תחנת כוח גרעינית
צילום: iStock

רוסיה עוצרת את יצוא האורניום המועשר לארה"ב שתיאלץ לחפש חלופות

בארה"ב פועלות 93 תחנות כוח גרעיניות, המספקות כ-9% מתצרוכת החשמל הכוללת במדינה, והאורניום המועשר הוא מרכיב קריטי בהפקת החשמל בהן. בארה"ב מחפשים חלופות

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה אורניום פוטין

רוסיה הכריזה לאחרונה על איסור זמני ליצוא אורניום מועשר לארה"ב, מהלך המהווה תגובת נגד ישירה לסנקציות האמריקאיות על יבוא מוצרים גרעיניים מרוסיה. ההכרזה, שפורסמה ב-15 בנובמבר, מגבילה יצוא לארה"ב ומחייבת אישורים פרטניים לכל משלוח עתידי. הגבלה זו באה בעקבות החלטת ממשל ביידן, שבחודש מאי האחרון חוקק איסור על יבוא מוצרים גרעיניים מרוסיה, שאמור להיכנס לתוקף מלא בשנת 2028.

איסור היבוא, שעליו הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, משמש כתגובה אסטרטגית למהלך האמריקאי, ונועד להפעיל לחץ על השוק האמריקאי ולשמר את השפעת רוסיה על שוק האנרגיה הגרעיני העולמי. עם זאת, ברוסיה הדגישו כי הגבלות היצוא ייבחנו בהתאם לאינטרסים הלאומיים.

 

בשביל מה צריך אורניום? 

האורניום המועשר הוא מרכיב קריטי להפקת חשמל בתחנות כוח גרעיניות. בארה"ב פועלות כיום 93 תחנות כוח גרעיניות, המספקות כ-9% מתצרוכת החשמל הכוללת במדינה. אספקת האורניום המועשר תלויה באופן משמעותי בספקים זרים, ובראשם רוסיה.

בשנת 2023 סיפקה רוסיה כ-12% מהאורניום המועשר בארה"ב, ומעל 27% משירותי ההעשרה המיובאים לארה"ב – יותר מכל מדינה אחרת. נתונים אלו מדגישים את התלות האמריקאית ברוסיה לצרכים קריטיים בתחום האנרגיה.

 

ארה"ב מחפשת חלופות

כעת, בעקבות עצירת היצוא הרוסי, ארה"ב נדרשת לפנות למקורות חלופיים, כמו קנדה, קזחסטן ואוסטרליה, המהוות גם הן ספקיות מרכזיות של אורניום מועשר. עם זאת, גיוס מקורות אלו בממדים הדרושים אינו משימה פשוטה. בשנת 2023, קנדה סיפקה כ-25% מהאורניום הגולמי לארה"ב, אך אינה מסוגלת לעמוד לבדה בביקוש האמריקאי לחומר.

החברה האמריקאית Centrus, אחת הספקיות הגדולות בתחום, קיבלה רישיון זמני לייבא אורניום מרוסיה לשנים 2024 ו-2025. עם זאת, ההגבלות החדשות מחייבות אישורים פרטניים לכל משלוח, דבר המגביר את חוסר הוודאות בשוק.

 

גם אירופה מרגישה את הלחץ

השפעתה של רוסיה על השוק הגרעיני מורגשת גם באירופה. מדינות האיחוד האירופי, התלויות ברוסיה עבור כ-30% מצריכת האורניום המועשר שלהן, עשויות להתמודד עם אתגרים דומים. רוסאטום, תאגיד האנרגיה הגרעינית הממלכתי של רוסיה, הניב ב-2023 הכנסות של יותר מ-4 מיליארד דולר ממכירת אורניום מועשר למדינות מערביות.

רוסיה ממשיכה לחזק את מעמדה ככוח מרכזי בשוק האנרגיה הגרעינית העולמי. מנכ"ל רוסאטום, אלכסיי ליחצ'וב, הצהיר לאחרונה כי היעד של החברה הוא להגיע להכנסות של 200 מיליארד דולר מעסקאות בינלאומיות בעשור הקרוב. בכך, רוסיה שואפת למצב את עצמה כשחקנית קריטית בתחום האנרגיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

צעד אחורה בדרך למעבר לאנרגיה ירוקה

על אף מאמצי ממשל ביידן, הכוללים השקעה של 2.2 מיליארד דולר בהרחבת תשתיות ההעשרה המקומיות, הדרך לעצמאות בתחום האורניום המועשר עדיין ארוכה. כיום, רק 5% מהאורניום המועשר בארה"ב מסופק על ידי יצרנים מקומיים. השאר נשען על יבוא, בעיקר מרוסיה וממדינות נוספות.

על רקע המתיחות הגוברת, תיתכן עלייה בשימוש במקורות אנרגיה מזהמים, כמו פחם, כפתרון זמני לצמצום המחסור באורניום מועשר. מהלך זה עלול לפגוע במאמצי ארה"ב לעבור לאנרגיה ירוקה ולהפחית את פליטת הפחמן.

בטווח הארוך, המשבר הנוכחי עשוי להוביל להשקעות נרחבות יותר בפיתוח טכנולוגיות גרעיניות חדשות ולהאצת המאמצים להשגת עצמאות אנרגטית בארה"ב ובאירופה. אולם, בטווח הקצר כאמור, שוק האנרגיה צפוי להתמודד עם אתגרים משמעותיים, הן ברמת האספקה והן ברמת המחירים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הגז יעלה 21/11/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
    מזהם הכי פחות.
  • 2.
    אולי ידחפו עכשיו יותר פרויקטי היתוך גרעיני (ל"ת)
    מהית 21/11/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כמה אנרגיה משקיעים כדי להעשיר אורניום? (ל"ת)
    עושה חשבון 21/11/2024 07:29
    הגב לתגובה זו
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה באדום: יום רביעי רצוף של ירידות; הכסף צנח ב-9%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שוקי המניות בארה״ב סיימו את יום המסחר האחרון ל-2025 בירידות שערים. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק ירדו בכ־0.7% כל אחד, והשלימו יום רביעי רצוף של ירידות. החולשה האחרונה פגעה בציפיות לראלי סוף שנה מסורתי, אך לא שינתה מהותית את תמונת הביצועים השנתית.

במבט רחב, וול סטריט מסכמת את 2025 כשנה חיובית מאוד. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% ומסיים את השנה בדרך לשנה שישית מתוך שבע עם תשואה שנתית של מעל 15%. מדד נאסד״ק בלט אף יותר עם עלייה של מעל 20%, בעוד דאו ג’ונס רשם עלייה של יותר מ־13%. העליות משקפות שוק שורי, שנשען בעיקר על מניות טכנולוגיה ועל ההתלהבות סביב בינה מלאכותית.

עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. במהלך השנה חווה נאסד״ק ירידה חדה ונכנס לזמן קצר לשוק דובי, בעוד S&P 500 התקרב לכך לאחר הכרזת המכסים הנרחבת של הנשיא דונלד טראמפ באפריל. החששות מפגיעה בצמיחה, מלחמת סחר והשלכות גיאופוליטיות יצרו תנודתיות גבוהה, אך בהמשך השנה השווקים התאוששו. 


העליות נמשכו למרות שורה של גורמי אי־ודאות: מתיחות גיאופוליטית, שאלות לגבי עמידות הכלכלה האמריקאית, ובעיקר עליות חדות בשווי מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שעוררו דיון גובר סביב תמחור יתר. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים הון לשוק, מתוך הערכה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך לתמוך ברווחי החברות.