על המתרחש בשוק ההנפקות הקונצרני מתחילת השנה
שנת 2012 התחילה ברגל ימין בשוק הנפקות אג"ח הקונצרניות. שוק האשראי החוץ בנקאי גייס סכום כולל של 7.1 מיליארד שקל מתחילת השנה. אך האם נתון זה משקף את התמונה האמיתית בשוק ההנפקות? זאת נראה בהמשך.
להלן מספר פרמטרים חשובים בשוק אג"ח הקונצרניות בשנתיים האחרונות (*במיליארדי שקלים):
כאשר בוחנים את היקף ההנפקות הממוצע החודשי בשנים 2010-2012, ניתן לראות שמתחילת שנת 2012 נרשם הממוצע החודשי הגבוה ביותר שמהווה גידול חודשי ממוצע של מעל ל-36% בהשוואה לשנת 2011.
לעומת זאת, הממוצע החודשי של הנפקת חברות ממשיך להתכווץ - הממוצע החודשי שעמד בשנת 2010 על 12.8 ירד בשנת 2012 ל-8 בלבד, כלומר צניחה של 38%. הסדרי החוב הרבים באג"ח בשנת 2011, המשבר בשוק ההון ומסקנות ועדת חודק הובילו לכך שכמעט איננו נתקלים בהנפקות של אג"ח לא מדורגות.
אם בשנת 2010 היוו האג"ח הלא מדורגות 10% מכלל ההנפקות, הרי שבשנת 2012 נפל מספרן ל-3.6% בלבד. היעדר הנפקות אג"ח לא מדורגות מצביע על הקושי האדיר בו נתקלות חברות קטנות ובינוניות בגיוס חוב בשוק האשראי החוץ בנקאי. ניתן לומר כי שוק ההנפקות סגור למעשה בפני אותן חברות.
לעומת זאת, מגזר הבנקים שונה ובולט בשוק ההנפקות. מגזר זה נדרש לחזק את ההון העצמי שלו ע"י המפקח על הביטוח, ורשם מתחילת השנה גיוס ענק של 4.8 מיליארד שקל (גיוסים של בנק לאומי, בנק פועלים ובנק מזרחי טפחות) המהווה 68% מסך כל הגיוסים. ניתן לשים לב שהדומיננטיות של מגזר הבנקים גדלה משמעותית בשנתיים האחרונות. מתחילת 2012 אחראי מגזר הבנקים ל-68% מסך הגיוסים לעומת 40% בלבד מסך כל הגיוסים במהלך שנת 2010.
הגיוס הנאה בשוק ההנפקות אינו מספק את התמונה האמיתית בשוק אג"ח הקונצרני. בדיקה שערכתי מעלה שמבין 265 חברות שאג"ח שלהן נסחרות בבורסה בת"א, 99 מתוכן נסחרות בתשואה הגבוהה מ-10% - מדובר בנתון מבהיל של 37.4%. רוב החברות שאג"ח שלהן נסחרות בתשואה הגבוהה מ-10% הן חברות שנמצאות בתהליך של הסדר חוב. אולם קיימות גם חברות רבות שאינן נמצאות בהסדר חוב והאג"ח שלהן נסחרות בתשואות דו ספרתיות. חברות אלו עלולות להיקלע לקשיים בהחזר החוב לבעלי אג"ח, או ביכולת לגייס חוב חדש בשוק שיעזור להן למחזר חוב קיים ובכך הן עלולות להגיע להסדרי חוב. לצערי, במצב הנוכחי של מחנק האשראי בו מצויות חברות רבות נמשיך לראות גם השנה חברות המבקשות הסדר חוב.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
- 3.עמי 15/03/2012 15:39הגב לתגובה זולאחר תספורת של כמה חברות מרכזיות ברור שהמשקיעים חוששים ממה שיקרה גם בחברות שלכאורה אינן מפסידות גדולות , וזה בא לידי ביטוי בתשואות של חברות אלה. אם התשואות האלה הן באמת בומבסטיות , בעלי החברה יכולים לרכוש אותן ולהשיג כמה מטרות : להשיג " קופה כבדה " על האג" ח הזול ולהפחית את התשואה הבומבסטית ,לקראת החלפת האג" ח הנפדה בהון הלוואות חדש. כאשר זה לא נעשה ,כנראה שהתשואות משקפות גם את המצב האמיתי של הפירמות ובעלי הענין שלהן. זה הזמן לשמוע הצהרות פומביות של מוסדות פיננסיים גדולים על מדיניותם הצפויה בחידוש מלאי האג" ח שלהם : מהם תנאי הסף שהם תובעים מהמנפיקים.
- 2.אבי 13/03/2012 18:51הגב לתגובה זושלך,קונים שזול ועכשיו השוק בארץ זול מאד!זה הזמן להעביר מחול לפה!אסור לערב רגש והפעלת רגש זה טעות של כל משקיע מתחיל!
- סיון ליימן 13/03/2012 20:53הגב לתגובה זואני מסכים איתך שהשוק זול אבל יש יותר מידי משקולות על השוק( איראן, הוצאת כספים של מוסדיים לחו" ל, הגדלת שיעור המס על הבורסה,עודף רגולציה ועוד) שמגדילים את אי הודאות בשוק ויכבידו על השוק בשנה הקרובה. כמו כן, שוק אג" ח הקונצרני בארץ מספק היום תשואות מעניינות ומפחית עוד יותר את האטרקטיביות הנמוכה גם כך של שוק המניות המקומי.
- 1.עומר 13/03/2012 17:23הגב לתגובה זומהתיק שלי להשקעות במדדים בחו" ל ובינתיים הולך לא רע. מה דעתך באופן כללי?
- סיון ליימן 13/03/2012 18:31הגב לתגובה זושוק המניות בארץ נראה רע מאוד ולדעתי זה לא הולך להשתנות בזמן הקצר. מומלץ להעביר חלק מתיק המניות לחו" ל עם עדיפות לארה" ב ולשווקים מתעוררים.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
