הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות

מענק שחרור ללא התניית "עבודה מועדפת"

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, דן בפרסומים האחרונים של שר הרווחה בנוגע ל'עבודה מועדפת' ליוצאי צבא - מי ראוי לקבל אותה, פרק הזמן והתחומים אליהם היא מתייחסת?
אוריאל לין | (3)
נושאים בכתבה עבודה מועדפת שירות צבאי תוצר לנפש

אחת הרעות החולות שפשטו במערכות השלטון בישראל, זו הגישה ששיקול דעת של פקיד או שר צריכה לקבוע עבורנו מה חשוב יותר בפעילות המגזר העסקי. וכמובן, כאשר קובעים מה חשוב יותר, קובעים גם מה חשוב פחות.

כל הטבה הניתנת למגזר מוגדר, באה על חשבון המגזר שאינו מקבל את ההטבה. אחת התופעות הבולטות של גישה סלקטיבית זו נוגעת למה שאנחנו קוראים היום "עבודה מועדפת" עבור יוצאי צבא. כל חייל שמסיים את שירותו הצבאי זכאי למענק מיוחד אם הוא השתלב במעגל העבודה לתקופה של שישה חודשים לפחות בתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר, באחד ממקומות העבודה הבאים: מפעלי תעשיה ומלאכה, תדלוק, בניין, בתי מלון, אתרי גידולים חקלאים ובתי אריזה.

לפני כ-14 שנים קיימנו דיון משותף ביחד עם המנהל הכללי של משרד האוצר. שאלנו האם לא נכון להעניק מעמד של עבודה מועדפת גם לאלה האמורים לשמור על חיינו בקניונים או במקומות ציבוריים אחרים. תשובתו היתה כי טרור הוא עניין זמני. כמובן שזוהי תשובה מגוחכת ביותר, שכן הטרור הפלסטיני לא בדיוק פועל על פי הנחות העבודה של פקיד במשרד האוצר. תשובה זו מדגימה היטב איך חשיבה שטחית ולא רצינית של נושאי משרה בכירים עלולה להשפיע על התפיסה הסלקטיבית המועדפת.

כיום, על פי הפרסומים בתקשורת, סבור שר הרווחה שראוי לשנות את התפישה הסלקטיבית לעניין העבודה המועדפת שהיתה תקפה עד היום. הוא לא מבין מדוע עבודה בתחנות דלק חשובה יותר מעבודות אחרות שבהן קשה מאוד לגייס כוח אדם ישראלי, כמו עבודה בשירותי סיעוד, חקלאות ובניין, ועל כן הוא מעוניין לצרף לרשימת העבודות המועדפות שלושה תחומים אלה ולהוציא מהרשימה את תחנות הדלק.

למעשה, זהו רובד חדש של חשיבה סלקטיבית על גב אותה תפישה הקיימת היום. לדעתי, ראוי שנשתחרר לחלוטין מהגישה הסלקטיבית ואולי ראוי שנבין שאי אפשר לגרום ליוצאי צבא לעבוד, בדרך של כפייה או פיתוי, במקום שהם באופן אישי אינם נמשכים אליו או שהם פשוט לא מעוניינים לעבוד בו.

אנו צריכים לעבור לחשיבה שונה לחלוטין. חיילות וחיילים שסיימו את שירותם הצבאי ראויים למענק מן המדינה. נקודה. לזאת כמעט כולנו מסכימים. אולם אין הסכמה כללית באשר לרשימת העבודה המועדפת. אומר מיד, מן הראוי לבטל כליל את תפישת העבודה המועדפת, ולהבין שכל יוצא צבא המשתלב במעגל העבודה בישראל תורם את תרומתו האישית והערכית לכלכלת המדינה.

אחת ממטרות העל של כלכלת ישראל היא להגדיל את השתתפות האוכלוסיה בכוח העבודה. זוהי מטרת יסוד החותרת לשינוי במבנה התעסוקה. כאשר אנו מגדילים את השתתפות האוכלוסיה בכוח העבודה, אנחנו מגדילים גם את התוצר לנפש. לפיכך, עדיף שכל מי שמסיים את שירותו הצבאי יזכה למענק בסכום שווה, וזאת בתנאי שישתלב במעגל העבודה לאחר סיום השירות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נוכל לקבוע תנאים המבטיחים השתלבות במעגל העבודה, כמו למשל עבודה בפועל במהלך 9 חודשים לפחות מתוך שנה אחת מיום סיום השירות הצבאי. בדרך זו לא נתערב באופן מלאכותי בבחירה הטבעית והאישית של צעירינו בוגרי השירות הצבאי. כל אחד מהם יבחר את מעגל התעסוקה המתאים לו, וכל אחד מהם גם יתרום בכך ואישית לחיזוק הכלכלה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יישר כח על השכל הישר! (ל"ת)
    איציק 04/02/2014 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יש לתת את הכסף לחיילים כמשכורת- כל השאר בולשביזם טהור (ל"ת)
    חיילים אינם עבדים 04/02/2014 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לין צודק,אין להתנות את המענק בעבודה כלשהי,גם כך הוא נמו (ל"ת)
    אנונימי 03/02/2014 15:36
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים כיפת ברזל


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן