רבותיי ההיסטוריה חוזרת? משבר 2008 מאיים לחזור

מור מרגלית, מנהל השקעות בחברת ניהול התיקים של מיטב דש, מתייחס לנעשה בכלכלה השלישית בגודלה בעולם - סין, ולהשפעות על כלכלת העולם
מור מרגלית | (1)

מגזר הפיננסים בסין עובר בימים האחרונים טלטלה לא פשוטה, בעלת השלכות מהותיות על הכלכלה העולמית. סוכנות דירוג האשראי פיצ', השלישית בגודלה בעולם, פרסמה בשבוע שעבר אזהרה חמורה כי קיים סיכון גבוה למשבר אשראי במדינה, זאת עקב חוסר יכולתם של לווים רבים לגלגל הלוואות לטווח קצר ולעמוד בתשלומים. מדובר במכבסת מילים המכוונת לשוק אחד ספציפי - שוק הנדל"ן. אופן הטיפול של הממשל הסיני בבעיה יקבע, האם שוקי המניות צפויים לתקופה של תנודתיות גוברת או לחזרה למסלול עולה.

משבר נדל"ן - נשמע לכם מוכר?

הרי כבר היינו בתסריט הזה, אי שם ב-2007, כאשר עוד ועוד לווי משכנתאות סאב-פריים בארה"ב הפסיקו לעמוד בהחזרי ההלוואות שלהם, הובילו לירידה חדה במחירי הבתים במדינה וגררו את המערכת הפיננסית העולמית כמעט לפשיטת רגל.

כיצד זה קרה? נחזור לשיאו של המשבר הפיננסי בשלהי 2008 - שוקי המניות רועדים, שוק האשראי קופא ובנקים רבים עומדים על סף חדלות פרעון. ממשלת סין החליטה באותם ימים לצאת בתוכנית גרנדיוזית לאושש את כלכלתה, הכוללת הזרמה של כ-600 מיליארד דולר לפרויקטים רבים כמו תשתיות, רווחה ועוד. במקביל לתוכנית זאת, הנחה הממשל בסין את הבנקים במדינה לשחרר את יד ההלוואות הקפוצה, ולנקוט תנאים מקלים יותר במתן אשראי. הבנקים אכן נתנו את הכסף, כמעט לכל מי שרק חפץ בו.

לאן האשראי הזה זרם? לשוק הנדל"ן כמובן. מאות אלפי אזרחים לקחו על עצמם משכתנאות לרכישת דירה, וחברות רבות החלו לעסוק בפרויקטים יזמיים לבניית שכונות דיור. האבסורד, שלא היה מדובר רק בקבלנים מן השורה, אלא גם בחברות תעשיה, מסחר ושירותים שהחליטו להצטרף לחגיגה. חברת אופטיקה או יצרן נעליים, אשר ליבת העסק שלהם אינה קשורה בשום צורה להקמת בניינים, הפכו פתאום ליזמי נדל"ן והחלו לשווק דירות בפרויקטים בבעלותם.

כמו שקורה בכל פעם שכסף מוצא עצמו בידיים הלא נכונות, עוד ועוד עסקאות לא מוצלחות ומשכנתאות חדלות פרעון התחילו להצטבר ולפעור חורים במאזני הבנקים בסין. קווי הדימיון לארה"ב שלפני 5-6 שנים ברורים. כאשר מספר הולך וגדל של בנקים מוצאים עצמם עם נכסים רעילים במאזניהם, החשדנות ההדדית הולכת וגדלה. כשקרה הדבר בארה"ב, נרשם זינוק בריבית הבין-בנקאית (ה-Libor) - הריבית שמשלמים הבנקים להלוואות בינם לבין עצמם, והובילה לקפאון מוחלט של שוק האשראי העולמי. בנקים רבים מצאו עצמם פתאום ללא המזומנים הדרושים לפעילות השוטפת, והחלו לפשוט את הרגל אחד אחרי השני.

בחינה של הריבית הבין-בנקאית בסין (ה-Shibor) בשבועיים האחרונים מציגה תמונה דומה ומדאיגה. הריבית להלוואות Over night עמדה בתחילת 2013 עמדה על כ-2.5%, אך זינקה בפתאומיות מעל 12.5%. הריבית לחודש טיפסה מ-4% ל-9% וריבית לשלושה חודשים עלתה מ-4% לכמעט 6%. המשמעות היא שבנקים בסין מפחדים היום לתת הלוואות אחד לשני, אפילו ליום אחד, מחשש שהכסף לא יוחזר אליהם במלואו. כדי לפצות עצמם על סיכון, הם מעלים את הריבית על אותן ההלוואות באופן דרמטי.

אחד הצעדים שנקט הממשל האמריקני בזמן המשבר הפיננסי היה הלאמת מניותה של חברת הביטוח AIG ורכישת מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, זאת בכדי להחזיר את ביטחון המשקיעים ולמנוע את נפילתם של הגופים המדוברים. לפני שבועיים רכש הממשל הסיני מניות בחברת הביטוח New China Life Insurance ובבנק Everbright, אשר נכנס למצב של חדלות פרעון עקב הזינוק בריבית הבין-בנקאית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המצב המחמיר הביא אף מספר כלכלנים בשבוע שעבר לקרוא לממשל הסיני להדפיס כסף. כן, כן, כמו שעושים בארה"ב כבר 5 שנים, ולהזרים אותו למערכת הבנקאות. כשמחברים את חלקי הפאזל יחדיו, ניתן להבין כיצד גוף כמו פיצ' יוצא באזהרה כפי שעשה.

בורסת שנחאי בסין, סגורה מזה שנים רבות בפני משקיעים זרים מחו"ל, אך אלה פועלים בעיקר בבורסה הנמצאת בהונג קונג. היות ולמשבר אשראי בסין יכולות להיות השפעות גם על שותפות הסחר הקרובות שלה כמו דרום קוריאה, יפן ואוסטרליה, יש לנקוט בתקופה הקרובה במשנה זהירות ולבחון היטב השקעות באזור זה של הגלובוס. יש לתת משקל יתר בהשקעות לחברות גדולות ומבוססות ולצמצם השקעה במגזר הבנקאות והביטוח.

טיפול מהיר של הממשל הסיני בבעיה, כאשר היא עוד קטנה, לבטח ירגיע את המשקיעים. אך אם הבעיה תצא משליטה, לא מן הנמנע כי מפלס החרדה יגבר והתנודתיות בשוקי המניות במזרח תעלה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עוד חוזה עתידות (ל"ת)
    22 24/06/2013 13:30
    הגב לתגובה זו
דגל סוריה. צילום: Ahmed akacha, Pexelsדגל סוריה. צילום: Ahmed akacha, Pexels

סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?

מלבד קטאר וסעודיה, רשימת השמות עשויה לכלול גם כמה שמות מפתיעים, ולמה בכל מקרה על ישראל לשקול היטב לפני שהיא חותמת על הסכם כלשהו עם השכנה מצפון



משה כסיף |
נושאים בכתבה סוריה

מאז פרץ המרד בסוריה בשנת 2011 נחרבו אזורים נרחבים במדינה, נוסף על נזקים שנגרמו עוד לפני פרוץ המרד בגלל מפגעי מזג האוויר, אובדן תשתיות חקלאיות והגירה מאסיבית מהכפרים לערים. עלייתו של מוחמד אלג'ולאני לשלטון וההפוגה השברירית למדי במלחמת האזרחים מעוררות תקוות גדולות בסוריה ובאזור בכלל, אבל כלל לא בטוח ששיקום המדינה הסורית השסועה, שפעם היתה מובילת המזרח התיכון, ייצא לפועל בקרוב.

נקודת הזמן הנוכחית היא הזדמנות מצוינת לסקור את חומרת הנזקים וכמה עשוי לעלות השיקום.

מהן עלויות השיקום של סוריה? 

אין הערכות מדויקות של עלויות השיקום בסוריה. זאת, משום שעדיין אין הערכות מבוססות של היקף הנזקים לתשתיות, למבנים, לחקלאות, לתעשייה ולכלכלה הסורית. בנוסף יש נזקים עקיפים לבריאות, לביטחון הפנים, להשכלה ולמוסדות השלטון. על כל אלה יש להוסיף גם את אובדן התל"ג לאורך 13 שנות מלחמה. ואחרון (אבל לא חביב) - נזקים למערכת הצבאית, שחלק לא מבוטל מהם נגרם על ידי ישראל. עם זאת, הערכות מבוססות גורסות שעלויות שיקום התשתיות בלבד עשויות להגיע לכדי חצי טריליון דולר ויותר.

לשם השוואה, תקציב המדינה של ישראל לשנת 2025 יעמוד, ככל הנראה, על 620 מיליארד שקל, שהם  בערך 177 מיליארד דולר. אם כוללים את כלל האספקטים של השיקום כפי שהוזכרו לעיל, ולא רק את התשתיות, העלויות עלולות להסתכם לפחות בסכום כפול, ואפילו פי שלושה. 

בשנת 2020 העריך הבנק העולמי את עלויות שיקום התשתיות של סוריה בסך של 400 מיליארד דולר. מאז, ככל הידוע, המצב רק החמיר. משטר אסד לא עשה דבר, וביסס את כלל הכנסות המדינה, אם היו כאלה, על גידול וסחר בסמים. בדצמבר 2024 פורסם כי משטר אסד הבריח מסוריה למוסקבה 250 מיליון דולר, שרוקנו את מה שעוד נותר מהמט"ח שם. שיקום התשתיות בסוריה מתחלק בין התחומים הבאים: