שחקנים, יש חשיבות אדירה למוסדיים שיכנסו פנימה".

"40-50 מיליארד יכולים להיכנס לשוק הזה ואם יש משהו שהעסקה שלנו מבטאת היא שינוי בשוק לייצר פתרונות פיננסים, המוסדיים מזהים את היתרונות בשוק, הם יכולים לתרום להבאת השוק משלב הסיד לשלבים הבאים".

אני רוצה להשקיע בדירה להשקעה, באיזה אפיק הערך הגדול ביותר?

"היתרון המובהק בקרן הוא הפיזור והנזילות וחוסר הצורך בתפעול. חד משמעית עדיפה השקעה בקרן על השקעה ישירה. אתה מקבל חשיפה בסיכון יותר נמוך כי יש פיזור. 

מתי תגיעו למצב שתהיו יותר עם הרבה נדלן מניב ומעט פרויקטים בהקמה?

"אנחנו בשלב ראשוני וזה מושפע מתהליכי האיזון במדינה. אנחנו נמצאים בפורטפוליו שהוא בשלב לא בשל עדיין, 50% מושכר ו-50% לא. כשהנפקנו היינו 10% מניב, גדלנו ל-50% מניב. עוד 3 שנים נהיה סביב 70%-80%".

אילו שינויים רגולטוריים או מדיניות יכולים, לדעתכם, לעודד את הצמיחה בשוק זה?

"בסביבה הנוכחית צריך לעודד את הרגולטור לתמוך בכלכליות. היה תזכיר חקיקה לדחיית המע"מ. אם היינו יכולים לדחות את המע"מ זה יכול לשרת דרמטית את התשואה ולהזרים כסף לשוק הזה. בנוסף, כל הקלה שיתנו למוסדיים יכולה לייצר ערך. כל ניסיון שלנו לדבר עם הרגולטור לא הניבו פרי, אם רוצים להסתכל על השוק הזה שבראשית דרכו כל פתרון שיאפשר גידור של הריבית יכול לעודד עוד כניסת משקיעים. הפתרונות האלה מורכבים לרוגלטור, אבל נעשים מאמצים לא קטנים על מנת לשנות, מבינים שלממשלה יש מעט כלים לבוא וייצר הטבות בתקופה הנוכחית".

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ארז 10/12/2024 17:49
    הגב לתגובה זו
    וזה עדיף על כל סוג השקעה. מינימום התעסקות.
  • 12.
    מס מטורף על דיבידנדים, עד 50% (ל"ת)
    99 08/12/2024 16:18
    הגב לתגובה זו
  • שקר בלי טיפת אחיזה במציאות . (ל"ת)
    כגן 10/12/2024 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אלי 08/12/2024 15:49
    הגב לתגובה זו
    יש לי את מניית ריט 1 מ 2010 תשואה של 125% + דיוידנד שנתי קבוע על 5.5 % במשך 14 שנה זו גם אופציה
  • יניב 08/12/2024 21:18
    הגב לתגובה זו
    מקבל כמעט 8 אחוז דיוד כל שנה.
  • רק אמריקה 08/12/2024 16:44
    הגב לתגובה זו
    חמישה חודשים.פנסיונר בן 32.
  • פעם עשיתי שורט עליה וועליה (ל"ת)
    יניב 08/12/2024 21:19
  • אלפונסו 08/12/2024 21:18
    2 הדברים לא ברי השוואה
  • 10.
    חד משמעית לקנות ולסגור לפני עליית מיסים (ל"ת)
    גל 08/12/2024 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מני 1 08/12/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
    האריזות הללו מייצרות ליזמים ולבעלים דמי ניהול מופרזים על חשבון המשקיעים. הפסדתי לא מעט מחוות הדעת והכתבות הללו
  • 8.
    קדימה 08/12/2024 12:33
    הגב לתגובה זו
    קדימה רוצו לקנות דירה! רגע... הסימנים מראים שהקריסה מתקרבת? אבל הכתבים אמרו שכדאי...
  • 7.
    [email protected] 08/12/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    הריבית עושה עבודה ניפלאה שומר נפשו ירחק
  • 6.
    דירה בקריית ים לפני השבחה רח יוספטל 400 מטר מהים (ל"ת)
    אילן 08/12/2024 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שלומיד 08/12/2024 11:30
    הגב לתגובה זו
    תשואה נמוכה ועלויות תפעול. יש מיסוי על הדיווידנדים אל מול פטור ממס עד לתקרה בדירה להשקעה. בהצלחה אבל אני לא משקיע בזה.
  • 4.
    יענקי 08/12/2024 11:19
    הגב לתגובה זו
    כשאתה קונה דירה להשקעה יש ךף מינוף של משכנתא שאותו אין לך בקרן ריט
  • ארנב ענק 15/12/2024 01:00
    הגב לתגובה זו
    גם קרן הריט עושה שימוש במינוף (הנפקת חוב - ואפילו כזה שיכול להיות זול יותר ממשכנתא). אז אם מחירי הנכסים של הקרן יעלו ב 5%, הקרן תרשום רווחי שערוך גדולים יותר כיוון שהיא גם עושה שימוש במינוף, ולכן המשקיע אמור להנות מזה. זה יבוא לידי ביטוי כעליה בשווי המניה.
  • שמואל 08/12/2024 15:54
    הגב לתגובה זו
    קח הלוואה
  • 3.
    יוני 08/12/2024 11:03
    הגב לתגובה זו
    S&P עדיף על הכל לטווח ארוך.. 10 אחוז ממוצע .לך תשעבד את העתיד שלך ל 30 שנה בשביל קירות ושהבנק ירוויח עלייך כפול
  • 2.
    לא לשני המוצרים (ל"ת)
    סווינגר 08/12/2024 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ישראל 08/12/2024 10:35
    הגב לתגובה זו
    הכל הולך ומתייקר וממשיכים לפמפם נדל"ן. רוצו לקנות דירות לפני הקריסה הגדולה.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניית הבורסה עולה 3.5%, ג'ין טכנולוגיות מזנקת 7%; המדדים עולים עד 1.3%

ירוק במדדי הדגל, אדום בפיננסים, והביטוח ממשיך במומנטום השלילי מחמישי; אנחנו בעיצומו של יום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - איך המוסדיים הרוויחו מההנפקה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי ומזנקת, למה עיכוב בתשלום מפיל את חלל תקשורת?

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל זו ירידה של 2.4% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-9% בעשרת ימי המסחר האחרונים.


חלל תקשורת חלל תקשורת -7.18%   צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 2.01%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?