הודו אומרת שתבחן את תקרת מחיר הנפט הרוסית, מסרבת להחרים את מוסקבה
שר הנפט ההודי אמר אתמול כי המדינה תבחן בקפידה האם לתמוך בהצעה של מדינות ה-G-7 להטיל לגביל את מחיר הנפט הרוסי. "יש שיחות רבות שמתנהלות בגלל מספר רב של גורמים", אמר והוסיף כי הכלכלה העולמית עדיין מסתגלת להשפעה של מגפת הקורונה והפלישה של רוסיה לאוקראינה. לטענתו עדיין לא ברור אילו מדינות תצטרפנה ליוזמה המוצעת להטיל מגבלות על מחירי הנפט הרוסי ומה יכולות להיות ההשלכות האפשריות על שווקי האנרגיה.
סין והודו הגדילו את רכישותיהן של נפט רוסי בעקבות פלישת הקרמלין לאוקראינה, והן נהנות מתעריפים מוזלים אף שרוב הנפט של הודו מגיע ממדינות המפרץ בעוד שהיבוא מרוסיה נאמד ברק 0.2%. כשנשאל שר הנפט ההודי האם יש לו קונפליקט מוסרי עם רכישת נפט רוסי על רקע ההסתערות של הקרמלין על אוקראינה, השיב: "לא, אין שום סכסוך. יש לי חובה מוסרית כלפי הצרכן שלי. האם אני כממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי רוצה מצב שבו משאבת הדלק תתייבש? תראה מה קורה במדינות ברחבי הודו".
כזכור, מדינות ה-G7 החליטו בסוף השבוע על תכנית ליישום מנגנון של מכסת מחירים על יצוא הנפט הרוסי, במטרה לצמצם את יכולתו של הקרמלין לממן את מלחמתו באוקראינה ולהגן טוב יותר על הצרכנים על רקע עליית מחירי האנרגיה. "אנו שואפים ליישר קו עם חבילת הסנקציות השישית של האיחוד האירופי", אמרו שרי האוצר של מדינות ה-G7.
רוסיה מצידה הזהירה כי תפסיק למכור נפט למדינות המטילות מכסי מחיר על יצוא האנרגיה הרוסי ואמרה שהטלת מגבלה על הנפט הרוסי תוביל לערעור היציבות של שוק הנפט העולמי. שעות בודדות לאחר מכן כבר הודיעה ענקית הגז הרוסית גזפרום כי היא עוצרת באופן מוחלט את אספקת הגז לאירופה דרך צינור נורדסטרים 1 בשל "בעיות בציוד" ודליפת גז.
- מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי קרא לסין ולהודו לקחת חלק ביוזמת מדינות ה-G7 לצמצום הרווחים של רוסיה ממכירת נפט. אך עם זאת עדיין לא ברור כיצד ה-G7 המורכב מארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, בריטניה ויפן, יישם את תוכנית מכסת המחירים שלו. רוסיה לא עמדה מנגד ליוזמה להטיל עליה מגבלות מחירים והבטיחה אתמול לנקוט ב"צעדי תגמול" על ההצעה ואמרה שהיא תפסיק למכור נפט למדינות שמטילות מכסות מחיר על יצוא האנרגיה הרוסי.
- 3.בן 11/09/2022 07:47הגב לתגובה זועניי עירך קודמים
- 2.מה המחיר לחבית בכל הסיפור הזה ? (ל"ת)רוברט 09/09/2022 10:12הגב לתגובה זו
- 1.שי.ע 06/09/2022 10:58הגב לתגובה זוומטפים מוסר לאחרים.. ונגד איראן אין להם שום בעיה.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
