סוף השנה האזרחית מתקרב, ומביא איתו הזדמנות לבחון את אפיקי החיסכון השונים שלכם, ולוודא שאתם מנצלים באופן מיטבי את הטבות המס שמעניקה המדינה. בין אם זה פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות ישנן לא מעט דרכים להנות מההשקעה ולחסוך במיסים עליה.

נתחיל משכירים - במרבית המקרים, הם מבצעים את ההפקדות שלהם באמצעות תלושי השכר החודשיים, דרכם גם מחושבת הטבת המס. עם זאת, לשכירים גם קיימת האפשרות לבצע הפקדה נוספת לקופות הגמל וביטוחי החיים, אשר נוגע לחלק בשכר שלהם בגינו המעביד לא ביצע הפרשות סוציאליות כגון בונוסים/עמלת מכירות/ שווי רכב וכד'. בגין רכיבים אלו המחוקק מאפשר לשכירים להפקיד עד 16% ועד סכום מקסימלי של 116,400 שקל. כך לדוגמא, עובד שקיבל בסוף השנה בונוס של 40,000 שקל, רשאי לבצע הפקדה נוספת של 6,400 שקל (40,000 * 16%) ולהנות מהטבת מס נוספת. כל זאת בתנאי שהכנסתו המבוטחת אינה עולה על תיקרה שנתית של 291,000 שקל.

איך עצמאי צריך להפריש לקרן השתלמות בסוף שנה?

לעומת השכירים, לעצמאים (עוסק מורשה, עוסק פטור או מי שהוא גם שכיר וגם עצמאי) בישראל גמישות מסוימת הם יכולים להפקיד לקרן השתלמות ולקרן פנסיה/קופת גמל ולהנות מהטבות מס משמעותיות. הפקדות אלה מאפשרות להקטין את חבות המס ומאפשרת חיסכון לגיל לפרישה ולצרכים נוספים.

קרן השתלמות - אפיק חיסכון לטווח בינוני, קרנות השתלמות אינן נזילות על מועד ותק של 6 שנים. היתרון המשמעותי של קרן השתלמות הינו הפטור ממס על רווחי ההון שמייצרת הקרן. בחוק נקבעה תקרה הפקדה לקרן השתלמות  המתעדכנת מידי שנה בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן, בהקשר זה נציין כי בחוק ההסדרים האחרון הממשלה כיוונה כן למסות את רווחי קרנות ההשתלמות בתום 6 שנים (בעיתוי שהקרנות הופכות לנזילות), כפי שניסתה מספר פעמים בעבר, לבסוף נושא זה ירד מסדר היום וקרן ההשתלמות ממשיכה לשמור על המעמד שלה כאחד ממכשירי השקעה הבודדים הפטורים ממס בישראל.

• הוכרה כעובדת עם יחסי עובד-מעסיק, אבל לא קיבלה הפרשות סוציאליות - זו הסיבה
• "פקידי האוצר רואים אותנו כהוצאה ולא כהשקעה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההפקדה לקרן השתלמות מאפשרת לעצמאים גם לחסוך במס על ההכנסה השוטפת שלהם בצורה של "ניכוי", מונח מקביל להוצאה לצרכי מס. תקרת ההפקדה השנתית, או במילים אחרות הסכום המרבי המוכר להפקדה לקרן השתלמות לעצמאים בשנת 2024 הוא 20,520 שקל (7% מהכנסה שנתית, עד תקרת הכנסה חייבת של 293,397 שקל). מתוך הסכום הזה, 4.5% מההכנסה השנתית, עד 13,203 שקל,  מוכרים כהוצאה לצורכי מס, כך שהסכום המוכר מנוכה מהכנסה החייבת של העצמאי. יתרת ההפקדה אינה מוכרת כהוצאה אך כן נהנית מפטור ממס רווחי הון בעת משיכת הכספים בהתאם לתנאי הקרן.

קרן פנסיה / קופת גמל לעצמאים - החל משנת 2017, כל עצמאי בין הגילאים 21 ועד גיל 60  מחויב להפקיד לחיסכון פנסיוני בהתאם לקריטריונים שנקבעו. החוק קובע כי על עצמאים להפקיד אחוזים מהכנסתם עד תקרות מסוימות, תוך התאמה לגובה הכנסתם. סכומי ההפקדה לפנסיית חובה משתנים בהתאם לגובה ההכנסה השנתית ומחושבות ביחס לשכר הממוצע במשק –  150,432 שקל בשנה, כאשר הכנסות שנתיות מעבר לסכום זה אינן חייבות בהפקדה אך כן יכולות להעניק הטבת מס גבוהה יותר למפקיד.

עבור הכנסה חודשית עד מחצית השכר הממוצע במשק, נדרשת הפקדה בשיעור של 4.45%. עבור יתרת ההכנסה מעל חצי השכר הממוצע, יש להפקיד 12.55%. עצמאים יכולים להפקיד לקרן פנסיה או קופת גמל עד 16.5% לתקרה שנתית מזכה של 164,400 שקל שנתית.

• האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים
• "הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• דחוף: תמכרו את פוליסת החיסכון הזו - גונבים אתכם

המפקידים נהנים מניכוי סכום ההפקדה ("ניכוי" הוא מונח החופף להוצאות מוכרת לצרכי מס) – הטבה זו מוגבלת עד לגובה של 11% ולא מעבר לסכום של 25,608 שקל בשנה. זאת לצד זיכוי ממס של  35% – ("זיכוי" הוא למעשה הפחתה ישירה של סכום המס שאדם צריך לשלם) – בגין הפקדה של עד 5% מההכנסה ניתן להפקיד עד לסכום שאינו עולה על 11,640 שקל. בנוסף, עצמאי יכול להפקיד עוד 0.5% ומקסימום של 1,164 שקל בגינן ניתן לקבל זיכוי של 35% בתנאי שאותו מפקיד לא ניצל הטבה על רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה. כך שסך ההפקדות שעצמאי יכול להפקיד בשנה למוצר פנסיוני, וזאת על מנת למקסם את הטבת המס הניתנת לו על פי חוק הינה – 38,412 שקל.

ואם בהערכות לסוף שנה עסקינן, להלן עוד פעולות שיכולים לבצע עצמאים על מנת לחסוך במס:

בדיקת תשלומי המקדמות השוטפים לביטוח לאומי - עצמאים משלמים מידי חודש מקדמה לביטוח לאומי שלרוב נקבעת על בסיס נתוני העבר או  על סמך הצהרת ההכנסות של  המבוטח. לקראת תום שנה חשוב לבדוק אם המקדמה ששולמה לביטוח לאומי לאורך השנהאכן "מכסה" את ההכנסה החייבת הצפויה של העצמאי.

ככל שסכום המקדמה ששולמה לביטוח לאומי אינו צפוי לכסות את ההכנסה החייבת של העצמאי, מומלץ לפנות לביטוח לאומי ולבקש הגדלה של המקדמה ולבצע השלמה רטרואקטיבית מתחילת שנת 2024 של דמי הביטוח מהטעם ש – 52% מסך התשלומים של עצמאי לביטוח לאומי מהווים הוצאה לצרכי מס. באופן זה גם נהנים מהקלה במס על רווחיו של עצמאי וגם לא מקבלים "הפתעה" של תוספת דמי ביטוח לאומי בעת הגשת הדוח של 2024 במהלך שנת 2025.

הקדמת הוצאות – מומלץ לעצמאים שיכולים להקדים תשלומים לספקים במסגרת ההוצאות השוטפות של העסק שהן בייצור הכנסתם להקדים ולשלם אותם עוד בתוך שנת המס הנוכחית. 

בהקשר זה, הרבה עצמאים חושבים על רכישת ציוד לעסק כגון מחשב, מכשיר סלולרי, ריהוט, רכב וכד', אולם רכישת ציוד בסוף שנה אינו מהווה יתרון משמעותי שכן ציוד מופחת על פני מספר שנים מיום רכישתו ולכן רכישות בסוף שנה יעניקו לרוכש הוצאה קטנה באופן יחסי.

דחיית הכנסות – עצמאים העובדים על בסיס מזומן, קרי מכירים בהכנסה בעת גביית התשלום וטרם הפיקו חשבוניות מס, ויכולים באופן  חוקי לדחות את התקבולים לשנת המס הבאה מאפשר להם באופן זה לגלגל את חבות המס לשנת 2025, פעולה זו מתאימה בעיקר למי שצופה שהכנסתו בשנת המס הבאה צפויה לקטום ביחס לשנה זו.

בדיקת מלאי והפרשה לירידת ערך -  ספירת מלאי: אם אתה עסק שמחזיק מלאי, מומלץ לבדוק האם יש ירידת ערך במלאי ולקזז את הערך כחלק מההכנסה. רלוונטי לעסקים סחורתיים: כמו חנויות, מפעלים או עסקים בתחום המזון.

תרומות למוסדות מוכרים לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה -  תרומות למוסדות המוכרים לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מאפשרות זיכוי במס בגובה של 35% מסכום התרומה. 

שוני סמואל הוא רו"ח בקבוצת אליוט גלובל