הבייז' בוק (beige book), מסמך שהחל ב-1985 ונערך ע"י 12 סניפי הבנק הפדרלי של ארה"ב. הוא מחלק את הפעילות הכלכלית השנתית ל-8 תקופות בין פגישות הוועדה לפעילות בשוק הפתוח (הוועדה שקובעת את הריבית ועוד). המסמך כולל את האינפורמציה על המצב הכלכלי בעת הגשת הדוח. שמו בא מצבע העטיפה. מי שעוקב אחרינו יודע, שאנו מוצאים אותו כאינדיקטור החשוב ביותר בתחום המאקרו-כלכלי האמריקני. הוא חשוב בהרבה מהתעסוקה או מהצריכה, כי כאן בודקים בצורה יסודית, מידי חודש וחצי, כל שינוי במצבם של למעלה מ-50 אלף עסקים לרוחבה ואורכה של ארה"ב בזמן אמת.

ממשיך ואפילו מחזק את המגמה שהחלה בקיץ 2008, בעיצומו של המשבר בוול סטריט - כלכלת ארה"ב נמצאת עדיין בתחילתה של מגמת התאוששות ולא בסופה. הוסיפו לכך את דבריה של ג'נט ילן, יושבת ראש הבנק הפדרלי, מה-17 באפריל, ותגיעו למסקנה שכרגע כל תיקון במניות זו עדיין הזדמנות קניה. ממה בכל זאת צריך לחשוש? מההתפתחויות באוקראינה. אם רוסיה תנגוס בעוד חלק ממנה (מה שבהחלט סביר), יבוא תיקון נוסף, כי הפחד מההשפעה על אירופה יגדל. אבל גם תיקון כזה יהיה קצר - מועד כמו האחרון. השפעתה של רוסיה על התהליכים הכלכליים הגלובליים אפסית כמעט, והיכולות שלה לאיים על המשך ההתאוששות הגלובלית מוגבלות. רוסיה זה לא סין. רוסיה אינה מעורבת כלל בעולם הצרכני (מישהו קנה לאחרונה מוצר כלשהו Made in Russia?), והשפעתה על רווחיות החברות הגדולות אפסית (במהל השבוע האחרון משרד האוצר האמריקני הזהיר מנהלי השקעות וכספים מובילים שלא להתפתות ולנצל את הירידות בנכסים ברוסיה, "כי לנוכח התנהגותה של רוסיה ישנו סיכוי ריאלי להמשך ירידות". הדבר היחיד שעלול לשבור את מגמות העלייה במניות בניו יורק, אירופה ויפן הוא חזרה להאטה בארה"ב, וזה, על פי כל הנתונים והעובדות, נראה באמת לא סביר כרגע.

בינתיים תביעתה המרתקת של ממשלת ארה"ב כנגד סוכנות הדירוג P&S בסך 5 מיליארד מתקדמת. הממשל טוען כי הסוכנות העלתה את הדירוג, שהעניקה ערב משבר 2008, למכשירים של נגזרים בתחום המשכנתאות (mortgage derivatives ), על מנת לזכות בביזנס של המנפיקים. הסוכנות מנסה להוכיח שזו תביעה קנטרנית. הם טוענים שהתביעה באה בשל כעס הממשל על הורדת הדירוג לאג"ח אמריקניות ב-2010. שר האוצר דאז, טים גאייטנר, איים לדברי הסוכנות על המנכ"ל שלה, שאם יורידו את הדירוג הדבר יעלה להם ביוקר. לא ידוע עדיין מה יקרה, אבל בדבר אחד אין לנו ספק - גם בועת הנדל"ן וגם התפוצצותה קשורות בדירוגים שהעניקו הסוכנויות לפני, תוך כדי וגם אחרי המשבר.

להוציא מכרז גלובלי על הדסה

פרשנים ומומחים טוענים כי "הממשלה חייבת לקחת אחריות ולהעביר את הדסה והניהול שלה לידיה". רק חסר למדינה שאכן תעשה זאת, זה יעלה לכולנו ובגדול. להדסה יש בעיית ניהול, שום דבר אחר, והאחרונה שתדע כיצד להתמודד עם בעיה כזו היא הממשלה. בארה"ב, שם הרפואה אפילו בעייתית יותר, יש 15 חברות, 6 מתוכן ציבוריות, שמפעילות ומנהלות בתי חולים, כולן מנהלות אופרציה פי כמה גדולה מהדסה וכולן פועלות בסביבה עסקית לא פחות קשה משל הדסה. 5 מתוך 6 הציבוריות סיימו את 2013 עם עליות מרשימות בהכנסה ורווחים נאים. אחת מתוכן סיימה בהפסד עקב רכישת רשת מתחרה. המניות של כולן הכו את מדד ה-S&P 500 בשנתיים האחרונות, ו-5 היכו את המדד מאז היציאה משפל 2008. כל השש צומחות ומעלות רווחים מאז 2009. הביזנס של הקמה וניהול בתי חולים הוא כמו כל ביזנס אחר, והצלחתו תלויה אך ורק בהנהלה. ניקח לצורך השוואה את אחת מחברות הניהול הגדולות בארה"ב, HCA Holdings (סימול: HCA).

• "ברגע שהרובוט יוכל לקפוץ בלילה ולצנתר במקומי אני הראשון להסכים"
• נותר נכה עקב ניתוח גב רשלני - וזה הפיצוי שיקבל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החברה עברה משברים גדולים בעבר מאותן הסיבות בדיוק שהביאו למשבר בהדסה - ניהול גרוע ושחיתות. היא מנהלת בסה"כ 165 בתי חולים, 159 מתוכם בתי חולים כלליים, 15 בתי חולים פסיכיאטריים ובי"ח אחד לשיקום. לצד אלו יש לחברה עוד 115 מרכזים / מרפאות לניתוחים וטיפולים מיוחדים (מרכזים לאבחון, טיפול ושיקום מחלות סרטניות, התקפי לב ותאונות קשות). שנת 2013 נחתמה עם הכנסה של 34.18 מיליארד דולרים (החלק הגדול מתשלומי הביטוחים וקופות החולים עבור המטופלים), רווחים תפעוליים ונקיים של 4.79 ו-1.56 מיליארד בהתאמה ורווח של 3.41 דולר למניה. ההערכות הקונצנזוס ש-2014 תסתיים עם מכירות של 36.3 מיליארד דולרים, רווח נקי של 1.64 מיליארד ורווח למניה של 3.71 דולרים. 21 מתוך 23 האנליסטים שמכסים את החברה ממליצים לרכוש המניה, למה הדסה אינה יכולה לעשות זאת?

ניהול בית חולים, במיוחד כשמדובר בבי"ח גדול, אינו דבר של מה בכך. ארגון נשות הדסה, אחד הארגונים הוותיקים והיותר יעילים של יהדות ארה"ב, צריכה להפיק לקחים ממה שקרה בסוף שנות ה-90 ל-HCA. החברה עברה אז משבר שדומה מאוד למה שקורה בהדסה היום - משבר ניהול / אמון שהכניס את החברה לקשיים תפעוליים, והביא למעורבות הממשל. HCA הוקמה בשנת 1968 בנאשוויל ע"י Thomas F. Frist ובנו, ד"ר תומאס פריסט ג'וניור (לימים סנטור פלורידה). שנה מאוחר יותר הונפקה בבורסה של ניו יורק. פריסט הפך את החברה להצלחה עסקית עצומה (בנו שימש כדירקטור), ובשנת 1988, כאשר HCA הפכה לחברת ניהול ואחזקת בתי חולים הגדולה בארה"ב (גם בעולם למעשה, אז עם 255 בתי חולים בבעלות ועוד 208 בניהול), קנה פירסט את החברה באמצעות הצעת רכש (ניצל את משבר המניות הגדול דאז) של 5.3 מיליארד דולרים (למעלה מפי 10 מערך החברה כשהנפיק אותה לראשונה עשר שנים קודם). שנתיים מאוחר יותר, ב-1990, הנפיק את החברה שוב לפי כ-8 מיליארד דולרים.

ב-1993 רכש את הרשת המתחרה, Columbia Hospital Corporation בעזרת כספי ההנפקה, פרש והעביר את הניהול לידי ריק סקוט, המייסד הצעיר של Columbia. אלא שסקוט לא הצליח למלא את נעליו של המייסד, ובשנת 1997 (בעקבות הרעה מפתיעה בתוצאות) נכנס הממשל לחקירה בנושא פעילות הרשת - אז התגלו דברים רעים. כל מה שאתם שומעים וקוראים על הדסה 2014, שמעו וקראו בעבר על HCA 1997-8. ריק סקוט התפוטר (ב-2011 אגב נעשה מושל מדינת פלורידה), ובעלי המניות החזירו את פירסט (שמיהר להגיע להסדר עם הממשל על תכנית ההצלה, וביצע את אחד מסיפורי ה-Turn around הגדולים בארה"ב). הוא החזיר את HCA לרווחיות וצמיחה מהירה, ובדרך החזירה החברה לממשל 2 מיליארד דולרים על פחות ממיליארד שהממשל הזרים לתוכה.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

ב-2005 נקלעה החברה למשבר נוסף, הפעם "בניצוחו" של הבן, פירסט ג'וניור, שללא ידיעת אביו ביצע פעילות על מידע פנים ומכר את כל מניותיו (ביחד עם דירקטורים אחרים) ערב פרסום דוחות פושרים. שוב האב הציל את החברה בשיכנוע שתי ענקיות ההון הפרטי, Kohlberg Kravis Roberts (סימול: KKR ) וביין קפיטל (של מיט רומני) לרכוש את החברה בהצעת רכש בשווי של 31.6 מיליארד דולרים (עד היום המומחים לא מבינים איך הצליח במצבה דאז). פירסט האב נפטר ב-2008. במארס 2011 שתי הקרנות, שהביאו הנהלה חדשה ומקצועית, הנפיקו את החברה בפעם השלישית.

הבאנו את ההיסטוריה של HCA על מנת להוכיח שבניהול נכון בית חולים יכול להיות עסק רווחי ביותר, אפילו בישראל (צריך רק לשנות כמה חוקים והרגלים). חבל שבהדסה לא למדו את "עלילות HCA", היו חוסכים המון עוגמת נפש וכסף. הכנסות זו הראשונה מגיעות בדיוק מאותם מקורות מהם מקבלת הדסה את הכנסותיה, וגם היא חשופה בפני לקוחות שאינם ממהרים לשלם. אלא שבשנים האחרונות השכילה החברה לנצל את הריבית הנמוכה ולהצטייד בכסף שמאפשר לה תמרון. בסוף הרבעון האחרון של 2013 היו לחברה 165 בתי חולים כאמור (לעומת 162 ב-2012) ו-115 מרפאות חוץ ומרכזי טיפול. ברשותה 42,900 מיטות, היא ביצעה כ-1.5 מיליון ניתוחים במהלך השנה וקיבלה כ-7 מיליון ביקורים בחדרי הטיפול. החברה סיימה את 2013 עם 414 מיליון דולר בקופה. אם הממשלה רוצה להציל את הדסה (ולדעתנו זה צעד הכרחי ובעל חשיבות לאומית), היא צריכה לעשות 2 דברים. הראשון, לא לריב עם נשות הדסה ובטח לא לאיים עליהן (האירגון חייב להיות שותף בתוכנית ההצלה), ושנית, למצוא מנהל טוב (לאו דווקא ישראלי).