רוסיה ממשיכה להתרחק מהמערב; גזפרום תסחור בגז עם סין ברובל ויואן
כבר תקופה ארוכה שרוסיה מתרחקת ממדינות המערב, עניין שהחריף הרבה יותר מאז תחילת המלחמה באוקראינה. בעקבות המלחמה יצאו מדינות המערב לעזרתה והגנתה של אוקראינה, עם הטלת סנקציות כלכליות חריפות על רוסיה. מאז תחילת המלחמה הזרימו מדינות המערב כספים, מזון ותחמושת לאוקראינה תוך כדי השתלחות בפוטין ובהחלטתו לתקוף את שכנתו. פוטין בלשון המעטה "לא אהב" את תגובת המערב ובתור מי ששולט על כמות רבה מהאנרגיה והגז של אירופה, דרש לקבל תשלום עבור הזרמת הגז ברובל וכשדרישתו לא נענתה החליט להוריד את כמות האספקה, ובסוף השבוע האחרון הגיעה העצירה המוחלטת.
בנוסף לצעד הקיצוני בשבוע שעבר נראה שפוטין מעלה הילוך בהתרחקות מהמערב והניסיון להחליש אותו. אתמול הודיעה גזפרום כי חתמה על הסכם עם איגוד הפטרוליום הלאומי של סין (CNPC) בו תספק לחברה גז שהתשלום עבורו לא יתבצע ביורו ודולר, אלא דווקא ברובל רוסי ויואן סיני.
העסקה צפויה לעזור מאוד לרוסים ולהחליש את כוחו של המערב. מאז תחילת המלחמה באוקראינה הוטלו סנקציות רבות על רוסיה, אשר בגלל חלקן דרש פוטין לקבל תשלום ברובל ולשמור על חוזק הכלכלה של רוסיה. הסנקציות הללו פגעו קשות בכלכלה הרוסית, כאשר מנעו מהמדינה לקבל את הכספים אותם הייתה מקבלת בדרך כלל עבור הגז שלה, בנוסף להגבלות על מסחר על ידי הניתוק של רוסיה ממערכת הסליקה העולמית סוויפט. נראה אם כן כי רוסיה מצאה את השותפה והדרך כדי לדלג מעל המשוכות שהציב לה המערב - היא תוכל להמשיך לייצא גז ולקבל עבורו תשלום שכבר לא יתבצע במטבעות של מדינות המערב.
הדולר הוא המטבע העיקרי בו נמכרות סחורות בעולם ומהלך כזה מצד רוסים והסינים מאיים על דומיננטיות המטבע בעולם. עוד בחודש יוני התחילה רוסיה להשתמש ביואן בכדי לעזור לה להתגבר על הסנקציות, אז ניסו אוניות להסוות שהן מובילות נפט רוסי בעזרת תשלום במטבע הסיני. נראה כי הפעם ההסכם עם החברה הסינית הרבה יותר בוטה ומסמן אזהרה למערב ואולי אפילו איתות למדינות נוספות אשר לא מרוצות מהדומיננטיות של הדולר והשפעתו על הסחר העולמי, כמו הודו למשל.
- לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
- פגישה בבייג'ין: שי ג'ינפינג ופוטין מחזקים את הברית האסטרטגית בין סין לרוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש יוני רכשה הודו, בזמן הסנקציות של אירופה וארה"ב על הנפט הרוסי, כמיליון חביות נפט בממוצע ביום, זו בהשוואה ל-30 אלף חביות בלבד בממוצע ליום בחודש פברואר. שר האוצר של הודו טען להגנתה של המדינה כאשר אמר כי הממשלה פועלת לטובת הודו בביצוע רכישות הנפט בכמויות הגדולות הללו. האבסורד הוא כי הנפט הגולמי שרוסיה מספקת להודו, ככל הנראה מגיע לאירופה וארה"ב לאחר שהוא עובר תהליך זיקוק בהודו.
בסוף השוב האחרון החליטו מדינות ה-G7 על תכנית ליישום מנגנון של מכסת מחירים על יצוא הנפט הרוסי, במטרה לצמצם את יכולתו של הקרמלין לממן את מלחמתו באוקראינה ולהגן טוב יותר על הצרכנים על רקע עליית מחירי האנרגיה. "אנו שואפים ליישר קו עם חבילת הסנקציות השישית של האיחוד האירופי", אמרו שרי האוצר של מדינות ה-G7.
- 8.אחד שמבין בגזים 07/09/2022 13:29הגב לתגובה זואין לה את הכסף והטכנולוגיה להעביר את הצינורות לסין. וגם אם היה, בהצלחה להם עם הסינים, לא סתם הם העדיפו למכור לאירופאים כל השנים
- 7.8 07/09/2022 13:08הגב לתגובה זוגירעון מסחרי של 800 מיליארד. הכל מבוסס על בלון נפוח ששמו דולר (שאין מאחוריו כלום). הבלון מתפוצץ - אמריקה מתמוטטת. האמריקאים המסכנים לא מבינים על איזה ענף שבור הם יושבים.
- 6.לא כזה קל, צריך להשקיע מיליארדים בצינורות (ל"ת)אמיר 07/09/2022 12:13הגב לתגובה זו
- 5.1929 כאן !!! (ל"ת)דן 07/09/2022 11:52הגב לתגובה זו
- 4.אלון 07/09/2022 11:43הגב לתגובה זוואין כאלו בין רוסיה וסין
- 3.נפלא 07/09/2022 11:22הגב לתגובה זובשבועות האחרונים יש מהפך במלחמה באוקראינה שכואבת מאד לרוסים אוקראינים משלמים מחיר עצום על עצמאותם אירופה משלמת מחיר כבד על עזרתה אבל במורד הדרך רוסיה ובעיקר אזרחיה ישלמו את כל המחיר על שגאון הגדלות של מנהיגיה ותמיכת הציבור בהם ובמלחמה
- 2.אורי 07/09/2022 11:16הגב לתגובה זוחחח , אכלתם אותה , אתם והמערב שלכם
- 1.דב רוסי 07/09/2022 11:00הגב לתגובה זואי אפשר לעשות כלום רוסיה היא כוח שיש להתחשב בו. לעולם אין לזלזל ביריב כזה. גם אם השמש תשקע במערב במזרח אין כלום חדש. דיקטטורה זו דיקטטורה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
