פירסט סולאר פספסה את התחזיות ושולחת את סולאראדג' ואת הסקטור למטה - האם החברה ההישראלית תעמוד בציפיות?
סקטור האנרגיה המתחדשת ממשיך לספוג מכות קשות גם היום לאחר שחברת פירסט סולאר FIRST SOLAR פרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה ופספסה את תחזיות האנליסטים. החברה הציגה הכנסות של 548 מיליון דולר ורווח למניה של 0.4 דולר, הצפי היה להכנסות של 724 מיליון דולר ורווח של 99 סנט למניה. למרות הפספוס הגדול ההכנסות עדיין נמצאות בעלייה של כ-50% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ובשורה התחתונה התמונה גם כן חיובית - ברבעון המקביל החברה רשמה הפסד של 0.41 דולר למניה.
החברה רשמה ברבעון הראשון של 2023 רווח תפעולי של 18 מיליון דולר בעוד ברבעון המקביל החברה רשמה הפסד של 57.8 מיליון דולר. סך המזומנים ושווה מזומנים של החברה עומד נכון לסוף הרבעון האחרון על-906 מיליון דולר, צניחה משמעותית לעומת סוף 2022 אז הנתון עמד על למעלה מ-1.4 מיליארד דולר. החוב לטווח ארוך של החברה עמד נכון לסוף הרבעון על 320 מיליון דולר, בסוף 2022 הנתון עמד על 184 מיליון דולר. החברה השאירה את תחזית ההכנסות לשנת 2023 על כנה - צופה לייצר כ-3.5 מיליארד דולר.
ביום רביעי השבוע פרסמה אנפייז ENPHASE ENERGY , החברה הגדולה בתתחום, את תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה והמניה איבדה קרוב לרבע משוויה ביום אחד. התוצאות היו מעורבות - רווח למניה של 1.37 דולר על הכנסות של 726 מיליון דולר בעוד צפי האנליסטים היה לרווח למניה של 1.23 דולר על הכנסות של 724 מיליון דולר.
מה שהפיל את המניה היה בעיקר הצפי להמשך. החברה דיווחה כי היא צופה שההכנסות לרבעון השני יעמדו על בין 700 ל-750 מיליון דולר, מתחת לצפי האנליסטים ל-762 מיליון דולר. גם בשיעור הרווח הגולמי החברה סיפקה תחזית חלשה גם צפי ל-42.5%, מתחת ל-45% ברבעון הנוכחי.
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתוצאה מהדוחות החלשים נפגעה גם מניית סולאראדג' שאיבדה עד כה 13% בשבוע המסחר האחרון. המשקיעים חוששים שמדובר על חולשה או האטה רוחבית בשוק האנרגיה המתחדשת - מנכ"ל אנפייז אמר בראיון כי נראה שהריביות הגבוהות גורמות לאנרגיה סולארית להיות פחות מושכת בעיני הלקוחות ברוב המדינות, בעוד בקליפורניה הגורם להאטה הוא הרגולציה החדשה. "לא מצטרפים לקוחות חדשים היות והריביות גבוהות ביחס לתעריפי החשמל" אמר.
ברבעון האחרון סולאראדג' רשמה הכנסות בסך 890.7 מיליון דולר - גבוה מצפי האנליסטים להכנסות של 879.23 מיליון דולר. בשורה התחתונה החברה רווח מתואם של 2.86 דולר למניה, כמעט כפול מצפי האנליסטים לרווח מתואם של 1.56 דולר למניה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
