מסלול המניות בפנסיה עם תשואה אדירה ב-5 שנים האחרונות - מי בראש?
כולם יודעים שבטווח הארוך מניות עולות. זאת לא עובדה גמורה, אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל בהינתן היסטוריה של עשרות רבות של שנים, ומחקרים על התנהגות המניות לעומת אפיקים אחרים יש מסקנות - מניות לאורך זמן מספקות תשואה עודפת על פני הנכסים הסולידיים. ההסבה לכך הוא מאוד פשוט - משקיעים מוכנים לשים את הכסף שלהם על מכשירים מסוכנים בתמורה לפיצוי בתשואה. מניות הן מסוכנות יותר מאגרות חוב ולכן התשואה שמשקיעים מבקשים בעבור השקעה בהן היא גבוה יותר.
הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל
הכלל הזה, חשוב להדגיש תלוי מקום וזמן. זה לא נכון לטווחים קצרים וזה לא נכון בכל מקום. זה נכון באופן כללי לטווח ארוך. קרנות הפנסיה הן החיסכון לטווח הארוך ביותר של אזרחי ישראל ולמרות זאת, מסלול המניות בקרנות הפנסיה מנהלות ביחד 7.7 מיליארד שקל. אלו מהווים כ-3%-4% בלבד מהענף הפנסיוני.
לשם השוואה, מאז ינואר 2016, עלו מסלולי הפנסיה בשיעור ממוצע של 37%. קרנות הפנסיה במסלול הכללי לעמיתים בגילי עד 50 השיאו תשואה בשיעור של 26.3%. מדובר על הבדל של כמעט 11% לאורכו של כחצי עשור או 2.2% לשנה. אלו מתורגמים לבסוף להבדל של מאות אלפי שקלים עם היציאה לפנסיה.
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- חסימות בכביש 2 ובכביש 20 ביום שישי: גשר חדש יונף באודים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר העמיתים שבוחרים במסלול המנייתי בקרן הפנסיה גדל עם הזמן. אינדיקציה לכך היא הצבירה נטו שהמסלול גייס בשנה האחרונה והצמיחה שהיא מעבר למסלולים האחרים. הקרנות הגדולות במסלול הן של הראל שמנהלת כ-1.5 מיליארד שקל, מגדל כ-1.5 מיליארד שקל ומנורה מבטחים עם 1.2 מיליארד שקל. מבין הקרנות שמנוהלות בבתי ההשקעות הגדולה היא אלטשולר שחם עם סכום של 1 מיליארד שקל.
מבחינת תשואות, כלל פנסיה היא זו שרשמה את התשואה הטובה ביותר מאז ינואר 2016, עת אימוץ המודל הצ'יליאני בענף הפנסיה. המסלול המנייתי של כלל השיא תשואה של 47.3%. הקרן עם תשואה ממוצעת של 7% לשנה במשך שלוש השנים האחרונות.
הפניקס הניבה תשואה של 43.3% ונמצאת במקום השני. תשואתה הממוצעת בשלוש השנים האחרונות עומדת על 6.7% ובחמש השנים האחרונות הניבה תשואה ממוצעת של 7.25% (התשואה הגבוהה ביותר בענף). הפניקס רכשה לאחרונה את הלמן אלדובי, כך שקרן הפנסיה של האחרון אמורה להיות ממוזגת עם הקרן של הפניקס. המסלול המנייתי של הלמן אלדובי מנהל כחצי מיליון שקל.
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל...
הראל נמצאת במקום השלישי עם תשואה של כמעט 38% מאז ינואר 2016 ותשואה ממוצעת של 6.1% בשלוש השנים האחרונות. במקום הרביעי נמצאת הקרן של מנורה מבטחים עם תשואה של 36.8% ותשואה שנתית ממוצעת של 6.4% בשלוש השנים האחרונות. קרן הפנסיה של מנורה מבטחים היא הקרן הגדולה בישראל, למרות שההון המנוהל במסלול המניות הינו שלישי בגודלו. מסלול המניות של מגדל הניב תשואה של 36.1%. איילון מיטב עם תשואה של 34.2% תשואה שעברה את המסלול המנייתי הפאסיבי של החברה שעלתה 31%. סוגרת את הענף הקרן של פסגות עם תשואה של 29.6%.
קרן הפנסיה של אלטשולר שחם. קרן זו הושקה ביוני 2018 ותשואת הקרן מאז השקתה עומדת על 23.3% ומנהלת 1.1 מיליארד שקל. מדובר בתשואה שנתית העולה על 7%, כך שגם היא למעשה אחת מהקרנות המובילות בדירוג.
כמו כן בשנה האחרונה גם הפניקס וגם הלמן אלדובי השיקו קרן פנסיה שמחקה את תשואות מדד המניות האמריקני S&P 500. מדובר במגמה שמחלחלת גם לתחום הפנסיוני - מעקב אחרי מדדים. מדובר במכשירים שבהגדרה דמי הניהול שלהם נמוכים יחסית כי אין בהם ניהול אקטיבי אלא ניהול פסיבי בלבד - מעקב אחרי מדדים ושהרציונל שלהם ברור וחזק - אי אפשר להכות את השוק לאורך זמן ולכן השקעה במדדים עדיפה. בפועל, אין מנהלי השקעות שמצליחים להכות את השוק לאורך זמן ממושך ואם פה ושם יש כאלו הסיכוי של משקיע/ חוסך לבחור בהם הוא נמוך מאוד. ולכן - בשביל מה "לשבור את הראש" עם אפשר להשקיע בממוצע/ בבנצ'מרק - במדד עצמו.
מסלול מנייתי - לא לכל אחד
המסלול המנייתי אמנם אמור להניב תשואות גבוהות יותר לאורך זמן, אבל הוא לא נכון ולא מתאים לכל אחד. שוק המניות הוא שוק תנודתי. יש עליות ויש ירידות, והירידות יכולות להיות כואבות וחזקות. כאשר אתם משקיעים לטווח של 30 שנה אז לפחות על סמך העבר, צפוי שהשוק יתקן אם יהיו ירידות. גם אם רגע אחרי שפתחתם את קרן הפנסיה יש ירידות, אז מה? יש לשוק הרבה שנים לתקן והוא לרוב מתקן. אבל, אם אתם בני 60 ויש לכם קרן פנסיה מנייתית, אתם עלולים להיות בבעיה, מפולת שנמשכת תקופה, תפגע בתשואות ובהיקף הנכסים שלכם בקרן ואין לכם הרבה זמן לחכות לתיקון, אתם אוטוטו מתחילים להשתמש בקרן הפנסיה.
על רקע זה ברור כי קרן פנסיה מנייתית היא תלויה בגיל החוסך. ככל שהחוסך צעיר יותר כך נראה שעדיף לו להחזיק בקרן מנייתית, אבל על פני השנים צריך לעשות שינויים. ככל שמתבגרים יש להפחית את הסיכון המנייתי בתיק.
תשואת המסלול המנייתי בקרנות הפנסיה מינואר 2016 עד נובמבר 2020
- 6.אבי 1 11/01/2021 08:28הגב לתגובה זואין שום בטחונות לתשואה אלא ההיפך הבורסות בעולם לפני קריסה .
- 5.אבי 10/01/2021 15:54הגב לתגובה זוהתשואה עלובה, אנשים שמעבירים למסלול מנייתי מצפים לסיכון גבוה, תמורת תשואות גבוהות בשנים של עליות. התשואות שסיפקו כל הקרנות פנסיה עלובות. תלמדו מקרנות של ARC כיצד לנהל אקטיבית את הכסף. צריך להכריח את כל הקרנות לספק לחוסכים מסלולים פסיביים נוספים.
- 4.חוסך 10/01/2021 11:42הגב לתגובה זוהאם המידע נכון גם בהקבלה לקרנות ההשתלמות?לגבי הלמן אלדובי ...האם בהמשך יעלם שם החברה כליל והחוסכים ,הקרנות והגמולים ינוהלו ישירות בפניקס?
- 3.שגיא 10/01/2021 11:19הגב לתגובה זומה שרלוונטי הם העמלות...והניהול..
- 2.ההוא 10/01/2021 10:35הגב לתגובה זומה המריץ אותך ללחוץ על ENTER לפני שקראת מה שכתבת? הרעיונות עצמם, ממה שכן ניתן להבין, נראים נכונים.
- 1.מאיר 10/01/2021 09:15הגב לתגובה זומקדם הקצבה קובע כמה שקליל צריכים חהיות בקרן כדי לתת למבוטח פנסיה של 1 שקל. מקדם זה חשוב הרבה יותר כיוח שאיני משתנ כמעט. קיימת אמנם מערכת התאמה של המקדם בכפוף צהיכחת שינויי גיל התנוצה אבת היא די שוחית ומתכדכנת רק כל כמה שנים. אבל תשואות זה דבר המשתנה מיום ליום. מי שבדק תשואות לפני חודש ממא כ5 אחוז פחות על כל התיק לכח לא צריך להתתהב יוצר מידי כשהתשואה עולה ולא להכנס לחרדה כשהתשואה יורדת.. מקדם התשואה והגית האקטוארמ אקוטיים הרבה יותר. ולדאבוננו בשנים האחרונות המקדם רק גדל וכך גם הגיל האקטוארי. שני הנתונים האלה שוחקיל את הךנסמה מכד. צריך תשואוצ מטורפות של 8אחוז לשנה הרבה שניל כדי שזה יעזור לפנסיה באמת
- נורית 10/01/2021 10:15הגב לתגובה זוהידע לא רע אך מה לגבי האיבוד בדרך להדפסה הקלוקלת???

הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים
רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר).
למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).
בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול.
הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק
מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.

הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
הרפורמה החדשה צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו מעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס. כך יושוו תנאי המיסוי בין המוצרים, וקרנות הנאמנות יקבלו יתרון חדש אחרי שנים של נחיתות מס מול אפיקי החיסכון האחרים
רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר).
למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).
בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול.
הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק
מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.
