מה עדיף - לקנות דירה להשקעה או לקנות מניות של קרן ריט למגורים?
ערן ענבים, מנכ"ל אזורים ליבינג: "חד משמעית עדיף לקנות מניות בקרן ריט מאשר להשקיע באופן ישיר" וגם - הפוטנציאל בתחום, התשואה הצפויה ולמה הקרנות נסחרות בחצי מההון שלהן
תחום השכירות לטווח ארוך בישראל נמצא בצמיחה מואצת, אבל עדיין לא מספקת כדי לענות לביקושים הגדולים לדירות. זה ידוע לכולם שהיקף הביקוש השנתי לדירות עולה על ההיצע וכל עוד זה קיים, מחירי הדירות עשויים לעלות. זה ידוע לכולם שיש צווארי בקבוק שלא טופלו במשך עשרות שנים, זה גם ידוע שהמשלה לא מצליחה לטפל במחירי הדירות או לא רוצה. מה שברור שאחת התוכניות החשובות להבטיח לצעירים מגורים זה פרויקטים של השכרה ארוכת טווח.
הפתרון שמצליח בעולם, אבל בישראל עדיין מתעכב
אלו פרויקטים שהצילו את ניו יורק ולונדון ומקומות רבים בעולם ממשבר דיור, אז למה שלא יעזרו כאן? בינתיים זה על אש נמוכה, הקצב עולה, אבל עדיין לא בהיקפים של רבבות דירות. היקף הבנייה המצטברת של דיור להשכרה ארוכת טווח הוא 5,000 דירות, כאשר זה יגיע ל-50 אלף כבר יהיה אפשר לדבר על שינוי משמעותי בשוק.
דיור להשכרה ארוכת טווח הוא פתרון חשוב כי הוא נותן ביטחון לשוכרים. המשכיר לא יכול לפנות אותם, הם בטוחים בנכס ומרגישים בבית. מדובר על שכירות של 10 ואפילו 20 שנים, זה לא כמו לעבור כל שנה-שנתיים דירה. חוץ מזה, מדובר על שכר דירה בהנחה, והתחייבות לשכר דירה צמוד בהמשך, כלומר, לא יקרה מצב ששכר הדירה משתולל.
קרנות הריט: הזדמנות לתשואה גבוהה או סיכון במימון יקר?
כדי שהפתרון הזה יצליח צריך הרבה כסף מצד היזמים, או שיתוף פעולה שלהם עם הגופים המוסדיים שמחזיקים ב"כסף גדול". יש מספר קרנות ריט מגורים שנכנסו לתחום הזה, מגור ואזורים ליוינג הן הבולטות. הן מניעות את הפעילות שלהן דרך גיוס הון בבורסה ובעיקר גיוסי חוב. הרעיון שלהן הוא לספק תשואה למחזיקים בקרן הריט שעדיפה על פני השקעה ישירה בדירה להשקעה. הם אמורים לעשות זאת דרך - תשואה טובה על הדירות (שכר דירה חלקי השקעה) כשצריך להדגיש כי את הדירות הן בעצמן בונות, והן גם רוכשות את הקרקע בהנחה בגלל שמדובר בפרויקטים להשכרה. ההנחה הכוללת שלהן עם היזמות מגיעה למינימום של 25%.
כשמחלקים את ההנחה הזו על פני 20 שנות פעילות, מבינים שזה שווה ערך למעל 1% לרווח השנתי. בנוסף, ישנן דירות שאינן מיועדות לזכאים ומושכרות במחירי שוק רגילים, מה שמשפר את התשואה הכוללת של הקרן, שעומדת על לפחות 2.5% צמודה. קחו בחשבון שהיסטורית מחירי הדירות עולים 3-4% בשנה (צמוד) ותקבלו תשואה של כ-6.5%-7%. עם זאת, יש כאן תשואה שהיא לא תזרימית, להציג רווח של 6.5%-7% בדוח רווח והפסד זה בסדר, אבל מה קורה אם יש תשלומי ריבית וקרן, ואין איך לשלם אותם? הרי אי אפשר להנזיל "עליית מחירי דירות".
- אזורים ליוינג: ההכנסות צמחו ב-5% ל-61 מיליון שקל
- ההגרלה בדרך: כמה עולה לשכור דירה ל-10 שנים באשקלון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה התגלה סיכון משמעותי, הריבית הגבוהה גרמה לירידת מחירי הדירות במשך מספר חודשים רצופים, מה שהוביל לתשואה נמוכה יותר, בעוד עלויות המימון המשיכו להעיק על הקרנות.
הקרנות האלו ממנפות את עצמן במימון לכאורה זול כי הוא מובטח בפרויקטים ודירות, ועדיין כשהריבית עולה והאינפלציה עולה, המימון מתייקר. עלויות מימון של 2% צמודות הן סבירות לטווח בינוני-ארוך (היה גם פחות), כך שהמודל העסקי משתלם על פני זמן. בהינתן המינוף, הוא יכול להשאיר תשואה להון של 8%, וזה בשמרנות.
ואז מסתכלים על ההון ועל השווי ומקבלים שווי שנמוך בחצי מההון - לכאורה זה אומר שהתשואה הצפויה למשקיע שקונה בחצי מחיר היא פי 2, נניח כ-16%.
ערן ענבים, מנכ"ל אזורים ליוינג, לא מוכן להתייחס לתשואות הצפויות ולמניה של קרן הריט, אבל הוא אומר "כן, השקעה בקרן שמחזיקה בדירות להשכרה עדיפה על פני קניית דירה להשקעה. יש בקרן יתרונות של פיזור על פני הרבה דירות, נזילות, גמישות, ומינוף זול".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
עם זאת, נזכיר את אחד הסיכונים, כנראה הגדול מבחינת משקיע שעושה את ההשוואה בין קניית קרן ריט לרכישת דירה להשקעה - בהשקעה ישירה, המשקיע יודע בדיוק מה הוא מקבל ומה תהיה התשואה שלו, בקרן הריט, יש כל הזמן יזמות שוטפת, כלומר לא כל תיק הנכסים מושכר, ולכן אתם לא מקבלים את התשואה האמורה על פי התיאוריה למעלה, אלא רק אחרי שהקרן מתאזנת ומגיעה לרוב גדול של נכסים להשכרה ומעט יזמות.
מאחר שהתחום הזה חדש והקרנות יוזמות וימשיכו ליזום, התשואה האפקטיבית השקולה שלכר דירה תגיע אוחר יותר. זאת הסיבה כנראה שהשוק "קונס" את הקרנות בשווי נמוך לעומת ההון. אבל זה ייפתר על פני זמן כשכבר היום באזורים ליוינג כ-50% מהפרויקטים מושכרים וענבים מעריך שתוך שנים בודדות המצב יגיע לכ-70%-80% של פרויקטים מושכרים. "המצב הטבע לנו הוא 80%-85% של פרויקטים מושכרים", הוא מוסיף, "אנחנו רוצים להמשיך לצמוח".
הצמיחה הזו תגיע מרווחים לצד גיוסי חוב, וכאן אנחנו מגיעים לחשש השני של המשקיעים - דילולי הון דרך הנפקות. כל עוד הגיוסים יהיו דרך חוב, אז אותו משקיע שרוכש בחצי מחיר, אכן קנה בחצי מחיר, אבל אם מדללים אותו בהנפקה במחיר נמוך, אז פוגעים בתמחור שבו הוא עשה את הקנייה וגורמים במקרים רבים למניה לרדת.
אף אחד לא יבטיח שלא יגייס בעתיד, אבל נראה שהגופים האלו יעשו את המקסימום בשוק החוב, אם יפנו (אם בכלל) לגייס בהון.
ויש עוד פתרון - הכנסת הגופים המוסדיים לפרויקטים. עד לאחרונה הריבית הגבוהה מנעה רווחים משמעותיים ובהדרגה היא צפויה לרדת כשבמקביל העסקים האלו נהיו בשלים יותר וגדולים יותר וכנראה אטרקטיביים יותר למשקיעים מוסדיים.
בשבוע עבר מגדל השקיעה בפרויקטים של אזורים ליוינג וזו התפתחות חשובה: "זו השקעה גדולה של מגדל בפרויקט פת בירושלים. מדובר על פרויקט גדול שנמצא בשלבי הקמה, העסקה עם מגדל מייצרת מסגרת פתרון הוליסטי, חבילת מימון שעוברת דרך שותפות משמעותית, מגדל שחקן משמעותי והיא גם בעל עניין משמעותי בליוינג". אמר ערן ענבים, מנכ"ל אזורים ליוינג.
"העסקה מוכיחה את האמון בתחום הזה. ברמה הפיננסית הם נכנסים איתנו כשותפים ב-49%, ויוצרים לנו חבילת מימון כדי שהפרויקט יצא לדרך ויושלם באופן ודאי, לצד זה היא מפנה לנו מקורות כספיים ללכת ולפעול ביתר הפרויקטים. המטרה שלנו היא מובהקת להביא למקסימום פורטפוליו מניב במינימום זמן".
איך אתם רואים את השוק ולמה המשקיעים עדיין נרתעים מהתחום?
"אני חושב שיש לכך כמה סיבות. ראשית, זה תחום שהוא לונג על הריבית ועל שוק הדיור, ומכאן שעולות שאלות על מתי הריבית תרד ובכמה".
"שוק המגורים היה בסיטואציה מאתגרת מבחינת קצב המכירות. השנה אנחנו בסממנים של שינויים מאקרו כלכליים, רואים את ההשפעה על שוק המגורים. השוק נמצא במצב אחר מ-2023, רואים התקדמות וצפי לעלייה בשוק המגורים. יש כאן מגמה חיובית ברורה והשאלה היא מתי ואיך תהיה השפעה על הריבית. שוק המגורים להשכרה הוא בראשית דרכו יש מיעוט שחקנים ומעט נכסים בסופו של דבר יש סקפטיות בשוק ככל שיהיו יותר שחקנים, יש חשיבות אדירה למוסדיים שיכנסו פנימה".
"40-50 מיליארד יכולים להיכנס לשוק הזה ואם יש משהו שהעסקה שלנו מבטאת היא שינוי בשוק לייצר פתרונות פיננסים, המוסדיים מזהים את היתרונות בשוק, הם יכולים לתרום להבאת השוק משלב הסיד לשלבים הבאים".
אני רוצה להשקיע בדירה להשקעה, באיזה אפיק הערך הגדול ביותר?
"היתרון המובהק בקרן הוא הפיזור והנזילות וחוסר הצורך בתפעול. חד משמעית עדיפה השקעה בקרן על השקעה ישירה. אתה מקבל חשיפה בסיכון יותר נמוך כי יש פיזור.
מתי תגיעו למצב שתהיו יותר עם הרבה נדלן מניב ומעט פרויקטים בהקמה?
"אנחנו בשלב ראשוני וזה מושפע מתהליכי האיזון במדינה. אנחנו נמצאים בפורטפוליו שהוא בשלב לא בשל עדיין, 50% מושכר ו-50% לא. כשהנפקנו היינו 10% מניב, גדלנו ל-50% מניב. עוד 3 שנים נהיה סביב 70%-80%".
אילו שינויים רגולטוריים או מדיניות יכולים, לדעתכם, לעודד את הצמיחה בשוק זה?
"בסביבה הנוכחית צריך לעודד את הרגולטור לתמוך בכלכליות. היה תזכיר חקיקה לדחיית המע"מ. אם היינו יכולים לדחות את המע"מ זה יכול לשרת דרמטית את התשואה ולהזרים כסף לשוק הזה. בנוסף, כל הקלה שיתנו למוסדיים יכולה לייצר ערך. כל ניסיון שלנו לדבר עם הרגולטור לא הניבו פרי, אם רוצים להסתכל על השוק הזה שבראשית דרכו כל פתרון שיאפשר גידור של הריבית יכול לעודד עוד כניסת משקיעים. הפתרונות האלה מורכבים לרוגלטור, אבל נעשים מאמצים לא קטנים על מנת לשנות, מבינים שלממשלה יש מעט כלים לבוא וייצר הטבות בתקופה הנוכחית".
- 13.ארז 10/12/2024 17:49הגב לתגובה זווזה עדיף על כל סוג השקעה. מינימום התעסקות.
- 12.מס מטורף על דיבידנדים, עד 50% (ל"ת)99 08/12/2024 16:18הגב לתגובה זו
- שקר בלי טיפת אחיזה במציאות . (ל"ת)כגן 10/12/2024 15:07הגב לתגובה זו
- 11.אלי 08/12/2024 15:49הגב לתגובה זויש לי את מניית ריט 1 מ 2010 תשואה של 125% + דיוידנד שנתי קבוע על 5.5 % במשך 14 שנה זו גם אופציה
- יניב 08/12/2024 21:18הגב לתגובה זומקבל כמעט 8 אחוז דיוד כל שנה.
- רק אמריקה 08/12/2024 16:44הגב לתגובה זוחמישה חודשים.פנסיונר בן 32.
- פעם עשיתי שורט עליה וועליה (ל"ת)יניב 08/12/2024 21:19
- אלפונסו 08/12/2024 21:182 הדברים לא ברי השוואה
- 10.חד משמעית לקנות ולסגור לפני עליית מיסים (ל"ת)גל 08/12/2024 14:42הגב לתגובה זו
- 9.מני 1 08/12/2024 12:39הגב לתגובה זוהאריזות הללו מייצרות ליזמים ולבעלים דמי ניהול מופרזים על חשבון המשקיעים. הפסדתי לא מעט מחוות הדעת והכתבות הללו
- 8.קדימה 08/12/2024 12:33הגב לתגובה זוקדימה רוצו לקנות דירה! רגע... הסימנים מראים שהקריסה מתקרבת? אבל הכתבים אמרו שכדאי...
- 7.[email protected] 08/12/2024 12:32הגב לתגובה זוהריבית עושה עבודה ניפלאה שומר נפשו ירחק
- 6.דירה בקריית ים לפני השבחה רח יוספטל 400 מטר מהים (ל"ת)אילן 08/12/2024 12:25הגב לתגובה זו
- 5.שלומיד 08/12/2024 11:30הגב לתגובה זותשואה נמוכה ועלויות תפעול. יש מיסוי על הדיווידנדים אל מול פטור ממס עד לתקרה בדירה להשקעה. בהצלחה אבל אני לא משקיע בזה.
- 4.יענקי 08/12/2024 11:19הגב לתגובה זוכשאתה קונה דירה להשקעה יש ךף מינוף של משכנתא שאותו אין לך בקרן ריט
- ארנב ענק 15/12/2024 01:00הגב לתגובה זוגם קרן הריט עושה שימוש במינוף (הנפקת חוב - ואפילו כזה שיכול להיות זול יותר ממשכנתא). אז אם מחירי הנכסים של הקרן יעלו ב 5%, הקרן תרשום רווחי שערוך גדולים יותר כיוון שהיא גם עושה שימוש במינוף, ולכן המשקיע אמור להנות מזה. זה יבוא לידי ביטוי כעליה בשווי המניה.
- שמואל 08/12/2024 15:54הגב לתגובה זוקח הלוואה
- 3.יוני 08/12/2024 11:03הגב לתגובה זוS&P עדיף על הכל לטווח ארוך.. 10 אחוז ממוצע .לך תשעבד את העתיד שלך ל 30 שנה בשביל קירות ושהבנק ירוויח עלייך כפול
- 2.לא לשני המוצרים (ל"ת)סווינגר 08/12/2024 10:39הגב לתגובה זו
- 1.ישראל 08/12/2024 10:35הגב לתגובה זוהכל הולך ומתייקר וממשיכים לפמפם נדל"ן. רוצו לקנות דירות לפני הקריסה הגדולה.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
