יריב מדר ילין לפידות
צילום: יריב מדר ילין לפידות

הכתובת היתה על הקיר? ההזדמנות לייצר רווחי ארביטראז' בזכות הבדלי השערוך שבין קרנות REIT סחירות ופרטיות בארה"ב - התממשה

האם נותרה עדיין הזדמנות ומה ניתן ללמוד מכך על הסקטור והתנהגות המשקיעים?

יריב מדר | (6)

לפני כשנה וחצי (28/6/2023), פרסמנו סקירה, שבבסיסה עמדה הטענה, כי הפערים המשמעותיים שבין שווי נכסי הנדל"ן של קרנות ה- REIT הפרטיות, כפי שהוא מוצג בדוחותיהן הכספיים, לבין השווי של נכסים דומים, כפי שהוא משתקף משווי השוק של קרנות ה- REIT  הסחירות, עשוי לאפשר למשקיעים לייצר רווחי ארביטראז'.


קרנות ההשקעה בנדל"ן בארה"ב נבחרו באותה העת כדוגמה ספציפית, שמטרתה להמחיש, כי המשקיעים בהשקעות אלטרנטיביות, נהנים, ככל הנראה, בעיקר מ"הגנה" פסיכולוגית, שמקורה ב"גמישות" הסובייקטיבית שמאפיינת את הערכות השווי והשומות של נכסי נדל"ן פרטיים, שמאפשרות למתן את עוצמת ועיתוי שערוכי הנכסים, ובכך להציג, באופן מלאכותי, תנודתיות מחושבת נמוכה, בטח בהשוואה לענפי השקעה דומים, שנכסיהם נסחרים בשוק ההון הציבורי. 

עוד נטען, כי מרבית המשקיעים, מתקשים לתפוש כי ההבדלים בתשואות ובתנודתיות, שמייצגים, לכאורה, פערים מהותיים בין השקעות אלטרנטיביות לאלו שאינן, נובעים מיישום מתודולוגיות שערוך שונות כאמור, ואין מקורם, בפערים מהותיים במציאות הכלכלית הריאלית.


במהלך שנת 2022 הרימה האינפלציה את ראשה. כדי להילחם בה, בנקים מרכזיים רבים ברחבי העולם, ובראשם, הפדרל-ריזרב האמריקאי, החלו ב"הידוק מוניטרי", בעיקר, באמצעות תהליך חד וממושך של העלאות ריבית. בתגובה, נרשמו ירידות ניכרות במחירי המניות בשווקים הפיננסיים המובילים בעולם. העלייה החדה בשיעורי הריבית, כמו גם חוסר הוודאות הכלכלי, הביאו לירידה חדה בשווי של חברות רבות, במגוון תעשיות, אך ניכר כי סקטור הנדל"ן היה מהנפגעים הגדולים ביותר. לצד סיבות ספציפיות, שרלוונטיות לתתי-סגמנטים בענף הנדל"ן, דוגמת השפעת הקורונה על תחום המשרדים, על רקע השינוי היסודי בשוק התעסוקה, במסגרתו מרבית המעסיקים החלו לאפשר עבודה מהבית, או לכל הפחות עבודה במתכונת "היברידית", ניכר כי השפעות המאקרו, היו לגורם העיקרי שהוביל לירידות החדות בענף.


באותה השנה, מדד MSCI US REIT Index, שתשואתו מחושבת כתשואה הממוצעת המשוקללת של  למעלה מ-100 קרנות REIT סחירות, שפועלות ונסחרות בארה"ב, רשם ירידות חדות, בשיעור של כ- 24.5%. כמו כן, בתום שנת 2022, עמד ה- Discount החציוני של קרנות ה- REIT האמריקאיות, ביחס ל- NAV שלהן, על שיעור של כ- 20.8%, מה שמעיד על כך שהמשקיעים בשוק ההון "לא מסכימים", בלשון המעטה, עם הערכים הכספיים בהם מוצגים נכסי הנדל"ן בדוחות הכספיים של קרנות ה- REIT הציבוריות. תהא זו הזדמנות טובה להזכיר, כי לאורך זמן, מניות קרנות ה- REIT האמריקאיות נסחרות, בממוצע, סביב ה- NAV למניה שלהן (Discount חציוני - 0%), למעט בתקופות כלכליות מאתגרות, שמתאפיינות באי-וודאות גבוהה, דוגמת המשבר הכלכלי הגדול של 2008, משבר הקורונה בשנת 2020 ואפילו בשנת 2022, תקופות בהן ה- Discount "זינק" ועלה על שיעור של 20%.



האם קרנות הריט עדיין אטרקטיביות?


 

 

 מקור: https://www.spglobal.com/marketintelligence/en/news-insights/latest-news-headlines/nav-monitor-us-equity-reits-end-december-2022-at-20-8-discount-to-nav-73718093



למרות הירידות החדות שנרשמו במהלך שנת 2022 במניות קרנות ה- REIT הסחירות בארה"ב, תעשיית קרנות ההשקעה הפרטיות בנדל"ן, שאינן סחירות, הפגינה, לכל הפחות, "יציבות" מרשימה. כדוגמה, קרן הנדל"ן הפרטית של ענקית ההשקעות Blackstone, BREIT, רשמה במהלך אותה שנה עלייה של כ- 3.7% ב- NAV למניה שלה. במילים אחרות, החששות והפסימיות שהפגין "השוק" לא באו לידי ביטוי בהערכות השווי של נכסי הנדל"ן של הקרנות הפרטיות, כשם שלא התבטאו במאזניהן החשבונאיים של הקרנות הסחירות, מה שהוביל כאמור, לזינוק בשיעור ה- Discount בין שווי המניות ל- NAV שלהן.

קיראו עוד ב"גלובל"

במהלך החודשים האחרונים של שנת 2022, החלה להתרחש תופעה מעניינת בקרן הנדל"ן הפרטית של Blackstone. הקרן, שמתיימרת להיות "פתוחה", קרי, כזו שמשקיעים יכולים לצאת ולהיכנס ממנה, אחת לתקופה מוגדרת, על בסיס מחיר ה- NAV  למניה, סגרה בפני משקיעיה את האפשרות לפדות את כספיהם כמעט לחלוטין, לאור חציית רף (דבר מקובל בקרנות מסוג זה) בקשר עם היקף בקשות הפדיונות ביחס להיקף נכסי הקרן, נטו. האם בקשות הפדיונות בקרן, שהצטברו לאורך חודשים רבים, להיקפים חסרי תקדים, נבעו כולן מהעובדה שמשקיעים זיהו את הזדמנות הארביטראז' האטרקטיבית, לכאורה, שנמצאת "ממש מעבר לפינה" – בדמות מעבר לשוק הסחיר? סביר שלא. יש לציין, ביושר, כי לא תהא זו הנחה מופרכת שחלק לא מבוטל מבקשות המשיכה הגיע על רקע "פאניקה והיסטריה" שאחזו במשקיעים, תופעה שלעיתים מזינה את עצמה ומתהווה לכדי "כדור שלג", שקשה להביא לעצירתו. כפי שנמחיש כעת, האסטרטגיה השלטת, נכון לתום שנת 2022, הייתה, כפי שניסינו לציין בזמן אמת - מימוש אחזקות באפיק האלטרנטיבי וחשיפה לנכסים דומים באפיק הסחיר.


במהלך השנתיים האחרונות, התהפכה המגמה בצורה מובהקת. מחודש ינואר 2023 ועד לתום חודש נובמבר 2024, חלה ירידה בשווי ה- NAV למניה של קרן הנדל"ן של Blackstone בשיעור מצטבר של כ- 6.1%, זאת, בשעה שמדד ה- MSCI US REIT Index  רשם תשואה מצטברת (חיובית) בשיעור של כ- 33.6%. באותה העת, שיעור ה- Discount החציוני של מניות קרנות ה- REIT הסחירות ביחס ל- NAV שלהן, פחת משמעותית, כשהוא עומד, נכון לתום חודש נובמבר 2024, על 6.5% "בלבד" – התכווצות משמעותית ביחס לרמתו בדצמבר 2022 (20.8%).

 

 

מקור: עיבוד עצמאי לנתונים המפורסמים באתר הקרן BREIT (https://www.breit.com/non-us-investor/)

 

 

במהלך השנתיים האחרונות, הדוחות הכספיים של קרנות ההשקעה בנדל"ן שיקפו, גם אם בהדרגה ובאיטיות, שערוך כלפי מטה של שווי הנכסים שלהן, שמקורו, במרבית המקרים, ב"זחילה מעלה" של שיעור הריבית להיוון (Cap Rate), נוכח העובדה שהשמאים ומעריכי השווי כבר לא יכלו "להתעלם" מהסביבה הכלכלית המאתגרת ומהשינויים בסביבה המוניטארית, לצד קיומן של סיטואציות מורכבות בסגמנטים ספציפיים, דוגמת אלו שאפיינו, בעיקר, את תחום המשרדים. הפחתות אלו בשווי הנכסים "קירבו" בין ערכם הכספי, כפי שהוא מוצג במאזנים של קרנות ההשקעה, לבין ערכם הכלכלי, כפי שהוא "מוערך", בעקיפין, על ידי המשקיעים בשוק הסחיר. כנגזרת, חלה ירידה הדרגתית בשיעור ה- Discount בין שווי מניות הקרנות ל- NAV שלהן, עד לרמתו הנוכחית (6.5%). יש שיטענו, כי את "ההתכווצות" בשיעור ה- Discount ניתן לייחס לכך שהשוק הסחיר עשוי להתאפיין, לעיתים, בתנודות חדות, ויש שיאמרו – מוגזמות ושאינן מוצדקות, כלפי מטה, שמשקפות פאניקה והיסטריה נקודתית, כשבסיומן, "התפכחות" המשקיעים מתרגמת, גם אם באופן חלקי, ל"ריבאונד" במחירי המניות הסחירות – וכנגזרת כאמור, לירידה בשיעור ה - Discount.


אמנם, אין מדובר בארביטראז' "טהור", קרי, ביכולת לייצר רווח ודאי, ללא עלות וללא סיכון – אך הנתונים בקשר עם שוק קרנות ה- REIT בארה"ב במהלך 3 השנים האחרונות (2022-2024), ממחישים כיצד יכלו משקיעים "לנצל" את פערי התמחור בין השוק הפרטי לזה הסחיר, ולהניב תשואה עודפת משמעותית, לו היו מממשים את אחזקותיהם ה"אלטרנטיביות" בתום שנת 2022 ועוברים להשקיע במניותיהן של קרנות נדל"ן דומות, שמניותיהן נסחרות בשוק הציבורי. למען הסר ספק, נכסי הבסיס דומים, כך שמבחינה מהותית, אין כל סיבה להניח, להוציא נסיבות ייחודיות ונקודתיות, כי השקעה בקרן נדל"ן פרטית צפויה להיות, בתוחלת, ובמונחי תשואה מותאמת סיכון, עדיפה על פני השקעה בקרן מקבילה שמניותיה סחירות.

 


החסרונות של האפיק האלטרנטיבי



השנתיים האחרונות הדגישו כמה מהחסרונות המהותיים של ההשקעה באפיקים ה"אלטרנטיביים". קרנות ההשקעה הפרטיות בנדל"ן בארה"ב המחישו כי גם קרנות Open-Ended, כאלו שמתיימרות להיות "פתוחות" לכניסה ויציאה של כספי משקיעים באופן שוטף יחסית, עלולות להיקלע ל"משבר נזילות", בטח כאשר בקשות הפדיונות מגיעות על רקע אירועי מאקרו ואינן נובעות מצרכי נזילות ספציפיים של משקיע זה או אחר. 


לא בכדי, התיאוריה המימונית מציעה למשקיעים לדרוש פיצוי, בדמות תשואה גבוהה יותר, על השקעות שאינן סחירות ("פרמיית היעדר סחירות / נזילות"). בנוסף, בחינה של נתוני התשואות בחתך זמן רחב, המחישה כי ההבדלים שקיימים לעיתים, לכאורה, בשווי הנכסים ובתנודתיות שמאפיינת אותם, הינם נקודתיים ואף מלאכותיים – ונובעים מכך שמנהלי הקרנות, באמצעות השמאים ומעריכי השווי, לא נדרשים להעריך את שווי נכסי הנדל"ן שברשותם מדי יום, כפי שקורה, אמנם באופן עקיף, אך דה-פקטו, במסחר הרציף במניותיהן של קרנות ה- REIT הציבוריות, ובאופן שמשקף את "חוכמת ההמונים" - האינדיקציה הטובה ביותר, ככל הנראה, ל"מחיר השוק ההוגן" של נכסי הבסיס. לראיה, במרבית המקרים, ה"הגנה" שסיפקו ההשקעות האלטרנטיביות במהלך שנת 2022, בשעה שבשוק הסחיר נרשמו ירידות שערים חדות, התפוגגה לחלוטין במהלך השנתיים העוקבות, גם אם לא בירידה אבסולוטית, קרי, בהצגת תשואה שלילית, אך לכל הפחות – בדמות תשואת חסר משמעותית ביחס לתשואות המרשימות שהציגו מרבית ההשקעות הסחירות באותה העת.


בחינה של ביצועי קרנות ההשקעה בנדל"ן בארה"ב במהלך השנים האחרונות, ממחישה כאמור, את החסרונות של האפיק האלטרנטיבי. עבור משקיעים שעלולים להיתקף בפאניקה והיסטריה בעתות משבר, ייתכן שהאפיק הלא סחיר מספק סוג של "הגנה" – אך על המשקיעים לדעת כי זוהי "הגנה" פסיכולוגית גרידא, וחשוב מכך, היא מצילה אותם – בעיקר מעצמם. משקיעים שמסוגלים להיצמד לאסטרטגיית השקעה סדורה וארוכת-טווח בשווקים הסחירים, יניבו ככל הנראה, בתוחלת, תשואה מותאמת-סיכון גבוהה יותר, בטח כאשר לוקחים בחשבון את השפעת דמי הניהול וההוצאות הישירות והעקיפות שמושתות על הלקוח.

גם בישראל, חלה עלייה בשנים האחרונות במשקלן של השקעות האקוויטי הלא סחירות בעולם הגמל והפנסיה, ו"מלכודת" השערוכים האופטימיים לזמן משבר בשווקים הפיננסיים, רובצת לפתח עמיתי קופות הגמל. הזדמנות הארביטראז', על-ידי משיכת זכויות עמית מקופה עם משקל נכסי אקוויטי לא סחיר גבוה, בעת משבר, ו"גניבת" זכויות פנסיוניות ברישיון הרגולטור, עדיין קיימת לצערנו בישראל.





הכותב, יריב מדר, הינו אסטרטג ההשקעות בקבוצת ילין לפידות ("ילין לפידות").

אין לראות בסקירה ו/או בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות/שיווק פנסיוני או תחליף לכזה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אייל 20/01/2025 20:50
    הגב לתגובה זו
    כתבה ממומנת של ילין לפידות גוף שלא מאמין בהשקעות אלטרנטיביות ולכן מלכלך עליהן בכל הזדמנות .
  • 5.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 19/01/2025 23:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כותב בחסד! (ל"ת)
    דוד 19/01/2025 15:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כתבה ברמה גבוהה (ל"ת)
    אבי 19/01/2025 14:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כלכלן לשעבר 19/01/2025 13:54
    הגב לתגובה זו
    אז כתבת כתבה ארוכה שאומרת שאפשר היה להרוויח באופן תיאורטי ממכירה של נכס שאין לנו אפשרות למכור וקנייה של נכס דומהאז מה הנקודה
  • 1.
    סקירה מקצועית ומקיפה שאפו על המקצוענות! (ל"ת)
    ליאור 19/01/2025 13:28
    הגב לתגובה זו
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא סין, שי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיות

סין נאבקת בירידת הילודה: מייקרת קונדומים ומוזילה חתונות

סין משנה את מדיניות המס שלה במטרה לעודד ילודה, תוך התמודדות עם ירידה באוכלוסייה והאטה כלכלית מתמשכת; העלאת המע״מ על אמצעי מניעה והטבות מס למשפחות אמנם נועדה לשנות התנהגות, אך מעוררות ספקות, ביקורת ולעג ציבורי

רן קידר |
נושאים בכתבה סין

סין נוקטת צעד חריג נוסף במאבק בירידת הילודה ובהזדקנות האוכלוסייה: החל מהשבוע, המדינה מטילה מע״מ מלא בשיעור של 13% על אמצעי מניעה – בהם קונדומים, גלולות והתקנים – ובמקביל מעניקה פטור ממע״מ לשירותי חתונה, טיפול בילדים וטיפול בקשישים. המהלך הוא חלק משינוי רחב במדיניות המס, שמטרתו המוצהרת לעודד נישואין והולדה במדינה המתמודדת עם ירידה מתמשכת באוכלוסייה ועם האטה כלכלית ממושכת.

הרפורמה, שעליה הוכרז בסוף 2025, מבטלת שורת פטורים שהיו בתוקף מאז 1994 – תקופה שבה סין עדיין אכפה את מדיניות הילד האחד. כעת, כמעט עשור לאחר ביטול המדיניות ההיא, בייג׳ין מנסה להפוך כיוון: פחות מניעה, יותר תמרוץ להקמת משפחות.

משבר דמוגרפי חריף

הרקע לצעד ברור וחד. לפי נתונים רשמיים, אוכלוסיית סין הצטמצמה זו השנה השלישית ברציפות, וב־2024 נולדו במדינה כ־9.54 מיליון תינוקות בלבד – כמחצית ממספר הלידות לפני עשור. ב־2023 איבדה סין לראשונה את תואר המדינה המאוכלסת בעולם להודו, ושיעור הפוריות ירד לכ־1.3 ילדים לאישה, הרבה מתחת לרמה הדרושה לשמירה על יציבות דמוגרפית (כ־2.1).


המשמעות הכלכלית של מגמה זו עמוקה: כוח העבודה מצטמצם, הנטל על מערכות הפנסיה והבריאות גדל, והביקוש העתידי לדיור, חינוך וצריכה נפגע. עבור הנהגת סין, מדובר לא רק בבעיה חברתית – אלא באיום ישיר על פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.

“קונדומים יקרים לא יביאו תינוקות”

העלאת המע״מ על אמצעי מניעה עוררה תגובות חריפות ברשתות החברתיות. גולשים לעגו למהלך וטענו כי אין קשר בין מחיר קונדום לבין ההחלטה להביא ילדים. “אנשים יודעים להבדיל בין מחיר של קונדום לבין המחיר של גידול ילד”, כתב אחד הגולשים. אחרים מיהרו להתבדח שירכשו “מלאי לכל החיים” לפני עליית המחירים.