הודו אומרת שתבחן את תקרת מחיר הנפט הרוסית, מסרבת להחרים את מוסקבה
שר הנפט ההודי אמר אתמול כי המדינה תבחן בקפידה האם לתמוך בהצעה של מדינות ה-G-7 להטיל לגביל את מחיר הנפט הרוסי. "יש שיחות רבות שמתנהלות בגלל מספר רב של גורמים", אמר והוסיף כי הכלכלה העולמית עדיין מסתגלת להשפעה של מגפת הקורונה והפלישה של רוסיה לאוקראינה. לטענתו עדיין לא ברור אילו מדינות תצטרפנה ליוזמה המוצעת להטיל מגבלות על מחירי הנפט הרוסי ומה יכולות להיות ההשלכות האפשריות על שווקי האנרגיה.
סין והודו הגדילו את רכישותיהן של נפט רוסי בעקבות פלישת הקרמלין לאוקראינה, והן נהנות מתעריפים מוזלים אף שרוב הנפט של הודו מגיע ממדינות המפרץ בעוד שהיבוא מרוסיה נאמד ברק 0.2%. כשנשאל שר הנפט ההודי האם יש לו קונפליקט מוסרי עם רכישת נפט רוסי על רקע ההסתערות של הקרמלין על אוקראינה, השיב: "לא, אין שום סכסוך. יש לי חובה מוסרית כלפי הצרכן שלי. האם אני כממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי רוצה מצב שבו משאבת הדלק תתייבש? תראה מה קורה במדינות ברחבי הודו".
כזכור, מדינות ה-G7 החליטו בסוף השבוע על תכנית ליישום מנגנון של מכסת מחירים על יצוא הנפט הרוסי, במטרה לצמצם את יכולתו של הקרמלין לממן את מלחמתו באוקראינה ולהגן טוב יותר על הצרכנים על רקע עליית מחירי האנרגיה. "אנו שואפים ליישר קו עם חבילת הסנקציות השישית של האיחוד האירופי", אמרו שרי האוצר של מדינות ה-G7.
רוסיה מצידה הזהירה כי תפסיק למכור נפט למדינות המטילות מכסי מחיר על יצוא האנרגיה הרוסי ואמרה שהטלת מגבלה על הנפט הרוסי תוביל לערעור היציבות של שוק הנפט העולמי. שעות בודדות לאחר מכן כבר הודיעה ענקית הגז הרוסית גזפרום כי היא עוצרת באופן מוחלט את אספקת הגז לאירופה דרך צינור נורדסטרים 1 בשל "בעיות בציוד" ודליפת גז.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האיחוד האירופי קרא לסין ולהודו לקחת חלק ביוזמת מדינות ה-G7 לצמצום הרווחים של רוסיה ממכירת נפט. אך עם זאת עדיין לא ברור כיצד ה-G7 המורכב מארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, בריטניה ויפן, יישם את תוכנית מכסת המחירים שלו. רוסיה לא עמדה מנגד ליוזמה להטיל עליה מגבלות מחירים והבטיחה אתמול לנקוט ב"צעדי תגמול" על ההצעה ואמרה שהיא תפסיק למכור נפט למדינות שמטילות מכסות מחיר על יצוא האנרגיה הרוסי.
- 3.בן 11/09/2022 07:47הגב לתגובה זועניי עירך קודמים
- 2.מה המחיר לחבית בכל הסיפור הזה ? (ל"ת)רוברט 09/09/2022 10:12הגב לתגובה זו
- 1.שי.ע 06/09/2022 10:58הגב לתגובה זוומטפים מוסר לאחרים.. ונגד איראן אין להם שום בעיה.

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו
הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
