תחנת כוח גרעינית
צילום: iStock

רוסיה עוצרת את יצוא האורניום המועשר לארה"ב שתיאלץ לחפש חלופות

בארה"ב פועלות 93 תחנות כוח גרעיניות, המספקות כ-9% מתצרוכת החשמל הכוללת במדינה, והאורניום המועשר הוא מרכיב קריטי בהפקת החשמל בהן. בארה"ב מחפשים חלופות

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה אורניום פוטין

רוסיה הכריזה לאחרונה על איסור זמני ליצוא אורניום מועשר לארה"ב, מהלך המהווה תגובת נגד ישירה לסנקציות האמריקאיות על יבוא מוצרים גרעיניים מרוסיה. ההכרזה, שפורסמה ב-15 בנובמבר, מגבילה יצוא לארה"ב ומחייבת אישורים פרטניים לכל משלוח עתידי. הגבלה זו באה בעקבות החלטת ממשל ביידן, שבחודש מאי האחרון חוקק איסור על יבוא מוצרים גרעיניים מרוסיה, שאמור להיכנס לתוקף מלא בשנת 2028.

איסור היבוא, שעליו הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, משמש כתגובה אסטרטגית למהלך האמריקאי, ונועד להפעיל לחץ על השוק האמריקאי ולשמר את השפעת רוסיה על שוק האנרגיה הגרעיני העולמי. עם זאת, ברוסיה הדגישו כי הגבלות היצוא ייבחנו בהתאם לאינטרסים הלאומיים.

 

בשביל מה צריך אורניום? 

האורניום המועשר הוא מרכיב קריטי להפקת חשמל בתחנות כוח גרעיניות. בארה"ב פועלות כיום 93 תחנות כוח גרעיניות, המספקות כ-9% מתצרוכת החשמל הכוללת במדינה. אספקת האורניום המועשר תלויה באופן משמעותי בספקים זרים, ובראשם רוסיה.

בשנת 2023 סיפקה רוסיה כ-12% מהאורניום המועשר בארה"ב, ומעל 27% משירותי ההעשרה המיובאים לארה"ב – יותר מכל מדינה אחרת. נתונים אלו מדגישים את התלות האמריקאית ברוסיה לצרכים קריטיים בתחום האנרגיה.

 

ארה"ב מחפשת חלופות

כעת, בעקבות עצירת היצוא הרוסי, ארה"ב נדרשת לפנות למקורות חלופיים, כמו קנדה, קזחסטן ואוסטרליה, המהוות גם הן ספקיות מרכזיות של אורניום מועשר. עם זאת, גיוס מקורות אלו בממדים הדרושים אינו משימה פשוטה. בשנת 2023, קנדה סיפקה כ-25% מהאורניום הגולמי לארה"ב, אך אינה מסוגלת לעמוד לבדה בביקוש האמריקאי לחומר.

החברה האמריקאית Centrus, אחת הספקיות הגדולות בתחום, קיבלה רישיון זמני לייבא אורניום מרוסיה לשנים 2024 ו-2025. עם זאת, ההגבלות החדשות מחייבות אישורים פרטניים לכל משלוח, דבר המגביר את חוסר הוודאות בשוק.

 

גם אירופה מרגישה את הלחץ

השפעתה של רוסיה על השוק הגרעיני מורגשת גם באירופה. מדינות האיחוד האירופי, התלויות ברוסיה עבור כ-30% מצריכת האורניום המועשר שלהן, עשויות להתמודד עם אתגרים דומים. רוסאטום, תאגיד האנרגיה הגרעינית הממלכתי של רוסיה, הניב ב-2023 הכנסות של יותר מ-4 מיליארד דולר ממכירת אורניום מועשר למדינות מערביות.

רוסיה ממשיכה לחזק את מעמדה ככוח מרכזי בשוק האנרגיה הגרעינית העולמי. מנכ"ל רוסאטום, אלכסיי ליחצ'וב, הצהיר לאחרונה כי היעד של החברה הוא להגיע להכנסות של 200 מיליארד דולר מעסקאות בינלאומיות בעשור הקרוב. בכך, רוסיה שואפת למצב את עצמה כשחקנית קריטית בתחום האנרגיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

צעד אחורה בדרך למעבר לאנרגיה ירוקה

על אף מאמצי ממשל ביידן, הכוללים השקעה של 2.2 מיליארד דולר בהרחבת תשתיות ההעשרה המקומיות, הדרך לעצמאות בתחום האורניום המועשר עדיין ארוכה. כיום, רק 5% מהאורניום המועשר בארה"ב מסופק על ידי יצרנים מקומיים. השאר נשען על יבוא, בעיקר מרוסיה וממדינות נוספות.

על רקע המתיחות הגוברת, תיתכן עלייה בשימוש במקורות אנרגיה מזהמים, כמו פחם, כפתרון זמני לצמצום המחסור באורניום מועשר. מהלך זה עלול לפגוע במאמצי ארה"ב לעבור לאנרגיה ירוקה ולהפחית את פליטת הפחמן.

בטווח הארוך, המשבר הנוכחי עשוי להוביל להשקעות נרחבות יותר בפיתוח טכנולוגיות גרעיניות חדשות ולהאצת המאמצים להשגת עצמאות אנרגטית בארה"ב ובאירופה. אולם, בטווח הקצר כאמור, שוק האנרגיה צפוי להתמודד עם אתגרים משמעותיים, הן ברמת האספקה והן ברמת המחירים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הגז יעלה 21/11/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
    מזהם הכי פחות.
  • 2.
    אולי ידחפו עכשיו יותר פרויקטי היתוך גרעיני (ל"ת)
    מהית 21/11/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כמה אנרגיה משקיעים כדי להעשיר אורניום? (ל"ת)
    עושה חשבון 21/11/2024 07:29
    הגב לתגובה זו
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.