הודו אומרת שתבחן את תקרת מחיר הנפט הרוסית, מסרבת להחרים את מוסקבה
שר הנפט ההודי אמר אתמול כי המדינה תבחן בקפידה האם לתמוך בהצעה של מדינות ה-G-7 להטיל לגביל את מחיר הנפט הרוסי. "יש שיחות רבות שמתנהלות בגלל מספר רב של גורמים", אמר והוסיף כי הכלכלה העולמית עדיין מסתגלת להשפעה של מגפת הקורונה והפלישה של רוסיה לאוקראינה. לטענתו עדיין לא ברור אילו מדינות תצטרפנה ליוזמה המוצעת להטיל מגבלות על מחירי הנפט הרוסי ומה יכולות להיות ההשלכות האפשריות על שווקי האנרגיה.
סין והודו הגדילו את רכישותיהן של נפט רוסי בעקבות פלישת הקרמלין לאוקראינה, והן נהנות מתעריפים מוזלים אף שרוב הנפט של הודו מגיע ממדינות המפרץ בעוד שהיבוא מרוסיה נאמד ברק 0.2%. כשנשאל שר הנפט ההודי האם יש לו קונפליקט מוסרי עם רכישת נפט רוסי על רקע ההסתערות של הקרמלין על אוקראינה, השיב: "לא, אין שום סכסוך. יש לי חובה מוסרית כלפי הצרכן שלי. האם אני כממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי רוצה מצב שבו משאבת הדלק תתייבש? תראה מה קורה במדינות ברחבי הודו".
כזכור, מדינות ה-G7 החליטו בסוף השבוע על תכנית ליישום מנגנון של מכסת מחירים על יצוא הנפט הרוסי, במטרה לצמצם את יכולתו של הקרמלין לממן את מלחמתו באוקראינה ולהגן טוב יותר על הצרכנים על רקע עליית מחירי האנרגיה. "אנו שואפים ליישר קו עם חבילת הסנקציות השישית של האיחוד האירופי", אמרו שרי האוצר של מדינות ה-G7.
רוסיה מצידה הזהירה כי תפסיק למכור נפט למדינות המטילות מכסי מחיר על יצוא האנרגיה הרוסי ואמרה שהטלת מגבלה על הנפט הרוסי תוביל לערעור היציבות של שוק הנפט העולמי. שעות בודדות לאחר מכן כבר הודיעה ענקית הגז הרוסית גזפרום כי היא עוצרת באופן מוחלט את אספקת הגז לאירופה דרך צינור נורדסטרים 1 בשל "בעיות בציוד" ודליפת גז.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי קרא לסין ולהודו לקחת חלק ביוזמת מדינות ה-G7 לצמצום הרווחים של רוסיה ממכירת נפט. אך עם זאת עדיין לא ברור כיצד ה-G7 המורכב מארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, בריטניה ויפן, יישם את תוכנית מכסת המחירים שלו. רוסיה לא עמדה מנגד ליוזמה להטיל עליה מגבלות מחירים והבטיחה אתמול לנקוט ב"צעדי תגמול" על ההצעה ואמרה שהיא תפסיק למכור נפט למדינות שמטילות מכסות מחיר על יצוא האנרגיה הרוסי.
- 3.בן 11/09/2022 07:47הגב לתגובה זועניי עירך קודמים
- 2.מה המחיר לחבית בכל הסיפור הזה ? (ל"ת)רוברט 09/09/2022 10:12הגב לתגובה זו
- 1.שי.ע 06/09/2022 10:58הגב לתגובה זוומטפים מוסר לאחרים.. ונגד איראן אין להם שום בעיה.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.
