תחנת כוח גרעינית
צילום: iStock

רוסיה עוצרת את יצוא האורניום המועשר לארה"ב שתיאלץ לחפש חלופות

בארה"ב פועלות 93 תחנות כוח גרעיניות, המספקות כ-9% מתצרוכת החשמל הכוללת במדינה, והאורניום המועשר הוא מרכיב קריטי בהפקת החשמל בהן. בארה"ב מחפשים חלופות

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה אורניום פוטין

רוסיה הכריזה לאחרונה על איסור זמני ליצוא אורניום מועשר לארה"ב, מהלך המהווה תגובת נגד ישירה לסנקציות האמריקאיות על יבוא מוצרים גרעיניים מרוסיה. ההכרזה, שפורסמה ב-15 בנובמבר, מגבילה יצוא לארה"ב ומחייבת אישורים פרטניים לכל משלוח עתידי. הגבלה זו באה בעקבות החלטת ממשל ביידן, שבחודש מאי האחרון חוקק איסור על יבוא מוצרים גרעיניים מרוסיה, שאמור להיכנס לתוקף מלא בשנת 2028.

איסור היבוא, שעליו הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, משמש כתגובה אסטרטגית למהלך האמריקאי, ונועד להפעיל לחץ על השוק האמריקאי ולשמר את השפעת רוסיה על שוק האנרגיה הגרעיני העולמי. עם זאת, ברוסיה הדגישו כי הגבלות היצוא ייבחנו בהתאם לאינטרסים הלאומיים.

 

בשביל מה צריך אורניום? 

האורניום המועשר הוא מרכיב קריטי להפקת חשמל בתחנות כוח גרעיניות. בארה"ב פועלות כיום 93 תחנות כוח גרעיניות, המספקות כ-9% מתצרוכת החשמל הכוללת במדינה. אספקת האורניום המועשר תלויה באופן משמעותי בספקים זרים, ובראשם רוסיה.

בשנת 2023 סיפקה רוסיה כ-12% מהאורניום המועשר בארה"ב, ומעל 27% משירותי ההעשרה המיובאים לארה"ב – יותר מכל מדינה אחרת. נתונים אלו מדגישים את התלות האמריקאית ברוסיה לצרכים קריטיים בתחום האנרגיה.

 

ארה"ב מחפשת חלופות

כעת, בעקבות עצירת היצוא הרוסי, ארה"ב נדרשת לפנות למקורות חלופיים, כמו קנדה, קזחסטן ואוסטרליה, המהוות גם הן ספקיות מרכזיות של אורניום מועשר. עם זאת, גיוס מקורות אלו בממדים הדרושים אינו משימה פשוטה. בשנת 2023, קנדה סיפקה כ-25% מהאורניום הגולמי לארה"ב, אך אינה מסוגלת לעמוד לבדה בביקוש האמריקאי לחומר.

החברה האמריקאית Centrus, אחת הספקיות הגדולות בתחום, קיבלה רישיון זמני לייבא אורניום מרוסיה לשנים 2024 ו-2025. עם זאת, ההגבלות החדשות מחייבות אישורים פרטניים לכל משלוח, דבר המגביר את חוסר הוודאות בשוק.

 

גם אירופה מרגישה את הלחץ

השפעתה של רוסיה על השוק הגרעיני מורגשת גם באירופה. מדינות האיחוד האירופי, התלויות ברוסיה עבור כ-30% מצריכת האורניום המועשר שלהן, עשויות להתמודד עם אתגרים דומים. רוסאטום, תאגיד האנרגיה הגרעינית הממלכתי של רוסיה, הניב ב-2023 הכנסות של יותר מ-4 מיליארד דולר ממכירת אורניום מועשר למדינות מערביות.

רוסיה ממשיכה לחזק את מעמדה ככוח מרכזי בשוק האנרגיה הגרעינית העולמי. מנכ"ל רוסאטום, אלכסיי ליחצ'וב, הצהיר לאחרונה כי היעד של החברה הוא להגיע להכנסות של 200 מיליארד דולר מעסקאות בינלאומיות בעשור הקרוב. בכך, רוסיה שואפת למצב את עצמה כשחקנית קריטית בתחום האנרגיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

צעד אחורה בדרך למעבר לאנרגיה ירוקה

על אף מאמצי ממשל ביידן, הכוללים השקעה של 2.2 מיליארד דולר בהרחבת תשתיות ההעשרה המקומיות, הדרך לעצמאות בתחום האורניום המועשר עדיין ארוכה. כיום, רק 5% מהאורניום המועשר בארה"ב מסופק על ידי יצרנים מקומיים. השאר נשען על יבוא, בעיקר מרוסיה וממדינות נוספות.

על רקע המתיחות הגוברת, תיתכן עלייה בשימוש במקורות אנרגיה מזהמים, כמו פחם, כפתרון זמני לצמצום המחסור באורניום מועשר. מהלך זה עלול לפגוע במאמצי ארה"ב לעבור לאנרגיה ירוקה ולהפחית את פליטת הפחמן.

בטווח הארוך, המשבר הנוכחי עשוי להוביל להשקעות נרחבות יותר בפיתוח טכנולוגיות גרעיניות חדשות ולהאצת המאמצים להשגת עצמאות אנרגטית בארה"ב ובאירופה. אולם, בטווח הקצר כאמור, שוק האנרגיה צפוי להתמודד עם אתגרים משמעותיים, הן ברמת האספקה והן ברמת המחירים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הגז יעלה 21/11/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
    מזהם הכי פחות.
  • 2.
    אולי ידחפו עכשיו יותר פרויקטי היתוך גרעיני (ל"ת)
    מהית 21/11/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כמה אנרגיה משקיעים כדי להעשיר אורניום? (ל"ת)
    עושה חשבון 21/11/2024 07:29
    הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


טים קוק ליונל מסי (X)טים קוק ליונל מסי (X)
חובת קריאה

הספר שמנכ"ל אפל ממליץ לקרוא - ואיך זה שינה את עולמו?

טים קוק:  "אני מחלק עותקים של 'Competing Against Time' לקולגות ולעובדים חדשים,  זה הספר ששינה את אפל ואת חיי"

עמית בר |
נושאים בכתבה טים קוק

באמצע שנות ה-90, כשטים קוק עדיין היה מנהל פעולות באפל שהיתה אז חברה על סף קריסה, הוא נתקל בספר ששינה את גישתו לניהול זמן, לפרודוקטיביות ולחיים עצמם. הספר הזה, "Competing Against Time: How Time-Based Competition is Reshaping Global Markets" (מתחרים נגד הזמן: כיצד תחרות מבוססת זמן משנה את השווקים הגלובליים)  מאת ג'ורג' סטאלק ג'וניור ותומס אמ. האוט, לא היה רק קריאה מקצועית; הוא הפך למדריך אישי ומקצועי שקוק מחלק עד היום לעובדים חדשים ולקולגות. "זה הספר היחיד שאני ממליץ לכל מנהלי אפל לקרוא", אמר קוק בפודקאסט של שיין פריש, "כי הוא מלמד איך זמן הוא הנשק החדש בתחרות, שווה לכסף, איכות וחדשנות". הספר הזה שינה את אורח חייו של קוק: משינה מובנית יותר, דרך ניהול זמן יעיל, ועד איזון בין עבודה לחיים פרטיים.


ספר עסקי שהפך לפילוסופית חיים


טים קוק, שמונה למנכ"ל אפל ב-2011, תמיד היה ידוע כ"איש הלוגיסטיקה",  זה שמסדר את השרשראות הארוכות והמסובכות מאחורי הקלעים. אבל לפני כן, בשנותיו המוקדמות באפל, החברה סבלה מבעיות אספקה כרוניות, עיכובים בייצור ומשברים פיננסיים. קוק, שקרא את "Competing Against Time" ב-1990, ראה בו מפת דרכים. הספר, שיצא לאור על ידי יועצי בוסטון קונסלטינג גרופ, טוען שזמן אינו רק משאב – הוא הנשק האולטימטיבי בתחרות גלובלית. "זמן הוא הממד הרביעי של התחרות, לצד מחיר, איכות ובחירה", כותבים סטאלק והאוט. קוק אימץ את הרעיון הזה מיד: הוא קיצר את זמני האספקה של אפל מ-64 ימים ל-4 ימים בלבד, מה שהפך את החברה ממתחרה חלשה למכונה יעילה.



אבל ההשפעה לא נעצרה בעסקים. קוק, שגדל באלבמה כבן למשפחה צנועה, תמיד חיפש דרכים לאזן בין עבודה אינטנסיבית לחיים אישיים. הספר לימד אותו שקיצור זמנים אינו גוזל אנרגיה, הוא משחרר אותה. "הדרך שבה חברות מובילות מנהלות זמן, בייצור, בפיתוח מוצרים חדשים ובמכירות, מייצגת את המקורות החזקים ביותר ליתרון תחרותי", אמר קוק בראיון ל-Business Insider, והוסיף שהספר "שינה את הדרך שבה אני חושב על היום שלי". זה לא היה רק תיאוריה; זה היה שינוי אישי.

שינוי באורח החיים: משינה מופרעת ללילה של 7 שעות - אחד השינויים הדרמטיים ביותר בחייו של קוק קשור לשינה,  נושא שרבים רואים כקורבן הראשון להצלחה. לפני קריאת הספר, קוק, כמו מנהלים בכירים רבים, סבל משינה מקוטעת בגלל לחצים. "אני זוכר לילות שבהם הייתי קם באמצע הלילה כדי לבדוק אימיילים", סיפר קוק בפודקאסט שלו. אבל "Competing Against Time" לימד אותו שזמן מבוזבז הוא זמן אבוד - כולל זמן שינה. הספר מדגיש שקיצור מחזורי עבודה מאפשר איזון, וקוק אימץ זאת: הוא קבע לעצמו 7 שעות שינה מדויקות, הולך לישון בסביבות 9:30 בערב וקם ב-3:45-4:00 בבוקר.