אייל הררי, מנכ"ל רדקום
צילום: יח"צ

רדקום מגדילה הכנסות ומקטינה הפסדים

ההכנסות ברבעון עלו ל-9 מיליון דולר, וההפסד הצטמצם לחצי מיליון דולר - התחזית ל-2020: הכנסות של 35-38 מיליון דולר 
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה רדקום

חברת רדקום, המפתחת מערכות לבדיקת מערכות תקשורת, מדווחת על הכנסות של 9 מיליון דורל ברבעון האחרון של 2019, והכנסות של 33 מיליון דולר בשנת 2019. "אנו מסכמים את שנת 2019 עם רבעון יציב, ועמידה ברף העליון של תחזית ההכנסות", אומר אייל הררי, מנכ"ל החברה - "במהלך השנה, הרחבנו את בסיס הלקוחות שלנו ליפן ורוסיה והשקענו בצורה משמעותית במחקר ובפיתוח 

"ההשקעה במחקר ופיתוח נועדה לחזק את פתרונות ה-5G שלנו. השקעה זו תאפשר לנו לייצר חדשנות ולספק ערך ממשי לספקי שירותי התקשורת המעוניינים להטמיע פתרונות הבטחת שירות מבוססי ענן בשלבים המוקדמים להטמעת 5G. אנו כבר מקדמים מספר הזדמנויות עסקיות להטמעת פתרונותינו ב-5G וצופים כי הזדמנויות נוספות תגענה ככל שמפעילות התקשורת יגדילו את השקעתן בפריסת רשתות 5G במהלך 2020.

"ההתקשרויות האחרונות שלנו עם לקוחות לצד האסטרטגיה שלנו לחתימת הסכמים רב שנתיים הכוללים הכנסות מתמשכות מייצרים עבורנו נראות טובה יותר לקראת השנה הקרובה. בהתבסס על כך, אנו מציבים תחזית הכנסות שנתית ל-2020 בטווח של 35-38 מיליון דולר". 

גידול משמעותי ברבעון הרביעי 

הכנסות: היקף ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכם ב-9 מיליון דולר, בהשוואה ל-4 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2018. ההפסד הנקי על בסיס GAAP ירד והסתכם ב-1.1 מיליון דולר או 8 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי על בסיס GAAP של 4.1 מיליון דולר או 30 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון הרביעי של 2018. 

ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP ירד והסתכם ב- 0.5 מיליון דולר, או 4 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי על בסיס Non-GAAP של 3.7 מיליון דולר או 27 סנט למניה בדילול מלא ברבעון הרביעי של 2018. 

מזומנים: נכון ליום 31 בדצמבר, 2019, היו בידי החברה מזומנים, שווי מזומנים ופיקדון בנקאי לזמן קצר בהיקף של 69.3 מיליון דולר, ללא חוב. 

  

בשנת 2019 כולה הסתכמו ב-33 מיליון דולר, בהשוואה ל-34.1 מיליון דולר בשנת 2018. ההפסד הנקי על בסיס GAAP לשנת 2019 הסתכם ב- 6.8 מיליון דולר או 50 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי על בסיס GAAP של 2.4 מיליון דולר או 18 סנט למניה בדילול מלא בשנת 2018. ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP לשנת 2019 הסתכם ב-4.6 מיליון דולר, או 33 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי על בסיס Non-GAAP של 0.3 מיליון דולר או 2 סנט למניה בדילול מלא בשנת 2018. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עוד חברת זבל מבית זיסאפל שלא תגיע לכלום ! (ל"ת)
    חנטרישים 13/02/2020 20:38
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.