תחנת כוח גרעינית
צילום: iStock

רוסיה עוצרת את יצוא האורניום המועשר לארה"ב שתיאלץ לחפש חלופות

בארה"ב פועלות 93 תחנות כוח גרעיניות, המספקות כ-9% מתצרוכת החשמל הכוללת במדינה, והאורניום המועשר הוא מרכיב קריטי בהפקת החשמל בהן. בארה"ב מחפשים חלופות

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה אורניום פוטין

רוסיה הכריזה לאחרונה על איסור זמני ליצוא אורניום מועשר לארה"ב, מהלך המהווה תגובת נגד ישירה לסנקציות האמריקאיות על יבוא מוצרים גרעיניים מרוסיה. ההכרזה, שפורסמה ב-15 בנובמבר, מגבילה יצוא לארה"ב ומחייבת אישורים פרטניים לכל משלוח עתידי. הגבלה זו באה בעקבות החלטת ממשל ביידן, שבחודש מאי האחרון חוקק איסור על יבוא מוצרים גרעיניים מרוסיה, שאמור להיכנס לתוקף מלא בשנת 2028.

איסור היבוא, שעליו הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, משמש כתגובה אסטרטגית למהלך האמריקאי, ונועד להפעיל לחץ על השוק האמריקאי ולשמר את השפעת רוסיה על שוק האנרגיה הגרעיני העולמי. עם זאת, ברוסיה הדגישו כי הגבלות היצוא ייבחנו בהתאם לאינטרסים הלאומיים.

 

בשביל מה צריך אורניום? 

האורניום המועשר הוא מרכיב קריטי להפקת חשמל בתחנות כוח גרעיניות. בארה"ב פועלות כיום 93 תחנות כוח גרעיניות, המספקות כ-9% מתצרוכת החשמל הכוללת במדינה. אספקת האורניום המועשר תלויה באופן משמעותי בספקים זרים, ובראשם רוסיה.

בשנת 2023 סיפקה רוסיה כ-12% מהאורניום המועשר בארה"ב, ומעל 27% משירותי ההעשרה המיובאים לארה"ב – יותר מכל מדינה אחרת. נתונים אלו מדגישים את התלות האמריקאית ברוסיה לצרכים קריטיים בתחום האנרגיה.

 

ארה"ב מחפשת חלופות

כעת, בעקבות עצירת היצוא הרוסי, ארה"ב נדרשת לפנות למקורות חלופיים, כמו קנדה, קזחסטן ואוסטרליה, המהוות גם הן ספקיות מרכזיות של אורניום מועשר. עם זאת, גיוס מקורות אלו בממדים הדרושים אינו משימה פשוטה. בשנת 2023, קנדה סיפקה כ-25% מהאורניום הגולמי לארה"ב, אך אינה מסוגלת לעמוד לבדה בביקוש האמריקאי לחומר.

החברה האמריקאית Centrus, אחת הספקיות הגדולות בתחום, קיבלה רישיון זמני לייבא אורניום מרוסיה לשנים 2024 ו-2025. עם זאת, ההגבלות החדשות מחייבות אישורים פרטניים לכל משלוח, דבר המגביר את חוסר הוודאות בשוק.

 

גם אירופה מרגישה את הלחץ

השפעתה של רוסיה על השוק הגרעיני מורגשת גם באירופה. מדינות האיחוד האירופי, התלויות ברוסיה עבור כ-30% מצריכת האורניום המועשר שלהן, עשויות להתמודד עם אתגרים דומים. רוסאטום, תאגיד האנרגיה הגרעינית הממלכתי של רוסיה, הניב ב-2023 הכנסות של יותר מ-4 מיליארד דולר ממכירת אורניום מועשר למדינות מערביות.

רוסיה ממשיכה לחזק את מעמדה ככוח מרכזי בשוק האנרגיה הגרעינית העולמי. מנכ"ל רוסאטום, אלכסיי ליחצ'וב, הצהיר לאחרונה כי היעד של החברה הוא להגיע להכנסות של 200 מיליארד דולר מעסקאות בינלאומיות בעשור הקרוב. בכך, רוסיה שואפת למצב את עצמה כשחקנית קריטית בתחום האנרגיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

צעד אחורה בדרך למעבר לאנרגיה ירוקה

על אף מאמצי ממשל ביידן, הכוללים השקעה של 2.2 מיליארד דולר בהרחבת תשתיות ההעשרה המקומיות, הדרך לעצמאות בתחום האורניום המועשר עדיין ארוכה. כיום, רק 5% מהאורניום המועשר בארה"ב מסופק על ידי יצרנים מקומיים. השאר נשען על יבוא, בעיקר מרוסיה וממדינות נוספות.

על רקע המתיחות הגוברת, תיתכן עלייה בשימוש במקורות אנרגיה מזהמים, כמו פחם, כפתרון זמני לצמצום המחסור באורניום מועשר. מהלך זה עלול לפגוע במאמצי ארה"ב לעבור לאנרגיה ירוקה ולהפחית את פליטת הפחמן.

בטווח הארוך, המשבר הנוכחי עשוי להוביל להשקעות נרחבות יותר בפיתוח טכנולוגיות גרעיניות חדשות ולהאצת המאמצים להשגת עצמאות אנרגטית בארה"ב ובאירופה. אולם, בטווח הקצר כאמור, שוק האנרגיה צפוי להתמודד עם אתגרים משמעותיים, הן ברמת האספקה והן ברמת המחירים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הגז יעלה 21/11/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
    מזהם הכי פחות.
  • 2.
    אולי ידחפו עכשיו יותר פרויקטי היתוך גרעיני (ל"ת)
    מהית 21/11/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כמה אנרגיה משקיעים כדי להעשיר אורניום? (ל"ת)
    עושה חשבון 21/11/2024 07:29
    הגב לתגובה זו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.