מנכ"ל אינטל מתפטר - המניה צריכה לעלות; האם העתיד הוא בפיצול או מכירה?
רעידת אדמה - מנכ"ל אינטל INTEL CORPORATION, פט גלסינגר, מתפטר מתפקידו. זאת לאחר שמניית החברה צנחה מתחילת השנה ב-50%, על רקע תוצאות חלשות, שנבעו בין היתר מהתוכנית האסטרטגית אותה הוביל גלסינגר.
פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל; קרדיט: טוויטר
גלסינגר שלח היום מכתב לעובדי החברה בו נכתב: "להוביל את אינטל הייתה זכות חיי. קבוצת האנשים הזו היא מהטובות והמוכשרות ביותר בתחום, ואני גאה לקרוא לכל אחד ואחת מהם עמית. היום הוא כמובן יום חמוץ-מתוק, שכן החברה הזו הייתה חלק מרכזי בחיי העבודה שלי. אני יכול להסתכל אחורה בגאווה על כל מה שהשגנו יחד. זו הייתה שנה מאתגרת לכולנו, קיבלנו החלטות קשות אך הכרחיות כדי למצב את אינטל בהתאם לדינמיקה הנוכחית של השוק. אני אסיר תודה על כל העמיתים הרבים ברחבי העולם שעבדתי איתם כחלק ממשפחת אינטל".
אינטל הודיעה כי תחפש מנכ"ל קבוע וכי עד אז ישמשו דיוויד זינסנר ומישל ג'ונסטון כמנכ"לים זמניים.
הכישלון של גלסינגר
בשנת 2021, נקרא פט גלסינגר, אז מנכ"ל חברת מחשוב הענן VMWare, להוציא את אינטל מהבוץ. באותה שנה ראתה ענקית השבבים כיצד אחד הלקוחות המשמעותיים ביותר שלה, אפל, עוזב אחרי 15 שנים של שיתוף פעולה. אך לא פחות חשוב מכך, היא ראתה כיצד מעמדה נשחק אל מול המתחרות, ובמיוחד AMD, שעד לפני מספר שנים כלל לא אימה עליה.- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- אוקראינים תובעים את אינטל, AMD וברקשייר: "שבבים אמריקאיים הגיעו לנשק רוסי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואכן ההגעה שלו עוררה עניין רב בקרב המשקיעים, שקיוו שהמוניטין שלו כמנכ''ל קשוח אך נערץ וכזה שלא מפתח משינויים, יחזיר את אינטל אל מסלול של צמיחה. וכך, באותו יום שבו הוכרז המינוי קפצה מניית החברה בכ-11%, רמז לציפיות מגלסינגר, אך לא פחות עדות לאופן שבו השוק תפס את קודמו בתפקיד, בוב סוואן.
חודשים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, הכריז גלסינגר על תוכנית אסטרטגית חדשה - IDM 2.0. במסגרתה, תפעל החברה במטרה להתחרות עם החברות TSMC הטייוואנית, וסמסונג הדרום קוריאנית בתחום היציקה וייצור השבבים. בכך ביקשה אינטל להפוך לחלק אינטגרלי בשרשרת הייצור של השבבים, לא רק עבורה אלא גם עבור יתר החברות הפועלות בתחום, כולל גם מתחרותיה הגדולות.
כחלק מהמהלך, הכריזה החברה על השקעה של עשרות מיליארדי דולרים בהקמת מפעלי ייצור חדשים ברחבי העולם, שנועדו לתת מענה בין היתר לשוק האמריקאי והאירופאי. הצעד של גלסינגר לווה גם בתמיכת עתק מצד הממשל האמריקאי, אשר ביקש לחזק את מעמדו בתחום כחלק מ"מלחמת השבבים" המתנהלת אל מול סין ויתר המעצמות, לנוכח העיכובים בשרשראות האספקה של מוליכים למחצה במהלך תקופת הקורונה.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
אלא שהמהלך של גלסינגר היה כרוך בעלויות כבדות, שאינטל התקשתה לעמוד בהם. השיא הגיע בחודש אוגוסט אז דיווחה החברה על תוצאות חלשות לרבעון השני של השנה, במהלכו עברה להפסד נקי של 1.61 מיליארד דולר. בנוסף, דיווחה החברה על תוכנית התייעלות שכללה פיטורים של יותר מ-15% מכוח העבודה שלה. מה שהביא לצניחה של 20% במחיר המניה, הירידה החדה ביותר של המניה מזה 50 שנה.
גלסינגר נכשל בשתי החזיתות בתחום שבבי הבינה המלאכותית. הוא נכשל במאמץ להפוך את אינטל לאלטרנטיבה ל-TSMC בצד הייצור וגם במאמץ להפוך אותה למתחרה של אנבידיה בצד העיצוב. ההפסד של אינטל היה ברור והוא קיבל חותמת סמלית נוספת כאשר אנבידיה נכנסה למדד הדאו ג'ונס לפי כחודש במקום אינטל שיצאה ממנו.
הזווית הישראלית - מה תהיה ההשפעה על מובילאיי ועל עובדי אינטל בישראל?
אינטל הודיעה כאמור על סבבי פיטורים כאשר האחרון בהם הוא של 15% מכוח העבודה. אינטל היא המעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי ועל כן המכה כאן צפויה להיות גדולה כאשר הצפי הוא שבין 1,000-1,800 עובדים מתוך 12,000 העובדים שלה בארץ יפוטרו. זהות המנכ"ל החדש כאמור לא ידועה אבל לא מן הנמנע שהוא יחליט לבצע מהלכים נוספים לייעול הפעילות שיכללו בין היתר גם פיטורים נוספים, גם בישראל.
- 2.ברוך שפטרנו מעונשו של זה מזכיר את ארז הכושל מטבע (ל"ת)מרד המנכלים 02/12/2024 21:17הגב לתגובה זו
- 1.לדעתי בלבד - הזדמנות אחרונה לרכוש את אינטל במחיר הזה! (ל"ת)צרי 02/12/2024 16:57הגב לתגובה זו
- אורן 02/12/2024 21:50הגב לתגובה זומנכל לא מתפטר סתם
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
לארי אליסון (אורקל)מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
בנק ישראל מוטרד מחוק הגיוס, למה מניות הטכנולוגיה יורדות למרות צמיחה חדה ולמה התשואות עולות כשהריבית יורדת; עידן אזולאי, מנהל השקעות בסיגמא-קלאריטי מנתח את השווקים
לזכותו של בנק ישראל ייאמר שהוא לא חושש להביע את דעתו הנחרצת על חוק הגיוס שעומד כעת על הפרק. התגובה החריגה והישירה של בנק ישראל לחוק הגיוס מסמנת שהדיון הוא אינו “רק” ויכוח חברתי-ערכי, אלא סוגיה ביטחונית עם מחיר מקרו-כלכלי מדיד. בבנק ישראל שמים מספרים על השולחן: העלות הכלכלית של חודש שירות מילואים של אדם סביב גיל 30 מוערכת בכ־38 אלף ש״ח, כאשר כ־80% מהעלות היא אובדן תפוקה מיידי והיתרה קשורה לפגיעה עתידית בפריון בגלל הפסד ניסיון וקידום בעבודה. במילים פשוטות, מילואים הם “מס” לא מתוכנן על שוק העבודה גם בגלל ימי עבודה שנגרעים כאן ועכשיו, וגם בגלל ההשפעה המצטברת על מסלולי קריירה ופריון.
בנק ישראל מציג את הפוטנציאל טוען שהרחבה משמעותית של גיוס גברים חרדים לשירות חובה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי המשקי והאישי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים. לפי האומדנים שמובאים בהודעה, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ־7,500 גברים חרדים (תרחיש שמתגלגל לאורך זמן לכ־20 אלף חיילי חובה נוספים) עשויה לאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים ולהקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד ש״ח (כ-0.4% תוצר). אם בנוסף, הגיוס גם מגדיל לאורך זמן את ההשתתפות והתעסוקה של הגברים החרדים לאחר השירות, בנק ישראל מעריך שתוספת ההכנסה יכולה להגיע עד כ־14 מיליארד ש״ח לשנה (כ־0.7% תוצר). כלומר, יש כאן לא רק חיסכון בעלות ביטחונית עקיפה, אלא גם אפשרות לשיפור צד ההיצע של המשק. היינו, יותר עובדים, יותר מיומנויות ויותר הכנסות ממסים.
אלא שכאן מגיעה הביקורת המרכזית. לפי בנק ישראל, נוסח החוק במתכונתו הנוכחית “לוקה בחסר” מאחר ויעדי הגיוס האפקטיביים נמוכים והתמריצים/סנקציות הם בעלי אפקטיביות נמוכה, כך שלא בטוח שאפילו היעדים הצנועים יושגו. אם החוק יעבור כלשונו, הוא לא ישנה מהותית את היקף הגיוס ולכן ישמר את מודל המילואים הרחב ואת הנזק המצטבר לשוק העבודה. בנק ישראל כותב מפורשות שהעברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי שנובע מהשימוש הנרחב במילואים עם “עלויות מקרו־כלכליות משמעותיות” שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת, לצד אובדן הכנסות ממיסים. לכל זה עלולה להיות גם השלכה על מדיניות הריבית. בנק ישראל לא קובע “הריבית תעלה בגלל החוק”, אבל הוא כן מסמן את ערוצי ההעברה שמעניינים את שוק האג״ח ואת ההחלטות המוניטריות.
חוק שלא מפחית מילואים משמר פגיעה בצד ההיצע (תוצר פוטנציאלי/פריון), מגדיל עלויות תקציביות ומקטין גביית מסים, שילוב שמרחיב את הסיכון הפיסקלי ואת פרמיית הסיכון של ישראל. במצב כזה, גם אם האינפלציה “על הנייר” מתמתנת, לבנק ישראל יהיה קשה יותר להצדיק הקלה מהירה. הוא יעדיף לראות שהמשק לא מחליק לתרחיש של עלייה בגירעון המבני שעלולה להעלות את פרמיות הסיכון ולהשפיע על שער החליפין והתשואות. במילים אחרות, החוק עלול להאריך את התקופה שבה הריבית נשארת גבוהה יחסית, או לכל הפחות לצמצם את מרחב התמרון להורדות, משום שהבסיס המאקרו־פיסקלי והביטחוני נשאר כבד.
בהמשך למה שכתבנו בשבוע שעבר, למרות שכוחות רבים (פוליטיקאים, תקשורת) מושכים את הדיון בחוק לזירה הפוליטית, הרי שההשלכות שלו נמצאות בשטח הכלכלי והחברתי. ככל שהמענה לצרכים הצבאיים והכלכליים הנוכחיים יהיה מועט, כך הנזק שיגרם למשק הישראלי הוא רב יותר. הזמן לשינוי הוא עכשיו. בעצם מזמן.
